גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוער, אבל קצת פחות: למה הקבוצות האנגליות ציננו פעילות בחלון ההעברות

חלון ההעברות בכדורגל האירופי נסגר השבוע עם שיא חדש של מסעות רכש יקרים - 5.5 מיליארד אירו בחמש הליגות הגדולות ביבשת • בצל הברקזיט, צניחת שער הליש"ט ומגבלות חדשות, הקבוצות מהממלכה הבריטית שבאופן מסורתי מובילות את הרכש, הפתיעו ושמרו על שפיות יחסית

ז'ואאו פליקס, ההעברה הגדולה של הקיץ / צילום: רויטרס
ז'ואאו פליקס, ההעברה הגדולה של הקיץ / צילום: רויטרס

עונת הציד בכדורגל האירופי הסתיימה השבוע עם סגירת חלון ההעברות הקייצי. זה היה חלון פרוע, שובר שיאים, שהוכיח בפעם המי יודע כמה שלכדורגל האירופי כמעט שאין גבולות. בשורה התחתונה, ההוצאה הכספית של הקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה (אנגליה, ספרד, איטליה, גרמניה, צרפת) הסתכמה ב-5.5 מיליארד אירו - כך לפי דוח של פירמת החשבונאות דלויט.

זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שנשבר מחסום ה-5 מיליארד אירו בקיץ אחד על רכש. הנתון החדש ניפץ את השיא הקודם שנרשם בקיץ 2018 ועמד על 4.6 מיליארד אירו.

האנגליות ממשיכות לשלם הכי הרבה

בכל חמש הליגות הגדולות הוציאו הקיץ יותר משהוציאו אי-פעם על רכש - בליגה הספרדית הסתכמה ההוצאה על רכש ב-1.37 מיליארד אירו, ולראשונה נחצה בה רף של מיליארד אירו בקיץ אחד; באיטליה נרשמה הוצאת שיא של 1.17 מיליארד אירו; קבוצות הבונדסליגה הגרמנית רכשו שחקנים ב-740 מיליון אירו; ובצרפת הסתפקו בנתון שיא של 670 מיליון אירו.

אלא שהכותרות הגדולות מעוותות מעט את המציאות. השוק בכללותו פחות סוער משנדמה. את הדוגמה הטובה ביותר לכך ניתן למצוא בפרמיירליג האנגלית - הליגה העשירה בעולם, הליגה הכי פחות הגיונית לכאורה בתחום הרכש.

ההוצאה של מועדוני הפרמיירליג על רכש הסתכמה הקיץ בשיא כל הזמנים, 1.55 מיליארד אירו. אבל בפועל ההוצאה נטו על רכש (רכישת שחקנים בניכוי מכירת שחקנים) לפי דלויט עמדה על 635 מיליון אירו.

במילים אחרות, קבוצת פרמיירליג הוציאה בממוצע על רכש 31 מיליון אירו נטו - 11% בלבד מהמחזור השנתי הממוצע של המועדונים באנגליה. זהו הנתון הנמוך ביותר בשבע העונות האחרונות, שבמהלכן כבר הגיעה ההוצאה בחלון ההעברות בקיץ לכמעט 17% מהמחזור. אם מביאים בחשבון שכמעט כל הקבוצות שומרות על רווחיות, הרי שמדובר בסכום סביר לגמרי.

מה קרה באנגליה שהעסק נרגע? קודם כול, הקבוצות מרוויחות הרבה יותר ולא מבזבזות הכול על רכש. בחמש העונות האחרונות עלתה ההכנסה הממוצעת לקבוצה ב-56% - ומסעות הרכש, מטורפים ככל שיהיו, לא מגיעים לסדר גודל הזה עדיין.

בנוסף, העלייה העקבית בשכר השחקנים בשנים האחרונות, שכבר הגיעה לרמה של 500 אלף ליש"ט לשבוע במקרים קיצוניים, מניחה בפני המועדונים סעיף הוצאה קבוע וכבד שמקשה מאוד על אירועי רכש פרועים.

אבל נראה שהסיבה המרכזית היא חוק שעבר בליגה האנגלית, שלפיו חלון ההעברות נסגר ערב המחזור הראשון של העונה. המשמעות: באנגליה הסתיימה חגיגת הרכש ב-9 באוגוסט, בעוד שבאירופה זכו הקבוצות לעוד שלושה שבועות ארוכים של פעילות.

הפער הזה הוא מאוד בעייתי לקבוצות האנגליות. מצד אחד, יש להן פחות זמן לסגור עסקאות גדולות - ולאלו לוקח לעתים להבשיל עוד כמה ימים או שבועות; מצד שני, האנגליות הופכות עם סגירת החלון באנגליה למטרת רכש על-ידי הקבוצות באירופה שעדיין פועלות בשוק ללא מגבלה.

משבר הברקזיט פוגע בקבוצות

את השפיות האנגלית אפשר להסביר גם בשתי קבוצות גדולות שסגרו את הברז: ליברפול שזכתה בליגת האלופות לא הרגישה צורך לתקן את הסגל ועסקה בעיקר בניסיונות לשמור עליו - היא רכשה שחקן אחד בלבד ב-1.9 מיליון אירו בלבד. צ'לסי, בעקבות האמברגו שהטילה עליה אופ"א בגלל מעבר על תקנות הפייננשל פייר-פליי, לא הייתה פעילה בשוק ורק מכרה שחקנים ב-136 מיליון אירו (בהם אדן הזאר ב-100 מיליון אירו לריאל מדריד).

פעילות ההעברות באירופה מושפעת מאוד גם מהשינוי בשערי המטבעות ומהאי-ודאות באנגליה סביב הברקזיט. הליש"ט שנשחקת משחקת תפקיד מרכזי - אם רק לפני ארבע שנים נהנתה הפרמיירליג מיתרון מול המועדונים בגוש האירו, בזכות יחס של כמעט אירו וחצי לליש"ט, את הקיץ הזה כבר עשו המועדונים באנגליה עם יחס המרה שהגיע בשלב מסוים ל-1:1.05 ליש"ט לאירו, שמשמעותו כוח קנייה הרבה פחות חזק.

לקבוצות אנגליות פחות כדאי לעשות היום עסקים בגוש האירו. וכך, מתוך 99 שחקנים שנרכשו בכסף על ידי קבוצות פרמיירליג, רק 34 עסקאות היו מול קבוצות היבשת בגוש האירו. כל השאר הן עסקאות בתוך בריטניה. בצד השני, הקבוצות האנגליות, שהמאזנים שלהן במטבע המקומי, יכולות ליהנות היום מעסקאות טובות בעבור מכירת שחקנים לגוש האירו.

לדוגמה, מנצ'סטר יונייטד שמכרה את רומלו לוקאקו לאינטר ב-80 מיליון אירו, קיבלה תמורתו 73 מיליון ליש"ט, סכום שהיה עומד על 61 מיליון ליש"ט אם העסקה הייתה מבוצעת ערב הכרזת הברקזיט לפני שלוש שנים.

הפער בין הערכות על הנייר למציאות בשטח

העסקה המעניינת ביותר של הקיץ היא זו שעשתה אתלטיקו מדריד - רכישת ז'ואו פליקס הפורטוגלי בן ה-19, ב-126 מיליון אירו. לא רק שזו הייתה ההעברה הכי גדולה הקיץ, אלא שמדובר בהעברה השלישית הכי גבוהה בהיסטוריה של הכדורגל. פליקס הוערך על ידי חברות שמתמחות בהערכת שוויים של שחקנים בסכום נמוך הרבה יותר - חברת החשבונות והייעוץ KMPG העריכה את השווי שלו בתחילת הקיץ ב-45 מיליון אירו; האתר transfermarkt שמתמחה בשוק ההעברות ובהערכות שווי נתן לו הערכה של 70 מיליון אירו.

איך הגיעה דווקא אתלטיקו, שלא נמנית עם הקבוצות העשירות או המכניסות בעולם, למצב שהיא משלמת על חלוץ ששיחק 13 דקות בלבד בעונה שעברה בליגת האלופות, סכום כה גבוה? "אפקט הלופ" המפורסם.

אתלטיקו שמכרה את אנטואן גריזמן לברצלונה עבור 120 מיליון אירו, מצאה את עצמה עם סכום כסף אדיר, שכמו במקרים דומים בעבר גורם מיד לעסקת נגד לא בהכרח הגיונית.

זה קרה לפני שנתיים גם לברצלונה, שמכרה את ניימאר לפריז עבור 222 מיליון אירו, וכעבור מספר חודשים רכשה את פיליפה קוטיניו מליברפול עבור 160 מיליון אירו (סכום שבהמשך הופחת בגלל אי-עמידה בתנאי יעד מסוימים) - כמעט פי שניים מהשווי המוערך שלו אז.

למה לקנות אם אפשר לשאול בזול

אלכסיס סנצ'ז הושאל הקיץ לאינטר, קוטיניו הושאל לבאיירן מינכן, חאמס סיים השאלה וחזר לריאל מדריד שנהנית משחקן הרכב בלי שנדרשה להוציא כסף לרכש. הרבה עסקאות של השאלת שחקנים ראינו הקיץ, במה שיכול להעיד כי הרגולציה של אופ"א מקשה בכל זאת על מועדונים להשתולל ללא גבולות.

עסקה במתכונת של השאלה טובה לעתים לשני הצדדים - הצד ש"נפטר" מהשחקן חוסך את עלויות השכר שלו וגם לא מאבד לחלוטין את הנכס; הצד שמקבל את השחקן, לא צריך להוציא עליו את סכום הרכישה המטורף, ובכך מקל על עצמו לעמוד ברף ההוצאה המותר של אופ"א ובתקנות "הברייק איבן".

לפי בדיקה של "פייננשל טיימס", בשנת 1992 רק 6% מכלל ההעברות בכדורגל האירופי בחמש הליגות הבכירות נעשו בעסקאות השאלה. עשור לאחר מכן עסקאות השאלה כבר תפסו 20% מכלל המעברים בין המועדונים, ואילו העונה היקף ההשאלות של שחקנים עלה ל-29% מההעברות. במילים אחרות, כל שחקן שלישי שעובר מועדון בחמש הליגות הגדולות עושה זאת בעסקת השאלה.

בחלק גדול מהמקרים הופכת ההשאלה למרכיב לבדיקת סיכונים, מעין "בדיקה לפני רכישה". קבוצות דורשות בהסכם ההשאלה אופציה לרכישה בתום תקופת ההשאלה. כלומר, אם השחקן היה טוב בשנת ההשאלה והוכיח את עצמו - אין סיבה שלא לרכוש אותו. לא מילא אחר הציפיות? חוזר למועדון האם שלו. 

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"