גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריבית שלילית: התקדים המסוכן שהשתלט על שוק האשראי העולמי

טריליוני דולרים של חובות בעולם נמצאים כיום במצב שכמוהו לא היו מעולם - שבו המלווים מוכנים לשלם בעד הזכות להעניק את כספם ללווים, במקום ההפך ● מתי באה הריבית לעולם, כיצד חושבה במשך אלפי שנים, איך ראו אותה ביהדות ובנצרות, ומי היה שר האוצר שניסח את קונספט הריבית בעידן המודרני? ● כתבה ראשונה על התופעה המתרחבת של חובות בריבית שלילית

שריד מקודקס חוקי חמורבי / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
שריד מקודקס חוקי חמורבי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

17 טריליון דולר של חוב בעולם, 20% מהתמ"ג העולמי, נסחרים כיום בריבית שלילית. כלומר, המלווה יקבל בחזרה מהלווה פחות כסף במספרים מוחלטים ממה שהוא הלווה לו. לדוגמה, אם המלווה הלווה מיליון דולר, הוא יקבל בחזרה נאמר רק 950 אלף דולר, תלוי בשיעור הריבית ובמשך ההלוואה.

מדובר על גידול משמעותי ביותר בתופעה הזאת, לאחר שב-2018 נסחרו בעולם "רק" 5 טריליון דולר בריבית שלילית. באירופה גם חלק ממשי של חובות (אג"ח) של חברות נושא ריבית שלילית. בסוף מאי השנה, כ-20% מחובות החברות בדירוג "השקעה" באירופה נשאו תשואה לפדיון שלילית, כלומר רוכשי האג"ח יקבלו פחות ממה ששילמו עבורו ועוד יפסידו כל ירידת ערך אינפלציונית.

זהו תקדים שכמוהו לא היה מעולם בהיסטוריה האנושית, והוא גם מסוכן. איך הגיע העולם למצב שבו בעליו של כסף מוכנים לשלם כדי שממשלות וחברות ישתמשו בו, במקום ההפך הטבעי - שהן ישלמו למלווים בעד ההלוואה?

לשם כך צריך לחזור אל שורשי מוסד האשראי והריבית שלצדו.

חמורבי עשה סדר בשוק האשראי

מוסד האשראי עתיק כמעט כמו הכסף עצמו. בקודקס חוקים עתיק הידוע בשם "חוקי חמורבי", על שם מלך בבל אשר בזמן מלכותו לפני כ-3,800 שנה נכתבו אותם 300 חוקים, נאמר: חוק מספר 100 - "כל מי שלווה כסף חייב ביום הפירעון לשלם למלווה את הכסף ביחד עם הריבית, בהתאם להסכם ביניהם".

לא רק מוסד האשראי היה קיים במסופוטמיה הקדומה, אלא גם מעין בנקים, גופים או משפחות שעסקו בו. שמה של אחת ממשפחות הבנקאים הקדומות האלה, אגיבי, נמצא על 1,700 לוחיות חרס שתיעדו את פעילותה בבבל הקדומה. אף כי כמה חוקרים קדומים סברו כי מקור המשפחה יהודי, ולראש המשפחה הראשון מהמאה השביעית לפנה"ס קראו יעקב, חוקרים מאוחרים יותר סברו כי אין למשפחה שורשים יהודיים וכי פעילותה החלה במאה התשיעית לפנה"ס. משפחת אגיבי עסקה במסחר, בנדל"ן, בסחר בבקר ובעבדים, ואף בשירותי שמירה, פיקדונות ומתן אשראי לפעילויות מסחריות למיניהן.

בתקופה הקדומה, שבה כסף ביטא עושר ממשי שנוצר, היה צורך לייצר כזה עושר בעבודה. לפיכך אשראי תמיד נלווה לפעילות יצרנית. וכך קבע הקודקס, כי כאשר שדה חקלאי יבשיל, ההלוואה תוחזר בתוספת ריבית. המילה המתאימה ל"ריבית" בלשון מסופוטמיה ואחר-כך גם ביוון העתיקה וברומא באה מהביטוי "נולד מחדש", ואכן הריבית נתפסה כחלק מהעושר שנולד מחדש בעקבות הפעילות הכלכלית, למשל עיבוד שדה חדש, או הנחת צנרת מים, שהתאפשרו בזכות האשראי.

הריבית הקדומה נתפסה אפוא כמעין "חלוקת רווחים", בעקבות הסיכון שלקח המלווה והסכמתו להעמידו לרשות הלווה.

20% או 8%: איך הם חישבו?

שיעור הריבית היה קבוע ויציב במשך מאות רבות של שנים. במסופוטמיה, כמו גם ביוון וברומא. דא עקא, בעוד שהריבית במסופוטמיה עמדה על כ-20%, ביוון היא עמדה על 10% וברומא על 8.33%.

כמה היסטוריונים ניסו להסביר כי ההבדל הזה נבע מהתשואות שניתן היה להשיג בפעילות החקלאית-כלכלית - ככל שהתשואה הייתה גבוהה יותר, כך הריבית שהלווים היו מוכנים לשלם הייתה גבוהה יותר.

וכך, במסופוטמיה שסימנה את תחילת ההתפתחות הכלכלית האנושית, העולם החדש הניב יבול רב. אך בחלוף השנים הפרודוקטיביות הלכה ופחתה, ככל שהשדות הטובים יותר נוצלו וההמצאות החדשות לא זכו להמשך משמעותי, ובהתאם ירד יחסית התוצר ובעקבותיו הריבית.

אך ההסבר הזה, שווה לב ככל שיהיה, אינו עונה על השאלה מדוע השינויים בריבית היו בקפיצות מדרגה גדולות ולא בשיעורים, קמעא קמעא, לאורך 2,000 שנה, ממסופוטמיה ועד יוון ורומא?

מייקל הדסון, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת מיזורי, הציע הסבר אחר, שלפיו שיעור הריבית הושפע משיטת המספרים שהייתה נהוגה בכל תרבות ומהדרך שבאותה תרבות חישבו שברים.

במסופוטמיה השיטה המספרית הייתה מבוססת על 60, מספר המתחלק למספרים רבים אחרים (1, 2, 3, 4, 5, 6, 10 וכו'). יחידת המדידה הבסיסית במסופוטמיה נקראה מינה (כ-640 גרם). גם אמצעי התשלום - שלו שימשה מתכת הכסף - ננקב ביחידות משקל אלה. המינה הייתה מחולקת ל-60 יחידות משנה שנקראו שקל (כ-10.6 גרמים). הריבית נקבעה אפוא ל-1 שקל (כסף-המתכת) לאחד מינה (אשראי) לחודש, או 12 שקל לשנה, שהם 20% (מינה) ריבית שנתית.

שיטה דומה חושבה ביוון וברומא, אלא שבמקרה הזה יחידות המשקל והשיטה המספרית היו שונות. ברומא למשל השיטה המספרית הייתה מבוססת 12. יחידת המשקל הבסיסית נקראה ליברה. היא חולקה ל-12 אונציות (אונקיות), ומכאן שיטת ריבית דומה, קרי אונקיה לליברה לשנה, נתנה 1/12 או 8.33% ריבית.

כאשר בוחנים את היחסים בין הלווה למלווה יש עוד נקודה חשובה שצריך לזכור. בעוד המלווה לוקח סיכון גבוה על כספו, הלווה הוא זה הלחוץ יותר לקבל את הכסף. בעולם של כסף אמיתי, אצל המלווה ההלוואה מייצגת עודפים, חיסכון ועושר; אצל הלווה היא יכולה לייצג את החיים עצמם ואת היכולת לייצר אמצעי קיום חיוניים. מכאן נובע "אופטימיזם מובנה" אצל הלווה, ואם הוא אינו מצליח במיזם שההלוואה נלקחה עבורה, קרי המיזם אינו מייצר תשואה המספקת לכיסוי הקרן והריבית, הוא בקלות יכול להישאב לסחרחרת-לא-נגמרת של חוב גדל והולך.

המלווים משלמים כדי להלוות

מי שלא פרע את חובו הפך לעבד

הליכי פשיטת רגל לא היו מוכרים בעולם העתיק, וחדלות פירעון הסתיימה בדרך-כלל בהפיכת הלווה לעבד לכמה שנים, ולעתים קרובות גם בהפיכתם של בני משפחתו הקרובים לעבדים. ניתן לכנות את השיטה של פירעון באמצעות שווה כסף - עבודה.

ואכן במסופוטמיה העתיקה לווים שלא עמדו בפירעון חובותיהם היו המקור העיקרי לעבדים. בימינו אין עוד עבדות כמו שהיה נהוג בעולם העתיק, אך לא בטוח אם כה שונה הוא מצבם של עשרות מיליוני האמריקאים הכורעים תחת נטל החובות של תקופת הפייק כסף, חובות שקשה או בלתי אפשרי להיפטר מהם אפילו בהליך של פשיטת רגל. למשל, הלוואות הסטודנטים - 1.6 טריליון דולר חוב המשלם לממשלה ריבית של 7% שעה שזו מגייסת חוב בריבית של 1.5%, או הלוואות בכרטיסי אשראי - 1.1 טריליון דולר הגובים ריבית שיא של 17% שעה שהריביות בעולם צונחות לאפס.

אסור לגבות ריבית? נעקוף את זה

מוסד עבדות החוב במסופוטמיה לא היה כנראה חוויה מרנינה במיוחד, ומכאן כנראה מקור האיסור בתורה לקחת ריבית. איסור זה הוחל, לפי הכתוב, על "אחיך" בלבד, אך גם מגבלה זו לא יכלה לחיים עצמם, וכך נולד "היתר העיסקה" שאיפשר נטילת ריבית גם מאחים.

איסור לקיחת הריבית אומץ גם בנצרות, אך הוא איבד את משמעותו והפך ללא רלוונטי במאות הארוכות של "תקופת החושך", שבאה על אירופה לאחר קריסת האימפריה הרומית המערבית. מאות שבהן הפכו חוק, סדר, משפט, כסף וריבית לזיכרונות מימים רחוקים ודהויים.

העניין באיסור הריבית התחדש עם תחילת התחייה באירופה, שעה שבכינוס הכנסייה של וינה ב-1311 הוחלט שוב כי לקיחת ריבית כמוה ככפירה בנצרות ובהתאם יוענשו החוטאים בה.

ובכל זאת, שעה שאירופה החלה מתעוררת מתקופת החושך, הצורך בחיי כלכלה של ממש, ועימו הצורך בהלוואות, גברו. וכך, הואיל שהחוק הקנוני הנוצרי לא חל על שאינם נוצרים, כמו היהודים, הפך מקצוע הלוואת הכספים בתחילת ימי הביניים למקצוע של יהודים.

אך היהודים היו פתרון זמני בלבד, וכך החלו מוחות מקוריים להמציא דרכים לעקוף את האיסור של הנצרות על לקיחת ריבית. כזה היה למשל הרעיון, כי ההלוואה ניתנה ללא עלות (ריבית), אך תשלום ניתן על התקופה שבה המלווה לא יכול להשתמש בכספו, ובמיוחד אם פרק זמן זה התארך מעבר לתקופת ההלוואה המוסכמת.

תשלום זה בגין האיחור כונה Inter-est, שפירושו בלטינית "בין אחד לשני", קרי התשלום היה עבור הזמן שבין מועד הפירעון המוסכם (נניח כמה ימים) למועד הפירעון בפועל (נניח שנה), תשלום שבא לפצות את המלווה על אי יכולתו להשתמש בכספו בזמן הביניים האמור, ותו לא. שמו של תשלום זה הוא כמובן מקור המילה Interest, ריבית, באנגלית בת ימינו.

בסופו של דבר הריבית הפכה לחוקית

במהלך המאות ה-15 וה-16 אחיזת הברזל של הכנסייה על החיים באירופה הלכה והתרופפה, והדוקטרינה של "איסור ריבית" הלכה והתמוססה. וכך, בתחילת המאה ה-17, אושרה הריבית בכתבי מלומדים נוצרים ואף בשתיקת האפיפיור, אף כי החוק הקנוני הרשמי מעולם לא שונה.

בתחילת המאה ה-16 נפל דבר בעולם הנוצרי, שעה שכומר ופרופסור לתיאולוגיה בשם מרטין לותר מיסמר לדלת הכנסייה בוויטנברג (בגרמניה דהיום) מסמך בן 95 סעיפים של טענות כנגד הדוקטרינה הכנסייתית, והחל בכך את תנועת הרפורמציה שעד מהרה התפשטה בכל מרכז אירופה וצפונה. עם הרפורמציה הפכה הריבית לחוקית.

בשנת 1553 קבע מלך בוואריה בצו את שיעור הריבית על 5%, ואחריו באו נסיכויות גרמניות נוספות כסקסוניה (1572) וברנדנבורג (1573). באנגליה, אשר גם היא נפרדה שלא בשלום מהכנסייה הקתולית, אישר הפרלמנט של הנרי השמיני ב-1545 את חוקיות הריבית וקבע אותה על 10%, שיעור שיתוקן בהמשך ל-8% ב-1624 ואחר-כך ל-6% ב-1651.

לאחר גילוי אמריקה, מסעות הגילוי, הכיבוש והשוד האירופיים, כמו גם המלחמות הפנימיות בין המעצמות המתעוררות באירופה, התפתחו במרץ רב. כל אלה הצריכו מימון רב, וכך קיבל עולם הבנקאות, החוב והריבית תנופה נוספת.

אחד הבנקים הראשונים, אם לא הראשון בעידן המתחדש, היה הבנק של גנואה. הבנק הוקם ב-1407, ותפקידו הראשוני היה להלוות כספים לממלכה לשם כיסוי הוצאותיה. הבנק גייס כספים ממשקיעים והלווה אותם לעיר-מדינה גנואה בריבית של 7%. בתמורה וכביטחון להלוואה קיבל הבנק את הזיכיון על גביית המסים.

עם הזמן התפתח הבנק וקיבל גם פיקדונות מסוחרים ואפילו גייס הון מהציבור כנגד הנפקת מניות, מהראשונות בהיסטוריה. הכספים ניתנו כאשראי לסוחרים ולמימון מסעות גילוי בעולם החדש.

אחד מלקוחותיו הידועים יותר של הבנק היה בן גנואה, אחד כריסטופר קולומבוס, אשר מכתבו המקורי לבקשת אשראי מתאריך אפריל 1502 הוצע למכירה פומבית בניו יורק בסוף המאה ה-19. מחירו, אגב, היה 2,000 דולר.

אף שבני אדם הבינו לאורך כל אלפי שנות ההיסטוריה, ממש עד 2008, כי כנגד הלוואה יש לשלם למלווה, הבסיס הרעיוני לקונספט, ומכאן שיעור הריבית ותפקידה, לא נולדו אלא בשלהי המאה ה-19.

היקף חוב עולמי

שר האוצר שהצדיק את תשלום הריבית

הוגה הרעיון היה עורך דין, כלכלן ושר האוצר של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, אויגן פון בהם-באוורק (1850-1914).

פון בהם-באוורק טען, כי בעיקרון אנשים מעדיפים לחוות הנאה מוקדם יותר מאשר מאוחר. לשם הדוגמה, שיט בקריביים היום עדיף על שיט בעוד עשרים שנה. הסיבות ברורות ורבות, ובראשן העובדה כי כבני תמותה אפשר שהעתיד לא יגיע. דחיית הסיפוק של השימוש בכסף היום נעשית אפוא תמורת האמונה כי ההמתנה לעתיד תביא בסופו של דבר לעושר גדול יותר. התשלום עבור הדחייה הזו של הסיפוק המיידי ורמת הרגישות שלה הוא הריבית ושיעורה.

בחברה אשר בה רגישות גבוהה לדחיית הסיפוק, למשל שאין בה הרבה הון שאינו נדרש לצורכי הקיום המיידיים, מחיר ההון יהיה גבוה, כמו גם זמינותו הנמוכה. לעומת זאת, בחברה שבה הצטבר עושר רב ורבים מוכנים ויכולים לדחות את הסיפוק של השימוש בהון היום, מחיר ההון יהיה נמוך, וזמינותו גבוהה.

מכאן, שבחברה הבנויה על כסף אמיתי, המבטא עושר שנחסך, ולא פייק כסף, קרי אשראי המיוצר מן האוויר, הגידול בעושר, קרי בחיסכון, מנמיך את שיעור הריבית ומגדיל את זמינותו של ההון, וממילא את הסיכוי לצמיחה נוספת וגדולה יותר בעתיד.

כמה עבר העולם מאמת בסיסית זו שהובנה כבר לפני 100 שנה ויותר, וכמה הוא עומד היום על הראש, ניתן לראות במאמר של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול קרוגמן ב"ניו יורק טיימס" בחודש שעבר, המסביר כי "לעולם יש בעיה גרמנית... לגרמנים יש אובססיה לחוב (לא מוכנים לקחת בלי סוף ממנו), והם חוסכים יותר מדי".

אך לריבית תפקיד נוסף, משלים, לדברי פון בהם-באוורק. הריבית היא ביטוי של הזמן בעולם הממשי של הכסף. הזמן הוא המוצר האמיתי שבמחסור, יותר מכל מוצר אחר. והוא גם זה שלו הביקוש הגדול ביותר. בזכות הריבית ובאמצעותה אפשר להעביר את העושר על ציר הזמן. אפשר לשלם ריבית ולקחת הלוואה, או במילים אחרות להביא להווה את עושר העתיד, קרי עושר שצריך להרוויחו מופיע עתה בדמות הלוואה שתיפרע מעושר עתידי זה. והיפוכו אצל המלווה, המשנע את עושר ההווה לעתיד.

בספרו "ההיסטוריה של שערי הריבית" סוקר הכותב סידני הומר 5,000 שנה של היסטוריה אנושית ושערי ריבית. אף לא פעם אחת בחמשת אלפים שנות היסטוריה מוניטרית הנסקרים בספר נמצא מקרה של ריבית שלילית, כלומר מצב שבו הלווה מקבל תשלום עבור הזכות להשתמש (להשתמש, ולא לשמור) בכספו של המלווה.

התופעה הזו שכאמור אין לה תקדים היסטורי, מעוררת השתאות ואימה, ובצדק. ריבית היא ה"חום" של הכלכלה, וכמו בכל גוף חי "חום שלילי" הוא אינדיקציה לבעיות בריאותיות קשות מאוד. כפי שביטא זאת היטב לא מכבר במאמר ב"יאהו פייננס" טורסטן סלוק, כלכלן ראשי בדויטשה בנק: "זה באמת לא דבר רגיל וזה באמת משבש את המערכת הפיננסית העולמית. ריבית שלילית היא דבר ללא תקדים... זהו יקום מקביל. כל מה שלמדת על התנהגות אנושית ועל פיננסים, מתהפך, עומד על הראש".

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

יהודית ריכטר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

במעמד שני נשיאים אמריקאים: יהודית ריכטר קיבלה פרס על פריצת דרך מ-MIT

במעמד שני נשיאים אמריקאים לשעבר קיבלה ד"ר ריכטר פרס על פריצת הדרך שחוללה בחיבור צעירים פלסטינים, ירדנים וישראלים דרך תוכנית "ניר - ביה"ס של הלב"

שאול אולמרט / צילום: איל יצהר

״כשירדתי מאולימפוס הבנתי שהצלחה לא הופכת אותי לגאון, ולהיפך": שאול אולמרט מסכם תקופה בפלייבאז

שמונה שנים לאחר שהקים את פלייבאז, שאול אולמרט התפטר בשבוע שעבר מתפקיד המנכ"ל ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על המעבר מההצלחה המסחררת וההפלגות ביאכטות של מיליארדרים למציאות הכואבת של סטארט-אפ שנאלץ לפטר כשליש מעובדיו ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש

 אוהד סנדלר, רמי לוי ואדם פרידלר./ צילום: שלומי יוסף, גלובס

"אם לא נגיע לשווי של מיליארד שקל, עשינו טעות": מה מחפש רמי לוי ב"גוד-פארם" ומי מחפש עליו חומר מכפיש

מפגש ייחודי בין רמי לוי לאדם פרידלר ואוהד סנדלר הוליד שותפות ברשת הטואלטיקה "גוד פארם" שמונה כבר 18 סניפים ● בראיון משותף ראשון הם מספרים על התוכנית להנפיק, על הקשיים מול הקניונים ועל החיבור בין "הילדים הטובים" מתל אביב לקמעונאי הוותיק מירושלים

מארק הרד, מנכ"ל אוראקל המנוח / צילום: Robert Galbraith, רויטרס

מארק הרד, מנכ"ל חברת התוכנה אורקל, מת בגיל 62

הרד מונה למנכ"ל אורקל בספטמבר יחד עם צפרא כץ ● בעבר כיהן כמנכ"ל HP ועזב בשנת 2010 לאחר שערוריית הטרדה מינית

זה ייגמר בבכי  / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

זה ייגמר בדמעות: שורה של חוקרים מנסים לפענח מה גורם לנו לבכות והאם אפשר לחיות בלי בכי

בכי כתגובה לרגש הוא תופעה נדירה בעולם היצורים החיים ונחשב תכונה אבולוציונית מתקדמת, אבל חוקרים עדיין מנסים לפענח מה בדיוק התפקיד שלו ומדוע גם חוויות חיוביות יכולות לגרום לדמעות לזלוג מעצמן

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

פנס: ארה"ב וטורקיה הסכימו על הפסקת אש בסוריה

ההודעה מגיעה לאחר פגישתם של פנס ופומפאו, שר ההגנה האמריקאי, עם נשיא טורקיה ארדואן ● "כל הפועלות הצבאיות של טורקיה בסוריה יופסקו, המבצע יחדול, והכוחות הכורדיים יאובטחו", אמר פנס

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

מחוקקים, אל תצאו טונה! אין להקל ברגולציה על עסקי מזון

לאחרונה נעשו ניסיונות להקל ברגולציה על עסקי המזון ● חשוב שמקרה הטונה המקולקלת בארומה ת"א לא יסיט את הספינה לאחור ● דעה

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בירידות; ג'ונסון אנד ג'ונסון צנחה 5.9%

בורסות אירופה ננעלו בירידות שערים ● נגיד הבנק המרכזי של אנגליה צפוי לנאום הלילה כשברקע ציפייה להצבעה על הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי ● בורסת שנחאי נסגרה בירידה של 1.3% בעקבות הודעת התמ"ג של סין, שאר המדדים העיקריים באסיה ננעלו בירידות שערים גם כן

נחום ביתן/ צילום: תמר מצפי

נחום ביתן ממשיך לממש נכסים: מוכר סניף לרשת קינג סטור 

קינג סטור תרכוש ב-2 מיליון שקל סניף של יינות ביתן בעיר כרמיאל ● העסקה בין הצדדים נחתמה אתמול וכוללת סניף בשטח של 3,000 מ"ר

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

פרוטליקס זינקה ב-74% בוול סטריט על רקע נתוני ביניים חיוביים בטיפול בחולי פברי

נתונים מ-12 חודשי טיפול בתפקוד הכלייתי של חולי פברי מעידים על שיפור משמעותי בתפקוד הכלייתי אצל החולים שעברו מטיפול באחת משלוש התרופות המתחרות בשוק לחלבון Prx-102 של פרוטליקס

חוגגים עליות ב-NYSE  / צילום: רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות: טבע זינקה ב-12%, IBM נפלה לאחר ירידה במכירות זה הרבעון החמישי ברציפות

מדד הנאסד"ק טיפס ב-0.4%, הדאו ג'ונס הוסיף 0.1% לערכו ● ארה"ב וטורקיה הסכימו על הפסקת אש בסוריה ● נעילה הססנית בבורסות אירופה לאחר שהמחוקקים בבריטניה מטילים ספק בעסקת ברקזיט ● מורגן סטנלי עקף את התחזיות לרבעון

מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

מארק צוקרברג: "לפייסבוק תפקיד חשוב במניעת תוכן שגורם לקיטוב"

מנכ"ל פייסבוק נאם בשידור חי ופרש את משנתו בנושא חופש הביטוי ● בפוסט שפרסם יממה קודם לשידור הנאום כתב צוקרברג כי יתייחס לאיומים המרכזיים על חופש הביטוי, וכי הנאום הוא זיקוק של כל הדברים שלמד על הנושא בשנים האחרונות

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

ויליגר: "מצרים על מחול השדים שנוצר וניסיונות השווא של ארומה ת"א להתנער מאחריות"

ממצאי בדיקת משרד הבריאות מנקים את האחריות מספקית הטונה ויליגר ● היסטמין הגבוה נבע מאופן הטיפול בטונה לאחר פתיחתה ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: שלומי יוסף

דורי נכנעת, פלס נחשפת, אברהמי רוכשת. כותרות הנדל"ן לסוכות

בית המשפט אישר סופית למכור מגרש ברחוב הירקון לחברת יוסי אברהמי תמורת רבע מיליארד שקל, כיצד קרסה חברת דורי בנייה, באיזה עיר בנו הכי הרבה בתקופת כחלון כשר אוצר, והבתים שרכש אדם נוימן מייסד WeWork

ג'ראד קושנר ובנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון/לע"מ

ג'ארד קושנר מגיע לישראל לדון על תכנית השלום

על פי דיווח באמצעי תקשורת אמריקאים, יבחן קושנר את האווירה הפוליטית בישראל בעקבות הבחירות האחרונות ● קושנר מתכנן לתת פומבי לתכנית השלום בין ישראל לפלסטינים

שלט של כריסטיאן דיור על קניון בסין / צילום: Darley Shen, רויטרס

מכבדת את עיקרון סין האחת: דיור מתנצלת על השמטת טייוואן משטח המעצמה

מותג האופנה כריסטיאן דיור קיים מצגת באוניברסיטה שכללה מפה של סין ללא טייוואן, שסין רואה בה מחוז סיני מורד - מה ששם את החברה במרכז שערורייה פוליטית שהובילה להתנצלותה

ג'ונסון אנד ג'ונסון./ צילום:  רויטרס

שוב צרות בג'ונסון אנד ג'ונסון? החברה מודיעה על ריקול בארה"ב

הריקול יוגבל לאצווה אחת של בקבוקי טלק לתינוקות שיוצרו והופצו בארה"ב ב-2018

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

מאיר שמגר – לוחם חירות ישראל כל חייו

ההגדרה שעמה נכנס לעולם המשפט השופט מאיר שמגר , נשיא בית המשפט העליון שהלך הבוקר לעולמו, היא גם זו שמגדירה אותו בצורה המדויקת ביותר: לוחם חירות ישראל ● אכן שמגר היה, לאורך כל חייו, לוחם חירות ישראל ● עם נקודה בין שתי המילים האחרונות ובלעדיה

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדלה / צילום: רויטרס

שווי המשכורת השנתית של מנכ"ל מיקרוסופט: 43 מיליון דולר

משכורתו של נאדלה גבוהה ב-66% לעומת משכורתו בשנה שעברה, שעמדה על 26 מיליון דולר, אך היא נמוכה יותר ממשכורתו ב-2014, שהייתה 84.3 מיליון דולר, השנה בה נכנס לתפקיד

שחקני NBA / צילום: רויטרס

הבום של מייקל ג'ורדן: מלחמת הסחר בין סין לארה"ב מאיימת להטביע גם את ה-NBA

ציוץ אחד של הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס שהביע תמיכה במחאה בהונג קונג נגד השלטון בסין, הביא בן רגע למשבר חמור בין ה-NBA לבין המדינה שבה היא תולה תקוות כלכליות גדולות ● וליגת הכדורסל הטובה בעולם אינה לבד: עולם הספורט מושפע כעת יותר מתמיד מיחסים בינלאומיים ומשברים גיאופוליטיים