גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריבית שלילית: התקדים המסוכן שהשתלט על שוק האשראי העולמי

טריליוני דולרים של חובות בעולם נמצאים כיום במצב שכמוהו לא היו מעולם - שבו המלווים מוכנים לשלם בעד הזכות להעניק את כספם ללווים, במקום ההפך ● מתי באה הריבית לעולם, כיצד חושבה במשך אלפי שנים, איך ראו אותה ביהדות ובנצרות, ומי היה שר האוצר שניסח את קונספט הריבית בעידן המודרני? ● כתבה ראשונה על התופעה המתרחבת של חובות בריבית שלילית

שריד מקודקס חוקי חמורבי / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
שריד מקודקס חוקי חמורבי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

17 טריליון דולר של חוב בעולם, 20% מהתמ"ג העולמי, נסחרים כיום בריבית שלילית. כלומר, המלווה יקבל בחזרה מהלווה פחות כסף במספרים מוחלטים ממה שהוא הלווה לו. לדוגמה, אם המלווה הלווה מיליון דולר, הוא יקבל בחזרה נאמר רק 950 אלף דולר, תלוי בשיעור הריבית ובמשך ההלוואה.

מדובר על גידול משמעותי ביותר בתופעה הזאת, לאחר שב-2018 נסחרו בעולם "רק" 5 טריליון דולר בריבית שלילית. באירופה גם חלק ממשי של חובות (אג"ח) של חברות נושא ריבית שלילית. בסוף מאי השנה, כ-20% מחובות החברות בדירוג "השקעה" באירופה נשאו תשואה לפדיון שלילית, כלומר רוכשי האג"ח יקבלו פחות ממה ששילמו עבורו ועוד יפסידו כל ירידת ערך אינפלציונית.

זהו תקדים שכמוהו לא היה מעולם בהיסטוריה האנושית, והוא גם מסוכן. איך הגיע העולם למצב שבו בעליו של כסף מוכנים לשלם כדי שממשלות וחברות ישתמשו בו, במקום ההפך הטבעי - שהן ישלמו למלווים בעד ההלוואה?

לשם כך צריך לחזור אל שורשי מוסד האשראי והריבית שלצדו.

חמורבי עשה סדר בשוק האשראי

מוסד האשראי עתיק כמעט כמו הכסף עצמו. בקודקס חוקים עתיק הידוע בשם "חוקי חמורבי", על שם מלך בבל אשר בזמן מלכותו לפני כ-3,800 שנה נכתבו אותם 300 חוקים, נאמר: חוק מספר 100 - "כל מי שלווה כסף חייב ביום הפירעון לשלם למלווה את הכסף ביחד עם הריבית, בהתאם להסכם ביניהם".

לא רק מוסד האשראי היה קיים במסופוטמיה הקדומה, אלא גם מעין בנקים, גופים או משפחות שעסקו בו. שמה של אחת ממשפחות הבנקאים הקדומות האלה, אגיבי, נמצא על 1,700 לוחיות חרס שתיעדו את פעילותה בבבל הקדומה. אף כי כמה חוקרים קדומים סברו כי מקור המשפחה יהודי, ולראש המשפחה הראשון מהמאה השביעית לפנה"ס קראו יעקב, חוקרים מאוחרים יותר סברו כי אין למשפחה שורשים יהודיים וכי פעילותה החלה במאה התשיעית לפנה"ס. משפחת אגיבי עסקה במסחר, בנדל"ן, בסחר בבקר ובעבדים, ואף בשירותי שמירה, פיקדונות ומתן אשראי לפעילויות מסחריות למיניהן.

בתקופה הקדומה, שבה כסף ביטא עושר ממשי שנוצר, היה צורך לייצר כזה עושר בעבודה. לפיכך אשראי תמיד נלווה לפעילות יצרנית. וכך קבע הקודקס, כי כאשר שדה חקלאי יבשיל, ההלוואה תוחזר בתוספת ריבית. המילה המתאימה ל"ריבית" בלשון מסופוטמיה ואחר-כך גם ביוון העתיקה וברומא באה מהביטוי "נולד מחדש", ואכן הריבית נתפסה כחלק מהעושר שנולד מחדש בעקבות הפעילות הכלכלית, למשל עיבוד שדה חדש, או הנחת צנרת מים, שהתאפשרו בזכות האשראי.

הריבית הקדומה נתפסה אפוא כמעין "חלוקת רווחים", בעקבות הסיכון שלקח המלווה והסכמתו להעמידו לרשות הלווה.

20% או 8%: איך הם חישבו?

שיעור הריבית היה קבוע ויציב במשך מאות רבות של שנים. במסופוטמיה, כמו גם ביוון וברומא. דא עקא, בעוד שהריבית במסופוטמיה עמדה על כ-20%, ביוון היא עמדה על 10% וברומא על 8.33%.

כמה היסטוריונים ניסו להסביר כי ההבדל הזה נבע מהתשואות שניתן היה להשיג בפעילות החקלאית-כלכלית - ככל שהתשואה הייתה גבוהה יותר, כך הריבית שהלווים היו מוכנים לשלם הייתה גבוהה יותר.

וכך, במסופוטמיה שסימנה את תחילת ההתפתחות הכלכלית האנושית, העולם החדש הניב יבול רב. אך בחלוף השנים הפרודוקטיביות הלכה ופחתה, ככל שהשדות הטובים יותר נוצלו וההמצאות החדשות לא זכו להמשך משמעותי, ובהתאם ירד יחסית התוצר ובעקבותיו הריבית.

אך ההסבר הזה, שווה לב ככל שיהיה, אינו עונה על השאלה מדוע השינויים בריבית היו בקפיצות מדרגה גדולות ולא בשיעורים, קמעא קמעא, לאורך 2,000 שנה, ממסופוטמיה ועד יוון ורומא?

מייקל הדסון, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת מיזורי, הציע הסבר אחר, שלפיו שיעור הריבית הושפע משיטת המספרים שהייתה נהוגה בכל תרבות ומהדרך שבאותה תרבות חישבו שברים.

במסופוטמיה השיטה המספרית הייתה מבוססת על 60, מספר המתחלק למספרים רבים אחרים (1, 2, 3, 4, 5, 6, 10 וכו'). יחידת המדידה הבסיסית במסופוטמיה נקראה מינה (כ-640 גרם). גם אמצעי התשלום - שלו שימשה מתכת הכסף - ננקב ביחידות משקל אלה. המינה הייתה מחולקת ל-60 יחידות משנה שנקראו שקל (כ-10.6 גרמים). הריבית נקבעה אפוא ל-1 שקל (כסף-המתכת) לאחד מינה (אשראי) לחודש, או 12 שקל לשנה, שהם 20% (מינה) ריבית שנתית.

שיטה דומה חושבה ביוון וברומא, אלא שבמקרה הזה יחידות המשקל והשיטה המספרית היו שונות. ברומא למשל השיטה המספרית הייתה מבוססת 12. יחידת המשקל הבסיסית נקראה ליברה. היא חולקה ל-12 אונציות (אונקיות), ומכאן שיטת ריבית דומה, קרי אונקיה לליברה לשנה, נתנה 1/12 או 8.33% ריבית.

כאשר בוחנים את היחסים בין הלווה למלווה יש עוד נקודה חשובה שצריך לזכור. בעוד המלווה לוקח סיכון גבוה על כספו, הלווה הוא זה הלחוץ יותר לקבל את הכסף. בעולם של כסף אמיתי, אצל המלווה ההלוואה מייצגת עודפים, חיסכון ועושר; אצל הלווה היא יכולה לייצג את החיים עצמם ואת היכולת לייצר אמצעי קיום חיוניים. מכאן נובע "אופטימיזם מובנה" אצל הלווה, ואם הוא אינו מצליח במיזם שההלוואה נלקחה עבורה, קרי המיזם אינו מייצר תשואה המספקת לכיסוי הקרן והריבית, הוא בקלות יכול להישאב לסחרחרת-לא-נגמרת של חוב גדל והולך.

המלווים משלמים כדי להלוות

מי שלא פרע את חובו הפך לעבד

הליכי פשיטת רגל לא היו מוכרים בעולם העתיק, וחדלות פירעון הסתיימה בדרך-כלל בהפיכת הלווה לעבד לכמה שנים, ולעתים קרובות גם בהפיכתם של בני משפחתו הקרובים לעבדים. ניתן לכנות את השיטה של פירעון באמצעות שווה כסף - עבודה.

ואכן במסופוטמיה העתיקה לווים שלא עמדו בפירעון חובותיהם היו המקור העיקרי לעבדים. בימינו אין עוד עבדות כמו שהיה נהוג בעולם העתיק, אך לא בטוח אם כה שונה הוא מצבם של עשרות מיליוני האמריקאים הכורעים תחת נטל החובות של תקופת הפייק כסף, חובות שקשה או בלתי אפשרי להיפטר מהם אפילו בהליך של פשיטת רגל. למשל, הלוואות הסטודנטים - 1.6 טריליון דולר חוב המשלם לממשלה ריבית של 7% שעה שזו מגייסת חוב בריבית של 1.5%, או הלוואות בכרטיסי אשראי - 1.1 טריליון דולר הגובים ריבית שיא של 17% שעה שהריביות בעולם צונחות לאפס.

אסור לגבות ריבית? נעקוף את זה

מוסד עבדות החוב במסופוטמיה לא היה כנראה חוויה מרנינה במיוחד, ומכאן כנראה מקור האיסור בתורה לקחת ריבית. איסור זה הוחל, לפי הכתוב, על "אחיך" בלבד, אך גם מגבלה זו לא יכלה לחיים עצמם, וכך נולד "היתר העיסקה" שאיפשר נטילת ריבית גם מאחים.

איסור לקיחת הריבית אומץ גם בנצרות, אך הוא איבד את משמעותו והפך ללא רלוונטי במאות הארוכות של "תקופת החושך", שבאה על אירופה לאחר קריסת האימפריה הרומית המערבית. מאות שבהן הפכו חוק, סדר, משפט, כסף וריבית לזיכרונות מימים רחוקים ודהויים.

העניין באיסור הריבית התחדש עם תחילת התחייה באירופה, שעה שבכינוס הכנסייה של וינה ב-1311 הוחלט שוב כי לקיחת ריבית כמוה ככפירה בנצרות ובהתאם יוענשו החוטאים בה.

ובכל זאת, שעה שאירופה החלה מתעוררת מתקופת החושך, הצורך בחיי כלכלה של ממש, ועימו הצורך בהלוואות, גברו. וכך, הואיל שהחוק הקנוני הנוצרי לא חל על שאינם נוצרים, כמו היהודים, הפך מקצוע הלוואת הכספים בתחילת ימי הביניים למקצוע של יהודים.

אך היהודים היו פתרון זמני בלבד, וכך החלו מוחות מקוריים להמציא דרכים לעקוף את האיסור של הנצרות על לקיחת ריבית. כזה היה למשל הרעיון, כי ההלוואה ניתנה ללא עלות (ריבית), אך תשלום ניתן על התקופה שבה המלווה לא יכול להשתמש בכספו, ובמיוחד אם פרק זמן זה התארך מעבר לתקופת ההלוואה המוסכמת.

תשלום זה בגין האיחור כונה Inter-est, שפירושו בלטינית "בין אחד לשני", קרי התשלום היה עבור הזמן שבין מועד הפירעון המוסכם (נניח כמה ימים) למועד הפירעון בפועל (נניח שנה), תשלום שבא לפצות את המלווה על אי יכולתו להשתמש בכספו בזמן הביניים האמור, ותו לא. שמו של תשלום זה הוא כמובן מקור המילה Interest, ריבית, באנגלית בת ימינו.

בסופו של דבר הריבית הפכה לחוקית

במהלך המאות ה-15 וה-16 אחיזת הברזל של הכנסייה על החיים באירופה הלכה והתרופפה, והדוקטרינה של "איסור ריבית" הלכה והתמוססה. וכך, בתחילת המאה ה-17, אושרה הריבית בכתבי מלומדים נוצרים ואף בשתיקת האפיפיור, אף כי החוק הקנוני הרשמי מעולם לא שונה.

בתחילת המאה ה-16 נפל דבר בעולם הנוצרי, שעה שכומר ופרופסור לתיאולוגיה בשם מרטין לותר מיסמר לדלת הכנסייה בוויטנברג (בגרמניה דהיום) מסמך בן 95 סעיפים של טענות כנגד הדוקטרינה הכנסייתית, והחל בכך את תנועת הרפורמציה שעד מהרה התפשטה בכל מרכז אירופה וצפונה. עם הרפורמציה הפכה הריבית לחוקית.

בשנת 1553 קבע מלך בוואריה בצו את שיעור הריבית על 5%, ואחריו באו נסיכויות גרמניות נוספות כסקסוניה (1572) וברנדנבורג (1573). באנגליה, אשר גם היא נפרדה שלא בשלום מהכנסייה הקתולית, אישר הפרלמנט של הנרי השמיני ב-1545 את חוקיות הריבית וקבע אותה על 10%, שיעור שיתוקן בהמשך ל-8% ב-1624 ואחר-כך ל-6% ב-1651.

לאחר גילוי אמריקה, מסעות הגילוי, הכיבוש והשוד האירופיים, כמו גם המלחמות הפנימיות בין המעצמות המתעוררות באירופה, התפתחו במרץ רב. כל אלה הצריכו מימון רב, וכך קיבל עולם הבנקאות, החוב והריבית תנופה נוספת.

אחד הבנקים הראשונים, אם לא הראשון בעידן המתחדש, היה הבנק של גנואה. הבנק הוקם ב-1407, ותפקידו הראשוני היה להלוות כספים לממלכה לשם כיסוי הוצאותיה. הבנק גייס כספים ממשקיעים והלווה אותם לעיר-מדינה גנואה בריבית של 7%. בתמורה וכביטחון להלוואה קיבל הבנק את הזיכיון על גביית המסים.

עם הזמן התפתח הבנק וקיבל גם פיקדונות מסוחרים ואפילו גייס הון מהציבור כנגד הנפקת מניות, מהראשונות בהיסטוריה. הכספים ניתנו כאשראי לסוחרים ולמימון מסעות גילוי בעולם החדש.

אחד מלקוחותיו הידועים יותר של הבנק היה בן גנואה, אחד כריסטופר קולומבוס, אשר מכתבו המקורי לבקשת אשראי מתאריך אפריל 1502 הוצע למכירה פומבית בניו יורק בסוף המאה ה-19. מחירו, אגב, היה 2,000 דולר.

אף שבני אדם הבינו לאורך כל אלפי שנות ההיסטוריה, ממש עד 2008, כי כנגד הלוואה יש לשלם למלווה, הבסיס הרעיוני לקונספט, ומכאן שיעור הריבית ותפקידה, לא נולדו אלא בשלהי המאה ה-19.

היקף חוב עולמי

שר האוצר שהצדיק את תשלום הריבית

הוגה הרעיון היה עורך דין, כלכלן ושר האוצר של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, אויגן פון בהם-באוורק (1850-1914).

פון בהם-באוורק טען, כי בעיקרון אנשים מעדיפים לחוות הנאה מוקדם יותר מאשר מאוחר. לשם הדוגמה, שיט בקריביים היום עדיף על שיט בעוד עשרים שנה. הסיבות ברורות ורבות, ובראשן העובדה כי כבני תמותה אפשר שהעתיד לא יגיע. דחיית הסיפוק של השימוש בכסף היום נעשית אפוא תמורת האמונה כי ההמתנה לעתיד תביא בסופו של דבר לעושר גדול יותר. התשלום עבור הדחייה הזו של הסיפוק המיידי ורמת הרגישות שלה הוא הריבית ושיעורה.

בחברה אשר בה רגישות גבוהה לדחיית הסיפוק, למשל שאין בה הרבה הון שאינו נדרש לצורכי הקיום המיידיים, מחיר ההון יהיה גבוה, כמו גם זמינותו הנמוכה. לעומת זאת, בחברה שבה הצטבר עושר רב ורבים מוכנים ויכולים לדחות את הסיפוק של השימוש בהון היום, מחיר ההון יהיה נמוך, וזמינותו גבוהה.

מכאן, שבחברה הבנויה על כסף אמיתי, המבטא עושר שנחסך, ולא פייק כסף, קרי אשראי המיוצר מן האוויר, הגידול בעושר, קרי בחיסכון, מנמיך את שיעור הריבית ומגדיל את זמינותו של ההון, וממילא את הסיכוי לצמיחה נוספת וגדולה יותר בעתיד.

כמה עבר העולם מאמת בסיסית זו שהובנה כבר לפני 100 שנה ויותר, וכמה הוא עומד היום על הראש, ניתן לראות במאמר של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול קרוגמן ב"ניו יורק טיימס" בחודש שעבר, המסביר כי "לעולם יש בעיה גרמנית... לגרמנים יש אובססיה לחוב (לא מוכנים לקחת בלי סוף ממנו), והם חוסכים יותר מדי".

אך לריבית תפקיד נוסף, משלים, לדברי פון בהם-באוורק. הריבית היא ביטוי של הזמן בעולם הממשי של הכסף. הזמן הוא המוצר האמיתי שבמחסור, יותר מכל מוצר אחר. והוא גם זה שלו הביקוש הגדול ביותר. בזכות הריבית ובאמצעותה אפשר להעביר את העושר על ציר הזמן. אפשר לשלם ריבית ולקחת הלוואה, או במילים אחרות להביא להווה את עושר העתיד, קרי עושר שצריך להרוויחו מופיע עתה בדמות הלוואה שתיפרע מעושר עתידי זה. והיפוכו אצל המלווה, המשנע את עושר ההווה לעתיד.

בספרו "ההיסטוריה של שערי הריבית" סוקר הכותב סידני הומר 5,000 שנה של היסטוריה אנושית ושערי ריבית. אף לא פעם אחת בחמשת אלפים שנות היסטוריה מוניטרית הנסקרים בספר נמצא מקרה של ריבית שלילית, כלומר מצב שבו הלווה מקבל תשלום עבור הזכות להשתמש (להשתמש, ולא לשמור) בכספו של המלווה.

התופעה הזו שכאמור אין לה תקדים היסטורי, מעוררת השתאות ואימה, ובצדק. ריבית היא ה"חום" של הכלכלה, וכמו בכל גוף חי "חום שלילי" הוא אינדיקציה לבעיות בריאותיות קשות מאוד. כפי שביטא זאת היטב לא מכבר במאמר ב"יאהו פייננס" טורסטן סלוק, כלכלן ראשי בדויטשה בנק: "זה באמת לא דבר רגיל וזה באמת משבש את המערכת הפיננסית העולמית. ריבית שלילית היא דבר ללא תקדים... זהו יקום מקביל. כל מה שלמדת על התנהגות אנושית ועל פיננסים, מתהפך, עומד על הראש".

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הטלוויזיה האיראנית: "הערכות אופטימיות" לגבי שיחות המו"מ עם ארצות הברית

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ שעשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה בביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"