ותיקי הביומד בישראל ודאי זוכרים את חברת פרדיקס, אחת ההבטחות הגדולות בתחום הביולוגיה החישובית. היא הוקמה עוד בסיבוב הראשון של התחום הזה, ב-2000 (אז עוד לא קראו לזה "ביג דאטה"), אבל התרסקה בעקבות מיזוג לשלד הבורסאי הלא נכון (אפיקס) ובעקבות כישלון שני ניסויים במוצר הדגל שלה.
לפני כעשור עוד הספקנו לדווח כאן על הקמתה בארה"ב של קריופארם, החברה הבאה של שניים מבכירי פרדיקס ההיסטורית: ד"ר שרון שחם, שעל בסיס עבודת הדוקטורט שלה הוקמה פרדיקס, וד"ר מייקל קאופמן, שהיה מנכ"ל החברה ולפני כן שימש בתפקידי מפתח בחברות ביוטק אמריקאיות ובתחום השקעות הביוטק. מאז קרו שני אירועי מפתח בחברה: היא קיבלה אישור לשיווק התרופה המובילה שלה לטיפול בסרטן, והיא הקימה מרכז פיתוח בישראל.
בראיון ראשון לתקשורת הישראלית, מספרת שחם, היום סמנכ"לית הטכנולוגיה ומנהלת המו"פ בחברה, על התפתחותה של קריופארם. "אני ומייקל נשואים", היא חושפת, "וב-2009 אחרי שאפיקס נסגרה, בכל ערב הייתי מעלה בפניו רעיון חדש, ובכל ערב הוא היה מוצא סיבה שזה לא יעבוד. זה נהיה מעין אתגר בשבילי. ואז יום אחד העליתי רעיון שהוא לא הצליח לקטול וידעתי שעם הרעיון הזה אני חייבת לעשות משהו".
"תחושה מדהימה של הגשמה"
הרעיון של שחם היה ליצור מנגנון חדש של טיפול בסרטן. "בגוף בריא, הסרטן מחוסל על ידי חלבונים שקוראים להם 'חלבונים מדכאי גידול' (tumor suppressor protein). קוראים להם גם 'שומרי הגנום'. אם הם מזהים שבגרעין התא ישנו שינוי בגנום לכיוון הסרטני, הם נותנים לו אות שגורם לו לחסל את עצמו", היא מסבירה.
"הבעיה היא שלכל גרעין יש גם מעין 'רכבת' שמובילה חלבונים החוצה מהתא, והיא יכולה להוביל החוצה את 'שומרי הגנום'. לרכבת קוראים Expo1. הסרטן בעצם גורם לכך שיהיו רכבות רבות יותר כאלה, וכתוצאה מכך שומרי הגנום מסולקים החוצה. ידוע שאצל חולי סרטן יש יותר חלבון Expo1, כלומר יותר רכבות, וככל שמספר הרכבות גבוה יותר אצל חולה, כך מחלתו קשה יותר".
איזה גאון הסרטן הזה. לפעמים נדמה שמדובר לא בעבודה של צבר תאים אלא בקנוניה של עשרות חייזרים נגד בני האדם.
"לפעמים באמת נראה שהוא כמה צעדים לפנינו".
למרבה המזל, גם מוחם של בני אדם לא מפסיק לחשוב ולחקור. הרעיון של שחם היה לחסום את הרכבות ולהשאיר את שומרי הגנום בפנים. כמה פשוט, כך חדשני. "אם בתחומים אחרים הסרטן מצליח להערים עלינו באמצעות שימוש במנגנון מקביל, בתחום הזה אין מנגנון מקביל: שומרי הגנום יכולים לצאת רק דרך Expo1".
חומרים אחרים לא צריכים את הרכבות הללו כדי לצאת? אנחנו לא עלולים לגרום להצטברות רעלים בגרעין התא?
"כן, אבל תא נורמלי יכול לחיות בצורה די טובה עם עיכוב של 5-7 ימים ב-expo1. אנחנו נותנים את הטיפול למשך 24 שעות, כמה פעמים בשבוע. זה מספיק כדי לפגוע בסרטן, תוך פגיעה מינימלית ביתר התאים.
"אגב, גם במנגנוני מחלה אחרים, כנראה בורחים לנו חומרים חיוניים מהתאים. לכן חברת ביוג'ן, המפתחת טיפול במחלות נוריולוגיות, קנתה מאיתנו את הזכויות לבחון את המנגנון הזה בטיפול ב-ALS. אנחנו נוהגים לומר שאנחנו מחזירים שיווי משקל, כי אנחנו מפעילים את החסימה שלנו במצב שבו יש יותר מדי רכבות, ושיווי המשקל של החומרים בתא מופר".
בניסוי שערכה החברה בחולי מיאלומה נפוצה חוזרת, שכבר טופלו בחמישה סוגי טיפולים ללא הצלחה, אצל 39% מהחולים הייתה האטה בהחמרה של המחלה, והם שרדו בממוצע 15.9 חודשים. יתר החולים לא הגיבו לתרופה, ותוחלת החיים הממוצעת אצלם הייתה 1.7 חודשים. לא הייתה קבוצת ביקורת, כצפוי בניסוי במחלה מסוג זה.
לדברי שחם, בעשור האחרון פותחו תרופות מצוינות למיאלומה, אבל גם לאחר הטיפול בהן יש לתרופה של החברה מה להוסיף.
הניסוי אמנם היה קטן (122 חולים), אך ביולי האחרון אישרה רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לטפל במוצר באותם חולים שאין להם פתרונות אחרים. "זו תחושה מדהימה של הגשמה, שאין לתאר אותה במילים", אומרת שחם. "האישור התקבל ב-4 ביולי, וכשיצאנו לחגוג הרגשנו שכל הזיקוקים בשמים הם רק בשבילנו".
בזכות החוצפה הישראלית
הדרך עד הזיקוקים הייתה רצופה אתגרים. "בשנה וחצי הראשונות של החברה הסתמכתי בעיקר על אנשים שתמכו בי בהתנדבות, תמורת אופציות", מספרת שחם, ולמרות שהחברה הוקמה בארה"ב, היה בזה הרבה מהישראליות: ההסתמכות על קשרים אישיים, החוצפה, היכולת לגייס ולעבוד בקבוצה.
"ואז הבנתי ששרון מרעננה זה נחמד, אבל לא בתחרות בבוסטון מול כל אנשי MIT והרווארד. אז עדיין בחוצפה ישראלית ישבתי וכתבתי מכתבים לעשרה אנשים בכירים מ-MIT ומהרווארד. אחד מהם ענה, רון דהפינו, מדען מדהים מהרווארד שמונה לנשיא בית החולים ומכון המחקר לסרטן MD Anderson. הוא הכיר לנו את המשקיעים הראשונים שלנו, בעיקר אנשים עשירים כמו סלבה סומולוקובסקי, יהודי חכם וצנוע שעשה את ההון שלו בתעשיית האנרגיה והיום הוא בעיקר רוצה לעשות טוב לעולם. הוא ורון יחד הובילו את סבב הגיוס בהיקף של 20 מיליון דולר שאיתו התחלנו, ואחר כך קיבלנו מענק מעמותת המיאלומה בארה"ב".
קאופמן, שכבר היה מועסק בחברה אחרת אחרי אפיקס, הצטרף כמנכ"ל לחברה ושימש כבר בתפקיד בשלב הזה.
קריופארם הונפקה בבורסה ב-2013, אחרי תחילת הניסויים הקליניים. היא גייסה 108 מיליון דולר, לפי שווי של כ-460 מיליון דולר אחרי הכסף. היום החברה נסחרת לפי שווי של 593 מיליון דולר.
שווי קצת נמוך לחברה עם תרופה לסרטן מאושרת FDA. יש לכם רעיון מדוע?
