גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"40% מפליטות הפחמן הדו-חמצני מגיעות מבניינים"

האדריכלית תמר ורבורג, אחראית תחום קיימות במשרד האדריכלות והתכנון הרב-תחומי sasaki, סבורה כי המתכננים צריכים לקחת על עצמם את האחריות למלחמה בהתחממות כדור הארץ

שכונת Sunqiao בשנחאי / הדמיה:  Sasaki
שכונת Sunqiao בשנחאי / הדמיה: Sasaki

האדריכלית תמר ורבורג היא אחראית תחום קיימות במשרד האדריכלות והתכנון הרב-תחומי Sasaki, שממוקם בווטרטאון, מסצ'וסטס, ופועל בכל רחבי העולם. "לא הייתי יכולה להכחיש את נושא שינוי האקלים ובעיקר את האחריות שלנו, כמתכננים, על התחממות כדור הארץ. ברור ש-40% מפליטות הפחמן הדו-חמצני מגיעות מבניינים".

היא ילידת בוסטון ובוגרת לימודי תואר שני באדריכלות בהרווארד, אך את ראשית הקריירה שלה עשתה בישראל והיא מדברת עברית מצוינת. ורבורג תרצה מחרתיים (ג') בכנס של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "אנחנו יודעים לעשות בניינים בצורה הרבה יותר אחראית, שמייצרים את כל האנרגיה של עצמם, אנחנו יודעים לתכנן אזורים שמאורגנים אחרת. כאדריכלים אנחנו חייבים לקבל עלינו את האחריות", היא אומרת.

איך אתם כמשרד עושים זאת?

"אני עובדת במשרד שהציב לעצמו את נושא הקיימות כדגל. המטרה של המשרד היא לבדוק מה ניתן לעשות ולא רק מה צריך. כשאנחנו מקבלים בניין זה לא רק העניין של פרוגרמה נתונה, אלא יצירת אדריכלות עם חזון סביבתי".

ורבורג מדגישה שכמו בישראל, גם בארה"ב התקן הירוק הוא סטנדרט וולנטרי, אך במקומות מסוימים יש תקינה סטטוטורית: "כל מבנה בבוסטון, שגודלו יותר מ-5,000 מ"ר חייב להיות תואם לתקינה ירוקה. חשוב לדעת שהכלים שלנו כמתכננים הם הרבה יותר מפותחים מאשר הליד, או סטנדרט אחר".

מה המוטיבציה של מוסדות להשקיע בבנייה ירוקה? זה הרי יותר יקר?

"הכל תלוי במסגרת הזמן שבה אתה בוחן את הדברים. ברור שיזמים שבונים ומוכרים לא ישקיעו בבניה ירוקה. מצד שני, מי שיחזיק בניין לאורך זמן מבין את היתרונות של בניה שמתחשבת במשאבים.למשל, בניין עם אנרגיה סולארית על הגג ומעטפת מבודדת אתה ידוע שאתה תשלם פחות חשמל. מבנה מחזיק מעמד כ-50 שנה, אז זה מחזיר את עצמו".

ורבורג מדגישה שהיתרון היחסי של משרד "sasaki" הוא שההבנה הרב-תחומית מאפשרת תיאום ואיזון אנרגטי: "אדריכלות הנוף יכולה לקזז את הפחמן הדו חומצתי שמייצרת האדריכלות. אנחנו עובדים בצורה הוליסטית".

ורבורג מציגה פרויקט של משרד "sasaki", של תכנון שכונת Sunqiao, בשנחאי, סין, שממוקמת בין שדה התעופה הבינלאומי למרכז העיר, וכוללת מגורים, מקומות עבודה ומוסדות תרבות. "הבנו שבשנחאי חיים 24 מיליון איש, שיש צפיפות אדירה. שאלנו את עצמנו איך נוכל להאכיל את אוכלוסיית כדור הארץ אם אנחנו לוקחים שטחי חקלאות וממירים אותם למבנים. בנוסף לבנייה הרגילה שנבנית בסטנדרט ירוק תכננו חקלאות ורטיקלית, במגדלים. הסינים רוצים להפוך את השכונה, שנמצאת בדרך לאתר דיסנילנד המקומי, לאתר חינוכי וגם תיירותי. במקרה הזה, לא רק שאנחנו מדברים על אתר שיש לו ערך של קיימות אלא גם ערך כלכלי".

הגידול המהיר של הערים בסין מסכן את המערכת המסורתית של החקלאות המקומית שקיימת בתוך הערים ובשוליהן למטרות אספקה שוטפת של ירקות טריים. מגדלי הירקות בשכונת Sunqiao מתבססים על העובדה שמחיר הקרקע בעיר גבוה מאוד, ומצד שני שירקות עלים אידאליים לחקלאות ורטיקלית המבוססת על מערכות צמיחה הידרופונית.

שכונת Sunqiao היא הרבה יותר מאשר מפעל ליצור מזון. תוכנית המתאר לשכונה היא דוגמה לאקספרימנט מרתק של עירוב שימושים. בשכונה יש תמהיל הכולל מגדלי מגורים, משרדים, מוזיאון, מגדלי חקלאות, חממות, מסחר ועסקי מזון ושווקים. החקלאות בשכונה החדשה היא פתרון מעולה לאספקה שוטפת של ירקות טריים לתושבי העיר, ומהווה גם אמצעי חינוכי עבור אלה שאינם חשופים למסורת החקלאית שנעלמה.
לדבריה של ורבורג, משרד האדריכלים נשכר לתכנון שכונה, אך הרעיונות הנוספים הובאו על ידי המשרד: "חלק מהאחריות שלנו כאדריכלים היא לחנך. יש לנו ראייה שהיא מעבר להווה, גם לעתיד. יש לי את היכולת להבין את האפשרויות שיש בעתיד לפרויקט ומה יהיו ההשלכות הסביבתיות שלו והמודל הכלכלי שלו".

עוד כתבות

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי