בשבוע שעבר התרחש אירוע שלא קיבל את תשומת-הלב הראויה לו: מנכ"לית Hot, טל גרנות-גולדשטיין, נאמה בוועידת המשפיעים של "חדשות 12" ואמרה בפעם הראשונה בצורה פומבית שנדרשים מיזוגים בשוק התקשורת. לכאורה מדובר בעוד אמירה, אבל זו לא הייתה אמירה אגבית. מי שמכיר את גרנות-גולדשטיין, יודע עד כמה היא מתוכננת ומחושבת, ושאת דבריה צריך לנתח.
את הדברים של גרנות-גולדשטיין ניתן לפרש בשני כיוונים: האם הקריאה שלה למיזוגים באה על רקע הצורך בביצוע השקעות כבדות בשוק, כפי שאמרה, או שהיא החליטה לנקוט כאן יוזמה, שבוודאי מתואמת עם הבעלים של הקבוצה, ופשוט ליזום שיחות בין הקבוצות.
שאלה נוספת שעולה מדבריה של גרנות-גולדשטייין היא מדוע היא החליטה לומר את הדברים עכשיו? מה השתנה בחודשים האחרונים שהביא אותה לעמוד על במה ולהגיד במלים פשוטות שחייב להתרחש מיזוג בין קבוצות גדולות בשוק, כאשר Hot היא כמובן אחת מהן?
ההערכה היא שגרנות-גולדשטיין החליטה לעשות מעשה בעקבות הדוחות של חברות התקשורת לרבעון השני. הדוחות משקפים מציאות קשה של חברות שיתקשו - מי יותר ומי פחות - לעמוד באתגר ההשקעות בדור החמישי, שהשלב הראשון שלו צפוי לצאת לפועל כבר בעוד כשלושה חודשים. החברות יידרשו לקנות במכרז תדרים שאין להם מושג כמה יעלה להם תפעולם, אך מה שבטוח הוא שהפעלת רשת דור חמישי תעלה מאות מיליוני שקלים בשלב הראשון, ויותר ממיליארד שקל בטווח של כמה שנים.
גרנות-גולדשטיין סירבה לענות לפניות "גלובס" בנוגע לדברים שאמרה בוועידה. היא העדיפה לתת לדברים שלה בוועידה לדבר בשם עצמם. צריך לזכור שHot ניסתה למצוא משקיע שייכנס לחברה אפילו במחיר של ויתור על השליטה, וזאת על-מנת לגייס הון לטובת שני הפרויקטים האדירים שהיא נדרשת לעמוד בהם, והם הדור החמישי ושדרוג הרשת הקיימת לסיבים אופטיים. Hot היא חברה יציבה ואיתנה, כפי שגרנות-גולדשטיין מקפידה לומר בכל הזדמנות, ואם היא מחפשת משקיע, מה יגידו אזובי הקיר - פרטנר וסלקום?
מיזוג דווקא בין השחקניות הגדולות
נקודה נוספת בדבריה של גרנות-גולדשטיין היא שבסופו של דבר מנכ"לית Hot קוראת למיזוג גדול, כלומר היא לא התכוונה למיזוג של סלקום עם אקספון או למיזוג של גולן טלקום עם רמי לוי. היא קראה למיזוגים ברמת הקבוצות, כלומר למיזוגים בין ארבעת הגדולות - פלאפון, סלקום, פרטנר וHot.
מכיוון שהסיכוי שרשות התחרות תאשר מיזוג של פלאפון עם אחת הקבוצות הגדולות הוא אפסי בגלל היותה חלק מבזק, הרי שאת דבריה אפשר לפרש רק בדרך אחת: קריאה למיזוג בתוך השלוש הנותרות. אם נרצה ממש לרדת לנבכי אמירותיה, זו לא תהיה מחשבה מופרעת, שעל רקע העובדה שלHot ולפרטנר יש רשת סלולר משותפת, אולי מישהו רצה לתת קריאת כיוון?
מצד שני - ואנחנו מניחים זאת כאן רק כתרגיל מחשבתי - Hot רואה את מיזם IBC של סלקום קם לתחייה מחדש ומזהה את הרצון של סלקום לצרפה כשותף-לקוח לפרויקט. אולי כאן יכולה להיות פריצת דרך? קשה לדעת, אבל דבר אחד בטוח: המצב בשוק לא יכול להישאר כמו שהוא, וגרנות-גולדשטיין החליטה שלחכות ולא לעשות שום דבר זו האופציה הפחות טובה.
במצגת שלה שהופצה לתקשורת, גרנות-גולדשטיין בחרה גם לדבר על ארבע הקבוצות הגדולות. כך למשל היא הצביעה על הירידה בהכנסות הקבוצות מ-29.9 מיליארד שקל ב-2011 ל-20.4 מיליארד שקל ב-2018 - ירידה של כ-10 מיליארד שקל. כמובן שלירידה הזו יש גם היבט חשוב אחר, והוא שהכסף הזה חזר לידי הציבור, אבל המצגת שלה באה להגיד שלנוכח האתגרים הרבים, החברות לא יוכלו לעמוד בהשקעות המתחייבות.
גרנות-גולדשטיין טוענת דבר נוסף - מבחינתה מי שמבצע את ההשקעות הגדולות הן הקבוצות הגדולות. למרות שיתוף הרשתות בסלולר, בסופו של דבר הכסף הגדול להשקעות לא בא מכיוון גולן טלקום או אקספון. עיקר המשאבים באים מהשחקנים הגדולים.
אלא שגולן או אקספון מוכרות את אותו המוצר שסלקום ופרטנר מוכרות, וכאן הבעיה. לא בטוח שגרנות-גולדשטיין צודקת לגמרי כשהיא אומרת שרק מיזוג גדול בין הקבוצות ישנה את מצב השוק. לא בטוח שמיזוג בין Hot ופרטנר ישפיע על אקספון או על גולן טלקום. שתיהן שחקניות מחיר נטו, והן מוכרות את אותו המוצר בפחות כסף ועם בערך חמישית מכוח-האדם.
מדוע חברות התקשורת לא מתייעלות
העזיבה הפתאומית של סמנכ"ל השיווק בסלקום יוני סבג יצרה גל של שמועות על שינויים שמתוכננים בקרוב בקבוצה. זה לא סוד שמצבה של סלקום מורכב יותר מאשר מצבן של מתחרותיה, בעיקר על רקע העובדה שבקרב שלוש החברות הגדולות היא היחידה שמפסידה כסף, ולפי הערכות ההפסד השנתי שלה צפוי לעמוד על כ-100 מיליון שקל.
בסלקום לא מוכנים להתייחס לצעדים המתוכננים, אבל גם לא מכחישים שהחברה נדרשת להתאים את עצמה למצב שוק הסלולר. כמו שאנחנו יודעים, בישראל המושג "אחרי החגים" נמצא בשימוש תכוף. בינתיים השמועות מדברות על צמצום במטות, איחוד מחלקות ואגפים - ובקיצור על שינויים ארגוניים שעליהם יכריז המנכ"ל ניר שטרן בקרוב.
אחת השאלות הנוקבות שנשמעות בשוק היא מדוע לא מתבצעים צעדי התייעלות נוספים בחברות על רקע ההידרדרות במצבן. גם כאשר החברות באות לרגולטור ומבקשות הקלות כאלה ואחרות, התשובה היא שבוחנים ושוקלים כל החלטה לגופה, אבל מה לגבי צעדי התייעלות?
הרי בסוף אי-אפשר להפיל הכול על משרד התקשורת. האחריות שלו למצב החברות גדולה מאוד, אבל הוא רגולטור, ותפקידו לדאוג לצרכנים, בדיוק כמו שהוא חייב לדאוג למפעילים.
מנכ"ל סלקום ניר שטרן כנראה מבין היטב את גודל האחריות. אי-אפשר לבנות על הציפייה שבשלב מסוים מישהו ירים ידיים. אם רוצים שהחברות ימשיכו להפעיל ערוצי טלוויזיה שדורשים תוכן בלי סוף, ושיפרסו סיבים אופטיים ויפעילו דור חמישי בסלולר כאשר ההכנסות רק הולכות ויורדות - חייבים להתאים את רמת ההוצאות למצב החדש.
