גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריבית שלילית: התקדים המסוכן שהשתלט על שוק האשראי העולמי

טריליוני דולרים של חובות בעולם נמצאים כיום במצב שכמוהו לא היו מעולם - שבו המלווים מוכנים לשלם בעד הזכות להעניק את כספם ללווים, במקום ההפך ● מתי באה הריבית לעולם, כיצד חושבה במשך אלפי שנים, איך ראו אותה ביהדות ובנצרות, ומי היה שר האוצר שניסח את קונספט הריבית בעידן המודרני? ● כתבה ראשונה על התופעה המתרחבת של חובות בריבית שלילית

שריד מקודקס חוקי חמורבי / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
שריד מקודקס חוקי חמורבי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

17 טריליון דולר של חוב בעולם, 20% מהתמ"ג העולמי, נסחרים כיום בריבית שלילית. כלומר, המלווה יקבל בחזרה מהלווה פחות כסף במספרים מוחלטים ממה שהוא הלווה לו. לדוגמה, אם המלווה הלווה מיליון דולר, הוא יקבל בחזרה נאמר רק 950 אלף דולר, תלוי בשיעור הריבית ובמשך ההלוואה.

מדובר על גידול משמעותי ביותר בתופעה הזאת, לאחר שב-2018 נסחרו בעולם "רק" 5 טריליון דולר בריבית שלילית. באירופה גם חלק ממשי של חובות (אג"ח) של חברות נושא ריבית שלילית. בסוף מאי השנה, כ-20% מחובות החברות בדירוג "השקעה" באירופה נשאו תשואה לפדיון שלילית, כלומר רוכשי האג"ח יקבלו פחות ממה ששילמו עבורו ועוד יפסידו כל ירידת ערך אינפלציונית.

זהו תקדים שכמוהו לא היה מעולם בהיסטוריה האנושית, והוא גם מסוכן. איך הגיע העולם למצב שבו בעליו של כסף מוכנים לשלם כדי שממשלות וחברות ישתמשו בו, במקום ההפך הטבעי - שהן ישלמו למלווים בעד ההלוואה?

לשם כך צריך לחזור אל שורשי מוסד האשראי והריבית שלצדו.

חמורבי עשה סדר בשוק האשראי

מוסד האשראי עתיק כמעט כמו הכסף עצמו. בקודקס חוקים עתיק הידוע בשם "חוקי חמורבי", על שם מלך בבל אשר בזמן מלכותו לפני כ-3,800 שנה נכתבו אותם 300 חוקים, נאמר: חוק מספר 100 - "כל מי שלווה כסף חייב ביום הפירעון לשלם למלווה את הכסף ביחד עם הריבית, בהתאם להסכם ביניהם".

לא רק מוסד האשראי היה קיים במסופוטמיה הקדומה, אלא גם מעין בנקים, גופים או משפחות שעסקו בו. שמה של אחת ממשפחות הבנקאים הקדומות האלה, אגיבי, נמצא על 1,700 לוחיות חרס שתיעדו את פעילותה בבבל הקדומה. אף כי כמה חוקרים קדומים סברו כי מקור המשפחה יהודי, ולראש המשפחה הראשון מהמאה השביעית לפנה"ס קראו יעקב, חוקרים מאוחרים יותר סברו כי אין למשפחה שורשים יהודיים וכי פעילותה החלה במאה התשיעית לפנה"ס. משפחת אגיבי עסקה במסחר, בנדל"ן, בסחר בבקר ובעבדים, ואף בשירותי שמירה, פיקדונות ומתן אשראי לפעילויות מסחריות למיניהן.

בתקופה הקדומה, שבה כסף ביטא עושר ממשי שנוצר, היה צורך לייצר כזה עושר בעבודה. לפיכך אשראי תמיד נלווה לפעילות יצרנית. וכך קבע הקודקס, כי כאשר שדה חקלאי יבשיל, ההלוואה תוחזר בתוספת ריבית. המילה המתאימה ל"ריבית" בלשון מסופוטמיה ואחר-כך גם ביוון העתיקה וברומא באה מהביטוי "נולד מחדש", ואכן הריבית נתפסה כחלק מהעושר שנולד מחדש בעקבות הפעילות הכלכלית, למשל עיבוד שדה חדש, או הנחת צנרת מים, שהתאפשרו בזכות האשראי.

הריבית הקדומה נתפסה אפוא כמעין "חלוקת רווחים", בעקבות הסיכון שלקח המלווה והסכמתו להעמידו לרשות הלווה.

20% או 8%: איך הם חישבו?

שיעור הריבית היה קבוע ויציב במשך מאות רבות של שנים. במסופוטמיה, כמו גם ביוון וברומא. דא עקא, בעוד שהריבית במסופוטמיה עמדה על כ-20%, ביוון היא עמדה על 10% וברומא על 8.33%.

כמה היסטוריונים ניסו להסביר כי ההבדל הזה נבע מהתשואות שניתן היה להשיג בפעילות החקלאית-כלכלית - ככל שהתשואה הייתה גבוהה יותר, כך הריבית שהלווים היו מוכנים לשלם הייתה גבוהה יותר.

וכך, במסופוטמיה שסימנה את תחילת ההתפתחות הכלכלית האנושית, העולם החדש הניב יבול רב. אך בחלוף השנים הפרודוקטיביות הלכה ופחתה, ככל שהשדות הטובים יותר נוצלו וההמצאות החדשות לא זכו להמשך משמעותי, ובהתאם ירד יחסית התוצר ובעקבותיו הריבית.

אך ההסבר הזה, שווה לב ככל שיהיה, אינו עונה על השאלה מדוע השינויים בריבית היו בקפיצות מדרגה גדולות ולא בשיעורים, קמעא קמעא, לאורך 2,000 שנה, ממסופוטמיה ועד יוון ורומא?

מייקל הדסון, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת מיזורי, הציע הסבר אחר, שלפיו שיעור הריבית הושפע משיטת המספרים שהייתה נהוגה בכל תרבות ומהדרך שבאותה תרבות חישבו שברים.

במסופוטמיה השיטה המספרית הייתה מבוססת על 60, מספר המתחלק למספרים רבים אחרים (1, 2, 3, 4, 5, 6, 10 וכו'). יחידת המדידה הבסיסית במסופוטמיה נקראה מינה (כ-640 גרם). גם אמצעי התשלום - שלו שימשה מתכת הכסף - ננקב ביחידות משקל אלה. המינה הייתה מחולקת ל-60 יחידות משנה שנקראו שקל (כ-10.6 גרמים). הריבית נקבעה אפוא ל-1 שקל (כסף-המתכת) לאחד מינה (אשראי) לחודש, או 12 שקל לשנה, שהם 20% (מינה) ריבית שנתית.

שיטה דומה חושבה ביוון וברומא, אלא שבמקרה הזה יחידות המשקל והשיטה המספרית היו שונות. ברומא למשל השיטה המספרית הייתה מבוססת 12. יחידת המשקל הבסיסית נקראה ליברה. היא חולקה ל-12 אונציות (אונקיות), ומכאן שיטת ריבית דומה, קרי אונקיה לליברה לשנה, נתנה 1/12 או 8.33% ריבית.

כאשר בוחנים את היחסים בין הלווה למלווה יש עוד נקודה חשובה שצריך לזכור. בעוד המלווה לוקח סיכון גבוה על כספו, הלווה הוא זה הלחוץ יותר לקבל את הכסף. בעולם של כסף אמיתי, אצל המלווה ההלוואה מייצגת עודפים, חיסכון ועושר; אצל הלווה היא יכולה לייצג את החיים עצמם ואת היכולת לייצר אמצעי קיום חיוניים. מכאן נובע "אופטימיזם מובנה" אצל הלווה, ואם הוא אינו מצליח במיזם שההלוואה נלקחה עבורה, קרי המיזם אינו מייצר תשואה המספקת לכיסוי הקרן והריבית, הוא בקלות יכול להישאב לסחרחרת-לא-נגמרת של חוב גדל והולך.

המלווים משלמים כדי להלוות

מי שלא פרע את חובו הפך לעבד

הליכי פשיטת רגל לא היו מוכרים בעולם העתיק, וחדלות פירעון הסתיימה בדרך-כלל בהפיכת הלווה לעבד לכמה שנים, ולעתים קרובות גם בהפיכתם של בני משפחתו הקרובים לעבדים. ניתן לכנות את השיטה של פירעון באמצעות שווה כסף - עבודה.

ואכן במסופוטמיה העתיקה לווים שלא עמדו בפירעון חובותיהם היו המקור העיקרי לעבדים. בימינו אין עוד עבדות כמו שהיה נהוג בעולם העתיק, אך לא בטוח אם כה שונה הוא מצבם של עשרות מיליוני האמריקאים הכורעים תחת נטל החובות של תקופת הפייק כסף, חובות שקשה או בלתי אפשרי להיפטר מהם אפילו בהליך של פשיטת רגל. למשל, הלוואות הסטודנטים - 1.6 טריליון דולר חוב המשלם לממשלה ריבית של 7% שעה שזו מגייסת חוב בריבית של 1.5%, או הלוואות בכרטיסי אשראי - 1.1 טריליון דולר הגובים ריבית שיא של 17% שעה שהריביות בעולם צונחות לאפס.

אסור לגבות ריבית? נעקוף את זה

מוסד עבדות החוב במסופוטמיה לא היה כנראה חוויה מרנינה במיוחד, ומכאן כנראה מקור האיסור בתורה לקחת ריבית. איסור זה הוחל, לפי הכתוב, על "אחיך" בלבד, אך גם מגבלה זו לא יכלה לחיים עצמם, וכך נולד "היתר העיסקה" שאיפשר נטילת ריבית גם מאחים.

איסור לקיחת הריבית אומץ גם בנצרות, אך הוא איבד את משמעותו והפך ללא רלוונטי במאות הארוכות של "תקופת החושך", שבאה על אירופה לאחר קריסת האימפריה הרומית המערבית. מאות שבהן הפכו חוק, סדר, משפט, כסף וריבית לזיכרונות מימים רחוקים ודהויים.

העניין באיסור הריבית התחדש עם תחילת התחייה באירופה, שעה שבכינוס הכנסייה של וינה ב-1311 הוחלט שוב כי לקיחת ריבית כמוה ככפירה בנצרות ובהתאם יוענשו החוטאים בה.

ובכל זאת, שעה שאירופה החלה מתעוררת מתקופת החושך, הצורך בחיי כלכלה של ממש, ועימו הצורך בהלוואות, גברו. וכך, הואיל שהחוק הקנוני הנוצרי לא חל על שאינם נוצרים, כמו היהודים, הפך מקצוע הלוואת הכספים בתחילת ימי הביניים למקצוע של יהודים.

אך היהודים היו פתרון זמני בלבד, וכך החלו מוחות מקוריים להמציא דרכים לעקוף את האיסור של הנצרות על לקיחת ריבית. כזה היה למשל הרעיון, כי ההלוואה ניתנה ללא עלות (ריבית), אך תשלום ניתן על התקופה שבה המלווה לא יכול להשתמש בכספו, ובמיוחד אם פרק זמן זה התארך מעבר לתקופת ההלוואה המוסכמת.

תשלום זה בגין האיחור כונה Inter-est, שפירושו בלטינית "בין אחד לשני", קרי התשלום היה עבור הזמן שבין מועד הפירעון המוסכם (נניח כמה ימים) למועד הפירעון בפועל (נניח שנה), תשלום שבא לפצות את המלווה על אי יכולתו להשתמש בכספו בזמן הביניים האמור, ותו לא. שמו של תשלום זה הוא כמובן מקור המילה Interest, ריבית, באנגלית בת ימינו.

