גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השתעשענו ברעיון של הקמת עוד חברות, אבל רק עכשיו היה לנו אומץ"

קורטיקה הישראלית הודיעה על הקמת חברה בת בתחום הרכב, שגייסה הון מטויוטה, BMW וקונטיננטל ● החברה, שמפתחת בינה מלאכותית עצמאית יותר, מיישמת את הטכנולוגיה במגוון תחומים - מזיהוי הונאות ועד ניטור אלימות בגני ילדים ● קרינה אודינייב, ממייסדי החברה: "משקיעים מעדיפים חברות בתחום ספציפי"

קרינה אודינייב ויגאל רייכלגאוז מייסדי קורטיקה / צילום : ענבל מרמרי
קרינה אודינייב ויגאל רייכלגאוז מייסדי קורטיקה / צילום : ענבל מרמרי

כמעט שאי אפשר לפגוש כיום סטארט-אפים מבלי לשמוע את צירוף המילים "בינה מלאכותית" (AI), צירוף שנשמע כמו מכונה חכמה שמסוגלת ללמוד ולהסיק מסקנות באופן עצמאי. אך כיום, מרבית טכנולוגיות הבינה המלאכותית המתקדמות ביותר דורשות עבודה רבה וליווי של בני אדם: הן מתבססות על בנייה של רשתות נוירונים מורכבות, הזנה שלהן במיליוני פיסות מידע מתויגות, ואימון הרשתות על בסיס הנתונים הללו. התיוג של המידע עדיין מתבצע, על פי רוב, על ידי בני אדם באופן ידני, והאלגוריתמים נדרשים לעבור התאמה אל סוג הנתונים המוזנים אליהם באופן שוטף. כך למשל, כשחברת גוגל מבקשת מאיתנו לבחור כמה תמונות של תמרורים או כלי רכב כדי לבדוק שאנחנו לא רובוטים, היא מקבלת תמונות מתויגות של האובייקטים הללו.

חברות בינה מלאכותית מנסות כל הזמן להוריד את רמת המעורבות האנושית ובכך להעלות את יעילות הטכנולוגיה. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות פיתוח של למידת מכונה בלתי-מונחית, כלומר כזו שמסוגלת לבצע את תהליך הלמידה באופן עצמאי. מדובר בטכנולוגיה שונה מהלמידה העמוקה הנמצאת בשימוש כיום.

הרעיון קיים כבר עשורים רבים וענקיות הטכנולוגיה מנסות להגיע לפיתוחים משלהן בתחום, אולם אף אחת מהן לא הצליחה עד כה להגיע לרמת דיוק גבוהה מספיק כדי לצאת לשוק. סטארט-אפים שונים מנסים להגיע גם הם לפיתוחים בתחום, אך מרביתם עדיין קטנים יחסית וממוקדים בתחום מסוים, כמו לדוגמה הסטארט-אפ האמריקאי Vicarious שמפתח בינה מלאכותית בלתי מונחית לרובוטים וגייס לאחרונה 50 מיליון דולר ב-2017.

במקביל, חברת הבינה המלאכותית הישראלית קורטיקה טוענת שהצליחה לפתח טכנולוגיית למידת מכונה בלתי-מונחית וגנרית, המתאימה ליישום במגוון שימושים. החברה פועלת כבר משנת 2007, ומתגאה בכך שהטכנולוגיה שלה מסוגלת להגיע לביצועים מדויקים ויעילים יותר משל מתחרותיה בשווקים שונים. במהלך שנות קיומה, החברה הצליחה להגיע לאחיזה משמעותית בשווקים הביטחוניים ולמכור טכנולוגיות זיהוי פנים לממשלות, למרות שהיא מנסה לפרוץ בשווקים רבים נוספים, כמו שוק הפרסום, החיפוש והרכב.

