זה שנים יצרניות הרכב טוענות כי הן מבינות את האיום החמור שמציב בפנינו משבר האקלים, ומציגות בתערוכות רכב חלופות ירוקות דוגמת רכבים חשמליים והיברידיים. אבל למרות האטרקטיביות של התחום הירוק, ועל אף הסיקור החיובי שמקבלות החלופות העסקיות הירוקות, ההחלטות העסקיות של יצרני הרכב מייצרות תמונת עתיד קודרת.
דוח של גרינפיס, המפורסם כעת לראשונה, בחן את השפעתם של 12 יצרניות הרכב הגדולות בעולם (שמכרו יחד בשנה החולפת 83 מיליון מכוניות) ואת טביעת הרגל הפחמנית שייצרו בשנים 2017-2018. הדוח מצא כי 12 החברות אחראיות יחדיו לפליטת 4.3 מיליארד טונות של גזי חממה - יותר מכלל פליטת גזי החממה של האיחוד האירופי כולו. לפי גרינפיס, פולקסווגן היא החברה האחראית לרמת פליטות הפחמן הגבוהה ביותר בענף והיא אחראית לפליטות גזי חממה יותר מאשר יבשת אוסטרליה.
אחרי פולקסווגן מדורגות בסדר יורד רנו, ניסאן, טויוטה, ג'נרל מוטורס ויונדאי-קיה. יחדיו, חמש חברות אלה הן החברות המזהמות ביותר מבין 12 החברות שנבדקו בדוח.
הדוח בודק את התקדמות יצרניות הרכב לעבר שוק דל פחמן בחמישה שווקים עיקריים: ארה"ב, האיחוד האירופי, סין, יפן ודרום קוריאה. כותבי הדוח בדקו את פליטת גזי החממה בזמן ייצור הרכבים, גזי חממה הנוצרים בעת שימוש במנוע הבעירה הפנימי של הרכב, הפליטות של שרשרת ייצור הדלק ופליטות גזי חממה בזמן פירוק הרכב, לאחר שסיים את תפקידו על הכביש. הדוח קובע כי יצרני הרכב אינם מגיבים באופן מעמיק וראוי לשינויי האקלים, כמתבקש בעידן שבו קיים הכרח מיידי לפעול כדי להימנע מאסונות אקלים דחופים.
בוועידת פריז נדון הצורך הדחוף לפעול למעבר לתחבורה ידידותית לסביבה, ועל כך הסכימו כל המדינות. יצרני הרכב היו צריכים לחשב מסלול מחדש ולהתאים את עצמם לעידן הנוכחי, מכורח המציאות ומתוך אחריותם התאגידית, אך לפי גרינפיס, "חוסר המעש של תעשיית הרכב שודד מאיתנו את האפשרות לעתיד ירוק ונקי יותר".
עוד נכתב בדוח כי נדרשת כעת מחויבות איתנה ורצינית מצד השחקנים הגדולים בענף להפחית את ייצור הרכבים בעלי מנועי הבעירה הפנימית, השורפים דלקים פוסיליים מזהמים. הארגון מבהיר בדוח כי חרף האזהרות החוזרות והנשנות בנוגע למשבר האקלים וההבנה המדעית העמוקה של כובד המשבר, תעשיית הרכב עושה לאט מדי ומעט מדי. הארגון קורא לתעשייה ולרגולטור להתעורר ולפעול במהירות להפחתת פליטת גזי החממה, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי.
יותר זיהום מתחבורה
המשק הישראלי מאבד 12 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-1.5% מהתל"ג, כתוצאה מהשפעת זיהום האוויר מתחבורה על בריאות הציבור. בניגוד לזיהום בגובה רב שגורמות תחנות כוח, זיהום תחבורה נמצא ממש מתחת לאף שלנו, ואנחנו נושמים אותו באופן ישיר. לפי המשרד להגנת הסביבה, זיהום אוויר ממקורות תחבורתיים מהווה כשליש מפליטות המזהמים לאוויר בישראל, ובמרכזי הערים הוא מקור הזיהום המשמעותי ביותר.
לפי דוח ה-OECD לשנת 2015, חשיפה לזיהום אוויר בישראל גורמת לכ-2,220 מקרי מוות מוקדם בכל שנה. מחציתם נגרמים בשל חשיפה לזיהום אוויר מכלי רכב.
לפי הערכות, נזקי זיהום האוויר העירוני נאמדים ב-2% מהתמ"ג של המדינות המפותחות ו-5% מהתמ"ג של המדינות המתפתחות. לפי נתוני האיחוד האירופי, משנת 1990 עד 2016, חלה הפחתה בפליטת גזי החממה באיחוד האירופי מחקלאות, ממגורים, מתעשיות ומאנרגיה, אך הפליטות והזיהום של סקטור התחבורה עלה ב-25%. מתוך סקטור זה, על 61% אחראים באופן ישיר הרכבים הפרטיים (רכבות - 0.5%, משאיות - 37%).
לפי ממצאי דוח גרינפיס, למרות המודעות הגוברת לסכנות משבר האקלים ולסכנות הבריאותיות שמסבים רכבים מזהמים, דווקא נתח השוק הצומח במהירות הוא זה של ג'יפים או רכבי קרוסאובר, המעלים את אחוז ורמת הפליטות, ולא של מכירת רכבים ההיברידיים וחשמליים. באירופה, נתח השוק של רכבי השטח גדל פי ארבעה בעשור האחרון - מ-8% בשנת 2008 ל-32% בשנת 2018.
אף שיצרני הרכב ייצרו מכוניות היברידיות, הדוח מסיק כי נעשה מעט כדי לצמצם פליטת גזי חממה ברמה הנדרשת. יצרניות הרכב ממשיכות לשווק רכבים היברידיים, וסך מכירות מכוניות חשמליות בעולם עומד על פחות מ-1% מנתח השוק. גרינפיס קוראת לכל יצרני הרכב הגדולים להפסיק לייצר מכוניות המונעות בבעירת דיזל ובנזין, לא יאוחר מ-2028, וכן לייצר רכבים חשמליים קטנים יותר ויעילים יותר באנרגיה.
"מוליכות שולל"
מתוך 12 היצרנים שנבדקו, רק פולקסווגן סיפקה לוח זמנים והתחייבה, לעת עתה, להפסיק למכור רכבים עם מנוע בעירה פנימי עד שנת 2040. עם זאת, לכל 12 החברות אין תוכניות להשגת יעדי הסכם פריז והתמודדות עם משבר האקלים.
לפי גרינפיס, הנתונים שמספקים יצרני הרכב על פליטות רכבים בזמן נסיעה נמוכים משמעותית מהפליטות בפועל, ולפי הארגון מדובר ב"הולכת שולל של צרכנים". הארגון דורש מהממשלות ומיצרני הרכב לשפר את מנגנון השקיפות הציבורית שלהם בנוגע לפליטת גזי החממה של התחבורה.
לפי מחקר קודם של גרינפיס, בשיתוף המרכז הגרמני לתעופה וחלל, קיים הכרח להפסיק למכור באירופה רכבי דיזל ובנזין עד 2025, ורכבים היברידיים עד 2028, כדי להגדיל את הסיכוי של המדינות לעמוד ביעדי הסכם פריז. מחברי הדוח מדגישים כי על החברות לפעול באופן גלובלי ולא להפסיק למכור רכבים מזהמים במקום ספציפי, אך להגדיל מכירות של רכבים מזהמים בשווקים אחרים בעולם. בשל שינויי האקלים וחידושים בסקטור התחבורה והשינוע, הדוח גורס כי בעתיד יהיה צורך בפחות מכוניות, לכן על יצרני הרכב למצוא אלטרנטיבות לעלייה בייצור המכוניות: במקום לקדם רכישה של רכבים עבור אינדיבידואלים, עליהם לייצר פתרונות תחבורתיים חדשים, שיפחיתו את הבעלות הפרטית על רכב. לדוגמה בעלות משותפת על רכבים, שירותי קארפול והסטת השקעות לייצור פתרונות לתחבורה ציבורית.
"המעבר לרכב חשמלי בישראל תקוע"
"תעשיית הרכב היא אחד המנועים העיקריים למשבר האקלים, לתמותה מוקדמת מזיהום אוויר ולעצבים שאנחנו חוטפים בפקקים. ישראל היא המדינה הפקוקה ביותר במערב וזיהום אוויר תחבורתי אחראי ליותר מאלף מקרים של תמותה מוקדמת של תושביה", כך אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל מחקר ואסטרטגיה גרינפיס ישראל. "הדרך לצמצם את נזקי התעשייה היא פשוטה וידועה: לעבור ממנוע בעירה פנימי, לעודד חלופות לרכב פרטי (קרפול, תחבורה ציבורית ואופניים) ולקבוע תג מחיר על שימוש ברכב פרטי, בייחוד בזמני עומס. כרגע אנחנו רחוקים מזה עד מאוד. למרבה הצער, מדיניותו של מי שהיה שר התחבורה בעשור האחרון, ישראל כ"ץ, לא תאמה למציאות של המשבר התחבורתי שהלך והחריף בשנות כהונתו: הוא לא הקים רשויות תחבורה מטרופוליניות שיכלו לייעל את מערך התחבורה, נכנע ללחצים של נהגי המוניות ולא קידם פתרונות תחבורה שיתופית, ולא פעל נגד מדיניות שמעודדת את עובדי המשק לנסוע לעבודה ברכב פרטי ולבד.
"גם לשר האנרגיה שטייניץ יש אחריות בנושא ואף שהצהיר על כך שעד לשנת 2030 ייאסר על יבוא רכבים עם מנוע בעירה פנימי, זה נשאר ברמה של הצהרה. בפועל המעבר לרכב חשמלי תקוע. אוטובוסים ממשיכים לשרוף דיזל כי אין מספיק חניונים עם טעינה חשמלית במרכזי הערים וכי משרד התחבורה לא קיבל את ההחלטה המתבקשת שכל אוטובוס עירוני חדש בישראל יהיה חשמלי.
"כמו כן, צריך להבטיח שמקור החשמל שמניע את הרכב יהיה מאנרגיה מתחדשת, ולא מהגז.
"היבט נוסף שתוקע את המעבר לרכבים חשמליים הוא הכנסות המדינה ממיסוי הרכב ומדלק. המדינה אולי תאבד חלק ניכר מהכנסותיה, אולם תחסוך סכומים גבוהים אף יותר בהפחתת תחלואה ובשיפור פריון העבודה שנפגע מאוד מהגודש בכבישים".