מתחם ישראמרין ליד כפר קאסם / צילום: איגל צילומים
חברות תעשייתיות שפעילותן נחשבת עתירת שטח ופועלות באזורים שאינם בנויים מתלוננות על קושי בקבלת קרקעות מתאימות לצורכיהן - בשל סירוב מצד רשויות מקומיות שמעדיפות מפעלים שפועלים במבנים סגורים. הסיבה: מפעילות תעשייתית במבנים סגורים באזורי תעשייה הרשויות המקומיות גובות ארנונה שגבוהה בממוצע פי שמונה מגובה הארנונה שביכולתן לגבות מחברות שאין להן די שטח בנוי.
לפי התאחדות התעשיינים, שורה של חברות ברחבי הארץ שמנסות להתבסס בשוק הבנייה המתועשת והבנייה המודולרית מתמודדות עם מחסור בקרקעות שמתאימות לפעילותן - ובינתיים המדינה לא מצליחה להעמיד להן פתרונות מתאימים.
למצב הזה נחשפה גם חברת ישראמרין, שעוסקת בייצור של מבנים מודולריים ובבנייה מתועשת. החברה ממתינה כבר שלוש שנים להקצאת קרקע של 50 דונם באופן שיאפשר לה להרחיב את פעילות הייצור שלה ולענות על ביקושים מהשוק.
כיום היא פועלת מאזור התעשייה נוף הארץ שליד כפר קאסם, שם היא מחזיקה ב-40 דונם. לפני כשנה, על רקע קשייה למצוא שטח פעילות גדול יותר וניסיונותיה לענות על צורכי ההתרחבות שלה - היא שכרה כעשרה דונם נוספים באזור התעשייה פלמחים: "אנחנו רוצים לאחד את שני אתרי הפעילות שלנו, להקים מפעל אחד באתר שיהיה מספיק גדול, ובו נוכל לייצר את המבנים ולשנע אותם לאתרי הקבע השונים ברחבי הארץ, אבל זה לא קורה אף על פי שאנחנו לא מבקשים טובות מאף אחד. זה שטח שאנחנו רוצים לרכוש, כדי שנוכל להיות אדונים לעצמנו ולהכניס אליו ציוד וטכנולוגיות ייצור חדשות", אומר ל"גלובס" יו"ר ישראמרין, טרי ניומן.
את עיקר הקושי שאיתו מתמודדות ישראמרין וחברות נוספות שפועלות בתחום מערימות הרשויות המקומיות שבתחומן פועלים אזורי התעשייה, וזאת משיקולים כספיים. לפי התאחדות התעשיינים, גובה הארנונה הממוצע שמשלם מפעל שפועל בשטח בנוי לרשות מקומית עומד על כ-80 שקל למ"ר לשנה, ואילו גובה הארנונה הממוצע שתשלם חברה שפועלת בשטח שאינו בנוי הוא כ-10 שקלים למ"ר לשנה: "לרשויות המקומיות לא משתלם לתת שטחים לתעשיות כאלה כי הארנונה שהן יוכלו לגבות מהן לא אטרקטיבית", אמר בשיחה עם "גלובס" בכיר בהתאחדות.
ישראמרין, כמו עוד שורה של חברות שפועלות בתחום, פונות לשוק מתעורר שעל פי הערכות יתרחב במהלך העשור הקרוב: "אנחנו מציעים פתרונות דיור מהירים וזולים יחסית, כך שבתוך שבוע אנחנו מקימים מבנה מן המסד ועד הטפחות, אך במצב הקיים קשה לנו להתפתח ולעשות את ההתאמות הנדרשות", אומר ניומן.
גם משרדי הממשלה השונים מעורבים במצוקה של ישראמרין, ושם הציעו לחברה בעבר כמה חלופות, אחת מהן באזור התעשייה הסמוך לאופקים: "גם באופקים סירבו לקבל אותנו, לאחר מכן מצאנו מקום חלופי באזור רהט ואז באה דרישת חזקה על הקרקע מצד אחד התושבים במקום. אנחנו עומדים לפני שוקת שבורה", אמר.
גם פתרונות שהציע לישראמרין משרד הכלכלה והתעשייה, שמלווה את החברה, לא ענו על צרכיה. שם הוצע לה להתבסס על שטחים באזור מישור רותם, בערד או בדימונה, אך החברה דחתה אפשרויות אלה כי תחשיבים שערכה העלו כי פעילות ייצור במקומות מרוחקים תגדיל באופן משמעותי את עלויות השינוע.
ממשרד הכלכלה נמסר כי "המשרד מנסה זה זמן לסייע לישראמרין לאתר שטח להעתקת המפעל בהתאם לצרכיו הייחודיים ובין השאר הוצעה לה קרקע באזורי התעשייה בדימונה ובערד, אך היא לא רצתה בשטחים אלה. נמשיך לסייע לחברה בכל הכלים שעומדים לרשותנו".
בישראמרין ובהתאחדות התעשיינים שמים את יהבם על עבודת ועדה בין משרדית המשותפת למשרד הכלכלה ומינהל התכנון, שמנסה לקצר את משך הזמן הדרוש להקמת מפעלים בישראל. משרד הכלכלה העריך תגבש את המלצותיה תוך שמונה חודשים ואלה יקבלו תוקף של החלטת ממשלה.
במשרד הכלכלה והתעשייה סירבו להתייחס לעבודת הוועדה ולהמלצותיה המסתמנות. על פי הערכות, הוועדה תסיים את עבודתה רק בנובמבר הקרוב. מהמרכז לשלטון מקומי לא נמסרה תגובה.