בסופו של דבר הריבית הפכה לחוקית

במהלך המאות ה-15 וה-16 אחיזת הברזל של הכנסייה על החיים באירופה הלכה והתרופפה, והדוקטרינה של "איסור ריבית" הלכה והתמוססה. וכך, בתחילת המאה ה-17, אושרה הריבית בכתבי מלומדים נוצרים ואף בשתיקת האפיפיור, אף כי החוק הקנוני הרשמי מעולם לא שונה.

בתחילת המאה ה-16 נפל דבר בעולם הנוצרי, שעה שכומר ופרופסור לתיאולוגיה בשם מרטין לותר מיסמר לדלת הכנסייה בוויטנברג (בגרמניה דהיום) מסמך בן 95 סעיפים של טענות כנגד הדוקטרינה הכנסייתית, והחל בכך את תנועת הרפורמציה שעד מהרה התפשטה בכל מרכז אירופה וצפונה. עם הרפורמציה הפכה הריבית לחוקית.

בשנת 1553 קבע מלך בוואריה בצו את שיעור הריבית על 5%, ואחריו באו נסיכויות גרמניות נוספות כסקסוניה (1572) וברנדנבורג (1573). באנגליה, אשר גם היא נפרדה שלא בשלום מהכנסייה הקתולית, אישר הפרלמנט של הנרי השמיני ב-1545 את חוקיות הריבית וקבע אותה על 10%, שיעור שיתוקן בהמשך ל-8% ב-1624 ואחר-כך ל-6% ב-1651.

לאחר גילוי אמריקה, מסעות הגילוי, הכיבוש והשוד האירופיים, כמו גם המלחמות הפנימיות בין המעצמות המתעוררות באירופה, התפתחו במרץ רב. כל אלה הצריכו מימון רב, וכך קיבל עולם הבנקאות, החוב והריבית תנופה נוספת.

אחד הבנקים הראשונים, אם לא הראשון בעידן המתחדש, היה הבנק של גנואה. הבנק הוקם ב-1407, ותפקידו הראשוני היה להלוות כספים לממלכה לשם כיסוי הוצאותיה. הבנק גייס כספים ממשקיעים והלווה אותם לעיר-מדינה גנואה בריבית של 7%. בתמורה וכביטחון להלוואה קיבל הבנק את הזיכיון על גביית המסים.

עם הזמן התפתח הבנק וקיבל גם פיקדונות מסוחרים ואפילו גייס הון מהציבור כנגד הנפקת מניות, מהראשונות בהיסטוריה. הכספים ניתנו כאשראי לסוחרים ולמימון מסעות גילוי בעולם החדש.

אחד מלקוחותיו הידועים יותר של הבנק היה בן גנואה, אחד כריסטופר קולומבוס, אשר מכתבו המקורי לבקשת אשראי מתאריך אפריל 1502 הוצע למכירה פומבית בניו יורק בסוף המאה ה-19. מחירו, אגב, היה 2,000 דולר.

אף שבני אדם הבינו לאורך כל אלפי שנות ההיסטוריה, ממש עד 2008, כי כנגד הלוואה יש לשלם למלווה, הבסיס הרעיוני לקונספט, ומכאן שיעור הריבית ותפקידה, לא נולדו אלא בשלהי המאה ה-19.

היקף חוב עולמי

שר האוצר שהצדיק את תשלום הריבית

הוגה הרעיון היה עורך דין, כלכלן ושר האוצר של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, אויגן פון בהם-באוורק (1850-1914).

פון בהם-באוורק טען, כי בעיקרון אנשים מעדיפים לחוות הנאה מוקדם יותר מאשר מאוחר. לשם הדוגמה, שיט בקריביים היום עדיף על שיט בעוד עשרים שנה. הסיבות ברורות ורבות, ובראשן העובדה כי כבני תמותה אפשר שהעתיד לא יגיע. דחיית הסיפוק של השימוש בכסף היום נעשית אפוא תמורת האמונה כי ההמתנה לעתיד תביא בסופו של דבר לעושר גדול יותר. התשלום עבור הדחייה הזו של הסיפוק המיידי ורמת הרגישות שלה הוא הריבית ושיעורה.

בחברה אשר בה רגישות גבוהה לדחיית הסיפוק, למשל שאין בה הרבה הון שאינו נדרש לצורכי הקיום המיידיים, מחיר ההון יהיה גבוה, כמו גם זמינותו הנמוכה. לעומת זאת, בחברה שבה הצטבר עושר רב ורבים מוכנים ויכולים לדחות את הסיפוק של השימוש בהון היום, מחיר ההון יהיה נמוך, וזמינותו גבוהה.

מכאן, שבחברה הבנויה על כסף אמיתי, המבטא עושר שנחסך, ולא פייק כסף, קרי אשראי המיוצר מן האוויר, הגידול בעושר, קרי בחיסכון, מנמיך את שיעור הריבית ומגדיל את זמינותו של ההון, וממילא את הסיכוי לצמיחה נוספת וגדולה יותר בעתיד.

כמה עבר העולם מאמת בסיסית זו שהובנה כבר לפני 100 שנה ויותר, וכמה הוא עומד היום על הראש, ניתן לראות במאמר של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול קרוגמן ב"ניו יורק טיימס" בחודש שעבר, המסביר כי "לעולם יש בעיה גרמנית... לגרמנים יש אובססיה לחוב (לא מוכנים לקחת בלי סוף ממנו), והם חוסכים יותר מדי".

אך לריבית תפקיד נוסף, משלים, לדברי פון בהם-באוורק. הריבית היא ביטוי של הזמן בעולם הממשי של הכסף. הזמן הוא המוצר האמיתי שבמחסור, יותר מכל מוצר אחר. והוא גם זה שלו הביקוש הגדול ביותר. בזכות הריבית ובאמצעותה אפשר להעביר את העושר על ציר הזמן. אפשר לשלם ריבית ולקחת הלוואה, או במילים אחרות להביא להווה את עושר העתיד, קרי עושר שצריך להרוויחו מופיע עתה בדמות הלוואה שתיפרע מעושר עתידי זה. והיפוכו אצל המלווה, המשנע את עושר ההווה לעתיד.

בספרו "ההיסטוריה של שערי הריבית" סוקר הכותב סידני הומר 5,000 שנה של היסטוריה אנושית ושערי ריבית. אף לא פעם אחת בחמשת אלפים שנות היסטוריה מוניטרית הנסקרים בספר נמצא מקרה של ריבית שלילית, כלומר מצב שבו הלווה מקבל תשלום עבור הזכות להשתמש (להשתמש, ולא לשמור) בכספו של המלווה.

התופעה הזו שכאמור אין לה תקדים היסטורי, מעוררת השתאות ואימה, ובצדק. ריבית היא ה"חום" של הכלכלה, וכמו בכל גוף חי "חום שלילי" הוא אינדיקציה לבעיות בריאותיות קשות מאוד. כפי שביטא זאת היטב לא מכבר במאמר ב"יאהו פייננס" טורסטן סלוק, כלכלן ראשי בדויטשה בנק: "זה באמת לא דבר רגיל וזה באמת משבש את המערכת הפיננסית העולמית. ריבית שלילית היא דבר ללא תקדים... זהו יקום מקביל. כל מה שלמדת על התנהגות אנושית ועל פיננסים, מתהפך, עומד על הראש".

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

מבצעים לעמיתי חבר ולמילואימניקים: חלק מההטבות אפשר להשיג גם בשוק החופשי

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורים מהעשירונים העליונים: העובדים שיגדל להם הנטו ברפורמת מדרגות המס

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון