אושרה באופן חלקי בקשה לתביעה ייצוגית נגד Gett (גט טקסי לשעבר), בטענה כי החברה גבתה באופן שיטתי מלקוחותיה העסקיים סכומים הגבוהים מהמותר בנסיעות שביצעה עבורם. לפי ההערכות, מדובר בטעויות בהיקף של מיליוני שקלים.
חברי הקבוצה המיוצגת הם לקוחות עסקיים שהתקשרו עם Gett בין השנים 2009 ל-2016 ושנגבו מהם סכומים הגבוהים מהמחירון המוסכם (ב-2016 שינתה החברה את הסכמי המחירונים שלה).
את הבקשה הגישו לפני כשלוש שנים שני משרדי עורכי דין שנעזרו בשירותיה של Gett. במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי החברה מסכמת עם לקוחותיה העסקיים מחירים קבועים ומוסכמים ליעדים, אך בפועל מחייבת אותם במחירים גבוהים מהמחירים שהוסכמו. את המבקשים ייצגו עורכי הדין ירון אלון ואהוד גרי ממשרד הורוביץ, אבן, אוזן ושות'.
בבקשה הציג אחד המשרדים טעויות שאותרו ב-330 נסיעות מתוך 840 נסיעות (כ-39%). במשרד השני נטען לכ-18% טעויות בחיובים, כולן לרעת הלקוחות. בכל טעות החברה גבתה ביתר משקלים בודדים ועד עשרות שקלים לנסיעה. יש לציין כי המבקשות (שני משרדי עורכי הדין) יידרשו להוכיח טענתן לטעויות הנשנות במאזן הסתברויות של 51% (רף הוכחה גבוה יותר מזה שלו נדרשו בבקשת האישור).
עו"ד ירון אלון, שמייצג את התובעים, העריך כי קיימים בתי עסק רבים ש"כל אחד מהם נפגע באלפי שקלים בתקופה זו (2009-2016), בדומה למשרדנו".
ההתקשרות של החברות מול Gett בשעתו התבססה על שני מסלולים: האחד לפי מחירי נסיעות שנקבעים מראש למסלולים קבועים; והשני הוא הסכם גנרי למסלולי נסיעה. ההסכם לא היה גלוי ללקוחות. הוא הופיע במשרד התחבורה, והוא זה שהיווה את סלע המחלוקת בין הצדדים.
התביעה התקבלה בחלקה
Gett טענה מנגד כי השימוש באותו מחירון גנרי היה בהסכמת הלקוחות, ויתרה מכך, היא אף טענה כי הלקוחות "יכלו להזמין את הנסיעות שאינן נכללות במחירון כנסיעות פרטיות, ולמרות זאת הם בחרו להזמין אותן בחשבון העסקי".
הסבר אחר שסיפקה Gett היה שהתעריפים ללקוחות העסקיים גבוה יותר לאור הוצאותיה עבור השירותים המיוחדים שהיא מעניקה (שירות ותפעול).
הדיון שניהל השופט עופר גרוסקופף נסב סביב אותו מחירון גנרי, ובמהלכו השופט מתח ביקורת על התנהלות החברה: "אין הצדקה לדרך הפעולה של המשיבה (Gett) באי-ידוע של לקוחותיה בדבר קיומו של המחירון הגנרי".
עוד ציין גרוסקופף כי "אין ל-Gett זכות לתמחר את שירותיה מבלי לעדכן את לקוחותיה...". במקביל קבע השופט כי לא ניתן להגדיר את המחיר שגבתה Gett כ"מחיר לא ראוי", כפי שטענו התובעים.
התביעה, נציין, התקבלה בחלקה. גם על משרדי עורכי הדין התובעים מתח השופט ביקורת מוצדקת בדבר האחריות הצרכנית שלהם, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ב"צרכן מתוחכם" כהגדרתו: "המבקשים לא שאלו מעולם מה המחיר של הנסיעות, אף שעובדיהם נסעו נסיעות רבות, והם שילמו בגינן?".
באשר למאות הטעויות שהציגו התובעים, ולטענת Gett כי מדובר בטעויות אקראיות (שעשויות להיות גם לרעתה), קבע השופט כי לא הוצגו לו הסברים מניחים את הדעת לפשרן. הוא ציין כי "נראה כי Gett אף לא ניסתה לבדוק באמצעים העומדים לרשותה אם מדובר בתקלה מערכתית הגורמת בשיטתיות לחיובים שגויים של לקוחותיה העסקיים".
לא הייצוגית הראשונה
בחודש שעבר הוגשה בקשה נוספת לאישור תביעה כייצוגית נגד Gett, בטענה כי החברה גובה תעריפים כפולים מלקוחות עסקיים ביחס לסכומים שהיא גובה עבור אותן נסיעות מלקוחות פרטיים. גם הבקשה הזו הוגשה על-ידי משרד עורכי דין שהשתמש בשירותי Gett כלקוח עסקי. התובע, עו"ד ארז מילנר, טען כי החברה מבטיחה בפרסומיה כי לקוחות עסקיים לא משלמים תשלום נוסף בגין השירות העסקי.
הרקע לבקשה הייתה נסיעה זהה שביצע התובע כלקוח עסקי ועליה שילם 111 שקל; וכלקוח פרטי, בנסיעה במסלול דומה, שילם כ-60 שקל. לטענתו, פנייתו לחברה לא הניבה מענה. Gett הגיבה לפרסום זה ומסרה כי היא פועלת בהתאם להוראות הדין, וכי "תמשיך להעניק ללקוחותיה שירות אמין ומתקדם".
מחברת Gett נמסר: "טענתן המרכזית של המבקשות לגבייה שלא כדין בנסיעות הסדר נדחתה על-ידי בית המשפט, אשר קיבל את עמדת Gett בעניין זה. אישור התובענה מתייחס אך ורק לטענתן המשנית של המבקשות לטעויות חישוב של המערכת שאירעו עד לשנת 2016. חברת Gett עומדת על טענותיה כפי שהוצגו בשלב בקשת האישור, ואלה יידונו במסגרת ההליך העיקרי".
