יו"ר רשות החשמל, אסף אילת / צילום: רוני פרל
רשות החשמל פונה לסקטור העסקי כדי לקבל הצעות חלופיות להצעת חברת החשמל לביצוע פרויקט החלפת מוני החשמל למונים החכמים. הרשות פרסמה שימוע ציבורי לקבלת מידע על עלויות מונים חכמים, מערכות ניהול מידע, עלויות של מערכות נוספות והתייחסות לעלות הכוללת של הפרויקט, שמגיעה, לפי הצעת חברת החשמל ל-4.3 מיליארד שקל.
הפניה באה על רקע חוסר שביעות רצון מההצעה שהגישה חברת החשמל לביצוע הפרויקט. הדרג המקצועי ברשות סבור כי בהצעה יש חסרונות רבים המעמידים בספק את כדאיותה. מדובר בין היתר בעלות הגבוהה לצרכן, בטכנולוגיה שבה יועברו הנתונים, בעובדה שנתוני הצריכה לא ישודרו אונליין ובמרכיבים נוספים.
בנוסף מתנגדים ברשות לדרישת חברת החשמל לנהל את מאגר הנתונים, וסבורים כי חייבת להיות הפרדה בין החברה המחלקת (חברת החשמל) לנתוני צריכת החשמל.
ההכרעה הסופית על עתיד הפרויקט נתונה בידי שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ. מדובר בפרויקט, שנועד להחליף את 2.6 מיליון מוני החשמל הביתיים בישראל במונים חכמים. מונה חכם הוא מכשיר אלקטרוני המתעד את צריכת החשמל באופן רציף ומשדר נתונים שמאפשרים לייעל את צריכת החשמל. שידור הנתונים יכול להיעשות על רשת תקשורת שמותקנת על רשת החשמל (PLC) או בתקשורת אלחוטית כמו רשת הסלולר. ללא מונים חכמים עלולות להיווצר בעיות בהפעלת רשת חשמל חכמה שתוכל להתאים לעולם החשמל המשתנה.
מבחינת צרכני החשמל, המונים אמורים לאפשר לייעל את צריכת החשמל, בין היתר באמצעות קבלת מידע בזמן אמת על צריכת החשמל בבתיהם. המונים החכמים אמורים לאפשר מעבר מתעריף צריכה קבוע לאורך שעות היום לתעריף יומי דינמי שמשתנה בהתאם לביקוש - לדוגמה תעריף נמוך יותר בשעות הלילה.
במסגרת ההסכם לרפורמה בחברת החשמל סוכם כי את התקנת המונים החכמים תבצע חברת החשמל, ועל רקע זה הגישה חברת החשמל לרשות הצעה לביצוע הפרויקט. בחינת ההצעה על ידי הדרג המקצועי ברשות העלתה סימני שאלה רבים לגבי כדאיותה וכן לגבי עצם כדאיות הפרויקט, ללא קשר להצעת חברת החשמל.
בסיום הבדיקה המליץ הדרג המקצועי ברשות שלא לאשר בשלב זה את הצעת חברת החשמל ולדון מחדש בנושא רק לאחר השלמת תוכנית הפיתוח הקרובה ב-2022, בתקווה שעד אז יצטבר ניסיון בינלאומי שיצדיק באופן חד משמעי פרויקט כזה.
הצעת חברת החשמל היא להחליף את כל המונים בארץ על פני 15 שנה. קיצור משך הפריסה לחמש שנים מייקר את עלות הפרויקט מ-4.3 מיליארד שקל ל-5.4 מיליארד שקל.
בנוסף מתברר מבדיקת רשות החשמל, כי הניסיון הבינלאומי בהתקנת מונים חכמים הוא מעורב. בדיקה שנערכה ברשות העלתה כי פרויקטים דומים מתקדמים בקצב המתוכנן במדינות ספורות בעוד שבמרבית המקרים הפרויקטים נעצרו או הואטו משמעותית. גם במדינות שבהן הפרויקטים מתקדמים כמתוכנן, אין עדיין נתונים היכולים ללמד על התועלת בפרויקטים האלה. דווקא במדינות שהקדימו ופרסו מונים חכמים כבר בעשור הקודם כמו איטליה ושבדיה, התברר כי הטכנולוגיה התיישנה ונוצר צורך להחליף מחדש את המונים בעלות של מיליארדי אירו לצרכני החשמל.
גורמים בחברת החשמל אמרו כי גם בהערכות השמרניות ביותר יש להצעת החברה תועלת נטו חיובית למשק וכי בדיקות שעשו חברות נוספות הראו תוצאה דומה. בנוסף מציינים בחברה כי ירידה במחירי המונים תאפשר להוזיל את עלות הפרויקט בחצי מיליארד שקל. בנוסף, החברה שינתה את מבנה רשת התקשורת שתהיה מבוססת על טכנולוגיה סלולרית. עד כה הושקעו בפרויקט כ-200 מיליון שקל.
בחברה טוענים כי הרשתות החכמות הגיעו לשיעורי פריסה של 70% באירופה ו-50% בארה"ב וכי ישראל מפגרת מאחורי ההתקדמות העולמית. לדברי אותם גורמים אין בעולם רשת המספקת נתונים באונליין אלא רק בפער של 24 שעות.
בשנים האחרונות מתקינה חברת החשמל מוני חשמל דיגיטליים, שאינם מחוברים למערכת כמו המונים החכמים, אך עדיין מרבית המונים הביתיים בישראל - כ-1.7 מיליון - הם מכניים והיתר - כ-900 אלף - דיגיטליים. העלות השנתית של קריאת המונים מגיעה ל-100 מיליון שקל. בנוסף החברה התקינה עד היום כ-100 אלף מונים חכמים במסגרת פיילוט למנייה חכמה ובכוונתה להרחיב את התכנית למאות אלפי מונים חכמים נוספים - אם פרויקט המנייה החכמה לא יאושר.