מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין / צילום: כדיה לוי
עימות חזיתי בין בכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה לבין לשכת עורכי הדין סביב הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי.
על רקע מאבקה של לשכת עורכי הדין בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שצפויות להיכנס לתוקף בחודש מרץ הקרוב; והצהרותיו של יו"ר הלשכה, עו"ד אבי חימי, לפיהן הלשכה מתכוונת להציג קו ניצי נגד התקנות, בדרישה לערוך בה שינויים משמעותיים - נערך היום (ג') במסגרת ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין מושב תחת השם: "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - חישוב מסלול מחדש?".
מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, שככל הידוע הוא אחד מהתומכים הנלהבים בתקנות החדשות המקנות לבתי המשפט שיקול-דעת רחב יותר מזה שיש להם כיום, אמר: "התקנות הקיימות הן ישנות. אנחנו נוסעים בבתי המשפט ברכב שהוא משנת 1963. לפעמים אפשר לעשות תיקון, ולפעמים צריך להחליף את הרכב. כך עשו במדינות אחרות בעולם, וכך ראוי שגם אנחנו נעשה".
מרזל ציין כי התקנות החדשות הן תולדה של עבודת מטה מאומצת במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, וביקש לשלוח מסר לפיו למרות הרצון לבצע שינויים מרחיקי לכת בתקנות, יש להיערך לכך שהתקנות ייכנסו לתוקף במרץ 2020.
מרזל סיפר כי מערכת המשפט כבר ביצעה שינויים במערכת "נט המשפט" לקראת כניסתן של התקנות, וציין: "יש לתקנות מועד. הן בתוקף כבר עכשיו. חובתם של כולם להיערך לכך. כולם צריכים להתגייס. גם אם יהיו שינויים, הקונספט חייב להיות שאנחנו צריכים לעשות שינוי תרבותי".
השופט בדימוס אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, הדגיש את העקרונות והתכליות שאמורות לשרת התקנות החדשות. לדבריו, "אין דין פרוטה כדין מאה. אי-אפשר להתייחס באופן שווה לכל תיק ותיק, צריך לקבוע התייחסות שונה מבחינת המשאבים הציבוריים.. יש מגבלות של משאבים. החידוש בתקנות החדשות הוא שיש התייחסות לעיקרון הזה במסגרת עקרונות היסוד שלה, וזה דבר חיובי".
עניין נוסף אליו התייחס גרוניס בקשר לתקנות החדשות נגע לזכות הגישה הערכאות. "זו זכות שיש לה משקל חוקתי, אבל לצד זו קיימת זכות שבית המשפט ישלים את הטיפול בתיק תוך זמן סביר. זו זכות חשובה מאוד, והיא מקבלת ביטוי בתקנות החדשות. חובה להתחשב גם באינטרסים של כלל המתדיינים, ולא רק באינטרסים של בעלי הדין בתיק הספציפי", אמר הנשיא בדימוס.
לסיכום דברי התמיכה שלו בתקנות החדשות, אמר גרוניס: "לא חידשנו מבחינת התפיסה בתקנות החדשות שום דבר. הלכנו בעקבות אנגליה, אוסטרליה וקנדה, שם הגיעו למסקנה כבר לפני 20 שנה שאי-אפשר ללכת עם סדרי דין שמחזירים אותנו לסוף המאה ה-19".
"התקנות החדשות צפויות להפוך את חייהם של עורכי הדין לגיהנום"
מנגד, עו"ד דוד פורר ממשרד גרוס אמר כי הוא מקווה ששר המשפטים יסכים לדחות את כניסתן לתוקף של התקנות: "הנחות היסוד של התקנות החדשות שגויות. למשל, התקנות מטילות סד זמנים מאוד קשוח על עורכי הדין, אבל לא מכריחות את השופטים להתנהל במסגרת סד זמנים. כך, אין מועדים לשופטים בתקנות החדשות - לא לקביעת קדם-משפט, לא להוכחות ולא למתן פסק דין, אבל יש הכבדה על עורכי הדין".
עוד ציין פורר כי התקנות החדשות צפויות לייקר את ההליכים, והצביע על נזקים קונקרטיים לדבריו שייגרמו כתוצאה מהתקנות החדשות: "זה יהפוך את החיים של עורכי הדין לגיהינום, ניהול ההליך במסגרתם יהיה בלתי אפשרי".
