קלפי בבחירות הקודמות/ צילום: איל יצהר
תכירו את Hito Systems. מדובר בחברה ישראלית העובדת מחיפה שאחראית על אפליקציית המרצת הבוחרים הגדולה ביותר שהכרנו בארץ עד כה, אותה הכינה עבור מפלגת הליכוד.
לפי תכנית העבודה, שמותיהם של למעלה ממיליון ישראלים, כולל כתובתם, תעודת הזהות שלהם ואפיונם הפוליטי (תומך ליכוד או לא) יהיו מצוינים באפליקציה מיוחדת שתסייע לצוות המרכזי של הליכוד לשלוח להם הודעות ספציפיות ביום הבחירות.
מאגר המידע העצום הנ"ל היה פתוח לגולשים נכון לאתמול. בעיתון "דה-מרקר" דווח הבוקר על כניסה ישירה לתוך המאגר, חיפוש והצלבת שמות שונים. גם לידי "גלובס" הגיע צילום מסך מתוך המאגר ובו ניתן להבחין בפרטים האישיים של הרשומים במאגר.
יצוין שכל המפלגות בישראל נעזרות באפלקיציות של המרצות ברמות שונות. השימוש באפלקיציות של המרצות קיים לפחות מאז 2013, אך מומחים בתחום מאגרי המידע עמם שוחחנו, המכירים את השימושים השונים, אמרו ל"גלובס" שהאפליקציה המצויה בידי הליכוד מפורטת ומתוחכמת במיוחד. כך למשל, באפליקציה קיים תוסף של איסוף והסעה, לרבות הסדרת נתיבי נסיעה לאיסוף כמה שיותר בוחרים פוטנציאלים בהסעה אחת. "רמת המיפוי באפליקציה גבוהה ביותר", כך נאמר לנו.
החוק יאפשר לליכוד לתעד מי ממאגר המידע שלהם כבר הצביע ומי לא
איך הדבר קשור לחוק המצלמות? אתמול עבר בהצבעת הממשלה חוק המצלמות. לפי ניסוח החוק, המשקיפים מטעם המפלגות, ביניהם משקיפי הליכוד, יוכלו לצלם את הליך הרישום בעת ההגעה לשולחן ועדת הקלפי (כל עוד לא תועד ההליך שבו הבוחר ניצב מאחורי הפרגוד).
בחוק המוצע נאמר: "חבר ועדת קלפי או משקיף (כלומר חברי מפלגה-ט"ש), מזכיר ועדת קלפי ועובדי הועדה.. רשאים לתעד בתיעוד חזותי ו/או קולי דבר שבסמכותם לצפות בו או להאזין לו לרבות: הליך הכנת הקלפי, הליך ההצבעה לרבות זיהוי המצביעים, רישום המצביעים ופעולת ההצבעה, למעט תיעוד מצביע בתא המסתיר את האדם מעיני זולתו".
כלומר, לפי החוק שיובא היום למליאת הכנסת, ניתן לצלם את התהליך בו אדם מגיש את תעודת הזהות שלו או את הפתק לבוחר לחברי ועדת הקלפי ואת השלב שבו הם מציינים את שמו בפנקס הבוחרים, ומסמנים קו המציין שאותו אדם הגיע להצביע.
צילום שכזה, בו אדם מבצע רישום לפי תעודת הזהות שלו ולאחריו ניגש להצביע מאחורי הפרגוד, יאפשר למשקיפים השונים לתעד מי מתוך מאגרי המידע שלהם הצביע כבר ומי הם האנשים שמחכים לשעות המאוחרות יותר ביום הבחירות.
בהמשך היממה ניתן יהיה לשלוח הודעות אישיות, ממוקדות ולהשקיע את פעולות יום הבחירות באותם הבוחרים שטרם הצביעו. האפליקציה שנחשפה אתמול בכתבה של "דה-מרקר", תאפשר להצליב את המידע עם נתיב הסעה, ועם פעיל מפלגה שיוכל להגיע לשכונה ולרחוב, ולקרוא לאנשים באופן אישי לבוא לקלפיות.
סרטון ההדרכה של חברת Hito המסביר את העבודה באמצעות האפליקציה הייעודית, אשר הוכן עבור עובדי הליכוד, הוסר מן הרשת אחרי שנודע שמאגר המידע שיצרה Hito פתוח לעין כל.
סעיף 45א' לתקנות הבחירות לכנסת קובע כי "ביום הבחירות, בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות, לא ישוחח אדם ממכשיר טלפון, נייד או מכשיר קשר בחדר שבו פועלת ועדת הקלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום ולא יפעיל אדם בחדר כאמרו מכשיר רדיו או טלוויזיה". בניסוח התקנה הנ"ל לא ברור מה הכוונה "לצורך ניהול ההצבעה בקלפי" והאם סעיף זה מתיר למפלגות להפעיל מערכות מידע גדולות המתעדות באמצעות אפליקציה ייעודית, את שמותיהם וזהות כל אחד מן המצביעים.
יצוין שבעשור האחרון עם חדירת המכשירים הסלולריים לחיינו, התקנה הנ"ל הפכה להיות תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה. בוחרים רבים מגיעים לקלפיות עם ניידים ומתעדים את עצמם.
מאגר מידע בסדר גודל של מיליונים
כאמור, החקיקה שעשויה לעבור היום בכנסת בשלוש קריאות (בצעד חריג מאוד של חקיקה המשנה את הנעשה בתוך הקלפיות, וזאת שבוע לפני הבחירות), תאפשר לעובדי הליכוד (המשקיפים) לצלם באופן מדוקדק את מספרי תעודות הזהות של המצביעים, ולבצע הצלבה מפורטת במאגרי המידע הגדולים שבידיהם.
דיווח הישר מתוך הקלפיות, תוך הצלבה עם המאגר המקורי שיצרה חברת Hito, יאפשר לליכוד למקד את המאמצים שלהם באותם תומכי ליכוד שטרם יצאו להצביע.
חשוב להדגיש שמאגרים מן הסוג הזה ואפליקציות דומות היו בשימוש נרחב במערכות בחירות קודמות בישראל, כולל ברשויות המקומיות ובפריימריז במפלגות, אולם לא היה ידוע היום על מאגר שהוא בסדר גודל של מליונים.
ברשם המאגרים בישראל (גוף השייך למשרד המשפטים) רשומים כיום שני מאגרי מידע בידי מפלגת הליכוד. מאגר מידע אחד קרוי "פנקס בוחרים" ובו מצוין שהמאגר משמש לשירות דיוור ישיר. ככל הנראה מדובר במאגר מידע של חברי הליכוד, המונה כ 120-130 אלף איש. מאגר מידע זה נרשם בשנת 2001. מאגר המידע השני הרשום תחת הליכוד קרוי "הליכוד תנועה לאומית ליברלית" אושר לרישום בשנת 2005 ומצוין בו "המאגר לא משמש לשירות דיוור ישיר".
ברשם המאגרים מצוין גם מאגר מידע של מפלגת יש עתיד. שם המאגר הוא "מאגר תומכים" והוא נרשם ב-2013. "המאגר לא משמש לשירות דיוור ישיר" נכתב באתר משרד המשפטים.
מפלגת העבודה מחזיקה בארבעה מאגרי מידע, באתר רשם המאגרים. שלושה מן המאגרים מתויגים תחת הסטטוס "בוער", כלומר, סטטוס המעיד שמאגר המידע מיועד למחיקה/ביטול. מאגר המידע הרביעי, משנת 2011 הוא בסטטוס "מאושר" ומצוין בו שאינו משמש לשירות דיוור ישיר.
"גלובס" פנה למנ"כלית חברת Hito, טניה ילנסקי, לתגובה - אך היא טרם השיבה.
"גלובס" פנה לליכוד בשאילתא ונמסר לנו: "המידע שפרסמתם הינו פריצה לא חוקית לפעילות הליכוד. הנושא טופל ברמת אבטחת המידע. נגיש תלונה במשטרה".