גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

רפואה בימי כולירה: איך התמודדו עם מחלות במזרח התיכון במאה ה-19?

הכולירה במכה שהולידה את הסדרי הסניטציה הבינלאומיים הראשונים ● הגלב המצרי שהסיר גידולים קטנים במספרה ● והרשת החברתית של רופאים ששיחקה תפקיד פוליטי ● פרופ' ליאת קוזמא, חוקרת תנועות של אנשים, סחורות ורעיונות במזרח התיכון, מגלה כיצד התפתחה הרפואה באזור במאה ה-19 ואיך כל זה קשור לאחד, ג'ון סנואו

פרופ’ ליאת קוזמא / צילום: איל יצהר
פרופ’ ליאת קוזמא / צילום: איל יצהר

נניח שהשנה היא 1877, והמקום - אותו מקום, המזרח התיכון המיוזע. קמת בבוקר והרגשת קצת לא טוב, ועד הצהריים כבר נתקפת בווירוס בטן כל כך עוצמתי, שאתה חושש שתתייבש. ואז אתה באמת מתייבש. כנראה יש לך כולירה.

לדברי פרופ’ קוזמא, המתמחה בחקר תנועה גלובלית של אנשים, סחורות ורעיונות במזרח התיכון, תנועת אנשים ורעיונות היו הסיבה והפתרון לשתי מחלות נפוצות מאוד באזור באותה תקופה: כולירה ובילהרציה.

לדברי פרופ'  קוזמא, המתמחה בחקר תנועה גלובלית של אנשים, סחורות ורעיונות במזרח התיכון, תנועת אנשים ורעיונות היו הסיבה והפתרון לשתי מחלות נפוצות מאוד באזור באותה תקופה: כולירה ובילהרציה.

מקור הכולירה, חיידק שגורם לגוף לאבד נוזלים, היה אסיה, בעיקר הודו, אך בשנים אלה של סוף המאה ה-19, היא נפוצה במזרח התיכון בעיקר דרך מפגשים בין מוסלמים שעולים לרגל למכה. בשנים אלה עוד לא היה טיפול למחלה, ומי שחלה שרד או מת בתוך 72 שעות. אחר כך הווירוס נעלם.

למעשה, המצאת ספינת הקיטור היא שגרמה למגיפה להתפשט. לפניה, הכולירה לא נפוצה בקרב העולים למכה, משום שהמסע ארך כמה שבועות, ומי שחלה לא הגיע אליה. ואם במקרה הגיע, מי שנדבק ממנו לא הצליח לחזור חולה למזה"ת. ספינת הקיטור אפשרה למוסלמים רבים יותר לצאת למסע ולהגיע בתוך 72 שעות. כך הכולירה הגיעה למכה ואיימה להדביק את כל העולם. 

לניסיונות לפתור את הבעיה היו השלכות מרחיקות לכת, מבהירה קוזמא. "המגיפה שהגיעה דרך מכה למזרח התיכון וממנה לאירופה, בעצם יצרה את הסכמי הסניטציה הבינלאומיים כמו שאנחנו מכירים אותם היום", היא אומרת. "אמנם רק ב-1880 הבינו שכולירה היא בחיידק, ובמקביל התברר שאפשר לעזור לחולים באמצעות עירוי נוזלים, אבל עוד לפני כן, סביב אמצע המאה ה-19, כבר החלו לצוץ רעיונות כיצד לפתור אותה, באמצעות שמירה על ניקיון המים".

איך גילו את הקשר בין כולירה למים?

"זה קרה בלונדון, בזכות רופא שלא תאמינו, אבל קראו לו ג'ון סנואו. אני מדמיינת אותו יושב בחדר שלו ופורש מפה של לונדון על הקיר, ורואה בבירור שהיא משובצת באזורים סמוכים זה לזה, שבאחד הכולירה משתוללת ובסמוך לו היא נדירה. פתאום הוא מבין שפיזור הכולירה דומה לפיזור הבארות בעיר. חלק מהשכונות שותות מבאר מזוהמת בכולירה, וחלק מבאר נקייה. זו הייתה הולדתה של האפידמיולוגיה (חקר המגיפות) המודרנית".

