גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשם אלוהים, לכו!": כשמנהיגים מנסים להיפטר מהפרלמנט שלהם

זה אלפיים שנה ויותר שמנהיגים חזקים וקצרי-רוח מנסים לפזר את הפרלמנטים שלהם ● בוריס ג'ונסון מזכיר לנו שהדחף להערים על החוקה (הלא–כתובה) בעינו עומד ● דונלד טראמפ מזכיר לנו שגם חוקה כתובה אינה מחוסנת ● מי צריך חוקות? כולנו

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס, SIMON DAWSON
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס, SIMON DAWSON

פרלמנט יכול להיות אבן ריחיים על צווארה של כל שיטה פוליטית. בזה אין ספק. פרלמנטים, אלא אם כן הם חותמות גומי בנוסח סין או צפון קוריאה, כרוכים בהכרח בתהליכים ארוכים של התדיינות, של שכנוע, של ניסיונות לגבש הסכמות רחבות, של קריאה-ראשונה-שנייה-ושלישית. הסנאט האמריקאי מתפאר שהוא "מועדון הוויכוחים המהולל ביותר בעולם". כה מהוללים הם ויכוחיו, עד שמתווכח יחיד יכול להפסיק את תהליך החקיקה לזמן בלתי מוגבל.

הרפובליקה הרומאית נשלטה במשך 500 שנה בידי הסנאט (הלא-נבחר) שלה, עד שגנרל אחד, ששמו היה יוליוס קיסר, החליט שמספיק ודי, וצריך איש חזק שישים קץ לבזבוז הזמן.

היחסים הלא-לבביים בין ממשלות לפרלמנטים הגיעו אל קליימקס מפורסם באמצע המאה ה-17, כאשר פרלמנט אנגלי עקשן במיוחד נמאס על אוליבר קרומוול, והוא השמיע את המילים, שחזרו וצוטטו מאז בדרגות משתנות של אפקטיביות, בכל מיני הקשרים: "הארכתם לשבת כאן מכדי שתוכלו להועיל... עיזבו-נא, אני אומר... בשם אלוהים, לכו!". ליתר ביטחון, הוא דחף אותם החוצה בכידוני חייליו.

בוריס (הרוסי) טִפטף רעל

מאז, טכניקות הפיזור של פרלמנטים השתנו, וחזרו והשתנו. אפילו היטלר ראה צורך להעמיד את פיזור הפרלמנט להצבעת הפרלמנט. ראשי ממשלה בריטיים הורשו לפזר פרלמנט בהודעה לאקונית על בחירות חדשות. אבל הסמכות הזו ניטלה מהם לפני שמונה שנים. עכשיו, הפרלמנט הוא הפוסק האחרון בשאלת חייו ומותו.

ב-1993, כמעט שנתיים לאחר נפילת הדיקטטורה הסובייטית, נשיא רוסיה בוריס ילצין קץ בהתיימרותו של "הסובייט העליון", הפרלמנט של המשטר הישן, להיות השליט האמיתי. הוא שלח טנקים, הפגיז את בית הפרלמנט, והבריח את יושביו. האמת היא שלא הייתה לו ברירה; אבל הייתה או לא הייתה, הוא טפטף בזה רעל אל ורידיה של הדמוקרטיה הרוסית השברירית. בהיעדר סותרנים, הרעל התפשט עד שהיא חדלה להיות שברירית או דמוקרטית.

אין לה, לא מפני שאין לה

בוריס ג'ונסון, ראש הממשלה החדש והמחדש של בריטניה, קיבל בשבוע שעבר את הסכמת המלכה לסגור את הפרלמנט לשלושה שבועות קריטיים, כדי שהוא לא ישבש את תוכניתו להסתלק מן האיחוד האירופי ב-31 באוקטובר, ויהי מה.

מאין לבריטניה חוקה כתובה, ג'ונסון התעטף באצטלה של תקדימים ושל מסורת. סייעה לו הפסיביות המדהימה של ראש המדינה. למלכה אין סמכויות לא מפני שאין לה, אלא מפני שהיא וקודמיה החליטו להימנע מלהשתמש בהן.

מבקרי ראש הממשלה, בכללם בכירים מאוד במפלגתו, מתארים את מהלכיו כ"שערוריה חוקתית", מכנים אותו "דיקטטור", ומוחים ברחובות על "הפוטש" (coup) שלו. מליצי יושר מצביעים על עקרותו של הפרלמנט בחודשים האחרונים: הוא רק מדבר, אבל אינו מסוגל להצביע בעד שום הצעה קונסטרוקטיבית. זה, אגב, נכון כשלעצמו, אבל אם זה מצדיק השעיה חד-צדדית, אולי אין כלל צורך בפרלמנט .

תנו לו עוד שנתיים

אנחנו נוטים להניח את יציבותם של המוסדות ברוב הדמוקרטיות המערביות. מסופר על אריאל שרון כי נשאל פעם על הסבירות של הפיכה צבאית בישראל. הוא השיב (אין לי מראה מקום), שקצינים אשר יקבלו הוראה לעלות על הכנסת, או על משרד ראש הממשלה, יפרצו בצחוק.

אבל פגיעה במוסדות אינה מחייבת כידונים או תותחים. אפשר לנגוס בכוחם, בסמכויותיהם, באפקטיביות שלהם באמצעות הפגנת שרירים, איומים או חקיקות. הבעיה עם "משחק הוגן" היא הוולונטריות שלו. הקפדה על שלטון תקין מצריכה בקרה פרלמנטרית, משפטית וביורוקרטית. היא מצריכה התחשבות במיעוט. התחשבות כזאת היא מתכונות היסוד של הדמוקרטיה הליברלית. אבל הרוב אינו מוכרח להתחשב, והדמוקרטיה אינה מוכרחה להיות ליברלית.

דונלד טראמפ צייץ בשבוע שעבר כי "יש להוסיף שנתיים" לכהונתו כנשיא, כדי לפצות אותו, ואת עשרות מיליוני האמריקאים שהצביעו לטובתו, על השנתיים ש"התבזבזו" בחקירת החשדות נגדו. אין שום דבר, אבל פשוט שום דבר, בחוק האמריקאי, או בחוקה הכתובה-מאוד, המאפשר הארכת מנדט. מאז 1788, ארה"ב בוחרת נשיא אחת לארבע שנים, אפילו בעיצומה של מלחמת אזרחים, או במהלכה של מלחמת עולם.

אין זו הפעם הראשונה שטראמפ משמיע את דרישת השנתיים הנוספות. הוא מעולם לא הסביר איך הדרישה הזו תוכל להתמלא. לעומת זאת, הוא התיימר לפחות פעם אחת בעבר ששמורה לו תמיכה מיוחדת במינה בכוחות המזוינים של ארה"ב, בזרועות הממונות על אכיפת החוק, אפילו בין כבאי האש. אפשר להוסיף, שחברי NRA, השדולה רבת הכוח של בעלי כלי הנשק, תומכת בו תמיכה עזה וחד-משמעית.

אפשר רק לעשות ספקולציות על הקשר בין בסיס התמיכה הזה לבין השנתיים הנוספות שהוא דורש.

וירוס בריטי?

האם אפשר להעלות על הדעת נסיבות שבהן מנהיגים פוליטיים נבחרים בדמוקרטיות ותיקות ירחיקו לכת במידה שתערער את הבסיס הדמוקרטי? אגב, הזכרתי כאן שני מנהיגים מהימין, אבל סכנה כזאת נובעת כמובן גם מן השמאל.

מותר לנו לסקור בדאגה כל הבעה של נכונות לשקול מהלכים מתקנים, כדי לפצות את העם על ליקויי הדמוקרטיה שלו. אם ג’ונסון יצליח לסגור את הפרלמנט למען הנוחיות הפוליטית, האם וירוס בריטי יתחיל להתפשט בגופן של דמוקרטיות מסובכות אחרות, שבהן קשה להשיג רוב, והוויכוח הפרלמנטרי עולה על העצבים?

האמריקאים רשאים לקוות שיינצלו מן הווירוס בזכות דרגת הפירוט של מותר ואסור בחוקתם (על 33 תיקוניה). לבריטים מתברר והולך חסרונה המסוכן של חוקה מלאה וכתובה, המניחה לתקדימים בני 300 שנה לתפוס את מקומם של מנגנוני הגנה מוגדרים. בריטניה כמובן אינה הארץ נטולת החוקה היחידה. טראמפ וג’ונסון מלמדים את כולנו כי אסור לנו להפריז במידת חסינותם של פוליטיקאים מפני הפיתוי האוטוריטרי.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה הנוכחית בלמה את הכניסה של פועלים מעזה?

השר מירי רגב טענה כי הממשלה הקודמת הכניסה פועלים מעזה. אך כך גם ממשלתה שלה ● המשרוקית של גלובס

גיל שויד / צילום: גלובס

גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"אני גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו", כך אומר גיל שויד, מנכ"ל חברת הסייבר צ'ק פוינט ב-31 השנים האחרונות, בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס ● על השפעות המלחמה אומר שויד כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

החשש מעימות חזיתי בין ישראל לאיראן הפיל את וול סטריט

הנאסד"ק ירד בכ-1.8% ● הניקיי ירד ב-1.2% ● מאסק: "עשינו בדיקה מעמיקה והחלטנו, בהחלטה קשה, לפטר יותר מ-10%" ● BDO: "המתיחות מול איראן ובמיצרי הורמוז צפויה להשפיע על שוק הנפט העולמי" • בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

איזי ג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את הטיסות לישראל עד סוף אוקטובר

אתמול הודיעה איזי ג'ט על השהיה זמנית של הפעילות לתל אביב וממנה עד 21 באפריל, אולם כבר אמש באתר החברה לא היה ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר. כעת הגיע האישור הרשמי ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

בחינות הסמכה / צילום: אלון רון

תוצאות בחינת ההסמכה בראיית חשבון: הסטודנטים של מכללת ספיר בראש

מדובר בבחינת ההסמכה הראשונה שהתקיימה מאז פרוץ המלחמה ● הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית נמצאים בתחתית הטבלה ● שיעור המעבר הכללי של כלל הנבחנים בבחינה עומד על 68%

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

דני בן עטר, מנכ''ל משותף אינטל ישראל, אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה, Google Cloud, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בשיחה עם אסף גלעד / צילום: תמר מצפי

העתיד, השכר והאם מדובר בבועה? מנהלי חברות השבבים הגדולות מדברים על התחום הלוהט

דני בן עטר מאינטל ישראל, אורי פרנק מגוגל קלאוד ועמית קריג מאנבידיה, שוחחו בכנס TECH IL של גלובס על תפקידה של ישראל במפת תעשיית השבבים העולמית ובתחום ה-AI ● איך הם מתווכים את המלחמה להנהלות הגלובליות, איך מטפחים טאלנטים מקומיים ואיך מצמצמים את הדומיננטיות של המזרח הרחוק, כדי להימנע ממשבר כמו זה שפרץ בקורונה?