ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק - המחנה הדמוקרטי / צילום: כדיה לוי
פחות משבוע לפני הבחירות ורשימת המחנה הדמוקרטי נזכרת לפרסם מצע כלכלי, ומצטרפת בכך לעבודה-גשר שעשו כן לפני כשלושה שבועות. המפלגות האחרות הסתפקו לרוב בכותרות כלליות או במצע כללי רווי סיסמאות. התכנית בעיקרה נשענת על עקרונות סוציאל דמוקרטים, הגדלה של ממש במעורבות והשקעות המדינה בתחומים רבים, ומימונם מהגדלת שיעורי המס.
ומה בתכנית: במדיניות המאקרו כלכלית, ביטול התקציב האוטומטי והכנה של תקציב חדש "מאפס" תוך שינוי סדרי העדיפויות, הוצאת שיקולים סקטוריאליים ושקיפות מלאה. זאת לצד ביטול הנומרטור וכלל ההוצאה הממשלתית, שהגביל את פעולות המשרדים מצד אחד אך מנגד הפך את עבודתם למסודרת בהרבה. התכנית מציעה להציב צד יעדי הצמיחה גם יעדים כמותיים לצמצום מימדי העוני תוך הרחבה של ממש בתקציבי החינוך, בריאות, רווחה ודיור והעדפה מתקנת כלפי המגזרים המוחלשים - ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברה"מ לשעבר - ותושבי הפריפריה. הגדלה הדרגתית של ההוצאה האזרחית באחוזי תוצר בהתאם לממוצע OECD.
בתחום המיסוי מציעה התכנית רפורמה במערכת המס ובמדיניות המס. מה ההיגיון: "המיסים הישירים מטילים נטל כבד מדי על מעמד הביניים ופחות מדי על בעלי ההכנסות הגבוהות במשק. קיים פער בלתי סביר בין מיסוי הכנסות מעבודה לבין מיסוי הכנסות מהון - אשר זוכות לשיעור מס נמוך ומס החברות מאפשר לחברות הגדולות מיסוי נמוך משמעותית מן הראוי. ולכן המחנה הדמוקרטי יפעל לקביעת מדרגת מס נוספת, בגובה 55% למשתכרים מעל 60 אלף ש"ח בחודש ומדרגת מס עליונה של 70% על כל שקל מעל פי 100 מההכנסה הממוצעת במשק זאת לצד יצירת פרוגרסיביות בשיעורי המס על ההון, כך שהכנסה הונית של עובד שצובר זכויות בקופת גמל תמוסה בשיעור נמוך, ואילו הכנסה הונית של מי שעסקו ביצירת רווחי הון, תמוסה בשיעור גבוה, השווה לשיעורי המס על עבודה ועוד: פטור ממע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, תרופות ושירותים רפואיים וקביעת מע"מ מופחת על ספרים, עיתונים, אירועי תרבות וספורט. קביעת מס ירושה פרוגרסיבי, בשיעורים של בין עשרה לשלושים אחוזים, על ירושות בגובה של מעל 5 מיליון ש"ח, לא כולל בית מגורים. העלאת מס החברות לשיעור של 30% לחברות שהכנסותיהן החייבות במס גדולות מ-2.1 מיליון ש"ח בשנה והפחתה ל- 20% במקרים שההכנסות נמוכות מ-2.1 מיליון. כצפוי כוללת התכנית גם את הסעיף הקבוע במצעים מהשמאל הכלכלי, גביית מס מלא על "הרווחים הכלואים".
בענייני מיסוי וסביבה קוראת התכנית לייצר תמריצים כלכליים ברורים להתנהגות סביבתית יעילה ובין השאר, הקלות במס לחברות ומפעלים שיצמצמו את פליטות הפחמן וישתמשו באנרגיות מתחדשות. צמצום ההקלות לליסינג - לא ניתן יהיה להכיר בדלק ששולם לעובד כהוצאות תאגיד ללא הגבלה על סך הקילומטרים שנוסע העובד. עדיין בענייני הגנת הסביבה, בהתאם לתכנית הרחבה בנושא הזה שפורסמה קודם לכן, קוראת רשימת המחנה הדמוקרטי לאפשר הקמת פאנלים סולאריים על גגות בתים משותפים, בלא צורך בהסכמה של כלל הדיירים, להציב ערבות מדינה להלוואות באמצעות גופים שאינם למטרות רווח, להקמת מערכות לאנרגיות מתחדשות.
התכנית מתנגדת למדיניות ההפרטות של ממשלות נתניהו שכן לטענתה, תהליכי ההפרטה הגורפים שעברו על המשק הישראלי בעשורים האחרונים לא הביאו לשיפור התחרות או ליעילות כלכלית , אלא לריכוז ההון בידיים בודדות, למערכת קשרי הון-שלטון המאיימת על הדמוקרטיה הישראלית, ולפגיעה באיכות ובכמות של השירותים החברתיים. ולכן קוראת התכנית לעצירה מוחלטת של ההפרטה בדגש על נכסים לאומיים ומשאבי טבע ולהתחלת מתווה הדרגתי להחזרת התכניות והשירותים הציבוריים לבעלות ושליטת הציבור. בחינה מחודשת של הפרטת מפעלי ים המלח ומצבורי הגז. ביטול הפרטת השירותים הציבוריים בתחומי החינוך והבריאות.
בסוגיית הריכוזיות במשק, מציעה תכנית המחנה הדמוקרטי חיזוק מנגנוני הרגולציה ושינוי מבנה הבעלות על קרנות הפנסיה וקופות הגמל בישראל במטרה להפוך אותם לגופים בבעלות העמיתים. התכנית מציעה לפרק את פירמידות השליטה על-ידי הגבלת המבנה הפירמידלי לגובה של שתי "קומות" בלבד, ואיסור גורף על אחזקות צולבות בנכסים פיננסיים וריאליים. בין ההצעות בתכנית, הפעלת מגבלות רגולטוריות על אחזקה במספר ענפים, לרבות תחום התקשורת, ופירוק קבוצות רב-ענפיות משיקולי תחרות, מאבק בתופעת תכנוני המס האגרסיביים, שמאפשרים לחברות גדולות להתחמק מתשלום מיסים, חיוב מונופולים פרטיים וקבוצות ריכוזיות בפרסום דו"חות כספיים, בדומה לחובה החלה כיום על חברות ציבוריות.
בתחום הדיור מציעה התכנית בניי 80 אלף דירות בשנה בטווח של 5 שנים. הגברת הקצב תיעשה באמצעות התחייבות רכישה של הממשלה כמו בתקופת שרון . הדירות שתרכוש הממשלה ישמשו לויסות מחירים, לדיור להשכרה ולדיור ציבורי.
בתחום התעסוקה מציעה התכנית להפסיק לחלוטין את שיטת ההעסקה הקבלנית בשירות המדינה בתוך שלוש שנים. חקיקת חוק הקובע זכויות סוציאליות מוגדלות למועסקים לפי שעה - כך שתצומצם שיטת העסקה פוגענית זו ותצומצם למי שאכן נשכר לעבודה על בסיס מזדמן בלבד / הרחבת תחומי האחריות של אגף הפיקוח במשרד התמ"ת והפיכתו לגוף אפקטיבי, בעל תקציבים משמעותיים וכוח אדם מספק, אשר יוכל להבטיח כי כל עובד בישראל מקבל את המגיע לו בעבור עבודתו. העלאת השכר במקצועות השירות, הנשיים ברובם: אחיות , סייעות, גננות, מורות, עובדות סיעוד ועובדות סוציאליות. התכנית מציעה הרחבה של ממש בדמי האבטלה, כולל לתקופת ההכשרות המקצועיות וכן קיצור זמן ההמתנה עד לקבלת דמי האבטלה.
בתחום צמצום הפערים החברתיים מציעה התכנית לתת תמריצי תעסוקה בפריפריה למסגרות עבודה מהבית או מרחוק, במשרדי-עבודה הרחוקים ממשרדי הנהלה. תכנית כזו ניתן לקדם גם ובעיקר בשירות הציבורי. מציאות זו תקל על העומס בכבישים ותאפשר לאנשים בפריפריה לעבוד בקרבת ביתם, ובעיקר לנשים בחברות מסורתיות, לעבוד בסביבה הקרובה לבתים . מתן תמריצים לעסקים בפריפריה, תוך מתן דגש מיוחד לעסקים בעוטף עזה. הקמת "רשות לצמצום פערים חברתיים", אשר תהיה אמונה על הגדרת יעדים פרטניים לצמצום הפערים: הקטנת אי השוויון בתקצוב שירותים חברתיים, למשל באמצעות צמצום שיטת המצ'ינג בחינוך וברווחה, המהווה מנגנון המנציח פערים ובאמצעות השקעות דיפרנציאליות בתשתיות, בחינוך, בדיור וברווחה, לצד צדק חלוקתי בקרקעות המדינה ובחלוקת הכנסות מארנונה שלא ממגורים. קידום וחיזוק תכניות העדפה מתקנת בתעסוקה לאוכלוסיות המוחלשות בישראל, בדגש על האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות .
המחנה הדמוקרטי מתחייב בתכנית לסולידריות מלאה עם מאבקי עובדים לחיזוק משמעותי של ארגוני העובדים: הבטחת הזכות להתאגדות והטלת סנקציות קשות על מעסיקים אשר פוגעים בזכותם של העובדים . ברמה הכלכלית, ייצוג חובה לנציגי עובדים בדירקטוריונים של תאגידים בגודל ובתחומים שיוגדרו וגם . עידוד הקמת קואופרטיבים - התארגנויות כלכליות של עובדים . התכנית מייחדת חלק גם למאבק בתאונות העבודה באמצעות הוספת מפקחים הרחבת סמכויותיה . ביטול רשיונות קבלן לחברות שעברו עבירות בטיחות חמורות חוזרות ועוד.
בתחום הרווחה התכנית קובעת כי יש להבטיח בערבויות מדינה את כספי חסכונות הפנסיה. בתכנית גם השוואת קצבאות הנכות והזקנה האוניברסליות לשכר המינימום והצמדתן לשכר הממוצע במשק - בשנת התקציב הראשונה . השבת הקצבאות למשפחות חד הוריות/יחידניות ועידוד יציאה לעבודה באמצעות תמריצים והעלאת סכום ההכנסה שאינו מפחית מסכום הקצבה. תיקון קצבאות הזקנה - השלמת הכנסתם של קשישים נטולי הכנסה אחרת מלבד קצבת הזקנה, עד לגובה שכר המינימום.
התכנית קוראת ליישם את דו"ח הרפורמה של פרופ' ביטון שהוגש לשרי הרווחה והאוצר באוגוסט 2018 ולפיו ישמרו כספי הביטוח הלאומי של הציבור בקרן השקעות ייחודית, כמחויב בחוק הביטוח הלאומי, אשר שימוש הממשלה בה יוגבל להשקעות קונסטרוקטיביות בבריאות, רווחה וקצבאות.
בתחום הבריאות התכנית קובעת כי ישראל צריכה לשאוף לממוצע העולם המפותח מבחינת היחס בין ההוצאה הציבורית והפרטית על בריאות. העומד בארצות OECD על כ- 75% הוצאה ציבורית לבריאות מתוך סך ההוצאה לעומת כ- %65 מימון ציבורי במערכת הבריאות הישראלית. מתן עדיפות תקציבית למערכת הבריאות כדי לגשר על הפערים שצמחו בשנים האחרונות, הגידול בתורים, הקושי להשיג רופאים מקצועיים בפריפריה ועוד, כל זה בתוספת תקציב של 10 מיליארד שקלים בשנה. אחד ממקורות המימון המוצעים הוא הביטוח הלאומי, ואחת מהאפשרויות המוצעות היא הגדלה של מס הבריאות מעברת לתקרה כיום.