במחצית השנייה של המאה ה-19 כבר מוגרה הכולירה מאנגליה כמעט לגמרי, ולכן האירופאים הפעילו לחצים כבירים על העותמאנים, ששלטו אז ברוב המזרח התיכון, לא לאפשר לכולירה להגיע אליהם. "כל ספינה שאפילו התעטשה ליד מכה, הייתה צריכה להיכנס להסגר של 72 שעות. מי שמת - מת, ומי שלא - מבריא. זה אפקטיבי בסופו של דבר. מגיפת הכולירה כמעט לא הגיעה לאירופה באותו זמן. כנראה הייתה קצת בנאפולי, אבל הם הסתירו אותה, כי זו הייתה קצת פאדיחה", אומרת קוזמא.

מאחר שההסגרים האלה עלו הון, העותמאנים השקיעו מאמצי על כדי להפוך את האימפריה להגיינית יותר. "כדי למנוע כולירה צריך למנוע מהשפכים לזהם את המים, ואם במכה יש מעיין שחלק מהטקס הדתי הוא לשתות ממנו, אז העותמאנים ואחר כך הסעודים עובדים מאוד קשה כדי שהנהר שמזין את המעיין הזה יישאר נקי".

אז אפשר לומר שהטכנולוגיה (ספינת הקיטור) הפיצה את המגיפה והמדע פתר אותה?

"כן, זה קרה גם במקרה של מחלת הבילהרציה, שהפכה לאחת המחלות הנפוצות והבעייתיות ביותר באותה עת במצרים. מוחמד עלי באשא, שליט מצרים עד אמצע המאה ה-19, הכניס שיטות חדשות של השקיה שהיו נהדרות לחקלאות: תעלות מים רחבות המאפשרות להניע מים עוד יותר רחוק מהנילוס. אך אלה תעלות של מים עומדים. בילהרציה היא תולעת שמשגשגת במים עומדים וחודרת לרגליים יחפות. אם עבדת בשדות באותה התקופה - היה לך בילהרציה. אפשר לחיות איתה, אבל היא מחלישה את הגוף ויוצרת אנמיה והיא פגעה מאוד במצרים אז.

"ברגע שהם הבינו שכדאי לנעול נעליים ועדיף להפריד את מי השתייה ממי התעלות, בעצם יש להם המפתח לפתרון, והאתגר הגדול הוא לחנך את הציבור".

הסוכר שפיתח את רפואת השיניים

איך נראתה הרפואה אז? מי היו הרופאים, אילו סוגי טיפולים הם ידעו לתת?

"תלוי אם גרת בעיר גדולה כמו קהיר, ירושלים או חיפה, או בכפר קטן בגליל. בערים הגדולות היו רופאים, בתי חולים ממשלתיים או מיסיונריים שטיפלו בעניים, בעוד שמעמד הביניים והעשירים זכו לטיפול של רופא פרטי. לפעמים היה ניתן לראות בעיתון מודעה, שרופא כך וכך מקבל עניים ביום מסוים, כמחווה של רצון טוב.

"כשהבריטים הגיעו, כבר היו יותר בתי חולים ממשלתיים שטיפלו בכולם, אבל היה להם לרוב אגף רק לבריטים, והוא היה הרבה יותר מפנק".

כל זה התרחש בערים.

"נכון, ובכפרים רוב הציבור נעזר במטפלים מסורתיים שלא למדו בבתי ספר לרפואה, אלא קיבלו את הידע מאבא ואמא. אולי בכפר יש מיילדת, שעוזרת בלידה ואחר כך נשארת כמה ימים לעזור עם התינוק שנולד. חוץ ממנה, ישנו הגלב-ספר, במצרים בעיקר - אדם שיודע להשתמש בסכין, אז הוא יכול להסיר גידול קטן או לתפור פצע, אולי לעשות ברית מילה, ובשלב הבא הוא מתחיל לעשות חיסונים (החיסון הראשון בעולם, לאבעבועות שחורות, הומצא במאה ה-18. עד סוף המאה ה-19 כבר הומצאו חיסונים לכולירה, דיפתריה, שנית, כלבת ועוד).

"היה גם רוקח שמציע צמחי מרפא. בכפר זה ידע שקיים אצל הזקנים. בעיר כבר היו בתי מרקחת".

רפואת השיניים התפתחה במקביל למחלות השיניים, וגם כאן הטכנולוגיה הרסה ואחר כך ביקשה לתקן. "בערים בלבד היו מעט רופאי שיניים, רק לעשירים כי רק הם יכלו להרשות לעצמם סוכר. אצל העניים שן הייתה נשברת לפעמים, אבל הסוכר פועל על השיניים באופן גרוע יותר, כך שהתקופה שאחרי המצאת הסוכר ולפני הצחצוח הייתה הגרועה ביותר. ודווקא רכישת סוכר הייתה סממן של עושר, או מאוחר יותר ניסיון של המעמד הנמוך להידמות לעשירים. אם יש עוגה בחתונה, זה אומר שהצלחת קצת בחיים, אבל אם הצלחת רק קצת ולא הרבה, יכולת לרכוש סוכר אך לא לבקר רופא שיניים.

"בכפר במצרים ישנו גם מג'בר, שתפקידו לאחות שברים. הוא יודע לרקוח חומר שמתייבש כמו גבס. מהמחצית השנייה של המאה ה-19, ניתוחים הם כבר דבר שבשגרה, בזכות חומרי ההרדמה והבנת הסניטציה, המאפשרת לנתח תוך הפחתת זיהומים". לצערם של המנותחים, האנטיביוטיקה הגיעה לאזור רק ב-1940 לערך.

רק אל תקחו לנו דם

ההבדלים בין הערים לכפרים ניכרו גם ביחס לסניטציה. כבר אז היו הרופאים המודרניים לשעתם מתוסכלים מתוצאות המלחמה על דעת הקהל מול "מתנגדי סניטציה".

"הכפרים לא הטמיעו את רעיון ההגיינה והסטריליות כל כך מהר, ולכן ההבדל בתמותת תינוקות ובתמותה ממחלות שאפשר לנתח הוא דרמטי", אומרת קוזמא. "קראנו, למשל, יומן של רופא לבנוני שהגיע לאזור הכפרי שהיום הוא צפון הגליל ודרום לבנון, וניסה לשכנע את התושבים לשרוף את הבגדים של המתים. התושבים העדיפו למכור את הבגדים האלה בשוק, וכך כמובן הפיצו את החיידקים במקסימום. הכפריים גם חיו בבית עם החיות כי זה יותר בטיחותי, גם לבני הבית וגם למניעת גניבות בעלי החיים. הרופאים לא הצליחו להניא אותם מכך".

מדוע הייתה התנגדות?

"לאנשים יש הסברים שונים לכך שהם חולים, ולא היה להם ההסבר של החיידקים. באירופה, לדוגמה, היה מקובל לטפל בכולירה באמצעות הקזת דם, גם במאה ה-19. זה ההיפך מהטיפול הנכון, אבל הם פעלו לפי מערכת הסברים אחרת, מערכת הפילוסופיה והרפואה הגלנית, שנולדה ביוון העתיקה ושרדה עד הרנסאנס".

רופאים נתקלו בהתנגדות גם כשניסו להדביר מחלת עור בשם סיפיליס אנדמי וביקשו מהחולים דגימות דם. "החולים לא הבינו מה הקשר בין עור לדם", אומרת קוזמא. "הם חשבו שזה תירוץ לקחת מהם מנות דם לשימושו של מישהו חשוב יותר. הם התחננו: תיקח דם ממני ולא מהילד!"

אבל היה רופא אחד שאמר, "כשגמרתי את המשמרת שלי בכפר הם ידעו לדבר ב'חיידקית', אחרי שהראיתי להם את החיידק במיקרוסקופ".

רשת חברתית של רופאים

במאה ה-19, רוב הציבור לא התרחק מהבית, אבל המשכילים וההרפתקנים דווקא נסעו, והרופאים כנראה עוד יותר מהשאר. הניידות הזאת, שמקורה בצורך בהכשרת רופאים, השפיעה בסופו של דבר על הפוליטיקה של האזור.

"אני בוחנת את ההיסטוריה של הרפואה לא רק במרחב הלאומי, כפי שבחנו אותה עד עכשיו, אלא במרחב של כל המזרח התיכון גם יחד", אומרת קוזמא. "כשחוקרים את הרפואה במצרים בלבד, יש חורים בסיפור. למשל, ידוע שבית החולים הראשון קם ב-1827, ואחרי הכיבוש הבריטי ב-1882 הוא עבר לידיים בריטיות והשלטון הזה לא השקיע הרבה בהכשרה של רופאים מקומיים. ואז הסיפור המצרי 'קופץ' לשנות ה-20 של המאה ה-20, ל'שחרור' הרפואה מהידיים הבריטיות אחרי שמצרים זכתה בעצמאות חלקית.

"זה סיפור יפה, ואפילו סיפור נכון, אבל חסרות בו 40 שנה. לאן נסעו הרופאים המצרים ללמוד אם רובם לא יכלו לעשות זאת במצרים? הם לא ישבו וחיכו שהבריטים יאפשרו להם ללמוד שוב".

התשובה היא שהמצרים, כמו רוב רופאי המזרח התיכון, למדו בעיקר בארבעה בתי ספר לרפואה אזוריים. "בבירות היה בית ספר לרפואה מ-1867, בית ספר לרפואה נוסף באוניברסיטה האמריקנית של בירות ואחד נוסף באוניברסיטת סן ז'וזף הצרפתית. גם באינסטנבול קם בית ספר לרפואה כבר ב-1827, במקביל לזה שהוקם במצרים".

ביירות אולי קרובה יחסית, אבל חלק מרופאי המזרח התיכון הוכשרו אפילו בארה"ב. "מסיבות שעדיין לא לגמרי ברורות לנו, אוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב התפתחה כמרכז מוביל לפרזיטולוגיה ולמחלות טרופיות. אלה היו המחלות הדומיננטיות במצרים".

כך תלמידי רפואה מכל האזור, עם נטייה מוסלמית - מהמזרח התיכון, מסודאן, מאיראן, מבוסניה - למדו יחד במספר קטן של מוסדות. "אנחנו רואים היווצרות של רשתות אזוריות. האזור אז היה בשליטה עותמאנית ולא היה מחולק למדינות, ולכן להגיע מחיפה לבירות היה בערך כמו להגיע לתל אביב", אומרת קוזמא.

כמו מר מאני בספר של א"ב יהושע, שנסע מירושלים ללמוד רפואה בביירות.

"הסיפור כנראה לא התרחק מאוד מהמציאות, כי אני די בטוחה שראיתי את השם מאני ברשימות שלי".

בשנות ה-30 גורשו יהודים מבתי ספר לרפואה באירופה. חלקם המשיכו את לימודיהם בבירות, ואז עלו לארץ. האוניברסיטה העברית בירושלים הוקמה רק ב-1918. זמן קצר לאחר מכן נעשו ניסיונות להקים גם אוניברסיטה פלסטינית בארץ. "הניסינות לא הצליחו, מסיבות פוליטיות", אומר קוזמא. "המשולש הזה של יהודים-ערבים-בריטים לא עשה טוב למיזמים כאלה", אולם הרופאים המקומיים המשיכו לנסוע להכשרות בעולם ולפגוש שם מצרים, עיראקים, איראנים, סודנים, ארמנים ובני עמים אחרים.

הרופאים נסעו לכנסים, ושם נפגשו שוב ושוב עם עמיתיהם מכל האזור. בכנסים הללו דיברו לא רק על בילהרציה, אלא גם על פוליטיקה. "הם קראו לטיפול משולב בבעיות של כל המזרח התיכון והצהירו הצהרות כמו 'הגבולות בינינו הם פיקטיביים. כולנו עם אחד ויש לנו אותן מחלות'. אחר כך, כאשר האימפריה העותמאנית פינתה מקומה לבריטים ולצרפתים ונוצרו הגבולות הנוכחיים של מדינות ערב, הרופאים הללו, שהיו מרושתים מאוד ומשפיעים מאוד גם בפוליטיקה, המשיכו להציג גישות פאן-ערביות יותר. יש לי תחושה שהם השפיעו על הפוליטיקה בתחום הזה לא מעט", אומרת קוזמא.

בימים אלה, קבוצת החוקרים של קוזמא מקימה מאגר מידע על כל מי שלמד רפואה או עסק ברפואה במזרח התיכון בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והוא יהיה פתוח לכל חוקר של התחום. כבר היום יש במאגר 3,000 רשומות, היא מתגאה. 

"המחקר ההיסטורי שלנו הוא קצת בפורמט של מעבדה"

לפני שלושה שבועות עסקנו כאן בשאלה כיצד מתאימים את עצמם מדעי הרוח לעידן הנוכחי בהשכלה, והמחקר של פרופ' ליאת קוזמא הוא דוגמה לאופן שבו מתבטאים השינויים האלה במחקר עצמו, לא רק בתוכנית הלימודים. "המחקר שלנו בתחום הרפואה של המזרח התיכון במאות ה-19 וה-20 קיבל לפני כשנתיים מענק לחמש שנים ומעורבים בו כמה חוקרים ודוקטורנטים. לראשונה, אני מוצאת את עצמי עובדת במודל קצת דומה לזה של מעבדה במדעי הטבע. כל אחד מאיתנו אוסף חומר לשימוש כולנו, ואנחנו בוחנים אותו יחד ודנים עליו יחד, וחושבים יחד עם שאלות המשך".

זה מודל נדיר בחקר ההיסטוריה?

"אני התחנכתי, כמו כל החוקרים בתקופתי, שכל אחד כותב את המחקר שלו לבד - אני והספרים שלי, אני והארכיון שלי, ובסופו של דבר אני והמאמר שלי, ויש בזה לא מעט היגיון, אבל יש דברים שאני לא יכולה לעשות לבד. מעבודת רגליים ועד מיומנויות: ארכיונים שלא נמצאים בסביבתי, שפות שאני לא דוברת, שאלות שלא חשבתי לשאול כי אני מגיעה ממקום אחר. המנטליות של התחום בהקשר הזה הולכת ומשתנה". 

כשנפוליאון הבין למה החיילים שלו מתים

בתי ספר לרפואה החלו לקום במזרח התיכון לקראת שנות ה-20 של המאה ה-19. לדברי פרופ' ליאת קוזמא היו לכך שתי סיבות מרכזיות.

"הסיפור מתחיל במלחמות נפוליאון, בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. כשהוא הבין שהוא מאבד חיילים בגלל מחלות יותר מאשר בגלל פציעות בקרב, חילחלה ההכרה בקרב בכירי צבאו שמי שיקדם רפואה חזקה יהיה לו גם צבא חזק".

סיבה אחרת קשורה בתפקיד המשלחות המיסיונריות שהגיעו מארה"ב ומצרפת והתחרו ביניהן איזה זרם נצרות יהיה דומיננטי. "הן היו במתח מול השלטון המקומי, שלא היה נוצרי. על המיסיון בלבנון נאסר לנסות להמיר את דתם של מוסלמים, אז הם התרכזו בניסיון להמיר את הנוצרים באזור לזרם  הנצרות שלהם. כך, לדוגמה, האמריקאים ניסו להמיר את היוונים האורתודוכסים לפרוטסטנטיות או שהצרפתים ניסו להמיר את המרונים לקתוליות. אלא שהקהילות הללו היו יחסית מלוכדות, ומי שהמיר את דתו הוחרם, ולכן ההמרה לא הייתה פשוטה כל כך".

עם הזמן, אומרת קוזמא, המיסיון למעשה ויתר על רעיון ההמרה (או לפחות הפחית בחשיבותו), אך החליט להמשיך להעניק טיפול רפואי מתוך חמלה לילידי ארץ הקודש. בירושלים פעל בית החולים של המיסיון שמטרתו הייתה דווקא לנצר יהודים. הוא נתקל באותה בעיה.

"הציבור המקומי חשב שהשירותים שנותנים המיסיורים, שירותי חינוך ורפואה, הם דבר נפלא, ואם דורשים תמורתו שתי תפילות ביום? נו, זה לא נורא. התפתח משחק כזה שבו הציבור מנסה לקחת מה שאפשר אבל תוך שמירה על עצמאות דתית". 

עוד כתבות

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?