גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצאת לדרך

ביום ראשון ייכנס לתוקף "חוק חדלות פירעון החדש", שצפוי לחולל מהפכה בתחום ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים בשנים האחרונות ● בין היתר קובע החוק כי תהליך השיקום של חייבים יוגבל ל-4 שנים, שבסופן יקבל החייב פטור מחובותיו ● החוק הוליד גם מחלקת חקירות חדשה של הכנ"ר, שתהפוך לעצמאית ותקבל סמכות לקיים חקירות פליליות

עו"ד סיגל יעקובי, כונסת הנכסים הרשמית / צילום: כפיר זיו
עו"ד סיגל יעקובי, כונסת הנכסים הרשמית / צילום: כפיר זיו

ביום ראשון ייכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון החדש", שצפוי לחולל מהפכה גדולה בתחום חדלות הפירעון ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. החוק החדש, המחליף חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה, מגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב וקובע, בין היתר, כי תהליך השיקום של חייבים יוגבל ל-4 שנים, שבסופן יקבל החייב פטור מחובותיו.

מטרת החוק החדש היא לסייע בשיקום כלכלי של חייב יחיד ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכלי. בנוסף, החוק נותן כלים שעשויים לסייע בהגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים.

בבסיס החוק ניצב העיקרון שלפיו התכלית הראשונה במעלה במקרה של כניסה לחדלות פירעון היא שיקומו הכלכלי של החייב, ולא הגנה על האינטרסים של הנושים ומקסום הליכי הגבייה. בהתאם, החוק החדש יקל במידה משמעותית על חייבים להיכנס ולנהל הליכי חדלות פירעון במטרה להביא לשיקום ולהפטר מחובות, ומצד אחר הוא מטיל מגבלות משמעותיות יותר על יכולות הגבייה של הנושים לסוגיהם.

החוק מבטא גישה חברתית מובהקת של מעבר מהתייחסות לחייב כאל מישהו שיש להטיל עליו אות קלון - לגישה שלפיה לא כל היקלעות למשבר כלכלי היא בהכרח מעשה רמאות. עם זאת, החוק מתייחס באופן מחמיר אל מי שהגיע למצב של חדלות פירעון בשל מעשי רמייה, אל מי שנוהג בחוסר תום-לב ואל מי שמנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, ואף מקנה לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) סמכויות פליליות במקרים כגון אלה.

במקביל, תכליתן של הוראות רבות בחוק היא להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים ולהשיא את ערך נכסי החייב. כך, למשל, החוק קובע כי 25% מהנכסים המשועבדים בשיעבוד צף (שיעבוד שאינו שיעבוד על נכס ספציפי של החייב) יועברו לטובת הנושים הכלליים. הציפייה היא כי מהלכים אלה צפויים להגדיל את חלקם של הנושים ה"רגילים" - ספקים, אנשים פרטיים ואחרים. 

עיקרי המהפכה

בתחום שיקום החברות, הרפורמה יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים שבהם נתקלת החברה, באמצעות "משא-ומתן מוגן" - היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב, מתוך תקווה כי כלי זה יסייע בצמצום תופעת "התספורות". כמו כן, הרפורמה מטילה חובה על נושאי משרה בחברה לצמצם את היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון.

בנוסף, נקבע בחקיקה החדשה כי ניהולם של חלק נכבד מההליכים של יחידים-חייבים (להבדיל מתאגידים) יועבר מבתי המשפט לכנ"ר ולמערכת ההוצאה לפועל. בין היתר, החוק החדש מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מינהליות, וכך מבקש לתרום לקיצור ההליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.

על-פי החוק, חייבים יחידים שחובותיהם נמוכים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל לשעבר), ואילו חייבים שחובותיהם עולים מ- 150 אלף שקל יהיו באחריות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שמעכשיו ייקרא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

החוק יקנה לפרקליטים, שהוסמכו לכך על-ידי כונסת הנכסים הרשמית, סמכויות לקבלת החלטות בהליכים של חייבים יחידים. למעשה, הממונה יהיה אחראי על ניהול רוב הליכי חדלות הפירעון של היחיד. מתן הצו לשיקום כלכלי יינתן בידי בית משפט השלום. ההליך יהיה קצוב לתקופה בת 48 חודשים מעת פתיחתו. בקשות שדורשות הכרעה בזכויות צדדים שלישיים או נוגעות להחלטות מסוימות, כדוגמת מימוש דירת המגורים של החייב, תהיינה בסמכות בית משפט השלום.

מחלקת חקירות עצמאית

עוד בעקבות חקיקת החוק, הוקמה מחלקת חקירות חדשה של כונס הנכסים הרשמי, שהחל מיום ראשון תהפוך למחלקה עצמאית ובעלת סמכויות לקיום חקירות פליליות. החוק מקנה לכונס הרשמי סמכות לבצע חקירה פלילית מקיפה בענייו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו ונכסיו, בדומה לסמכויות הנתונות לגופי חקירה אחרים במדינה, בהם המשטרה, רשות המסים ועוד.

פעמים רבות עולות טענות כלפי פושטי רגל כי הם מסתירים נכסים אצל קרוביהם, חיים ברמת מחיה גבוהה מאוד ומבקשים פטור מחובותיהם תוך מרמה כלפי הנושים והמדינה. במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש הוענקו לחוקרי הכונס הרשמי סמכויות חקירה פליליות שנועדו לאתר את המקרים הללו.

פעולות החקירה במחלקה האמורה נעשות על-ידי חוקרים מקצועיים ביחידת החקירות - רואי חשבון, כלכלים ועורכי דין - בהדרכה ובהכוונה של מנהל מחלקת החקירות. החל מינואר השנה, כחלק מההערכות לכניסת החוק לתוקפו, החלה היחידה לפעול כיחידה עצמאית, הפרוסה במספר מוקדים ברחבי הארץ. בתקופה זו הגישה המחלקה 4 כתבי אישום נגד פושטי רגל; 33 תיקים נמצאים בשלבי חקירה גלויה; 19 תיקים נמצאים בשלבי חקירה סמויה; ב-7 תיקים הסתיימה החקירה והם ממתינים להחלטה על נקיטת אמצעים; ו-19 תיקים הסתיימו כתוצאה מהחקירה בהסדרים המיטיבים עם הנושים.

התקנות המלוות את חוק חדלות פירעון ומאפשרות את יישום חלק מהוראותיו, גובשו בעקבות עבודת מטה מאומצת בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, והמשנה לכונס הרשמי במשרד המשפטים, עו"ד אורי ולרשטיין. התקנות מסדירות הן את ההיבטים המשפטיים של ההליך והן היבטים טכנולוגיים הנוגעים לדרך ניהול ההליך. התקנות שנחתמו על-ידי שר המשפטים מהוות את הבסיס המרכזי הנדרש ליישום החוק.

לדברי עו"ד סיגל יעקובי, כונסת הנכסים הרשמית, "הכונס הרשמי קיים במשך 3 השנים האחרונות היערכות משמעותית לקראת כניסתו לתוקף של החוק. אנחנו נעשה את כל הנדרש על-מנת להבטיח ניהול ההליכים, כדי להבטיח את הגשמת תכליותיו של החוק וניהול יעיל של ההליכים". 

"חוק חשוב וטוב - אך טמונים בו קשיים"

לדברי עו"ד ד"ר איתי הס, שותף ומנהל מחלקת פירעון במשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות', "הגם שמדובר בחוק חשוב וטוב, עדיין טמונים בו מספר קשיים, שיש מקום לדון בהם ולשקול לתקנם במרוצת הזמן". 

אחד הנושאים הללו, לדבריו, נוגע להטלת אחריות חדשה על נושאי משרה. "סעיף 288 בחוק מטיל, בתנאים מסוימים, על דירקטור ומנכ"ל של חברה אחריות אישית לאי צמצום חדלות פירעון. "התכלית מבורכת - עידוד פנייה להליכי חדלות פירעון מבעוד מועד. אולם מדובר בהרחבה של חובות הזהירות והנאמנות שחלות על נושאי משרה לפי דיני התאגידים, באופן אשר עלול ליצור ניהול מתגונן, או חשיפה לחיוב אישי בלתי מוצדק. הסעיף מעלה מספר שאלות יישומיות, ולטעמי אף עלול להתנגש עם כלל שיקול הדעת העסקי בסביבת חדלות הפירעון". 

נושא נוסף המעורר קשיים, לדברי עו"ד הס, מתייחס לאופן מינוי בעלי תפקיד בהסדרי הבראה של תאגידים. "כאשר חברה שוקלת אם לפנות להקפאת הליכים ולהליכי הסדר, אחת השאלות הראשונות שנשאלות היא מי ינהל את ההליך. משקלו של הנאמן בהצלחת המהלך, ובהובלת החברה לעבר הכיוון הטוב ביותר האפשרי (לטובת כולם, לא רק לטובת אינטרס מסוים), הוא קריטי. לפיכך, לבעלים ולמנהלים חשוב לדעת שהחברה תהיה מסורה בידיים טובות במסגרת ההליך. הקושי הוא שהחוק שלל כמעט לחלוטין את האפשרות שלהם להשפיע על זהות בעל התפקיד. הם יכולים להמליץ, אבל הוראות החוק מקנות עדיפות להמלצת הממונה, והפרקטיקה הקיימת כבר היום היא שלא מתייחסים כמעט כלל להמלצת החברה. המלצה כזו אפילו יוצרת התנגדות".

לדברי עו"ד הס, מנגנון כזה יוצר תמריץ שלילי ביותר לחברות להיכנס להליך הקפאת הליכים, והתוצאה תהיה אחת משני תרחישים: "או שהחברה תדחה ככל הניתן את הפנייה לבית המשפט ותגיע מאוחר מדי, כשכבר כלו כל הקיצין, ומצבה הכלכלי כבר לא מאפשר שיקום והבראה; או שמנהלי/בעלי החברה ינסו להיכנס להליך של הסדר נושים ללא הקפאת הליכים, כדי להימנע ממינוי נאמן. זה אפשרי אבל מחייב התנהלות של החברה תחת עיקולים והליכים משפטיים שמקשים מאד על גיבוש הסדר ועל הניהול השוטף שלה".

לדבריו, כבר היום ניתן לזהות נטייה של השוק והמלצות של עורכי הדין העוסקים בכך לעבר בחירה במנגנון זה. "למעשה, אופן מינוי הנאמן בחוק מקשה מאד על השימוש במכשיר המשפטי החשוב ביותר שהוא יכול להעניק לחברות במצוקה - הקפאת הליכים. ההמלצה שלי היא שהחוק יתוקן כך שכאשר מדובר בבקשה להבראה, להבדיל מפירוק, ברירת המחדל תהיה הפוכה - תינתן עדיפות למינוי הנאמן שהחברה הציעה".

נקודה שלישית עליה מצביע עו"ד הס היא ריבוי הפורומים המשפטיים שיוצר החוק לטענתו. "על-פי החוק החדש, חייב מתחת ל-150 אלף שקל צריך לפנות להוצאה לפועל, מעל סכום זה לממונה, בקשת נושה תוגש לבית משפט השלום, הליכים הנוגעים לתאגידים ינוהלו בבית המשפט המחוזי, ובקשה שכורכת גם חייב פרטי וגם תאגיד - למחוזי. למרות שמדובר בדין מהותי דומה עד זהה, ריבוי הפורומים עלול להביא לשונות רבה בין הליך להליך: האם רשם הוצאה לפועל שוקל את אותם שיקולים, ובאופן דומה, לשופט שלום? לממונה? האם ניהול התיק יתבצע על-פי מדיניות משפטית דומה בערכאות השונות?". 

שאלה נוספת נוגעת לאופן ניהול ההליך מבחינה מינהלית. "אם, למשל, ניהול התיקים אצל הממונה יוכיח את עצמו כיעיל, או להפך, זה עלול לעודד פורום-שופינג על-ידי חייבים", אומר עו"ד הס. 

שיקום חייבים - מה המשמעות?

עו"ד הס מעלה בנוסף את השאלה מה המשעות של שיקום החייבים - המטרה העומדת בבסיס הרפורמה. לדבריו, "החוק מעלה על נס את הצורך בשיקום הכלכלי של החייבים, ורוח השיקום מפעמת בו, אבל חסרים בו סעיפים אופרטיביים שיפרטו את הרוח הזו למעשה. למעט האפשרות לשלוח חייבים להכשרה כלכלית, אין בחוק התמודדות עם קשיי השיקום שחווים חייבים במהלך ההליך ולאחר סיומו.

"שתי הבעיות המרכזיות שחייבים רבים מדווחים עליהן הן חוסר היכולת לעשות שימוש בהמחאות, וכתוצאה מכך קושי בעיקר מול משכירי דירות (ואז מתפתחת פרקטיקה של שכירות באמצעות אחר, או תשלום מזומן גבוה יותר או עלויות אחרות שנגזרות מחוסר היכולת לפרוס תשלומים ולתת בטחונות), והקושי בהתנהלות מול המערכת הבנקאית - רבים מהחייבים מתקשים לנהל חשבון בנק נורמטיבי גם לאחר קבלת ההפטר. מרבית הבנקים לא מעניקים להם אשראי בשום צורה, וגובים מהם עמלות מרביות כתנאי לניהול חשבון. בנק אינו יכול לסרב לפתוח חשבון רק בשל העובדה שאדם הוא חייב בהליך חדלות פירעון (בוודאי לא לאחר הפטר), אבל כל התנאים המסחריים הם בשיקול-דעתו הבלעדי, והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אינו מתערב בכך".

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול