מפעל רמתא בבאר-שבע / צילום: צילום: דיאגו מיטלברג
התעשיות הביטחוניות מכוונות לתחום הקוונטים בדרך לפיתוח של יכולות צבאיות ואמצעי לחימה מהירים, עוצמתיים ומדויקים יותר. בימים האחרונים, התעשייה האווירית (תע"א) הדגימה למשרד הביטחון יכולות חדשות בתחום הקוונטים שהיא הצליחה לפתח במשך שנים של מחקר בתחום, בשיתוף עם גופים אקדמיים וגופים ביטחוניים נוספים: "הדגמנו פיתוח שמבוסס על חישה קוונטית לטובת ביטחון המדינה", גילה בהתייחס לאותה הדגמה יו"ר התע"א הראל לוקר, אם כי לא מסר פרטים נוספים אודותיה. לדבריו, "המוצרים של תע"א נמצאים כבר עשרות שנים בחוד החנית של הטכנולוגיה בעולם, ואנחנו דואגים שמצב זה יימשך גם בעתיד ולכן משקיעים בטכנולוגיות קוונטים שנחשבות מהפכניות".
גם גורמים מקצועיים בתעשייה האווירית שהיו מעורבים בהדגמה הסודית סוכרים את פיהם בנוגע ליישומים האפשריים שעולים מהיכולות שהשיגה החברה בתחום. עם זאת, הם מדגישים כי יש ביכולות אלה כדי לאפשר לצבאות ולגופים ביטחוניים "קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית".
בשבוע שעבר, רשות החדשנות שבראשות אהרון אהרון והמינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון השיקו מאגד ראשון מסוגו בישראל שבו שותפים חברות וגופים אקדמיים. זאת, במטרה לעודד שיתופי-פעולה שיאפשרו פיתוח תשתיות ידע בתחום שיובילו ליכולות טכנולוגיות חדשניות.
"הקוונטים יגעו בכל תחומי החיים"
בפעילות המאגד שותפים מכון ויצמן למדע, הטכניון, האוניברסיטאות אריאל, בן-גוריון, בר-אילן והעברית, התעשייה האווירית, רפאל והחברה הבת שלה שעוסקת בפיתוח של שעונים אטומיים, אקיוביט. "כל העתיד הטכנולוגי פונה לכיוון של קוונטים - תחום שעד כה כל חברה פעלה בו באופן עצמאי וכעת, עם הקמת המאגד החדש, תהיה לכולנו יד מכוונת מצד המדינה: כל חברה וכל גוף ישמרו על הפעילות הייחודית שלהם ועל פיתוחיהם בתחום הקוונטים, אך המאגד יאפשר לצלוח מחסור אדיר בידע גנרי שקשור לנושא, כך שהוא ישמש את כלל הגופים שעוסקים בו", אמר בשיחה עם "גלובס" ראש מינהל החדשנות במפעל היבשה רמתא של התעשייה האווירית, יניב לייב.
לייב הוסיף כי "רשות החדשנות, בעידוד משרד הביטחון, החליטה להוביל את הפעילות בנושא בצורה שיטתית ובאופן שיצמיח את ענף הקוונטים לענף מרכזי במשק הישראלי ובתמיכה של האקדמיה. החזון הוא שישראל תהיה מעצמה בתחום - בדומה לתעשיית הסייבר שקמה כאן.
"בשנתיים האחרונות", לדברי לייב, "ניכר שבכל העולם יש התעוררות מסביב לתחום הקוונטים, וטכנולוגיות מתחילות לצאת החוצה אחרי שנים של בדיקות מעבדה ועבודות מחקר ופיתוח. יש לנושא הזה פוטנציאל כלכלי עצום: הקוונטים יגעו בכל תחומי החיים ויעשו להם את מה שעשתה בשעתו האלקטרוניקה, שפתחה אותנו לעולמות חדשים ולמכשירים. ואין ספק שזה הולך להיות האלקטרוניקה החדשה והמתקדמת - שבה האלקטרוניקה הקלאסית תשמש רק כלי עזר לטכנולוגיות מבוססות קוונטים.
"באמצעות המאגד החדש נגיע למצב שיהיו לנו מדגימים טכנולוגיים שבאמצעותם נוכיח יכולות חדשות בתחומים השונים. להערכתי זה יקרה בתוך חמש שנים, בזכות ידע גנרי שנצבור באופן שישפר את יכולות הדיוק, היציבות, צריכת הספקים והורדת המחירים של חיישנים קוונטיים, וזאת בהתבסס על פיתוח של שיטות גנריות לצורך מימושן במוצרים מסחריים".
בעוד שהגופים המעורבים בפעילות המאגד מסרבים לחשוף פרטים אודות תוכניות פיתוח בעלות אופי ביטחוני המבוססות על קוונטים, הם מדברים בהרחבה על הערכים המוספים של קידום המחקר בתחום - לטובת השווקים האזרחיים ובאופן שעשוי להקנות יכולות עתידיות שעד כה רק חלמנו עליהן: מזיהוי מוקדם של סימנים מעידים להיפערות של בולענים, פיתוח יכולות שיאפשרו קבלת התרעה איכותית ומספקת על רעידות אדמה, שיפור חקירת תהליכים במוח תוך התבססות על חיישנים קוונטיים ועד העברת כמויות עצומות של נתונים מקצה אחד של העולם לקצהו השני בזמן קצר מאוד.
עבודה אינטנסיבית עם אוניברסיטת בן-גוריון
"במשך תקופה ארוכה שקדנו על פיתוח של יכולות בתחום - עובדים מטעמנו היו מגיעים לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע ופעלו בנושא הזה כתף אל שכם עם צוותי מחקר אקדמיים", מספר לייב ממפעל רמתא שבבאר-שבע: "אלה היו תקופות של עבודה אינטנסיבית עם אוניברסיטת בן-גוריון, עד כדי מצב שהתקנו שעון נוכחות לעובדי התע"א שהגיעו מדי בוקר למעבדות באוניברסיטה".
במהלך החודשים האחרונים עובר מפעל רמתא של התעשייה האווירית מהפכה, שבמסגרתה מוקדה פעילותה בתחום היבשה לצד חיזוק והרחבת פעולות המו"פ שלו בתחום הקוונטים.
בעבר, רוב הפעילות ברמתא התמקדה בפיתוח ובייצור של ספינות קרב, אך בשל ירידה מתמשכת בביקוש הייתה פעילותו שולית מבחינת התע"א. "במינהל החדשנות שלנו ברמתא יש קבוצה של כ-20 אנשי צוות, בהם גם אנשי תוכנה מומחים מהמעלה הראשונה, שפועלים בלי ליאות כדי להצמיח עבור המדינה את הדבר הגדול הבא, ויש לנו תחושת שליחות חזקה לקראת פריצת דרך בנושא", אמר לייב.
גם אצל המתחרה של התע"א בשוק הביטחוני, רפאל מערכות לחימה, מתייחסים לתחום הקוונטים כאל מנוע צמיחה אפשרי שלא ניתן להתעלם ממנו. הסמנכ"לית למחקר ופיתוח של החברה, ד"ר אירית אידן, אמרה בעת השקת המאגד כי חלק ניכר מפעילותה עד כה בתחום זה נעשה על ידי אקיוביט, שכאמור עוסקת בפיתוח של שעונים אטומיים.
מנכ"ל ונשיא אקיוביט, ד"ר אבינעם שטרן, אמר כי "יש חשיבות עליונה בפיתוח של טכנולוגיות קוונטיות לשעונים אטומיים מתקדמים ולהפצת זמן מדויק בלי תלות במערכות GPS. מדובר באלמנט קריטי בכל המערכות האלקטרוניות המודרניות, תקשורת, מחשבים, ניווט ותשתיות חיוניות כמו תחבורה, חשמל ועוד".
ישראל רוצה להוביל: מגבשת תוכנית לאומית לקידום התחום
המאמץ להפוך את ישראל למעצמה בתחום הקוונטים החל לצבור תאוצה משמעותית בשנה שעברה, עם הקמת שני גופים לקידום הנושא. הגוף המרכזי שבו מקודם הפרויקט הלאומי הקוונטי הוא האקדמיה הלאומית למדעים. האקדמיה הקימה ועדה מיוחדת בראשות המדענית הראשית לשעבר ארנה ברי, שבה מיוצגים רשות החדשנות, משרד המדע, משרד האוצר, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) שבמועצה להשכלה גבוהה, והמינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון.
ועדה זו היא הרחבה של היוזמה האקדמית לקידום המדע הקוונטי כך שיכלול גופים נוספים שעבורם יש משמעות לקידום התחום. במקור היה המנדט של הוועדה "לבדוק את הצורך בהקמת תשתית למדע ולטכנולוגיית קוונטים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה". בפועל, תוצאות עבודתה היו ניסוח תוכנית לאומית לקידום תחום הקוונטים. ועדה זו סיימה את עבודתה, מסקנותיה הוגשו, ומרבית המלצותיה צפויות להיות מאושרות במסגרת תקציב המדינה הקרוב.
במקביל, מקודם הנושא גם במסגרת הוועדות הממשלתיות לקידום תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל. ועדות אלה נמצאות לקראת סיום עבודתן מתוך כוונה להגיש את מסקנותיהן ולקבל אישור תקציבי מיד לאחר הקמת הממשלה הבאה. במסגרת ועדות ממשלתיות אלה פועלת גם ועדה קוונטית - שגם בראשה עומדת ברי. ועדה זאת אחראית באופן ספציפי על נושא התשתיות ל"מערכות נבונות": חישוב-על וחישוב קוונטי, רישות, ענן ומדע הנתונים. ועדה זו פועלת לצד ועדות הבינה המלאכותית בין השאר בשל הקרבה בין הצרכים של שני התחומים. ועדה זו טרם סיימה את עבודתה.
קרן מחקרים חדשה למדע וטכנולוגיות קוונטים, המשותפת לות״ת ולמפא״ת, והמאגד החדש לחישה קוונטית ברשות החדשנות ומפא״ת, שמתחילים לפעול עתה, עוד בטרם סיימו יתר הוועדות את עבודתן, הם מאמצים המבטאים את הדחיפות שרואים המעורבים בקידום הנושא. המאגד מהווה זרוע ביצועית שתאפשר להתחיל לספק כבר מעכשיו, עוד בטרם קיבלו הוועדות האחרות אישור ותקצוב, מסגרת לשיתוף-פעולה בין עולם העסקים והתעשייה לבין שאר הגופים המעורבים. הקרן מאיצה את המחקר המדעי לקראת גידול הקהילה הצפוי.
הקמת המאגד משקפת את העובדה שהתחום הקוונטי נכנס יותר ויותר לתחומי פעילות של חברות מסחריות בתחומים כמו חיישנים קוונטיים. בהקמת המאגד, כך הסבירה ברי בשיחה עם "גלובס", רשות החדשנות בעצם נענתה לביקוש מצד התעשייה והאקדמיה לשיתופי-פעולה, וזאת בכדי לייעל את העברת הידע. לדברי ברי, שיתוף-הפעולה נועד לאפשר לישראל "להיות תחרותית מול העולם, הן מהבחינה המסחרית והן מול מדינות אחרות שמפעילות פרויקטים לאומיים בתחום - כמו סינגפור, דנמרק, הולנד, בריטניה גרמניה, סין וארה"ב.
"מפעם לפעם קורות מהפכות מדעיות וטכנולוגיות שהן משחק של אפס או אחד, ואם אנחנו מחליטים שאנו רוצים להיות שחקנים, אנחנו חייבים תוכנית אסטרטגית שמתבססת על יכולות בידע, ביצוע ותקציב. נושא הקוונטים הוא גדול ומשמעותי ויש לו יישומים על חומרים, רפואה, חישוב, שימוש מסחרי בהצפנה וחיישנים. המאגד מייעל את הקשר הבין-מערכתי, מייעל את הציפייה מכל אחת מהמערכות ומאפשר למערכות השונות לבצע את חלקן", הסבירה ברי.