נשיאת העליון אסתר חיות ויו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי / צילום: כדיה לוי
יש לי ניחוש מושכל. בניגוד לכל סיכום קודם בנושא, הרפורמה הגדולה בסדר הדין האזרחי לא תצא לדרך בתחילת השנה הבאה. ספק בעיניי אם הרפורמה החשובה הזו, שאמורה לקצר את זמן ההליכים בבתי המשפט ולהיטיב עם המתדיינים, תצא לפועל בקרוב. היא תידחה. ואחר-כך כנראה תידחה שוב. ובסוף אולי תמות. זו התקווה של חלק מהשחקנים. אבל מה שברור הוא שבמועד שנקבע לפרסומה בחודש פברואר הקרוב, אין לרפורמה שום סיכוי להתממש.
הסיבה לכך שאני חורג ממנהגי ועוסק בדברי נבואה היא, שהפעם אין צורך להיות שוטה כדי להצליח לצייר את העתיד במדויק. מה שצריך הוא זוג אוזניים. ומי שצויד בהן יכול היה להיווכח כיצד נרקמה לה השבוע ברית חדשה בכנס פתיחת שנת המשפט. במעמד השנתי המכובד קברו יושב-ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הרפורמה. הקבורה הזו לא נעשתה מהסיבות הנכונות שאליהן נתייחס בהמשך. היא נעשתה מהסיבות הלא נכונות.
תקנות תמורת סמכויות
ההצעה מצד עו"ד חימי לא זקוקה להרבה פירושים. הוא היה מאוד ברור. חימי הציע לשופטת חיות שכפ"ץ מושלם מפני יוזמותיו של שר המשפטים אמיר אוחנה והזרם השמרני בכנסת, מימינה ועד הליכוד. "נעשה כל שבידינו כדי לבלום ניסיונות לפגוע בסמכויות בית המשפט העליון, שהן נשמת אפו של עקרון הפרדת הרשויות", הודיע חימי. ביקורות מנומסות וחרישיות מצד הפוליטיקאים כנראה מקובלות על יושב-ראש הלשכה, אך לא מעבר לכך. מול כל הצעה אמיתית לשינוי - מחליפו של עו"ד אפי נוה, ומי שזכה לתמיכתו, מתכוון להתייצב לצד מערכת בתי המשפט. מדוע? מכיוון שבסוגיות האלה "אין ימין ואין שמאל. יש רק דרך אחת שהיא דרך הישר - דרכה של הדמוקרטיה" (כדבריו בנאומו הנרגש). פסקת התגברות, חוק יסוד החקיקה ואיזון כוחו המופרז של העליון - יוק. ומבחינת חימי העניין הזה סופי.
אבל סופי רק לכאורה, שכן למרות ההתרגשות העזה שאחזה בקהל למשמע שבועת האמונים המוחלטת הזו של חימי לחיות, יושב-ראש הלשכה אינו חבר במסדר האבירים של הנשיאה. ציבור עורכי הדין שבחר בו אינו מעוניין לשמש להקת מעודדות במאבקו של העליון לטובת הרחבת סמכויותיו. הם בחרו בחימי כדי שיספק להם פרנסה. וכמה שיותר ממנה.
כפוליטיקאי מתוחכם יושב-הראש החדש מבין זאת היטב. לכן גם לא טרח להסתיר את המחיר שיגבה על מעטפת ההגנה שהתחייב לספק לעליון. התמורה מצד חיות על יירוט יוזמות הימין תצטרך להגיע אל חימי מהר ובמזומן. כעורך דין פלילי - שיטת התשלומים הזו אינה זרה ליו"ר הלשכה. עד כניסת חוק המזומן נהגו לעבוד ככה עורכי דין בתחומו עם לקוחותיהם.
"נוכל לעשות זאת רק כשותפים אמיתיים לדרך", הסביר חימי בהמשך נאומו ופנה לפרוט את מאפייני השותפות הזו עם העליון לפרוטות מעשיות מאוד. "אני קורא לך, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת הנכבדה אסתר חיות, להסכים לדחיית הרפורמה (בסדר הדין האזרחי; ג' ב') עד לחודש ספטמבר 2020, ולשוב ולדון ברפורמה בלב פתוח ובנפש חפצה. לא ניתן להתעלם מקולם של עשרות אלפי עורכי דין המאוחדים בקריאה לחשב מסלול מחדש. הנהלת בתי המשפט מחויבת להקשיב, וההתעקשות להימנע משיח ומדיאלוג אמיתי מדירה שינה מעיניי".
חימי חשש כנראה שהבופה הנדיב יקשה על שומעיו לזהות את הדיל המוצע. ולכן חזר והבהיר שמדובר מבחינתו בעסקת חבילה, ולא חלילה בשני עניינים זרים שיד המקרה זימנה אותם לפונדק דרכים אחד. "אמרנו כי ניאבק על כבודה של מערכת המשפט, ומצפים אנו כי היא תראה אותנו חלק בלתי נפרד ממנה", הסביר חימי, והדגיש את מנגנון היד-רוחצת-יד המוצע כאן: צמצום הרפורמה בסדר הדין האזרחי תמורת הרחבת סמכויות העליון. "שהרי כולנו יחד משמשים במלאכת הקודש של המשפט יום יום ושעה שעה, שופטים ועורכי דין. שכם אל שכם". ייתנו רפורמה, יקבלו סמכויות.
סיבוב הפרסה של יושב-הראש
הדברים האלה של יו"ר לשכת עורכי הדין, המבקשים לעצור את הרפורמה בסדר הדין האזרחי, תמוהים. וזו ממש לשון המעטה. הם אומנם מובנים בהקשר הגילדאי שלהם. אבי חימי, בכובעו כיושב-ראש ועד עובדים, מבקש להילחם בתקנות המבקשות לפשט ולקצר את הליכי סדר הדין האזרחי. ככל שההליכים מסובכים יותר, ארוכים יותר ויקרים יותר - ציבור עורכי הדין מרוויח מכך.
לשכת עורכי הדין מחזיקה באינטרס מובהק להותיר את ההליכים המשפטים בסרבולם. זו ערובה טובה מצידה לשכר טרחה גבוה שיעבור אל חבריה מצד הלקוחות שאותם עורכי הדין משרתים. האינטרס הזה מתקיים גם בשעה שסרבול זה פוגע באזרח. גם כשמשך ההליכים פוגע בכלכלה. גם כשהסחבת המשפטית הבלתי נגמרת מדרגת את ישראל, פעם אחר פעם, במקום נמוך מאוד במדדים הבינלאומיים של עשיית עסקים, ומרחיקה מכאן משקיעים המחפשים להם מקום אחר להשקיע בו את כספם.
הדברים האלה תמוהים מסיבה אחרת. הם אינם מתיישבים עם פרסומי לשכת עורכי הדין ערב פרסום טיוטת התקנות. חימי טוען, שלשכת עורכי הדין לא שותפה בניסוח התקנות ומוחה על ההתעלמות מציבור עורכי הדין. אלא שפרסומי הלשכה של ערב הפצת התקנות בספטמבר 2018 מוכיחים את ההיפך. הנה דוגמה קטנה מדף הפייסבוק של לשכת עורכי הדין באותה העת:
"לשכת עורכי הדין השתתפה באופן פעיל - וחסר תקדים - בקביעת נוסח התקנות החדשות. הלשכה פעלה באופן נמרץ על-מנת להשמיע את קולו של ציבור עורכי הדין. תוך עיצוב ושינוי חלק לא מבוטל של הסדרים שנקבעו בתקנות ושמהם הסתייגה הלשכה. מעורבותה האינטנסיבית של הלשכה בתהליך גיבוש התקנות ועמידתה העיקשת על הטמעת עמדת עורכי הדין בנוסח התקנות - נשאה פרי. הלשכה השפיעה השפעה של ממש על עיצוב ההסדרים שנקבעו במסגרת התקנות החדשות, כאשר חלק ניכר מהערותיה התקבל ויושם בפועל בנוסח הסופי".
יש עוד לא מעט מהחומרים האלה. הם פזורים על פני כל הרשת, ועל כולם חתומה הלשכה עצמה. אבל נראה לי שאפשר להסתפק בפסקאות הנ"ל כדי לקבוע כי מה שיושב-ראש לשכת עורכי הדין החדש אמר השבוע בכנס אינו מתקרב למשהו, הנחזה להיות דומה, לעניין המתכתב, באיזה שהוא אופן, ולו הקלוש ביותר, עם מה שלשכתו כתבה אך לפני מספר חודשים. ומה הקטע הבלתי נתפס בסיפור? שעל הדברים האלה, שפורסמו על ידי הלשכה אך לפני שנה, בחתימת כל ראשיה, חתום גם מי שכיהן אז כממונה מחוז מרכז בהקמה. עורך דין עלום שם אחד. קוראים לו אבי חימי.
הצעה שלא ניתן לסרב לה
ההצעה הנרגשת הזו של חימי לא נתעלמה מכלת השמחה. הנשיאה חיות העירה ליושב-ראש הלשכה על סטייתו מההסכמות שלהן היה שותף מלא אך לפני שנה; ובכל זאת נראה שהעסקה שהציע לה יושב-הראש תצא אל הפועל. הערכתי זו אינה מתבססת רק על הצוות שהוקם - שוב - לבחינת הערות הלשכה. חימי הוא לא בדיוק מרלון ברנדו, אך ההצעה שקיבלה ממנו חיות היא מסוג ההצעות שלא ניתן לסרב להן. היא מבינה כי הנדוניה המוצעת לה על ידי חימי גדולה בהרבה ממה שהיא מתבקשת להעניק חזרה לחתן.
סוג העסקאות הזה אינו זר גם לחיות. העבודה שלה מושתתת על בריתות. "בין הלשכה ובין הרשות השופטת בישראל קיימת מאז ומקדם ברית מקצועית, ואף שהברית הזו ידעה עליות ומורדות, היא בעיניי בבחינת "אש תמיד" אשר יש לשמרה ולוודא כי לא תכבה חלילה", ציינה חיות בנאומה אחרי נאום חימי. חיות המשיכה והבהירה ש"ככל שזה תלוי בנו, היא לא תכבה". רק שיש איזה דבר אחד קטן שחימי נדרש לעשות על מנת שהאש הזו לא תכבה. היא ממש לא דולקת לחינם.
חיות הכריזה בנאומה, כי "קווי המתאר של לשכת עורכי הדין תואמים את קווי המתאר של הרשות השופטת". כשהגיעה למחיר שאותו תצטרך הלשכה לשלם על מנת להמשיך לשתף פעולה עם העליון, אמרה חיות כך: "על מנת שניתן יהיה לקיים שיתוף-פעולה מקצועי ופורה, על הלשכה לעשות כל הניתן לשמר ולחזק את קווי המתאר שעל פיהם הוקמה ואשר להם היא מחויבת". הווי אומר - קווי המתאר התואמים את אלה של הרשות השופטת. ובמילים אחרות, אש התמיד תמשיך לדלוק, אך רק כל עוד חימי יישר קו באופן מוחלט עם בית המשפט העליון. המחיר הזה אינו אמור להיות יקר מדי לצד של חימי. למעשה הוא היה הראשון שהציע לשלם אותו.
הסיבות הנכונות ואלה שאינן
חשוב להבהיר שיש הרבה סיבות נכונות לתיקון הרפורמה המוצעת בתקנות סדר הדין האזרחי. ככל יוזמה אנושית גם הרפורמה הזו רחוקה מלהיות מושלמת. הרפורמה, שקודמה בימי שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, נותנת מקום רב מדי לשיקול הדעת של השופט. היא ממסגרת את השופט כמי שמקבל שירות מהצדדים במקום לראות את הצדדים כמי שאמורים לקבל שירות ממנו. היא מבטלת את מגבלת הזמן שיש לשופטים למסור את פסק הדין ממועד הדיון האחרון. היא מייצרת מסלול מהיר למזכירים משפטיים במנגנון שעוקף את שר המשפטים, והיא סובלת מעוד מספר בעיות.
יש ברפורמת סדר הדין האזרחי נקודות שראויות לתיקון מהסיבות הכי נכונות. אך מי שמבקש באמת ובתמים לתקן את הנקודות המוכרות האלה אינו מבקש לדחות את כניסתן של תקנות סדר הדין החדשות בשנה נוספת. אפשר להכניס את התיקונים גם בחצי שנה שנותרה לפרסומן מאז נדחו לראשונה, לבקשת לשכת עורכי הדין, לחודש פברואר.
חימי מתנגד לרפורמה מהסיבות הלא נכונות. ראשית, הדחייה הזו היא ביטולן של התקנות. כך לפחות הוא כנראה מקווה. התנהלות לשכת עורכי הדין ביחס לתקנות סדר הדין האזרחי מזכירה את היחס של חיילים בסדיר לריצת בוקר. הם תמיד בעד וחושבים שזה דבר חשוב ונהדר. אבל לא כרגע. לא ככה. לא בצורה הזו.
שר המשפטים ייטיב לעשות אם יכניס ברפורמה את התיקונים הנדרשים. אך תהיה זו טעות אם ייגרר אחר בקשות הלשכה המבקשת לחבל בה. לא תיקון הם מבקשים, אלא בלימה. העסקה שבין לשכת עורכי הדין לנשיאת העליון לא טובה ליוזמות שאותן מבקש אוחנה לקדם. היא חותרת תחתן. אם תצא לפועל, יקשה על אוחנה לקדם את הרפורמות שבשמן מונה, שלא לדבר על מינוי שופטים כאשר תגיע השעה לכך. השר יגלה שהם היו הכבש ששחטו במעמד כריתת הברית המחודשת בין הלשכה לעליון.
הכותב שימש בארבע השנים האחרונות כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד וכאחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית.