משרדי IBI / תכנון ועיצוב: מאיה אסף אדריכלים / צילום: עוזי פורת
הכתבה בשיתוף Innovate
חללי עבודה פתוחים נושאים איתם יתרונות רבים של שיתוף ועידוד תקשורת, התורמים להעלאת הפרודוקטיביות. בה בעת, ומטבע הדברים, הם גם מציבים בעיה של רעש, למרות שעל פי העולה ממחקרים חללים מסוג זה גורמים לאנשים להנמיך את קולם ומביאים כך להתפתחות תרבות עבודה שקטה יותר. לדעה זו שותף גם האדריכל רם גולדברג, המאמין ש"חלק נכבד מהבעיה האקוסטית באופן ספייס הינו התנהגותי. תכנון שמאפשר קשר עין ישיר, מבטל את תחושת העובדים שהם 'מוגנים אקוסטית' כי הם רואים את זולתם, ובאופן טבעי הוא גורם להם להוריד את עוצמת הקול. ההתנהגות תחת חשיפה ויזואלית מובילה לשיחה יותר שקטה ומסייעת לפרטיות".
האדריכל אורי הלוי גורס ש"בעיית הרעש בחלל הפתוח אינה רק קולית, אלא שקיים גם 'רעש' ויזואלי, מאחר והאזור חשוף וגלוי. אנשים רוצים וצריכים לעבוד בלי הסחות דעת מכל סוג שהוא, ובפרויקטים שאני מתכנן אני עושה הכול על מנת להרחיק את המעברים המשותפים מאזור עמדות העבודה ומייצר חיץ ביניהם. בנוסף, אני מכוון לכך שההפרדה הוויזואלית בין עמדות העבודה תהיה גבוהה מעט מגובה העין, כי כמו המוח, כך גם העין צריכה שקט, כערך חשוב שתורם ליעילות העבודה".
להצצה לעוד משרדים רבים שבוצעו ע"י אינובייט הקליקו כאן>>
היום, כששעות השהייה במקומות העבודה התארכו והחשיפה לרעש ממושכת יותר, גם הפגיעה עלולה להיות משמעותית יותר, כשהרעשים עצמם משתנים בעוצמתם - החל מלחישות, דרך דיבורים רגילים, ופעולות מרעישות בתוך חלל המשרד עצמו, דוגמת תנועה של אנשים או סגירת דלתות, ועד רעשים שחודרים מבחוץ, כמו צפירות של מכוניות.
כך או אחרת, בעיית הרעש בחלל הפתוח קיימת ומחקרים מצביעים על כך שהיא גורמת להסחות דעת, פוגעת בכושר הריכוז, ביכולת החשיבה היצירתית וביעילות העבודה ככלל. "יתרה מזאת", טוען האדריכל צביקה דונסקי, "אם בחלל הפתוח יש מקרים שהעובדים צריכים להרכיב נגד הרעש אוזניות שמקשות על תקשורת ישירה ביניהם, אז מדוע אנחנו דבקים בו? ואיך אפשר לנהל צוות של 30 איש ולקדם פיתוח מוצר כשכל אחד מצוי בבועה שלו? קיימת כאן בעיה תפקודית, שמחייבת חשיבה מחודשת על שיטות התכנון הקיימות".
ליצור אזורי שקט
מכיוון שחללי עבודה פתוחים הם עדיין צורת העבודה המועדפת על מרבית החברות והארגונים, נראה כי נושא האקוסטיקה ימשיך להעסיק את זירת התכנון בשאיפה למצוא לו פתרונות הולמים. המענה לכך נחלק היום לשניים: לפתרונות מפחיתי רעשים ולפתרונות סופגי רעשים.
הפתרון להפחתת רעשים הוא יצירת "אזורי שקט" מסוגים שונים ומגוונים. הכוונה היא למקומות מבודדים אקוסטית שמבטיחים שמירה על השקט לצד פרטיות נדרשת, כמו תאי טלפון או חדרי ישיבות, שתחומים במחיצות אקוסטיות מודולאריות. בתחום ספיגת הרעש הכיוון מלמד על השקעה יצרנית בפיתוח מוצרים ייעודיים, כמו תקרות ומחיצות אקוסטיות לסוגיהן, פריטי ריהוט הכוללים מרכיבים אקוסטיים, טקסטילים בולעי רעשים כשטיחים וחיפויי קירות, וכן מערכות למיסוך קול.
על פי אגודת מעצבי הפנים האמריקאית ההמלצה היא לעשות שימוש משולב במספר אמצעים אקוסטיים, אשר מגבים ומתגברים זה את פעולתו של זה, ובכך מעלים את האפקטיביות של "המלחמה ברעש". האדריכלית מאיה אסף: "פעם הצורך באקוסטיקה דרש מציאת פתרונות טכניים, שלעיתים חייבו אותנו, האדריכלים, להתפשר על מראה החלל וסביבת העבודה. היום האקוסטיקה היא רק תירוץ, היות וקיים מנעד רחב של פתרונות אקוסטיים יצירתיים לקירות, לתקרות, לרצפות ולעמדות העבודה. כך שהפתרונות העכשוויים מספקים מענה גם בהיבט האסתטי, ומאפשרים לנו לשלב אותם כחלק בלתי נפרד מעיצוב החלל".
המעצבת שירלי זמיר מוסיפה, שהקו המנחה אותה בעיצוב סביבת העבודה הוא "תחושת האדם בתוך החלל והאפשרות לעשות בו שימוש רב תכליתי. שילוב אלמנטים כמו מחיצות ניידות מתקפלות מאפשר 'סגירות' זמניות ליצירת אזורים שמקנים תחושה אינטימית ושקטה לריכוז ולשיח. בצורה זו מתקבל גם ניצול יעיל יותר של כלל המרחב, וניתנת אפשרות בחירה בהתאם לצרכים/שימושים משתנים".
הכתבה לקוחה מתוך "Innovate, Balance - offices 2020", מגזין מסחרי שצורף לגיליון ספטמבר של "ליידי גלובס"
לכתבות נוספות מתוך המגזין הקליקו כאן>>
הכתבה הינה מטעם חברת אינובייט, המובילה מזה שני עשורים את תחום מוצרי הגמר לעיצוב משרדים ומעניקה ללקוחותיה ידע מקצועי וניסיון רב, לצד מעטפת פתרונות מיטבית