מימין: אורי גלבוע ויריב לרנר / צילום: תומר פולטיין
שנתיים אחרי שמפעל נגב קרמיקה בירוחם נסגר במפתיע ו-140 עובדיו פוטרו ימים ספורים לפני ערב ראש השנה, שוב מונפת חרב הקיצוצים ופיטורי עובדים בחברה, שבינתיים שינתה את שמה לקבוצת נגב. בימים האחרונים הנהלת קבוצת נגב השלימה תוכנית התייעלות חדשה, שבמסגרתה פוטרו כ-50 עובדים מתוך כ-500 עובדים בכל אתרי החברה ברחבי הארץ.
הרקע להתייעלות - החלטה שהתקבלה בהנהלת החברה לא להיכנס לתוכניות מחיר למשתכן, בשל אי-כדאיות כלכלית ובנימוק שהמחירים שהקבלנים שמעורבים בפרויקטים השונים מוכנים לשלם על מוצרי קרמיקה וכלי סניטריים נמוכים מדי.
קבוצת נגב נחשבת מובילה בתחום של אריחי גרניט פורצלן, כלים סניטריים וברזים. היא נמצאת בבעלות משותפת של איש העסקים יריב לרנר ושל קרן ויולה. החברה עלתה לכותרת באוקטובר 2017, בעקבות החלטה שקיבלה על סגירת פעילות הייצור שלה בירוחם, תוך פיטוריהם המיידיים של עובדי המפעל. החברה טענה שהייצור בארץ אינו כדאי, ועדיף להתמקד ביבוא של מוצרים מטורקיה וממדינות נוספות באירופה.
ל"גלובס" נודע כי על רקע תוכנית ההתייעלות, שהובילה לפיטוריהם של עשרות עובדים בקבוצת נגב, ניכרו בין בכיריה מתיחויות וחילוקי דעות קשים לגבי העיתוי שבו תופעל התוכנית. כך, מחלוקת קשה התגלעה בנושא זה בין מנכ"ל הקבוצה אורי גלבוע לבין היו"ר שלה יריב לרנר. בשל אותה מחלוקת, גלבוע הודיע לפני כחודשיים להנהלת הקבוצה על סיום תפקידו בה.
סמוך למועד התפטרותו של גלבוע מהתפקיד, פרשו משורות החברה עוד שלושה בכירים בדרג של סמנכ"ל. בין הסמנכ"לים הפורשים גם סמנכ"לית שיווק, שזכתה להערכה רבה על פעילותה בשורות הקבוצה, ובין השאר הובילה במהלך השנה וחצי האחרונות את תהליך המיתוג מחדש של החברה - מ"נגב קרמיקה" ל"קבוצת נגב".
"לרנר וגלבוע לא ראו את הדברים עין בעין בכל הקשור לאופן הביצוע של תכנית ההתייעלות", אישר בשיחה עם "גלובס" גורם שמעורה בפרטים: "לרנר חשב שנכון להתייעל מיידית. לעומתו, גלבוע סבר שעל הקבוצה למצות את מהלכיה לגבי כניסה לתוכניות הדיור למשתכן. המחלוקות האלה הובילו לסיום תפקידו של גלבוע".
עם סיום תפקידו של גלבוע, לרנר החל לנהל את ענייניה השוטפים של החברה ובאחרונה הוא שהוביל ליישום תכנית ההתייעלות.
ל"גלובס" נודע כי לצד הפיטורים, הנהלת הקבוצה הובילה באחרונה מהלכי קיצוץ נוספים - בין השאר באופן ההתקשרויות שלה עם קבלנים חיצוניים.
גורמים שמקורבים להנהלת קבוצת נגב הבהירו מצדם, כי תוכנית ההתייעלות האחרונה היתה נחוצה לחברה - במסגרת התאמתה למצב השוק. וזאת, במטרה להגיע לרווחיות במהלך שנת 2020. לטענת אחד הגורמים בקבוצה, היא הגיעה באחרונה לאיזון תפעולי - לראשונה מזה זמן רב ותוכנית ההתייעלות אמורה להבטיח את שימור המגמה של שיפור האיתנות הפיננסית של קבוצת נגב.
אלא שגורם אחר בחברה העיד על "אווירה עכורה ועובדים רבים, שהולכים עם הראש באדמה. אין לנו מושג אם זה סוף פסוק ואם חרב הפיטורים עדיין מרחפת מעל ראשם של עוד עשרות עובדים".
בקבוצת נגב מסרן ל"גלובס" בתגובה, כי "החברה אכן עברה תהליך התייעלות שהסתיים".
מאז שמפעל נגב קרמיקה נסגר, המבנה ששימש אותו בירוחם נותר שומם ולא נמצא שוכר שיפעיל אותו. וזאת, למרות שמספר יזמים הביעו עניין בהפעלתו. הסיבה לכך היא ויכוח מתמשך בין חברת מבנה, בעלת המבנה שממנו פעל המפעל לבין הנהלת קבוצת נגב.
בין שתי החברות היו עד לאחרונה האשמות הדדיות על טרפוד של הבנות שיאפשרו את כניסתם של שוכרים חדשים למבנה. גורם עסקי שמקורב להנהלת קבוצת נגב אמר בהתייחס לכך כי "בקרוב המשבר יגיע לסיומו עם כניסתו של שוכר חדש שאיתו מתקיימים בימים אלה מגעים מתקדמים".
יוזכר כי חודשים ארוכים אחרי סגירת המפעל, מספר אנשי עסקים ניסו לקדם הבנות שיאפשרו להם את פתיחתו המחודשת - אולם מגעים אלה לא צלחו ולא אפשרו לחדש את פעילות הייצור במפעל.
עוד טרם מותגה ל"קבוצת נגב", נגב קרמיקה ידעה טלטלות קשות, כאשר הייתה בבעלות אפריקה תעשיות שמקבוצת אפריקה ישראל. ביקורת חריפה נמתחה בעבר על אפריקה תעשיות - שהחליטה להקים את המפעל לייצור אריחים בירוחם, בזמן שישראל חשופה ליבוא של אריחים זולים יותר מחו"ל. החברה נקלעה לקשיים כספיים וצברה הפסדים בהיקף שהוערך בכחצי מיליארד שקל.
קבוצת נגב קרמיקה נרכשה בידי קרן ויולה במרץ 2017 בתמורה ל-265 מיליון שקל. הרכישה כללה את המפעל שהיווה כ-15% מהיקף פעילותה של הרשות ועוד כ-10 חנויות ברחבי הארץ. כחצי שנה אחרי הרכישה הבעלים החדשים החליטו לסגור את המפעל והקבוצה הציבה בשעריו מאבטחים שמנעו מן העובדים את כניסתם למתחם.
פיטורי העובדים ערב ראש השנה והמהלכים בשטח של הנהלת הקבוצה עוררו בשעתו תרעומת וגלים של ביקורת ציבורית כלפי הקבוצה. המנכ"ל דאז של, גלבוע הסביר מנגד כי במצב השוק הקיים אין למפעל בירוחם זכות קיום.