ההיפסטרית שגילתה שהיא מפעל: על הסבך הביורוקרטי המדכא עסקים קטנים
אי-שם באזור תעשייתי יושבת חבורה מגניבה במיוחד של צעירים המעצבים בארץ מוצרי טקסטיל יוצאי דופן ומשווקים אותם ברחבי העולם. גאווה יזמית ישראלית של ממש. אך לרוע מזלם, הרשויות בישראל לא התרשמו מהתרומה שלהם לייצוא הישראלי. בעודה יושבת בסטודיו, שמעה אחת המעצבות את צעדיו של פקח עירוני שנכנס אל העסק, ראה מכונת תפירה והחליט: אתם למעשה מפעל. מאותה נקודה אומללה נאלצו החבר'ה היזמיים הללו לעבור מסכת ייסורים ביורוקרטית בשל הדרישה של הרגולטורים השונים להתאים את הסטודיו שלהם לסטנדרטים של ייצור המוני, כל זאת בגלל שמספיקה כביכול מכונת תפירה, שמשמת בכלל להתאמת העיצובים, על מנת לסווג אותם כמפעל. העלויות היו עצומות ולמעשה שחקו את היכולת שלהם להתפרנס מהיצירתיות ומעמל כפיהם.
ההיפסטרית שגילתה שהיא מפעל איננה סיפור מיוחד. עסקים קטנים בישראל סובלים מהתעללות ביורוקרטית ורגולטורית חריגה ביחס לעולם. רק בישראל המחוקק מתעקש להנחית על מסעדות ומזנונים תקנות מופרכות כגון מספר האסלות בשירותים וגוון הקרמיקה. כל בעל עסק קטן בישראל ובמיוחד אלה הטעוני רישיון, יספר לכם על סבך הרגולציות הבלתי אפשרי לפענוח ועל עומס הדרישות, המיסוי הגבוה והפיקוח השרירותי.
הקדנציה של הממשלה היוצאת והכנסת ה-20 נשאה עמה רוחות חיוביות ומרעננות בתחום. ישראל עלתה חמש מקומות במדד "קלות עשיית העסקים" בזכות רפורמות ברישום מקרקעין וכן עברה הרפורמה החשובה ברישוי עסקים שתקל את הליך קבלת רישיון העסק וחידושו. אלה סימנים מעודדים שכן הם ההוכחה שבקרב הרגולטורים השונים ומקבלי ההחלטות בזירה הפוליטית ישנם ידידים רבים לבעלי העסקים והיזמים ויש אפשרות אמיתית לקדם את הסביבה העסקית בישראל.
ועדיין, ישראל רחוקה שנות אור מהסטנדרטים הבינלאומיים לרגולציה על עסקים קטנים. ראשית, מדד קלות עשיית העסקים השתפר אמנם, אך אנו ממוקמים במקום ה-49 המאוד לא מחמיא. שנית, על אף שעברה רפורמה ברישוי עסקים, היא עדיין לא מיושמת בצורה שתביא מזור אמיתי לתחלואי התחום.
למשל, כחלק מהרפורמה, עלה הצורך האקוטי במפרטים ברורים, מעין "צ'ק ליסטים", של כל הדרישות שעסק אמור להכיר, דרישות המגיעות מגורמים שונים כגון המשטרה, משרד הבריאות, כיבוי אש ועוד, על מנת שלבעל העסק ולמפקח יהיה מסמך אחיד וברור לעבוד לפיו. המפרטים אכן פורסמו, אבל אין בהם בשורה. במקום להוביל עבודה משמעותית של איחוד כלל הדרישות, בחינה איך אפשר לבטל דרישות הסותרות זו את זו, להנגיש אותן בשפה ברורה ולהפחית את הדרישות הארכאיות והמיותרות - בחר משרד הפנים לפרסם ספר עב-כרס בשפה שאינה נהירה לאדם מהישוב ובו פשוט רשימה של כל התקנות הקיימות.
הבחירות הנוכחיות, מנומנמות ככל שיהיו, סובבות סביב נושאים הרי גורל בתחומי דת ומדינה, ביטחון וממשל תקין. כל הנושאים ראויים וחשובים. אך שחרור המגזר העסקי מציפורני הביורוקרטיה הוא בהחלט צעד מתבקש ודחוף. הורדת החסמים הרגולטוריים, הפחתת פיקוח היתר של משרדי הממשלה על עסקים קטנים ועידוד סביבה יצירתית ויזמית ישחררו פוטנציאל עצום הגלום במגזר העסקים הקטנים. הפחתת עלויות הציות העצומות לרגולציות שאבד עליהן הכלח יאפשרו לעסקים לצמוח מהר יותר, להעסיק יותר עובדים ולבטל עלויות מיותרות ולא יעילות המתגלגלות לצרכנים ומתבטאות ביוקר המחיה.
בשלה העת לשחרר את המשק באמת. ניצני השינוי שראינו בכנסת הקודמת חייבים להתפתח לכדי רפורמות אמיתיות ומשמעותיות יותר בכנסת הבאה.
הכותב כיהן כיועץ לפיתוח כלכלי של ראש העיר ירושלים לשעבר ניר ברקת וכיום מייסד שותף של משרד גרייבר-הרשקוביץ וחבר הוועדה לקידום עסקים של מועצת העיר תל-אביב
