גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

רפואה בימי כולירה: איך התמודדו עם מחלות במזרח התיכון במאה ה-19?

הכולירה במכה שהולידה את הסדרי הסניטציה הבינלאומיים הראשונים ● הגלב המצרי שהסיר גידולים קטנים במספרה ● והרשת החברתית של רופאים ששיחקה תפקיד פוליטי ● פרופ' ליאת קוזמא, חוקרת תנועות של אנשים, סחורות ורעיונות במזרח התיכון, מגלה כיצד התפתחה הרפואה באזור במאה ה-19 ואיך כל זה קשור לאחד, ג'ון סנואו

פרופ’ ליאת קוזמא / צילום: איל יצהר
פרופ’ ליאת קוזמא / צילום: איל יצהר

נניח שהשנה היא 1877, והמקום - אותו מקום, המזרח התיכון המיוזע. קמת בבוקר והרגשת קצת לא טוב, ועד הצהריים כבר נתקפת בווירוס בטן כל כך עוצמתי, שאתה חושש שתתייבש. ואז אתה באמת מתייבש. כנראה יש לך כולירה.

לדברי פרופ’ קוזמא, המתמחה בחקר תנועה גלובלית של אנשים, סחורות ורעיונות במזרח התיכון, תנועת אנשים ורעיונות היו הסיבה והפתרון לשתי מחלות נפוצות מאוד באזור באותה תקופה: כולירה ובילהרציה.

לדברי פרופ'  קוזמא, המתמחה בחקר תנועה גלובלית של אנשים, סחורות ורעיונות במזרח התיכון, תנועת אנשים ורעיונות היו הסיבה והפתרון לשתי מחלות נפוצות מאוד באזור באותה תקופה: כולירה ובילהרציה.

מקור הכולירה, חיידק שגורם לגוף לאבד נוזלים, היה אסיה, בעיקר הודו, אך בשנים אלה של סוף המאה ה-19, היא נפוצה במזרח התיכון בעיקר דרך מפגשים בין מוסלמים שעולים לרגל למכה. בשנים אלה עוד לא היה טיפול למחלה, ומי שחלה שרד או מת בתוך 72 שעות. אחר כך הווירוס נעלם.

למעשה, המצאת ספינת הקיטור היא שגרמה למגיפה להתפשט. לפניה, הכולירה לא נפוצה בקרב העולים למכה, משום שהמסע ארך כמה שבועות, ומי שחלה לא הגיע אליה. ואם במקרה הגיע, מי שנדבק ממנו לא הצליח לחזור חולה למזה"ת. ספינת הקיטור אפשרה למוסלמים רבים יותר לצאת למסע ולהגיע בתוך 72 שעות. כך הכולירה הגיעה למכה ואיימה להדביק את כל העולם. 

לניסיונות לפתור את הבעיה היו השלכות מרחיקות לכת, מבהירה קוזמא. "המגיפה שהגיעה דרך מכה למזרח התיכון וממנה לאירופה, בעצם יצרה את הסכמי הסניטציה הבינלאומיים כמו שאנחנו מכירים אותם היום", היא אומרת. "אמנם רק ב-1880 הבינו שכולירה היא בחיידק, ובמקביל התברר שאפשר לעזור לחולים באמצעות עירוי נוזלים, אבל עוד לפני כן, סביב אמצע המאה ה-19, כבר החלו לצוץ רעיונות כיצד לפתור אותה, באמצעות שמירה על ניקיון המים".

איך גילו את הקשר בין כולירה למים?

"זה קרה בלונדון, בזכות רופא שלא תאמינו, אבל קראו לו ג'ון סנואו. אני מדמיינת אותו יושב בחדר שלו ופורש מפה של לונדון על הקיר, ורואה בבירור שהיא משובצת באזורים סמוכים זה לזה, שבאחד הכולירה משתוללת ובסמוך לו היא נדירה. פתאום הוא מבין שפיזור הכולירה דומה לפיזור הבארות בעיר. חלק מהשכונות שותות מבאר מזוהמת בכולירה, וחלק מבאר נקייה. זו הייתה הולדתה של האפידמיולוגיה (חקר המגיפות) המודרנית".

במחצית השנייה של המאה ה-19 כבר מוגרה הכולירה מאנגליה כמעט לגמרי, ולכן האירופאים הפעילו לחצים כבירים על העותמאנים, ששלטו אז ברוב המזרח התיכון, לא לאפשר לכולירה להגיע אליהם. "כל ספינה שאפילו התעטשה ליד מכה, הייתה צריכה להיכנס להסגר של 72 שעות. מי שמת - מת, ומי שלא - מבריא. זה אפקטיבי בסופו של דבר. מגיפת הכולירה כמעט לא הגיעה לאירופה באותו זמן. כנראה הייתה קצת בנאפולי, אבל הם הסתירו אותה, כי זו הייתה קצת פאדיחה", אומרת קוזמא.

מאחר שההסגרים האלה עלו הון, העותמאנים השקיעו מאמצי על כדי להפוך את האימפריה להגיינית יותר. "כדי למנוע כולירה צריך למנוע מהשפכים לזהם את המים, ואם במכה יש מעיין שחלק מהטקס הדתי הוא לשתות ממנו, אז העותמאנים ואחר כך הסעודים עובדים מאוד קשה כדי שהנהר שמזין את המעיין הזה יישאר נקי".

אז אפשר לומר שהטכנולוגיה (ספינת הקיטור) הפיצה את המגיפה והמדע פתר אותה?

"כן, זה קרה גם במקרה של מחלת הבילהרציה, שהפכה לאחת המחלות הנפוצות והבעייתיות ביותר באותה עת במצרים. מוחמד עלי באשא, שליט מצרים עד אמצע המאה ה-19, הכניס שיטות חדשות של השקיה שהיו נהדרות לחקלאות: תעלות מים רחבות המאפשרות להניע מים עוד יותר רחוק מהנילוס. אך אלה תעלות של מים עומדים. בילהרציה היא תולעת שמשגשגת במים עומדים וחודרת לרגליים יחפות. אם עבדת בשדות באותה התקופה - היה לך בילהרציה. אפשר לחיות איתה, אבל היא מחלישה את הגוף ויוצרת אנמיה והיא פגעה מאוד במצרים אז.

"ברגע שהם הבינו שכדאי לנעול נעליים ועדיף להפריד את מי השתייה ממי התעלות, בעצם יש להם המפתח לפתרון, והאתגר הגדול הוא לחנך את הציבור".

הסוכר שפיתח את רפואת השיניים

איך נראתה הרפואה אז? מי היו הרופאים, אילו סוגי טיפולים הם ידעו לתת?

"תלוי אם גרת בעיר גדולה כמו קהיר, ירושלים או חיפה, או בכפר קטן בגליל. בערים הגדולות היו רופאים, בתי חולים ממשלתיים או מיסיונריים שטיפלו בעניים, בעוד שמעמד הביניים והעשירים זכו לטיפול של רופא פרטי. לפעמים היה ניתן לראות בעיתון מודעה, שרופא כך וכך מקבל עניים ביום מסוים, כמחווה של רצון טוב.

"כשהבריטים הגיעו, כבר היו יותר בתי חולים ממשלתיים שטיפלו בכולם, אבל היה להם לרוב אגף רק לבריטים, והוא היה הרבה יותר מפנק".

כל זה התרחש בערים.

"נכון, ובכפרים רוב הציבור נעזר במטפלים מסורתיים שלא למדו בבתי ספר לרפואה, אלא קיבלו את הידע מאבא ואמא. אולי בכפר יש מיילדת, שעוזרת בלידה ואחר כך נשארת כמה ימים לעזור עם התינוק שנולד. חוץ ממנה, ישנו הגלב-ספר, במצרים בעיקר - אדם שיודע להשתמש בסכין, אז הוא יכול להסיר גידול קטן או לתפור פצע, אולי לעשות ברית מילה, ובשלב הבא הוא מתחיל לעשות חיסונים (החיסון הראשון בעולם, לאבעבועות שחורות, הומצא במאה ה-18. עד סוף המאה ה-19 כבר הומצאו חיסונים לכולירה, דיפתריה, שנית, כלבת ועוד).

"היה גם רוקח שמציע צמחי מרפא. בכפר זה ידע שקיים אצל הזקנים. בעיר כבר היו בתי מרקחת".

רפואת השיניים התפתחה במקביל למחלות השיניים, וגם כאן הטכנולוגיה הרסה ואחר כך ביקשה לתקן. "בערים בלבד היו מעט רופאי שיניים, רק לעשירים כי רק הם יכלו להרשות לעצמם סוכר. אצל העניים שן הייתה נשברת לפעמים, אבל הסוכר פועל על השיניים באופן גרוע יותר, כך שהתקופה שאחרי המצאת הסוכר ולפני הצחצוח הייתה הגרועה ביותר. ודווקא רכישת סוכר הייתה סממן של עושר, או מאוחר יותר ניסיון של המעמד הנמוך להידמות לעשירים. אם יש עוגה בחתונה, זה אומר שהצלחת קצת בחיים, אבל אם הצלחת רק קצת ולא הרבה, יכולת לרכוש סוכר אך לא לבקר רופא שיניים.

"בכפר במצרים ישנו גם מג'בר, שתפקידו לאחות שברים. הוא יודע לרקוח חומר שמתייבש כמו גבס. מהמחצית השנייה של המאה ה-19, ניתוחים הם כבר דבר שבשגרה, בזכות חומרי ההרדמה והבנת הסניטציה, המאפשרת לנתח תוך הפחתת זיהומים". לצערם של המנותחים, האנטיביוטיקה הגיעה לאזור רק ב-1940 לערך.

רק אל תקחו לנו דם

ההבדלים בין הערים לכפרים ניכרו גם ביחס לסניטציה. כבר אז היו הרופאים המודרניים לשעתם מתוסכלים מתוצאות המלחמה על דעת הקהל מול "מתנגדי סניטציה".

"הכפרים לא הטמיעו את רעיון ההגיינה והסטריליות כל כך מהר, ולכן ההבדל בתמותת תינוקות ובתמותה ממחלות שאפשר לנתח הוא דרמטי", אומרת קוזמא. "קראנו, למשל, יומן של רופא לבנוני שהגיע לאזור הכפרי שהיום הוא צפון הגליל ודרום לבנון, וניסה לשכנע את התושבים לשרוף את הבגדים של המתים. התושבים העדיפו למכור את הבגדים האלה בשוק, וכך כמובן הפיצו את החיידקים במקסימום. הכפריים גם חיו בבית עם החיות כי זה יותר בטיחותי, גם לבני הבית וגם למניעת גניבות בעלי החיים. הרופאים לא הצליחו להניא אותם מכך".

מדוע הייתה התנגדות?

"לאנשים יש הסברים שונים לכך שהם חולים, ולא היה להם ההסבר של החיידקים. באירופה, לדוגמה, היה מקובל לטפל בכולירה באמצעות הקזת דם, גם במאה ה-19. זה ההיפך מהטיפול הנכון, אבל הם פעלו לפי מערכת הסברים אחרת, מערכת הפילוסופיה והרפואה הגלנית, שנולדה ביוון העתיקה ושרדה עד הרנסאנס".

רופאים נתקלו בהתנגדות גם כשניסו להדביר מחלת עור בשם סיפיליס אנדמי וביקשו מהחולים דגימות דם. "החולים לא הבינו מה הקשר בין עור לדם", אומרת קוזמא. "הם חשבו שזה תירוץ לקחת מהם מנות דם לשימושו של מישהו חשוב יותר. הם התחננו: תיקח דם ממני ולא מהילד!"

אבל היה רופא אחד שאמר, "כשגמרתי את המשמרת שלי בכפר הם ידעו לדבר ב'חיידקית', אחרי שהראיתי להם את החיידק במיקרוסקופ".

רשת חברתית של רופאים

במאה ה-19, רוב הציבור לא התרחק מהבית, אבל המשכילים וההרפתקנים דווקא נסעו, והרופאים כנראה עוד יותר מהשאר. הניידות הזאת, שמקורה בצורך בהכשרת רופאים, השפיעה בסופו של דבר על הפוליטיקה של האזור.

"אני בוחנת את ההיסטוריה של הרפואה לא רק במרחב הלאומי, כפי שבחנו אותה עד עכשיו, אלא במרחב של כל המזרח התיכון גם יחד", אומרת קוזמא. "כשחוקרים את הרפואה במצרים בלבד, יש חורים בסיפור. למשל, ידוע שבית החולים הראשון קם ב-1827, ואחרי הכיבוש הבריטי ב-1882 הוא עבר לידיים בריטיות והשלטון הזה לא השקיע הרבה בהכשרה של רופאים מקומיים. ואז הסיפור המצרי 'קופץ' לשנות ה-20 של המאה ה-20, ל'שחרור' הרפואה מהידיים הבריטיות אחרי שמצרים זכתה בעצמאות חלקית.

"זה סיפור יפה, ואפילו סיפור נכון, אבל חסרות בו 40 שנה. לאן נסעו הרופאים המצרים ללמוד אם רובם לא יכלו לעשות זאת במצרים? הם לא ישבו וחיכו שהבריטים יאפשרו להם ללמוד שוב".

התשובה היא שהמצרים, כמו רוב רופאי המזרח התיכון, למדו בעיקר בארבעה בתי ספר לרפואה אזוריים. "בבירות היה בית ספר לרפואה מ-1867, בית ספר לרפואה נוסף באוניברסיטה האמריקנית של בירות ואחד נוסף באוניברסיטת סן ז'וזף הצרפתית. גם באינסטנבול קם בית ספר לרפואה כבר ב-1827, במקביל לזה שהוקם במצרים".

ביירות אולי קרובה יחסית, אבל חלק מרופאי המזרח התיכון הוכשרו אפילו בארה"ב. "מסיבות שעדיין לא לגמרי ברורות לנו, אוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב התפתחה כמרכז מוביל לפרזיטולוגיה ולמחלות טרופיות. אלה היו המחלות הדומיננטיות במצרים".

כך תלמידי רפואה מכל האזור, עם נטייה מוסלמית - מהמזרח התיכון, מסודאן, מאיראן, מבוסניה - למדו יחד במספר קטן של מוסדות. "אנחנו רואים היווצרות של רשתות אזוריות. האזור אז היה בשליטה עותמאנית ולא היה מחולק למדינות, ולכן להגיע מחיפה לבירות היה בערך כמו להגיע לתל אביב", אומרת קוזמא.

כמו מר מאני בספר של א"ב יהושע, שנסע מירושלים ללמוד רפואה בביירות.

"הסיפור כנראה לא התרחק מאוד מהמציאות, כי אני די בטוחה שראיתי את השם מאני ברשימות שלי".

בשנות ה-30 גורשו יהודים מבתי ספר לרפואה באירופה. חלקם המשיכו את לימודיהם בבירות, ואז עלו לארץ. האוניברסיטה העברית בירושלים הוקמה רק ב-1918. זמן קצר לאחר מכן נעשו ניסיונות להקים גם אוניברסיטה פלסטינית בארץ. "הניסינות לא הצליחו, מסיבות פוליטיות", אומר קוזמא. "המשולש הזה של יהודים-ערבים-בריטים לא עשה טוב למיזמים כאלה", אולם הרופאים המקומיים המשיכו לנסוע להכשרות בעולם ולפגוש שם מצרים, עיראקים, איראנים, סודנים, ארמנים ובני עמים אחרים.

הרופאים נסעו לכנסים, ושם נפגשו שוב ושוב עם עמיתיהם מכל האזור. בכנסים הללו דיברו לא רק על בילהרציה, אלא גם על פוליטיקה. "הם קראו לטיפול משולב בבעיות של כל המזרח התיכון והצהירו הצהרות כמו 'הגבולות בינינו הם פיקטיביים. כולנו עם אחד ויש לנו אותן מחלות'. אחר כך, כאשר האימפריה העותמאנית פינתה מקומה לבריטים ולצרפתים ונוצרו הגבולות הנוכחיים של מדינות ערב, הרופאים הללו, שהיו מרושתים מאוד ומשפיעים מאוד גם בפוליטיקה, המשיכו להציג גישות פאן-ערביות יותר. יש לי תחושה שהם השפיעו על הפוליטיקה בתחום הזה לא מעט", אומרת קוזמא.

בימים אלה, קבוצת החוקרים של קוזמא מקימה מאגר מידע על כל מי שלמד רפואה או עסק ברפואה במזרח התיכון בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והוא יהיה פתוח לכל חוקר של התחום. כבר היום יש במאגר 3,000 רשומות, היא מתגאה. 

"המחקר ההיסטורי שלנו הוא קצת בפורמט של מעבדה"

לפני שלושה שבועות עסקנו כאן בשאלה כיצד מתאימים את עצמם מדעי הרוח לעידן הנוכחי בהשכלה, והמחקר של פרופ' ליאת קוזמא הוא דוגמה לאופן שבו מתבטאים השינויים האלה במחקר עצמו, לא רק בתוכנית הלימודים. "המחקר שלנו בתחום הרפואה של המזרח התיכון במאות ה-19 וה-20 קיבל לפני כשנתיים מענק לחמש שנים ומעורבים בו כמה חוקרים ודוקטורנטים. לראשונה, אני מוצאת את עצמי עובדת במודל קצת דומה לזה של מעבדה במדעי הטבע. כל אחד מאיתנו אוסף חומר לשימוש כולנו, ואנחנו בוחנים אותו יחד ודנים עליו יחד, וחושבים יחד עם שאלות המשך".

זה מודל נדיר בחקר ההיסטוריה?

"אני התחנכתי, כמו כל החוקרים בתקופתי, שכל אחד כותב את המחקר שלו לבד - אני והספרים שלי, אני והארכיון שלי, ובסופו של דבר אני והמאמר שלי, ויש בזה לא מעט היגיון, אבל יש דברים שאני לא יכולה לעשות לבד. מעבודת רגליים ועד מיומנויות: ארכיונים שלא נמצאים בסביבתי, שפות שאני לא דוברת, שאלות שלא חשבתי לשאול כי אני מגיעה ממקום אחר. המנטליות של התחום בהקשר הזה הולכת ומשתנה". 

כשנפוליאון הבין למה החיילים שלו מתים

בתי ספר לרפואה החלו לקום במזרח התיכון לקראת שנות ה-20 של המאה ה-19. לדברי פרופ' ליאת קוזמא היו לכך שתי סיבות מרכזיות.

"הסיפור מתחיל במלחמות נפוליאון, בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. כשהוא הבין שהוא מאבד חיילים בגלל מחלות יותר מאשר בגלל פציעות בקרב, חילחלה ההכרה בקרב בכירי צבאו שמי שיקדם רפואה חזקה יהיה לו גם צבא חזק".

סיבה אחרת קשורה בתפקיד המשלחות המיסיונריות שהגיעו מארה"ב ומצרפת והתחרו ביניהן איזה זרם נצרות יהיה דומיננטי. "הן היו במתח מול השלטון המקומי, שלא היה נוצרי. על המיסיון בלבנון נאסר לנסות להמיר את דתם של מוסלמים, אז הם התרכזו בניסיון להמיר את הנוצרים באזור לזרם  הנצרות שלהם. כך, לדוגמה, האמריקאים ניסו להמיר את היוונים האורתודוכסים לפרוטסטנטיות או שהצרפתים ניסו להמיר את המרונים לקתוליות. אלא שהקהילות הללו היו יחסית מלוכדות, ומי שהמיר את דתו הוחרם, ולכן ההמרה לא הייתה פשוטה כל כך".

עם הזמן, אומרת קוזמא, המיסיון למעשה ויתר על רעיון ההמרה (או לפחות הפחית בחשיבותו), אך החליט להמשיך להעניק טיפול רפואי מתוך חמלה לילידי ארץ הקודש. בירושלים פעל בית החולים של המיסיון שמטרתו הייתה דווקא לנצר יהודים. הוא נתקל באותה בעיה.

"הציבור המקומי חשב שהשירותים שנותנים המיסיורים, שירותי חינוך ורפואה, הם דבר נפלא, ואם דורשים תמורתו שתי תפילות ביום? נו, זה לא נורא. התפתח משחק כזה שבו הציבור מנסה לקחת מה שאפשר אבל תוך שמירה על עצמאות דתית". 

עוד כתבות

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

מייקל הרטנט, סטרטג השקעות ראשי, בנק אוף אמריקה; קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל; מייקל ברי, המשקיע שחזה את משבר 2008; פיטר שיף, כלכלן ומשקיע אמריקאי / צילום:  AP-Rebecca Blackwell, רויטרס, Lucas Jackson, Nancy Kaszerman, יח''צ

המומחים הזהירו, המשקיעים המשיכו לקנות: הסדקים שנחשפו במפולת

98 מיליארד דולר זרמו לקרנות המניות ערב הנפילה, בזמן שבכירי עולם ההשקעות כבר סימנו את הסדקים במרוץ ה־AI ● עסקאות מימון מעגליות, סכנה של עודף שבבים ותמחור שלא נראה מאז בועת הדוט.קום ● ארבע אזהרות, והמספרים שמאחוריהן

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

הכלבה שנאספה על ידי החולה שנפטרה מכלבת / צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים

מייצאים סייבר, מייבאים כלבת

מספר מקרי הכלבת בישראל הגיע השנה לשיא של 119, ובשבת מתה מהמחלה אישה בת 30 ● בזמן שהנגיף מתפשט גם למרכז הארץ, הרשויות אינן מצליחות לפקח על כלבים משוטטים, לעקוב אחר מקרי נשיכה ולהתריע בפני מי שנחשפו למחלה ● במדינה שמובילה את העולם בתחום הטכנולוגיה, מחלה שאפשר למנוע ממשיכה לגבות קורבנות

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת ההרים של הביטקוין: מה קרה למטבע הדיגיטלי, ומה צפוי בהמשך?

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבייננס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

ח''כ מתן כהנא שנבחר ליו''ר הכנסת ה-26 (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מילוי מקום הנשיא, אישור הצעות חוק ושליטה במליאה: הכוח מאחורי תפקיד יו"ר הכנסת וסגניו

אישור מינויים של 9 סגנים זמניים מכל קצוות הקשת הפוליטית הצית סערה מחודשת סביב תפקיד שנחשב בעבר לממלכתי ● מהן הסמכויות של בעלי התפקיד, מדוע השליטה בסדר היום שווה זהב פוליטי, ואיך מעבירים סגן יו"ר מכהונתו?

מנכל''ית AMD ובת דודתו של מייסד אנבידיה, ליסה סו / צילום: ap, Juliana Yamada

חקירות ותחקירים: שתי ענקיות השבבים הסתבכו והגבירו את הלחץ על וול סטריט

לפרשיית הריגול באנבידיה הצטרף בסוף השבוע האחרון תחקיר שהעלה חשד כי עדכוני תוכנה של AMD הגיעו לשרתים של חברה סינית הנתונה להגבלות אמריקאיות ● המניה התרסקה ב־20% בתוך יומיים ● כך עלול הניסיון לבלום את סין לייקר את פעילות התעשייה

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי־טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמזהיר ממשבר חמור מזה של 2008, וזה שדווקא בטוח: העליות בדרך

פיטר שיף מזהיר ממשבר חמור אף מזה של שנת 2008 • מייקל ברי חזר לאזהרות שלו על מניות ה־AI ● ויש מי שדווקא בטוח שהעליות בדרך: כלכלנים מובילים ומשקיעי על מתייחסים למצב בשווקים

מה יעשו המניות הדואליות מחר, והאזהרה למשקיעים: "אל תבטחו בריבאונד"

המניות הדואליות יחזרו לתל אביב בפער ארביטראז' שלילי של 1.5% ● הנאסד"ק חתם את השבוע הגרוע מזה שש שנים ועבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● הפיחות החד בשקל מצמצם משמעותית את הסיכוי להורדת בישראל ● השווקים יצטרכו לצלוח את מדד האינפלציה המועדף על הפד ● וגם: הרף החשוב שה-S&P 500 שבר - והמשמעויות להמשך הדרך ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

רונן סמואל, ראסל אלוואנגר ודניאל רמות / צילום: כפיר זיו, ענבל מרמרי, יח''צ

טאואר מחקה את עליות השנה - האנליסטים צופים אפסייד של 134%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר נפלה ב-21.3% בשבוע בצל החולשה בשבבים, אך 9 מ-10 אנליסטים שומרים על המלצה חיובית ● קורנית נסחרה בתנודתיות חדה לאחר הדוחות, ובקנטור מציבים לה מחיר יעד כפול מהנוכחי ● וגם: ויה עלתה בניגוד למפולת והשלימה זינוק של 244% מהשפל במאי

עומר קולי בקמפיין הגיוס של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מלינקדאין

קמפיין הגיוס שהביא לבנק הפועלים כבר 500 מועמדים

הבנק עלה בלינקדאין בקמפיין גיוס עובדים בכיכוכו של עומר קולי, ורשם עשרות אלפי צפיות ביומיים ● שחקן הכדורגל אוסקר גלוך ומשפחתו רכשו שתי דירות בפרויקט של קבוצת גבאי באשדוד. כמה שילמו? ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: איל יצהר

העלים הכנסות מהשכרת נכסים ומייעוץ לחברות נדל"ן - ונשלח לשנת מאסר

הנדסאי בניין, שהורשע עפ"י הודאתו באי-דיווח על הכנסותיו מייעוץ לחברות נדל"ן והעלמת הכנסות משכירות, בהיקף של כ-6.4 מיליון שקל, נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 25 אלף שקל ● ביהמ"ש: "מעשיו של הנאשם פגעו בערכים מוגנים"

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מטוסים חדשים והתרחבות לארה"ב: ישראייר רוצה לשחק במגרש של הגדולות

שיתוף-הפעולה החדש עם אמריקן איירליינס יאפשר לישראייר להציע טיסות המשך לצפון אמריקה וחזרה לישראל גם בשבת ● החברה מרחיבה את צי המטוסים, נכנסת לטיסות ארוכות-טווח ומכוונת ל-3 מיליון נוסעים בשנה הבאה ● אלא שלצד השאיפות, ישראייר סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הפסדים של עשרות מיליונים. מה יהיה ברבעון השלישי?

אבנר סטפק / צילום: רמי זרנגר

אבנר סטפק: ״כשהמלחמה תיגמר תהיה פה בוננזה״

אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, לא מצטרף לשותפיו בניסיון לממש החזקות בשווי מיליארדים, ומעדיף להישאר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע לא צפויות סנקציות על ישראל "נוסח איראן", למה זו צביעות להשאיר את ג'נסן הואנג מחוץ לאנבידיה, וגם על יחסו לכסף ● האזינו גם בפודקאסט הצוללת