השבוע ביצעה קורטיקה צעד פומבי ראשון בדרכה להוכיח שהיא לא רק מבטיחה אלא גם מקיימת. החברה השיקה את קארטיקה (Cartica AI), חברה בת בתחום הרכב החכם המשתמשת בטכנולוגיה הגנרית שפיתחה. קארטיקה מבוססת על פעילות הרכב של קורטיקה בשנים האחרונות, וקיימת כישות עצמאית מזה מספר חודשים. כעת הודיעה על שותפות אסטרטגית עם יצרנית הטיר1 קונטיננטל, טויוטה ו-BMW, ועל גיוס הון מהיצרניות ומ-Ourcrowd. קארטיקה לא חשפה את גובה הגיוס, אך על פי הערכות בענף מדובר בגיוס ראשוני מוגבל יחסית, שמטרתו להגיע לגיוס שני נרחב הרבה יותר בעתיד הנראה לעין.

החברה מעסיקה כבר היום צוות של 45 עובדים, ומתכוונת לגייס 60 עובדים נוספים עד סוף השנה ולהשיק מרכז פיתוח בתל אביב ומשרד מכירות במינכן. קורטיקה עצמה מעסיקה כיום כ-100 עובדים, וצפויה גם היא להמשיך לגדול בעוד עשרות עובדים.

היעד השאפתני של קורטיקה: 50 חברות עד 2023

"השלושה ייכנסו כשותפים בהשקעה ובפיתוח ובשיווק המוצר לתעשיית הרכב", אומר מנכ"ל קארטיקה יגאל רייכלגאוז בראיון ל"גלובס". "המטרה של קארטיקה עכשיו היא לקדם את המוצר שלה שמהווה תחרות ישירה למוצר ה-ADAS של מובילאיי. היום הפתרון שלנו כבר מותקן על השבב של רנסאס וצורך אנרגיה ביעילות גבוהה פי עשרה מהפתרון של מובילאיי. להם כמובן יש גם את הכוח העצום של אינטל, של מספר העובדים והניסיון שיש להם בתחום, אבל אנחנו מבינים שלנו יש טכנולוגיה פורצת דרך ומשבשת, ושהיא יכולה לשנות את כל כללי המשחק בתחום.

"הטכנולוגיה נבחנה כבר במיליוני מיילים, והיא צפויה להיכנס לעשרות מיליון רכבים בחמש השנים הקרובות. היא תהיה מותקנת במאות אלפי רכבים על הכביש כבר לקראת סוף שנה הבאה". מעבר להבטחה כי תותקן בעשרות מיליוני רכבים, ולהצהרה כי ההתקנות הראשונות יתבצעו כבר עד סוף השנה, החברה לא מפרסמת את פרטי ההסכמים שלה. אם אכן יתממשו, מדובר בהיקף לא מבוטל.

בתחילת השנה, קורטיקה הטמיעה את פתרון ה-ADAS שלה על שבבי ספקית הטיר1 היפנית לרכב האוטונומי, רנסאס. זהו פתרון עזר לנהג לרמות אוטונומיה 2-3. החברה לא ידועה מאוד מחוץ לתעשייה, אך מדובר בספקית הגדולה בעולם של מיקרו-בקרים. רק לאחרונה רנסאס רכשה ומיזגה מתחרה אמריקאית בעסקה של 6.7 מיליארד דולר. במקביל להטמעה, קורטיקה עובדת עם הענקית על שימוש בטכנולוגיה על גבי שבבים באופן שיתאים לרמת אוטונומיה 4. שיתוף הפעולה של קורטיקה עם רנסאס מספק לה פלטפורמה לפיתוח טכנולוגיה מתחרה בזו של מובילאיי, המגובה על ידי ענקית השבבים אינטל.