שחם: "לא, ואם תגלי תיידעי גם אותנו".
כמה מהאנליסטים המכסים את החברה ציינו לרעה את תופעות הלוואי של המוצר, לעומת תרופות חדשות לסרטן, וכן טענו שההטבה בניסוי אינה מספיקה. עם זאת, יש להביא בחשבון שבינתיים הניסוי היה רק בחולים שמיצו כל אופציית טיפול אחרת. ייתכן שטיפול בשלב מוקדם יותר ישיג הטבה משמעותית יותר.
גורמים אחרים שעשויים להסביר את השווי הם העזיבה של סמנכ"ל המסחור ביולי, דווקא ברגע שמסחור המוצר היה אמור להתחיל, והגיוס של כ-500 מיליון דולר. ייתכן שהדילול פגע גם הוא בערך המניה.
בכל מקרה, למרות המגבלות, ה-FDA אישר לשיווק את המוצר והתיר לחברה להתחיל לבחון אותו כטיפול קו שני, כלומר, מקביל ליתר התרופות שפותחו בתחום לאחרונה.
מדוע בחרתם לטפל דווקא במיאלומה תחילה? נשמע שהמנגנון שלכם רלוונטי למגוון סוגי סרטן.
"מיאלומה השיגה תוצאות טובות במיוחד בניסוי שלב I שלנו. בלימפומה, ראינו תגובה אצל 11% מהחולים, ואצלם השגנו למעשה שנתיים של היעלמות מוחלטת של המחלה, עד שהיא התחילה לחזור. אנחנו עורכים ניסויים בסרטן המוח, בסרקומה ובסרטן הרחם".
שחם מציינת שבאחד החולים בסרטן המוח היו תוצאות טובות במיוחד. "כשפגשתי אותו לראשונה, הידיים רעדו לי. זו התרגשות יוצאת דופן. כל העובדים שלנו מבינים היטב את הקשר בין העבודה שלהם לתוצאה אצל החולים. אנחנו עורכים פגישות ביניהם לבין החולים ורואים את ההשפעה עליהם שבועות אחרי זה".
ישראל תנהל את כל אירופה
לפני שנתיים הקימה קריאופארם סניף בישראל, המעסיק היום 15 עובדים בתל אביב. לשחם יש תוכניות מעניינות ולא שגרתיות עבורו.
"המודל העסקי שאני מאמינה בו הוא שהסניף הישראלי ינהל את כל הפעילות באירופה. בישראל יש רופאים מעולים, אנשי פיתוח ואנשי שיווק. כוח האדם בארץ לא יקר ויש עליו הרבה פחות תחרות.
"מבן גוריון יוצאות לא פחות ואולי יותר טיסות ישירות נוחות ותדירות לכל אירופה, במיוחד למזרח אירופה, מכל שדה תעופה אירופי אחר. ותל אביב היא מקום נהדר לשהות בו. בנוסף, לתחושתי, לישראלים יש מנטליות שדומה יותר לזו האמריקאית, והם מוכנים להיות זמינים בשעות האמריקאיות, להתאמץ לפתור בעיות".
שחם מוסיפה שממילא כ-40% מהנהלת החברה הם ישראלים. "החברה מאוד מגוונת, אנחנו מדברים יותר מ-20 לשונות, ויש בחברה יותר מ-50% נשים".
מה קרה בזמנו לאפיקס?
"המוצר המוביל שלנו לטיפול בחרדה הצליח לבצע את מה שכיוונו שיבצע בגוף, אך התברר שזה לא מספיק כדי להתמודד עם המחלה. ראינו תגובה של המוצר בתת-קבוצה של סובלים מחרדה ודיכאון, אז יצאנו שוב לניסוי בדיכאון, אך גם הוא לא הצליח. החברה נותרה ללא מזומנים. שלושה מוצרים שנולדו בחברה נמכרו הלאה והם עדיין נמצאים בצנרות הפיתוח של חברות גדולות".