גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פינוי-בינוי צריך להיות לפחות 50% מהבנייה. צריך להשאיר את התמ"א רק למקרים חריגים"

לא פחות מ-10 אלף יחידות דיור בפרויקטים של פינוי-בינוי מקדם היום היזם אפי כץ, הבעלים של חברת ענב ● הוא לא מאמין בעטיפה לבניין מבית היוצר של תמ"א 1, חושב שבתמ"א 2 צריך להשתמש רק במקרים מיוחדים, ודוחף לשימוש נרחב בפינוי-בינוי במרכזי הערים

אפי כץ / צילום: איל יצהר, גלובס
אפי כץ / צילום: איל יצהר, גלובס

שכונת סינג סינג היא כנראה החצר האחורית המוזנחת ביותר של העיר אילת. לא לחינם זכתה השכונה לכינויה, על שמו של בית הכלא הידוע לשמצה במדינת ניו יורק. יש שאומרים שהסינג סינג האמיתי הוא גן עדן בהשוואה לשכונה האילתית המתפוררת.

כבר שנים רבות שעיריית אילת מנסה למצוא פתרון לשכונה, ללא הצלחה. לאחרונה אישרה מועצת העיר תוכנית פינוי-בינוי לשכונה, ומי שלקח על עצמו את האתגר הוא אפי כץ, הבעלים והמנכ"ל של חברת ענב, המתמחה בתחום. אף שעד היום כבר התמודד כץ עם כמה פרויקטים של פינוי-בינוי, הוא מודה שסינג סינג הוא בין המאתגרים. "לאילת", מסביר כץ, "יש הייחודיות שלה. היא מוגבלת ביכולת השיווק שלה. הפרויקט הזה הוא גדול ומסיבי, 1,700 יחידות דיור, וסדר גודל כזה בעיר אילת לא ניתן ליישום, אפילו לא ברמה התיאורטית".

למה, בעצם?

"אין באילת מספיק תעסוקה, וההגירה החיובית היא בקצב של אחוז לשנה, מה שאומר שאם אנו יוצאים עם פרויקט כזה גדול, לא ניתן לשווק אותו, אז צריך למצוא מפתח ייחודי".

מה האפשרויות?

"הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מעורבת בזה, וגם משרד השיכון. כולם מבינים שיש צורך, וכרגע אנו מנסים לגבש את הפתרון הנכון ביותר כדי להפוך את הפרויקט לישים.

"אפשרות אחת היא שחלק מהיחידות יהיו למלונאות. אפשרות אחרת היא שיסתפקו בפחות יחידות דיור. לרשות להתחדשות עירונית יש קרן שנועדה לכך, ויכולה הרשות להגיד, שמכיוון שמדובר בפרויקט בסדר גודל לאומי, יסתפקו רק ב-1,200 יחידות, למשל.

"אפשרות שלישית היא שיינתנו מגרשי השלמה בעיר אחרת. למשל, שנקבל 700 יחידות באילת ועוד 500 יחידות בתל אביב (במקום כ-1,000 באילת). כך שיש פתרונות. זה מורכב ומאתגר, אבל יש חלופות, ואפשר גם לשלב ביניהן. יש המון פתרונות יצירתיים. צריך להיות אופטימיים עם ראש פתוח.

"במקרה של אילת, האתגר כפול ומכופל. אילת היא בועה. בניגוד לערי פריפריה אחרות, כמו קריית שמונה למשל, שיש לה יישובי לוויין סביבה, לאילת אין את זה, ולכן צריך לטפל בזה ברמה הלאומית. הפתרון בפריפריה הקונבנציונלית הוא יותר נגיש, אבל לגבי אילת חייבים לחשוב אחרת".

כבר שנים מדברים על פיתוח של אילת ושנים שהיא לא מתרוממת. התחושה היא שהעיר בסטגנציה.

"יש שם כרגע תנופה מאוד גדולה של פיתוח. גם של רצועת החוף, גם מגרש לגולף, גם תוספת חדרי מלון. אני מקווה ורוצה להאמין שזה מעיד על משהו חיובי".

אתה לא חושש מהפסד? זה לא נשמע כמו פרויקט רווחי.

"ברוב הפרויקטים הגדולים שעשיתי, הסבירו לי שהם בלתי אפשריים. כשאתה מתחיל פרויקט, מסבירים לך שאחרים ניסו לפניך, ושזה בלתי אפשרי ומורכב. היה לנו פרויקט פינוי-בינוי בנווה מונוסון. לאורך שנים לא התקדמו שם במילימטר כי כל יזם הסביר כמה זה מורכב. בסוף לקחנו את זה על עצמנו והרמנו את הפרויקט. אנחנו מאמינים שאנו יכולים להוביל את זה".

"לא נכנס לפרויקטים בלי תמיכת העירייה"

כץ, אם כן, כבר רגיל שאומרים לו שאין סיכוי, ודווקא לאותן פינות חסרות סיכוי הוא אוהב להיכנס. לענב יש כיום כ-30 פרויקטים ברחבי הארץ, הכוללים 10,000 יחידות דיור: 1,000 יח"ד בפרויקט בחדרה על חוף הים; 1,800 בפרויקט נוסף בעיר; 2,000 יח"ד בבאר יעקב; בלה גארדיה; ברמת גן, על ציר הרכבת הקלה; 500 יח"ד בתל אביב, ברחוב המאבק (על גבול גבעתיים); כפר סבא, בקעת אונו, גבעת אולגה, ועוד.

יחידות דיור בהליכי תכנון

חלק מהפרויקטים היו תקועים לאורך שנים רבות, והצריכו התמודדות עם מכשולים לא מעטים. למשל, פרויקט רקנאטי בתל אביב, ברמת אביב ג', אותו יוזמת ענב יחד עם אשדר מקבוצת אשטרום, היה תקוע במשך 20 שנה. לאחרונה, לאחר שסיימו לפרק את המהמורות שבדרך, נהרס הבניין הראשון והחלה הבנייה.

"ההיענות של הדיירים בשלב הראשון הייתה מדהימה", משחזר כץ, "למעלה מ-90% מהדיירים חתמו על הסכמים והיו בעד, אבל הסביבה התנגדה: דיירי הבניינים ממול התנגדו בטענה שהבנייה תסתיר להם את הנוף. הם עשו כל מה שאפשר כדי לעצור את הפרויקט, הפעילו לחץ בלי שום פרופורציה על חברי עירייה עד שהעירייה חזרה בה מהתמיכה בפרויקט, אבל אנחנו חשבנו שהוא נכון, כל חוות הדעת תמכו בפרויקט, מבחינה תנועתית, מבחינת מבני ציבור, והחלטנו שאנו ממשיכים.

"לימים, למרות כל העיכובים ואף שהייתה התנגדות מכל זווית, הוועדה המחוזית קיבלה החלטה אמיצה שהפרויקט הוא נכון. הדיירים פונו בבת אחת, והפרויקט, שכולל 200 יחידות דיור, בשלושה מגדלים בני 17 קומות כל אחת, יצא סופסוף לדרך".

יחידות דיור שאושרו בתוכניות פינוי בינוי

מה הסוד? למה אתה מצליח איפה שאחרים נכשלו?

"אני משתדל מאוד לא להיכנס לפרויקטים אם אני לא יודע מראש שהרשות תומכת בזה. מהניסיון שלי, כשאתה בא עם פרויקט הוליסטי ולא נקודתי, הרשות מסייעת. במקומות שאין פתרונות, אני נתקל או במשיכת כתפיים או בחוסר עניין. מאז הוקמה הרשות הממשלתית, העזרה והנכונות לדחוף, הן מדהימות. עד לפני זמן מה לא היה עם מי לעבוד. היום, לעומת זאת, אתה מרגיש שיש גוף שפועל לטובת התחדשות עירונית".

אבל מה אפשר לעשות כשיש התנגדויות?

"התנגדויות זה בסדר, אבל צריך לקצוב אותן בזמן, כדי שזה לא יתקע פרויקטים".

יש גם ענייני דיירים סרבנים. איך באמת משכנעים דיירים לחתום?

"הם צריכים להיות משוכנעים ביכולת שלך. דיירים רוצים יזם שידבר איתם בגובה העיניים, הם רוצים לשמוע בדיוק מה שקורה בפרויקט, עד לפרטי פרטים, ואנו מקפידים לשתף אותם: אנו מוציאים דיוור מסודר באופן שוטף. אנו מחזיקים פה צוות של כחמישה אנשים שכל תפקידם זה להתנהל מול הדיירים, להיות איתם בקשר, להסביר. העבודה שלנו לא מסתכמת בלהחתים אותם על הסכם. פרויקטי פינוי-בינוי הם פרויקטים שאורכים שנים, ואתה צריך להיות נגיש וזמין מבחינת כוח אדם, להיקף גדול של פניות מבעלי דירות".

מה אתה חושב על החוק המחיל על יזמים בפינוי-בינוי, הוראות מיוחדות לגבי קשישים, מתוך הבנה שעבורם זה מהלך מורכב יותר בהשוואה לדיירים צעירים, שלרוב שמחים להיכלל בפרויקט פינוי-בינוי?

"אני חושב שזה נכון. זה בא באיחור - זה צורך שהיה קיים ולא היה לו פתרון, צריך עוד לדייק את הפתרון".
גם ההירתמות של ראשי ערים שבתחומי השיפוט שלהן מקודמים הפרויקטים, אומר כץ, היא חיונית לקידומם. כך היה באילת, וכך לדבריו קורה גם בערים אחרות, כמו חדרה, נתניה, תל אביב, ובני ברק.

"יש לנו כעת פרויקט בבני ברק, שקידמנו יחד עם ראש העיר, שהיה מעורב לכל אורך התהליך, נלחם איתי ובא לוועדה המחוזית, עד כדי כך שלפעמים הייתי ממש נפעם. זה פרויקט ששנים היה תקוע, ורק אחרי שראש העיר, שבא עם ראייה הוליסטית ורצון עז לקדם את הפרויקט, נרתם לו, זה התחיל לזוז", הוא אומר.

יש לכם שם פרויקט של עירוב שימושים: משרדים, מסחר, מגורים, ומבנה ציבור.

"עירוב השימושים בפרויקט בבני ברק, הוא ברמת המתחם. בפרויקט אחר, בז'בוטינסקי רמת גן, יש לנו עירוב שימושים ברמת המגדל. עירוב שימושים שעובד טוב, שיוצר הרמוניה בין סביבה עסקית וסביבת מגורים שעובדות בהרמוניה, זה דבר מצוין.

"קחי למשל את מתחם הבורסה ברמת גן, שהיה תמיד מתחם של מסחר ותעסוקה, ובשעות הערב היה שם ריק, ואני לא צריך להרחיב מה קרה שם בשעות האלה. לעומת זאת, כשאתה יוצר הרמוניה, המתחם יודע לתת שירותים לכל אורך היום. זה הרבה יותר נכון ויעיל שבית הקפה ישמש בבוקר את התעסוקה ובערב את המגורים. כשעירוב שימושים נעשה בצורה נכונה ובהרמוניה וחשיבה, אחד משרת את השני, ובסוף זה פועל לטובת כולם".

"זה לא נכון לעבוד בבניין שאנשים גרים בו"

את חברת ענב הקים כץ בשנת 2001, לאחר שעסק שנים בהפשרת קרקעות מושבים וקיבוצים.
ענב מתמקדת בפרויקטי פינוי-בינוי גדולים ומורכבים, ובניגוד לחברות אחרות העוסקות בהתחדשות עירונית, היא כלל לא עוסקת בתמ"א. "אני לא מאמין בלעטוף ולצפות מבנה במצב פיזי ירוד. קוסמטיקה כמו שיקום שכונות. זה גם לא נכון לעבוד בבניין שאנשים גרים בו, להקים אתר בנייה בתוך סביבת מגורים, זה לא נראה לי הגיוני, זה מרשם בדוק לחיכוכים".

או קיי, ובהמשך התפתחה תמ"א 2. למה לשם לא נכנסתם?

"תמ"א 2 מתמקדת ברמת הבניין, וברוב הרשויות לא אוהבים את זה, כי במתכונת הזו יש לך בעיה לתת פתרונות סביבתיים. זה יוצר אילוץ תכנוני, ובגדול זה מוצר הרבה פחות טוב בהשוואה לפינוי-בינוי. בפינוי-בינוי אתה יוצר סביבת מגורים חדשה".

בפרויקטים גדולים אולי, אבל מה על פינוי-בינוי קטן? גם שם אתה לא ממש יוצר סביבת מגורים חדשה.

"גם בפרויקטים קטנים אפשר להכניס תפיסות יותר הוליסטיות. יש לי אחד כזה: שלושה מגדלים של 22 קומות, 240 יחידות דיור. לקחנו מתחם שלם, שבו תיבנה סביבת מגורים חדשה. אנחנו מפנים בנייני רכבת, ומקימים גני ילדים, גינות ציבוריות".

גם אתה חושב שצריך לחסל את התמ"א?

"דלית זילבר (מנכ"לית מינהל התכנון - ה.מ) צודקת. צריך להשאיר את התמ"א רק למקרים חריגים. תמ"א 1 זה בכייה לדורות, ותמ"א 2 צריכה להיות במקרי קיצון שבהם לא ניתן לאגד קבוצת בתים. למשל, כשיש איזה בניין ישן שכלוא בין בניינים. אך כתפיסה, הפרויקטים צריכים להיות יותר מרחביים, עם ראייה יותר הוליסטית".

או קיי, הסתכלתם הוליסטית. עדיין, איך מתגברים על הקושי התחבורתי שפרויקטים כאלה יוצרים? 200 או 150 דיירים, יוצאים בבת אחת לעבודה, פחות או יותר באותה שעה, ויוצרים פקק ביציאה מהחניון התת קרקעי, וברחובות השכונה.

"לאט לאט כל רשויות התכנון משנות את התפיסה של אדם בודד שנוסע בבוקר לעבודה. הבוקר נכנסתי למשרד, באחד ממגדלי בסר, ועובד במחלקת הנדסה, שגר במזכרת בתיה, סיפר לי שהגיע למשרד ברכבת, ואמר לי: 'חיים אחרים'. ברכב לוקח לו שעתיים להגיע".

באמת? הוא צריך לנסוע ברכב לתחנת הרכבת, וכשהוא יורד, הוא צריך לקחת אוטובוס כדי להגיע למשרד. לא מציאה.

"נכון, אבל עדיין לקח לו שעה ורבע במקום שעתיים.

"אני היום מקים פרויקט מאוד גדול ביהוד, של 1,400 יחידות דיור, על גבול מושב מגשימים. הפרויקט ממוקם במרחק חמש דקות הליכה מהקו הסגול של הרכבת הקלה. בהנחה שהקו הסגול והירוק יוקמו בתוך כארבע שנים, אז התפיסה לגבי ההגעה לעבודה תשתנה. אם אתה מפנים שאתה לא חייב להיכנס לרכב אלא זה בסדר גמור שתחליף את הרכב ברכבת, בתוך חצי שעה אפשר להגיע למשרד בתל אביב. הקו האדום, שיושלם בתוך שנה-שנתיים, כבר יעשה מהפכה.

"אני לא צריך ללכת רחוק ולהסתכל על מנהטן או על פריז. אני רואה מה נעשה בירושלים, כמה הרכבת הקלה שינתה את כל נושא התחבורה בעיר. לפני שהקו שם החל לפעול ההנחה הייתה שיהיו פיקים בבוקר ואחר הצהרים, ואת יודעת מה התוצאה? שלאורך כל שעות היום יש פיקים. זה הוכיח את עצמו גם ברמה שבתי עסק ודירות מגורים שנמצאים על הציר, הרוויחו. הערך שלהם עלה פלאים, ואני מניח שגם כאן זה יהיה אותו דבר. גם אם זה יתעכב מעט, בתוך חמש שנים התפיסות התנועתיות שלנו ישתנו.

"אנשים היו במחשבה שרכבות זה רעש. היום, כשאת נמצאת ליד הרכבת הקלה בירושלים, אם היא לא משמיעה את הצלצול שלה, את בכלל לא שומעת שהיא עוברת. כל החשש הזה שהיה בזמנו ממגורים ליד תחנת רכבת, כבר לא קיים. אנשים מפנימים היום שלגור בסמיכות לתחנת רכבת, זה יתרון".

אתה חושב שצריך להיעזר יותר בפרויקטי פינוי-בינוי? שזה צריך לתפוס חלק גדול יותר מפתרונות המגורים כאן?

"אני חושב שזה צריך לתפוס מעל 50%. היום זה 20%, בעיקר במרכזי הערים. זה גם חסכוני יותר לתושבים ולמדינה מאשר להקים שכונה חדשה, משום שהשירותים כבר קיימים. נוסף לכך, כשאתה מקים שכונות חדשות אתה משאיר את מרכזי הערים לא מפותחים. קחי למשל את פתח תקווה: שכונות אם המושבות וכפר גנים עוטפות את פתח תקווה מדרום מערב, בעוד שמרכז העיר לא מתרומם. הוא נראה מאוד ישן, מאוד לא מזמין, אין שם ביקושים, ההתנהלות של המרכז עברה למעטפת של העיר, ולדעתי זו טעות".

עוד כתבות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?