מודל של למידת מכונה שמוגן ב-200 פטנטים

לפני שהחל לכהן כמנכ"ל קארטיקה בחודשים האחרונים, כיהן רייכלגאוז כמנכ"ל קורטיקה, אותה הקים ב-2007 יחד עם קרינה אודינייב ופרופw יהושע (שוקה) זאבי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. החברה הוקמה על בסיס מחקר שערכו השלושה בטכניון, בתחומי הנדסת החשמל וחקר המוח. במחקר הם הצליחו לפתח מודל של למידת מכונה לא מפוקחת אשר עומד כיום בבסיס החברה ומוגן בכ-200 פטנטים. כיום, החברה מעסיקה מומחה ברישום פטנטים במשרה מלאה, מתוך ההנחה שמדובר בטכנולוגיה ייחודית אך כזו שרבים מנסים להגיע אליה גם הם.

"יגאל ואני הכרנו ב-8200, ושם כבר התעסקנו המון בנושא של ניתוח אותות ופתרון בעיות של למידת מכונה. כבר אז היה נראה שלמרות שמשקיעים בנושאים האלה המון כספים כבר משנות ה-50, אין עדיין פתרון מספיק טוב להבנת אותות מהעולם שסביבנו - אותות טבעיים", מספרת אודינייב בראיון עם "גלובס".

"היום, כל התהליכים של למידת מכונה מניחים איזושהי רשת ריקה ומתחילים להזרים לה אותות שקשורים למשימה ספציפית, ולפי זה מעצבים את הארכיטקטורה שלה כך שתפתור בצורה האולטימטיבית את המשימה שהיא קיבלה. אבל אצלנו במוח זה לא עובד ככה. אף אחד לא משנה לנו את הארכיטקטורה לכל משימה שאנחנו לומדים. מדובר במסגרת עבודה שונה לגמרי, כי המחשבים טובים בחישובי מספרים, אבל בן אדם נולד ובלי הרבה הנחיה הוא לומד להבחין בין אובייקטים באופן טבעי. להבחין שזה כיסא וזה חתול זו יכולת מדהימה.

"הלכנו כל אחד בדרכו לטכניון - יגאל בהנדסת חשמל ואני בהנדסה ביו-רפואית - ונפגשנו שם שוב. דיברנו על החיבור בין בעיות ה-AI שנתקלנו בהן בצבא לבין המוח, והבנו שהחיבור ביניהם הוא מה שיכול להיות שייתן פה פריצת דרך חדשה שעד היום לא נעשתה, סוג של הנדסה לאחור (Reverse Engineering) לאופן שבו עובד המוח האנושי. התאחדנו בינינו, מצאנו את כל הפרופסורים בטכניון שנראו לנו קשורים לתחום וכתבנו להם".

לדבריה, כיוון שלא הייתה אז מעבדה שעסקה בחקר המוח ובאלקטרוניקה, מרבית המרצים דחו אותם, אך פרופw יהושע זאבי מבית הספר להנדסת חשמל השיב בחיוב. השלושה החלו לחקור מוח של יונקים כדי להבין את הדינמיקה של רשתות הנוירונים במוח ואת האופן שבו הם מגיבים לאותות. באותה התקופה לא היו בבית הספר להנדסת חשמל את האמצעים למחקר מסוג זה, והם החלו להשתמש במעבדות של בית הספר לרפואה. כיום, בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון משולבים כבר לימודי מדעי המוח.

הטכנולוגיה שפיתחו עוסקת בייצוג ולא בתיוג, בדומה למוח האנושי. היא מייצרת מעין "חתימות" דיגיטליות לכל האובייקטים שמוזנים למערכת, ללא הגבלה של קטגוריות או צורך בתיוגים. תהליכי למידה עמוקה מתבצעים ככלל באופן פנימי ברשתות הנוירונים, ואפילו המתכנתים של הרשתות הללו לא תמיד יודעים אילו מאפיינים המערכת זיהתה במידע כדי לסווגו. בקורטיקה טוענים כי ה"חתימות" הדיגיטליות שהמערכת שלהם מייצרת הן גלויות לכל, וכך ניתן להתחקות אחר תהליך ניתוח הנתונים. בנוסף, כיוון שהמודל הזה מסוגל ללמוד מכל הנתונים שהוא מקבל בכל פעם, ולא רק מהתיוגים, הוא גם יעיל יותר בשימוש שלו בכוח חישוב.

"ניסינו למצוא את המודל הפשוט ביותר, שיהיה מספיק פשוט מבחינה חישובית, אבל מצד שני ידמה בצורה מספיק טובה את הדינמיקה של הרשת הזו. בנינו מודל של רשת נוירונים ביולוגית שהיה נראה לנו שהוא נותן תגובה מספיק מדויקת בקירוב שלה לרשת האמיתית, זכינו עם הפרויקט הזה בתחרות בטכניון והמשכנו איתו ישירות לדוקטורט".

כיוון שמדובר בטכנולוגיה גנרית ניתן ליישמה במגוון שימושים, וקארטיקה היא רק אחת מחמש חברות בנות שהקימה קורטיקה על בסיס הטכנולוגיה הזו. שלוש מהן כבר הפכו לספין אוף עצמאי, ושתיים מהן פועלות עדיין במסגרת החברה האם. המודל לפיו מוקמות החברות הללו אינו קבוע, ומשתנה מחברה אחת לאחרת. בכולן יש לקורטיקה החזקות ראשוניות משמעותיות, ובחלקן היא מגינה על עצמה מפני דילול. חלק מהחברות הן תולדה של יוזמה פנימית של החברה, וחלקן הוקמו בעקבות חבירה ליזמים חיצוניים.

מלבד קארטיקה, הקימה קורטיקה חברות בתחומים נוספים: בתחום הפינטק הוקמה פינטיקה, המשתמשת בבינה המלאכותית של קורטיקה לצורך זיהוי אנומליות והונאות לאחר המסחר, וביצעה באחרונה פיילוט עם הבורסה השווייצרית; כמו כן יש את סיטרו, המפתחת מכשור רנטגן וסי-טי לסריקת כבודה אשר מותקן כיום בארבעה שדות תעופה באירופה ובאפריקה. בנוסף, בעבר פורסם כי החברה עבדה עם רשות שדות התעופה הישראלית, עם השב"כ ועם אל על.

שתי פעילויות נוספות שטרם הפכו לחברות עצמאיות באופן רשמי הן ג'ונו, המפתחת מצלמות חכמות לזיהוי אלימות וניטור התנהגות ילדים בגנים; וקורסייט, המפתחת מצלמה חכמה שמתמקדת בזיהוי פנים, המותקנת בערים חכמות ובשדות תעופה. בקורטיקה לא סיפקו פרטים לגבי הסכומים שגייסו, אך לפי אודינייב, כל החברות הבנות של קורטיקה גייסו סכומי כסף משמעותיים עד היום.

לדברי אודינייב, אשר החליפה את רייכלגאוז כמנכ"לית קורטיקה, החברה תמשיך להקים חברות-בנות בתחומים שונים. לפני שהתמנתה למנכ"לית כיהנה אודינייב כמנהלת תפעול בקורטיקה, והובילה את פעילות הקמת החברות הבנות - שצפויה לתפוס כעת מקום מרכזי באסטרטגיה של החברה. לפי מצגת של קורטיקה למשקיעים אשר הגיעה לידי "גלובס", החברה הציבה לעצמה יעד להגיע ל-50 חברות עד 2023, עם שווי כולל של למעלה מ-2.5 מיליארד דולר.

החברה גייסה כ-70 מיליון דולר מאז היווסדה, בעיקר ממשקיעים מסין ומרוסיה ובראשם המיליארדר הסיני לי קאשינג עם Horizons Ventures, וגם מסמסונג ונצ'רס ומהמשקיעים הפרטיים הישראלים ינון קרייז ועוזיה גליל. לאורך הדרך בלטו בהיעדרן קרנות ההון סיכון הבולטות בישראל, כנראה משום שהתהפוכות הרבות של החברה עוררו ספקות בקרב המשקיעים. "החברה לא קיימה את ההבטחה שלה כבר זמן רב", אמר משקיע ישראלי שביקש להישאר בעילום שם ל"גלובס".