נזק נוסף עליו הצביע פורר: "באנגליה בית המשפט הוא בית משפט לעשירים בלבד. ההליכים שם יקרים בצורה כזאת שגם חברות מבוססות נמנעות מנקיטת הליכים בגלל המחיר שלהם. אני לא רוצה להחליף לרכב חדש, לא רוצה לקחת דוגמה מאנגליה".
יו"ר מחוז המרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד רומי קנבל, הצטרפה לדבריו של פורר: "הוקמה ועדה בראשותו של השופט יצחק עמית, אבל אנחנו כבר התקדמנו... שמענו שבתי המשפט כבר מתנהלים ברוח התקנות אלה. השופט מרזל צודק שצריך להחליף רכב ישן, אבל צריך לדעת באיזה רכב. כל מה שלשכת עורכי הדין רוצה, זה לעצור את דהירת הסוסים של המערכת".
עמית: "פאניקה מבוקרת"
שופט בית המשפט העליון יצחק עמית - מי שעומד בראשות הוועדה המיוחדת שהקים משרד המשפטים לבחינת התקנות ובה חברים גם נציגים מהמשרד ושני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין - חתם את המושב. "חשוב להבין שאנחנו לא משני צידי המתרס", אמר. "זה לא שאנחנו מצד אחד והלשכה מצד שני. אנחנו רוצים לעבוד יחד. יש חששות, גם אני חושש. כשנכנסת רפורמה כזאת לתוקף, סביר שיהיו חששות, אבל צריך לשמור על מה שנקרא 'פאניקה מבוקרת'. יהיו 3-4 שנים לא פשוטות, אבל אנחנו בסוף נתגבר, ויהיו לנו 50 שנים נפלאות", הוסיף.
עוד אמר עמית: "יש הרבה הערות של לשכת עורכי הדין שקיבלנו. למשל, הוספנו את האפשרות להגיש ערעור שכנגד שבוטלה תחילה, כמו גם את האפשרות של שאלונים וטען ביניים".
עמית ציין כי לפי התקנות החדשות אכן עורך הדין צריך להכין את התיק טוב יותר, אבל אמר כי הוא לא רואה בכך בעיה או חיסרון. "כשאתה מגיש כתב תביעה, תחשוב כבר קדימה, מה רע שעורכי הדין יגיעו לקדם-המשפט מוכנים? זה נכון שהרבה מתנקז לקדם-המשפט, אבל מה רע בזה? זה דווקא טוב".
עמית סיכם: "אני יודע שיש רוח של 'אוי ואבוי, מה יהיה'. תמיד יש דברים קיצוניים, אבל הרעיון הוא שהשופטים לא יאבדו את השכל הישר. לא צריך להיכנס לפאניקה, אבל זה נכון שאנחנו רוצים לשנות תרבות דיונית".
התקנות החדשות
תקנות סדר הדין החדשות אמורות להחליף את תקנות הסדר הדין האזרחי המיושנות, שהותקנו בשנת 1963 ומאז תוקנו בשיטת "טלאי על טלאי". הקודקס החדש כולל 180 סעיפים שיחליפו את מאות התקנות הקודמות.
התקנות החדשות קובעות, בין השאר, דרך מרכזית אחת לפתיחת הליך משפטי, ובכלל זה להגשת תובענה, ובמסגרתה יבוטלו הסדרים בלתי נדרשים כגון סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה, ויושם דגש על "זמנים וכמויות".
בין העקרונות החדשים שילוו לקודקס, ניתן לציין את מדדי זמן והיקפים של כתבי טענות (11 עמודים בבית משפט שלום ו-14 עמודים בבית המשפט המחוזי, ובתביעה לסעד כספי מעל ל-2.5 מיליון שקל - לא יעלה על 30 עמודים) וקביעת פורמט אחיד לכתבי בי-דין. בנוסף, נקבע עיקרון חדש, ולפיו ימונה מזכיר משפטי שימנע קבלת מסמכים שאינם ממלאים אחר ההוראות החדשות שנקבעו בתקנות או אחר הוראות בית המשפט.
נושא מהותי שמוסדר בתקנות הוא קריאה לשופטים "ליטול יוזמה ככל שנדרש" ולהפוך אקטיביים יותר. כך, לדוגמה, יוכלו השופטים לתחום את זמן הדיון (לרבות החקירות), לנהל את קדם-המשפט בצורה אקטיבית יותר, ובכלל זה לשמוע עדויות של כל הנוכחים באולם בית המשפט על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה.