גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההגדרה החדשה למושג "מוזיאון" מעוררת סערת רוחות

לכאורה, הגדרה פשוטה, מהו מוזיאון. אבל הדיון בנושא באסיפה המיוחדת של איגוד המוזיאונים הבינלאומי הלהיט את הרוחות עד לנקודת הרתיחה

האספה המיוחדת בקיוטו /  צילום: טל בר לב
האספה המיוחדת בקיוטו / צילום: טל בר לב

דרמה נרשמה בשבת האחרונה באסיפה המיוחדת של איקו"ם (איגוד המוזיאונים הבינלאומי) שהתכנסה השנה בקיוטו, יפן. הדיון על ההגדרה החדשה למושג "מוזיאון" היה צריך להתקיים בין השעות 09:30 עד 10:30 ואחריו התבקשו החברים, נציגי עשרות המדינות באיגוד, להצבעה. אלא שהדיון התארך לארבע שעות, הסכמה לא נרשמה, ובסופו התרחשה גם תקרית דיפלומטית - מהסוג שיכולה לקרות רק בעולם האמנות והמוזיאונים.

ההגדרה של איקו"ם למושג "מוזיאון" לא שונתה זה חמישים שנה. לפני שלוש שנים הצהירה הנהלת איקו"ם - גוף השייך לאונסק"ו, ממוקם בפריז ומייצג 41,677 מוזיאונים מקצועיים מ-138 מדינות וטריטוריות מרחבי העולם, כי הוקמה ועדה בינלאומית שהוטלה עליה המשימה להציע הצעות להגדרה מחודשת של המושג והתאמתו לרוח התקופה.

"הזמנים משתנים והמוזיאונים משתנים, התרחשו מהפכות טכנולוגיות, ואיקו"ם הרגישו שיש צורך להתאים את הגדרת המוזיאון למאה ה-21", מסבירה נאוה קסלר שעומדת בראש איקו"ם ישראל. "בהליך פתוח שפורסם באתר איקו"ם, הוגשו לוועדה 269 הצעות הגדרה ל'מוזיאון' מ-69 מדינות ב-25 שפות. הוועדה גיבשה חמש הצעות הגדרה שהוגשו להנהלה ומהן נבחרה אחת שהוגשה לאישור ב-7 בספטמבר".

בעד שינוי, אבל עם הסתייגות

ההצעה הזאת נחשפה בפני 4,000 המשתתפים שהגיעו ליפן מרחבי העולם. "מוזיאונים הם מרחבים דמוקרטיים, מכילים ורבי קולות לדו־שיח ביקורתי על העבר ועל העתיד", נפתחת הצעת ההגדרה המחודשת, "הם מתייחסים לקונפליקטים ולאתגרים של ההווה ומתמודדים עמם. שומרים בנאמנות על יצירות אמנות, חפצים מעשי ידי אדם וממצאים מדעיים למען החברה. מגינים על זיכרונות שונים ומגוונים למען הדורות הבאים, ומבטיחים זכויות שוות וגישה שווה למורשת של כל בני האדם באשר הם".

הפסקה השנייה של ההגדרה המחודשת היא: "מוזיאונים הם מוסדות ללא כוונת רווח. הם שיתופיים ושקופים, פועלים ברוח של שותפות פעילה עם ולמען קהילות מגוונות. כדי לאסוף, לשמר, לחקור, לפרש, להציג ולהרחיב את הבנתנו על העולם. במטרה לתרום לכבוד האדם ולצדק חברתי, לשוויון לכל בני האדם ולשמירה על כדור הארץ".

אלא שקסלר נשמעת מאוד מסויגת: "אנחנו בהחלט בעד שינוי וחידוש, אבל ברגע שחשפו את ההגדרה הבענו את התנגדותנו, ואף שלחנו מכתב רשמי ביחד עם עוד 27 מדינות בבקשה שלא לדון בה ולדחות את ההצבעה. הביקורת שלנו היא לא על רוח הדברים כי רוח הדברים מקובלת. הסיבה להתנגדות היא שההגדרה החדשה לא נראית כהגדרה אלא כשתי פסקאות של הצהרת כוונות, כאשר הפסקה התחתונה היא למעשה הרחבה או שינוי של ההגדרה המקורית. החלק התחתון עבר שינויים שיש לו השלכות משפטיות, בחקיקה ובתקציב. למשל, צמד המילים 'מוסד קבוע' הורד מההגדרה המקורית באופן שיכול להתפרש כאילו כל מוזיאון פופ-אפ - אפילו מוזיאון הגלידה בניו יורק - יכול להיחשב כמוזיאון, גם אם הוא נודד בין מקומות. צריכים להיות מאוד זהירים עם זה".

בלי חינוך ובלי הנאה

"איקו"ם ישראל נחשבת למעצמה באיקו"ם הבינלאומי", אומרת קסלר, "האנשים שלנו יושבים בוועדות בינלאומיות ומקבלים החלטות. אנחנו ללא ספק בעשירייה הפותחת מבחינת מספר החברים שמבצעים תפקידים משמעותיים, מקום אחד לפני קנדה". הנציגה הישראלית לקיוטו הייתה טל בר לב, סמנכ"לית מוזיאון המדע בירושלים, שהרחיקה עד יפן, והיא מדווחת: "הכנס התחיל ברוח מאוד נרגשת עד להודעה על ההגדרה החדשה שהובילה לסערה. דינוזאורים גדולים ממני באיקו"ם יעידו שזאת הייתה הוועידה הכי אמוציונלית ודרמטית".

ספרי לנו.

"בבוקר המליאה, הוועדה שהגישה את נוסח ההגדרה ניסתה להצדיק אותה ולהסביר למה זאת ההגדרה הכי טובה, אבל זה יצר חוסר שקט בקהל. 90% מהדוברים היו מי שמצדדים בהגדרה, בעוד למתנגדים לא ניתנה מספיק זכות דיבור. עלו טענות שזה לא דיון אמיתי ולא נותנים במה דמוקרטית למתנגדים.
"אחר הצהריים כבר התקיימו שני סבבים של שולחנות עגולים, ושם כבר הייתה במה מאוד נרחבת. נשמעו גם קולות המתנגדים שהביעו את מורת רוחם. הביקורת הייתה שזאת לא הגדרה אלא הצהרת כוונות או חזון. מצד הוועדות הלאומיות והבינלאומיות נשמעה ביקורת גם על התהליך ועל כך שהם רצו להיות גורם מכריע יותר בתהליך ניסוח ההגדרה".

ומה לדעתך עמד לנגד עיניהם כשהם ניסחו כך את ההגדרה המחודשת?
"מה שעמד לנגד עיניהם הוא המציאות העכשווית, הרוחות שנושבות בשיח הציבורי והחברתי העולמי על כך שצריך ליצור אווירה הרבה יותר פתוחה, מכילה ורב קולית. לאורך כל הכינוס גם עלו מילים כמו קיימות ואקלים. גם מילים כמו דה-קולוניאליזציה עלו בשיח, ואנחנו רואים שיש היום רצון להחזיר לעולם שהיה תחת שלטון קולוניאליסטי באסיה, באפריקה או בדרום אמריקה את המורשת והאוצרות של הילידים".
הגדרה יכולה לשנות את ההתנהלות השוטפת של המוזיאונים?
"לכל מדינה יש חוק שונה ואפשר לפרש את ההגדרה אחרת. אחת הבעיות היא שזאת לא הגדרה מדידה. הרי כולם בעד קבלת האחר, פתיחות ופלורליזם, אבל היה מאוד בולט, למשל, שנשמטה מההגדרה החדשה המילה 'אוסף' שהייתה בהגדרה המקורית. הפעם השאירו רק את הפועל 'לאסוף'. והרי אוסף זה אבן יסוד לקיום של מוזיאון".
וגם קריטריון קריטי. בישראל, מוזיאון יכול להיות מוכר על-ידי משרד התרבות בישראל ולקבל תמיכות רק אם יש לו אוסף.

"וגם שמנו לב שלא מופיעה המילה 'חינוך' או לפחות 'למידה', וגם לא מופיעה המילה 'הנאה' שזה גם חלק חשוב בהגדרה של מוזיאון. אז זאת הייתה שיחת היום וכולם דיברו רק על זה. ואז ביום חמישי קיבלנו מייל שאם היה למישהו ספק או תהייה אם ההצבעה על ההגדרה תתקיים ביום שבת או לא, אז הם מחדדים שהיא אכן תתקיים".

ישראל ואיראן מסכימות

בשבת התכנסה המליאה, שנציגי המדינות המשתתפות בה יושבים, בדומה לאו"ם, לפי סדר אלף-בית. "הם לא צפו כמה אנשים יבקשו זכות דיבור ולכן הישיבה התארכה. ניתנה לכולם במה, הצרפתים, האוסטרים, הקנדים והאמריקאים דיברו וגם אני ביקשתי זכות דיבור. יצא שזכות הדיבור לפניי הייתה של איראן. הנציגה שלהם אמרה שההגדרה לא ברורה ויש לה השלכות לגלריות באיראן, כי אין בה את המילה ‘לימוד’, ולפיכך איראן מתנגדת. ואז נתנו את זכות הדיבור לישראל ואני ניגשתי למיקרופון".

ומה אמרת?

"דיברתי מהלב. בגלל שגם לנו מאוד חשוב שאין את המילים חינוך או לימוד בהגדרה, אמרתי שזאת כנראה הפעם הראשונה שישראל ואיראן סוף-סוף מסכימות על משהו. האמירה הזאת הביאה לפרץ של מחיאות כפיים ושריקות במליאה, לא האמנתי שזה קורה. אחר כך אנשים שלחו לי ווטסאפים ומיילים וניגשו אליי ברכבת התחתית. הנציגה האיראנית לחצה לי את היד ואמרה לי תודה שאמרתי את זה במליאה הבינלאומית".

הקרח נשבר. ומה הוחלט לגבי ההגדרה החדשה למוזיאון?

"הנשיאה של האיגוד גילתה מנהיגות מרשימה. התחלנו את הדיונים ביום ראשון כשהרוח הייתה שחור או לבן, תקבלו או לא תקבלו, ולא הרגשנו שיש מקום לפשרה או הצעה חלופית. בהמשך השבוע היא שמעה את הקולות ונכחה בדיונים של המליאה והשולחנות העגולים, שמעה את השיח, האזינה והפנימה. היא לקחה החלטה שעומדת במבחן התקנון. אומנם אי אפשר לשנות את ההגדרה כפי שהובאה על-ידי הוועדה שהוקמה אד-הוק לנושא, אבל על-פי התקנון אפשר להצביע על כך שלא להצביע".

וכך היה.

"אכן הוחלט שלא להצביע ולדחות את ההצבעה בשנה. הנשיאה אמרה בסוף ההצבעה שאנחנו לא מסיימים תהליך, אלא רק מתחילים אותו. עכשיו יש לנו שנה לחשוב על הגדרת המוזיאון, ונתחיל גם בישראל תהליך משתף עם כל המוזיאונים". 

עד 2,019 (שקל)

בסוף השבוע הזה מתקיימת המכירה של גלריה חנינא בשיטה ייחודית: המחיר נקבע לפי התאריך

חברי גלריה חנינא, מקום לאמנות עכשווית בתל אביב, מעידים על עצמם שהם עובדים "במודל פעולה ייחודי, שאינו נסמך על היגיון כלכלי". הגלריה הוקמה בשנת 2008 כחלל לתערוכות והרצאות, ולאחר שהפעילות במבנה המקורי הופסקה, חנינא הוקמה מחדש בחלל אחר כגלריה שיתופית וכעמותה רשומה ללא מטרות רווח, בת 16 אמנים, "שנותנים מזמנם, כישרונם, חזונם ומשאביהם לקיום הגלריה כחלל נקי מאינטרסים, שלא למטרות רווח וכאקט של נתינה", על־פי הצהרת חברי הגלריה.

גלריה חנינא / צילום: באדיבות הגלריה

מאז שנת 2011 חנינא מקיימת אירוע מכירה שנתי שמטרתו איסוף כספים לטובת המשך פעילות העמותה. באותה שנה נמכרו עבודות אמנות עד 2011 שקל, ומאז מדי שנה המחיר עולה בשקל, בהתאמה לתאריך. בסוף השבוע (12-14.9) יוצגו למכירה בחנינא עבודות אמנות של כמאה אמנים, ותיקים וצעירים, במחיר מקסימלי של עד 2,019 שקל.

"השיטה של המכירה מאוד פשוטה", מסביר האמן יקיר שגב, חבר בחנינא, "שלא כמו במכירות פומביות או גלריות מסחריות, האמנים שמשתתפים במכירה מקבלים 80% מפדיון המכירה והגלריה שומרת לעצמה 20%. אנחנו מעוניינים שמרב הרווח יגיע לאמן. מה שנמכר פשוט יורד מהקיר והולך הביתה עם הקונה. בשגרה, גלריה חנינא מתאפיינת בתערוכות עם אוצרות מוקפדת, אבל במכירה הזאת אנחנו מכסים את הקירות מפינה לפינה ויש ערב רב של כל מיני סגנונות ודורות, זה מעין בזאר אמנות".

אז ככה שורדים כגלריה שיתופית 11 שנים.

"המודל של גלריות שיתופיות הוא דינמי, והוא לגמרי המאפיין של העשור החולף בעולם האמנות. הדרך לפעול כגלריה שיתופית משתנה ותלויה בפרשנות. יש גלריות שעבורן השיתופיות היא במובן של התאגדות אמנים, ויש גלריות כמונו, שרואות בגלריה שיתופית גלריה נטולת הקשר מסחרי. יש גלריות שרואות את המודל השיתופי במובן של חלל עבודה משותף, כל אחת לוקחת את זה למקום שיתופי אחר של האמנים. בימים אלו מוצגת התערוכה ‘הקולקטיבסטים’ (אוצרת: אורלי הופמן) בבית האמנים בתל אביב ובה משתתפות שש גלריות שיתופיות מתל אביב, וגם אנחנו, שמציגות ביחד את האג’נדה שלהן". 

עבודה של סימון אדג’יאשווילי, נמכרה לאספן תמורת 10,000 דולר

ללא כותרת, סימון אדג'יאשווילי / צילום: באדיבות גלריה רוטשילד אמנות

עבודה של סימון אדג’יאשווילי, אקריליק על בד, 60X140 ס"מ, נמכרה לאספן תמורת 10,000 דולר בגלריה רוטשילד אמנות.

סימון אדג'יאשוילי מרבה לצייר חללי פנים וחדרים אפלים בהשראת דירת הצייר בתל אביב וחדרים אחרים מדירות מדומיינות, בהשפעת הבית שבו גדל בגיאורגיה. וכך הוא כותב: "צל נופל על קיר, כוס שתייה על קצה שולחן, השתקפות בראי - מראות רגילים של יומיום. על אף נטייתנו להימלט מחדגוניות השגרה, אפשר שמבט קרוב באותו קוסמוס שקט ומוכר, מקנה לנו את היכולת לחוש בדממה ולגעת במסתורין של היומיומי". תערוכה של האמן מוצגת בימים אלו בגלריה רוטשילד אמנות בתל אביב.

עוד כתבות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"