"אמרו לנו להתמקד בתחום אחד"

בשנים האחרונות, גם בעמק הסיליקון וגם בישראל, הדגש של משקיעים ושל יזמים עובר מטכנולוגיה למודל עסקי משבש. גופים כמו קרן ויז'ן של סופטבנק אמנם שמים דגש על בינה מלאכותית, אך מתמקדים בהשקעה בחברות שישתלטו על שווקים שלמים. קורטיקה פועלת בשווקים רבים, ולפי גורם אשר היה מקורב לחברה בשנותיה הראשונות, המעבר בין התחומים הקשה עליה להתקדם מבחינה עסקית.

בתחילת דרכה התחילה קורטיקה בבנייה של מנוע חיפוש ויזואלי לתעשיית סרגלי הכלים, וכשהתעשייה הזו נסגרה היא פנתה למובייל, שם שיתפה פעולה עם חברת סוני. מנוע החיפוש שלה נכלל בשני מכשירים ניידים של החברה, ואז שיתוף הפעולה נפסק - וקורטיקה עברה להתמקד בשוק הפרסום, עם טכנולוגיית AI המאפשרת התאמה חכמה של פרסומת לכל תמונה באינטרנט. לאחר מכן עברה החברה להתמקד בשוק הביטחוני ובשנים האחרונות פעלה בתחומים רבים, עם מיקוד מסוים בשוק הרכב.

במקום מיקוד עסקי, קורטיקה מתמקדת בטכנולוגיה שהיא תופסת כעתיד של ה-AI, אך אין דרך להבטיח שמדובר בהימור נכון. גם על עצם ייחודיות הטכנולוגיה יש מי שמטיל ספק: "ב-2007 כמעט שלא היו בישראל חברות שעשו ראייה ממוחשבת מתקדמת כמוהם, אבל עכשיו השוק מלא בחברות בתחום", אמר משקיע אחר, שביקש גם הוא להישאר בעילום שם, והסיף כי "הם לא ממוקדים".

"יש חברות כמו Team8 שמקימה חברות בתחום הסייבר, אבל זה שונה, כי אין להן טכנולוגיות בסיס שמחברות את החברות האלה אלא 'אקוסיסטם' בתחום מסוים. לנו יש המון מוצרים שיכולים להיות מבוססים על אותה הטכנולוגיה הגנרית. כשאנחנו רואים שיש מוצר עם היתכנות עסקית בשוק גדול, אנחנו מוציאים אותו בחברה בת נפרדת עם הנהלה נפרדת", אומר רייכלגאוז. למרות הטענות, הוא סבור שהמודל הזה מאפשר גם לשפר את הטכנולוגיה וגם ליצור מיקוד עסקי בכל חברה בנפרד: "מצד אחד, כל הטכנולוגיות הללו מבוססות על אותה הטכנולוגיה הגנרית, וכשהיא פועלת בנישה אחת היא משתפרת בנישה אחרת. מצד שני, בכל שוק צריך הנהלה מאוד ממוקדת שמכירה את השוק ואת הלקוחות".

"כל הגופים שנתקלנו בהם אמרו שזה מאוד יועיל לחברה למצוא מוצר אחד בשוק אחד ולהתמקד בו. לנו תמיד היה קצת קשה, ותמיד ניסינו לפתח את המוצר אבל להמשיך לפתח במקביל את הטכנולוגיה לעוד כיוונים, ובדיעבד אני חושבת שזה השתלם לנו כמה פעמים", אומרת אודינייב. "הבנו שיש מודל של 'ספין-אופים' והשתעשענו ברעיון של המודל הזה כבר הרבה זמן, אבל בכל פעם שהתייעצנו עם אנשים הם אמרו לנו לא לעשות את זה כי מלא חברות כבר ניסו ונכשלו, שזה המון ביורוקרטיה והמון התעסקות. אז לא היה לנו את האומץ לעשות את זה עד עכשיו".

גורם המקורב לחברה וביקש ששמו לא יופיע בכתבה, אמר ל"גלובס" כי בקורטיקה הבינו שהדבר הקשה הוא לגרום לשותפים להשתמש בטכנולוגיה שלהם, כיוון שהלקוחות מעוניינים לראות את הטכנולוגיה מיושמת בתחום שלהם, ולא טכנולוגיית AI גנרית ש"טובה להכול". "ככה הם התחילו לבנות שימושים ספציפיים, ואז כשהם הגיעו לדבר עם שותף - היה קל לתקשר לו את הערך. עם הזמן הם הבינו שזה יעיל לייצר הרבה חברות ספין אוף בעצמם", הוא אמר. חברה נוספת אשר פועלת בדרך דומה היא חברת הראייה הממוחשבת Vayyar, המפתחת מוצרי צריכה משלה כדי להדגים שימושים בטכנולוגיה שלה ואז חוברת לשותפים שונים, אך קורטיקה יחודית בכך שהיא מקימה חברות בנות.

לדברי אותו הגורם, המבנה הזה יוצר ערך מסוג שונה עבור המשקיעים: "המשקיעים של קורטיקה מחזיקים בחברות הבנות דרך ההחזקה של קורטיקה בחברות הללו. זה טוב למשקיעים שיש להם סבלנות כי זה מעלה את סיכויי ההצלחה, אבל זה לא עוזר להם למכור את קורטיקה, בה השקיעו. עד שיש אקזיט זה לא הצלחה, אבל כבר בשלב הזה הם הצליחו בהחלט לגייס מספיק כסף לכל חברה בת בשביל להמשיך כמה שנים".

אודינייב מוסיפה ש"היום קורטיקה זו ספינה מאוד גדולה, גם בהערכת שווי של כמה מאות מיליונים, וגם במגוון התחומים שאנחנו מתעסקים בהם. אחד היתרונות שראינו בסיפור הזה הוא שיש המון משקיעים שמתעסקים רק בתחומים ספציפיים כמו חקלאות או רכב. קורטיקה זה לא משהו שהם ישקיעו בו, אבל אם נפתחת חברה ספציפית, הם ישקיעו בהחלט".

עוד כתבות

נוסעים בתור למיזם "נעים לסופ"ש", בשבת בתל אביב / צילום: כפיר סיון

מודיעין משיקה: שירות הסעות חדש בסופי שבוע

השירות יצטרף למערך ההסעות "נעים בסופ"ש" אותו השיקו לפני כחודשיים מספר עיריות בגוש דן ● שירות קו מודיעין-תל אביב פעל עד כה רק בשישי בערב, ויורחב החל מסוף השבוע הקרוב גם לימי שבת בין השעות 10:00-16:00

אפליקציית Envelope החדשה של גוגל / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מנסים לצמצם את זמן השימוש בטלפון? גוגל רוצה שתכניסו אותו למעטפה

גוגל השיקה אמש אפליקציה בשם Envelope שמטרתה לסייע בהפחתת זמן השימוש בטלפון בעזרת מעטפת נייר

דונלד טראמפ נואם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס / צילום: Denis Balibouse, רויטרס

טראמפ מגביר את הלחץ על אפל ודורש שתפתח אייפון של טרוריסט: "לא אכפת לי מהיחסים איתם"

"אפל צריכה לעזור לנו, ואני תקיף מאד בעניין הזה", אמר טראמפ בראיון לערוץ CNBC מפורום דאבוס ● מנכ"ל אפל טים קוק נחשב למי שיכול לעבוד עם טראמפ והממשל שלו באופן שחברות אחרות בעמק הסיליקון לא מצליחות

מגדל וואן מנהטן סקוור של אקסטל / הדמיה: אתר החברה

חברת הנדל"ן הזרה אקסטל בוחנת גיוס אג"ח נוסף בת"א, לאחר שפרעה כמיליארד שקל

החברה היזמית של גארי ברנט, הפועלת בעיקר בשוק הנדל"ן של מנהטן, צפויה לגייס 200-100 מיליון דולר, כאשר האג"ח שכבר הנפיקה נסחרות בתשואה של 6.36% לאחר זינוק של 38% בשנה האחרונה

הסערה מתקרבת, נמל תל אביב    / צילום: דימה

השירות המטאורולוגי מסכם: כמה גשם ירד בתקופה האחרונה?

ברוב אזורי הארץ כמויות הגשם מתחילת העונה עולות על הממוצע הרב שנתי לתקופה המקבילה, בחלק מהם במידה ניכרת - פי 1.5 ויותר

פסל השור המפורסם בוול סטריט/ צילום: רויטרס, CARLO ALLEGRI

המדדים בוול סטריט מטפסים; טסלה חוצה שווי של 104 מיליארד ד'

מדד דאו ג'ונס עולה ב-0.3%, כך גם מדד S&P 500 ומדד הנאסד"ק עולה ב-0.56% ● מנוצ'ין: "החתימה על השלב השני בהסכם הסחר יכולה לקרות לפני או אחרי הבחירות" ● בורסות אירופה ננעלו בירידות, הדאקס השיל 0.3%, הקאק איבד 0.6%

עמנואל מקרון בביקורו בישראל / צילום: Atef Safadi, רויטרס

איך מסקרת התקשורת הצרפתית את תקרית מקרון בעיר העתיקה בירושלים

נשיא צרפת גער בשוטרים הישראלים שרצו ללוות אותו לתוך כנסיית סנטה אנה בירושלים ● התקרית סוקרה בהרחבה בתקשורת הצרפתית והם אף הזכירו כי עימות דומה התרחש לפני 24 שנים עם נשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראק

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

מחיר למשתכן מקשה על בעלי דירות בפריפריה למכור את דירותיהם

כך עולה מסקירת הכלכלנית הראשית של האוצר לחודש נובמבר 2019 ● הצעירים שוברים שיאי רכישת דירות, אבל במשכנתאות גבוהות; משפרי הדיור מתקשים למכור את דירות היד השנייה שלהם; ואילו המשקיעים עוסקים בעיקר במכירת דירות

רובע הים בחדרה./  הדמיה: יח"צ

בין חדרה לאבו דאבי: אלו הפרויקטים שישראל תציג בוועידת האו"ם על עירוניות

בכנס, שייערך באבו דאבי בחודש הבא, יוצגו מספר פרויקטים של בנייה ירוקה והתחדשות עירונית, שרובם יצאו לפועל במקרה הטוב רק בעוד שנים

קתרינה סאקלארופולו  / צילום: EUROKINISSI, רויטרס

הפרלמנט היווני בחר לראשונה בנשיאה למדינה

קתרינה סאקלארופולו זכתה לתמיכה רב-מפלגתית וקיבלה 261 מתוך 300 קולות חברי הפרלמנט ● סאקלארופולו כיהנה עד כה כראשת מועצת המדינה של יוון, והייתה גם האישה הראשונה בתפקיד זה

מכוניות חדשות בנמל חיפה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משרד האוצר מציג: כך גובים יותר מסים מפחות רכבים חדשים

המדינה קיבלה בשנה החולפת סכום עתק של כ-42.4 מיליארד שקל ממיסוי כלי רכב ● רשות המסים גבתה כ-9.8 מיליארד שקל על רכבים חדשים, למרות שהשוק התכווץ ב-5%, והנהג הישראלי העדיף לרכוש מכוניות היברידיות שהמיסוי עליהן נמוך דרמטית ● המצב ב-2020 לא צפוי להשתפר

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות: מדד ת"א 35 ברמת שיא כל הזמנים, שיכון ובינוי טסה ב-8.5%

שפיר זכתה במכרז ענק להקמת מרכז ההספקה של צה"ל, יחד עם אוריין שמנייתה טסה ביותר מ-40% ● שפיר הנדסה זינקה ביותר מ-11%, פריון קפצה ב-6.6%

וואטסאפ (WhatsApp) / אילוסטרציה: רויטרס

הפיצ'ר החדש של וואטסאפ שייקל לכם על העיניים בדרך

מצב כהה הוא פיצ'ר שהלך וצבר פופולריות, שמשנה את הרקע של אפליקציות לכהה, כך שיהיה נח יותר להשתמש בהן בלילה או במקומות ללא הרבה תאורה

סניף של סופר פארם / צילום: יח"צ

רוצה להיות אמזון: סופר פארם מקימה פלטפורמת מכירות

הרשת מחפשת מנועי צמיחה חדשים לאור התחרות המחריפה בענף בישראל ● סופר פארם כבר החלה לגייס עובדים למיזם ותגייס מוכרים מהעולם ● המודל דומה לזה של אמזון, שיותר מ-60% ממכירותיה הן של צדדים שלישיים

מרכז ההספקה של צה"ל / צילום: חברת שפיר

הזכייה שהקפיצה את מניות שפיר ואוריין: יקימו מרכזי אספקה עבור צה"ל בכ-5.5 מיליארד שקל

משרד הביטחון עדכן היום על החלטת ועדת המכרזים שלו לבחור בהצעתן המשותפת להקמה ואחזקה של שלושה מרכזים לוגיסטיים ● מניית שפיר עלתה ב-8%-9% וזו של אוריין זינקה ב-30%-40%

רה"מ נתניהו, רעייתו, ונשיא צרפת עמונאל מקרון / צילום: קובי גדעון, לע"מ

לקראת פורום השואה הבינלאומי, שורה ארוכה של מנהיגים מגיעה לישראל

אמש נחת בישראל הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון והגיע לפגישה בבית רה"מ ● בשעות הקרובות אמורים לנחות בישראל סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, יו"רית בית הנבחרים ננסי פלוסי, יורש העצר הבריטי הנסיך צ'רלס ונשיא גרמניה פרנק וולטר-סטיינמייר

שר האוצר משה כחלון, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי בחנוכת פרויקט מחיר למשתכן  / צילום: דביר מלכה

ההגרלה העשירית של מחיר למשתכן יוצאת לדרך. אילו ערים בפנים?

מחר תיפתח ההרשמה להגרלה העשירית של מחיר למשתכן, שתכלול למעלה מ-2,500 יחידות דיור ב-12 יישובים ברחבי הארץ

רוני מילוא / צילומ: תמר מצפי

חברת הנשק הגיאורגית שנידזה תובעת מיליונים מרוני מילוא: "הבריח נכסים לבתו"

החברה הגיאורגית שנידזה טוענת כי מילוא העניק ללא תמורה לבתו נכסים יקרי-ערך מחשש כי יינתן לרעתו פסק דין במסגרת סכסוך קודם שניטש בין הצדדים • לטענת שנידזה, מילוא ושותפו הסתירו ממנה כספים שהגיעו לה על תיווך בעסקאות נשק עם ממשלת גיאורגיה

איילת שקד ונפתלי בנט בגוש עציון / צילום: מפלגת ימינה

לחץ פוליטי בימין על נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן: "‏המבחן היחיד הוא המעשה"

שר הביטחון בנט: "אני קורא לרה"מ להביא להצבעת הממשלה ביום ראשון הקרוב צו להחלת הריבונות, ‏ואחר-כך להביא את הצו לאישור הכנסת ביום שלישי" ● ח"כ האוזר מכחול לבן: "בקעת הירדן לא מעניינת את נתניהו"

מייסדי החברה: גל רינגל (מימין), גל גולן וקובי ניסן / צילום: דניאל סינגר

הסטארט-אפ שמנסה להחזיר לגולשים את השליטה על המידע שלהם

הסטארט-אפ Mine, שגייס עד כה 3 מיליון דולר, מאתר את המידע שהמשתמש סיפק ברשת - מפרטי כרטיס אשראי ועד מספר הדרכון