גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי החרמת הבחירות הקודמות, בציבור הערבי קצת פחות אדישים

אחרי החרמת ההצבעה בבחירות האחרונות באפריל, בציבור הערבי נרשם שינוי מגמה לקראת מועד ב' ● סקר של מכון דיין מראה כי שיעור ההצבעה במגזר יעלה ל–56% ● הפעם מסתמן רוב מוחלט למפלגות הערביות; מרצ תשלם את מחיר החבירה לאהוד ברק

שלטי בחירות בטירה./ צילום: רויטרס
שלטי בחירות בטירה./ צילום: רויטרס

במקביל למו"מ על כניסה אפשרית לממשלה ודיבורים על המועמד המועדף, עוסקים בציבור הערבי בסוגיית החרמת ההצבעה בבחירות. שיעור ההצבעה בחברה הערבית עמד בבחירות באפריל השנה על 49.3% בלבד, לעומת 63% בבחירות 2015. חלק מאלו שלא מצביעים נחשבים ל"מחרימים אידאולוגיים", ומונים בין 15%-20% מבעלי זכות ההצבעה.

עלי יאסין, תושב חיפה בן 35, דובר עברית שוטפת. כל חייו גדל בסביבה מעורבת. עלי לא הצביע לכנסת מעולם, והוא מטיף לחבריו ולמשפחתו שלא לעשות כן. בשיחה עם "גלובס" הוא מסביר את הרציונל מאחורי ההחלטה שלו: "אתם הגדרתם את המדינה כמדינה יהודית, הדמוקרטיה בה היא ליהודים, והשוויון לא קיים. שוויון מבחינתי הוא שוויון תרבותי, כלכלי, חברתי ובעיקר פוליטי".

שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת

יאסין אומר כי "לא מדובר רק בחוק הלאום". מראשית המדינה, המשטר הצבאי שהוסר רק אחרי 18 שנה מהקמת ישראל, מהנכבה, היחס של השב"כ המעורב בכל תחומי החיים, התקציבים, הפקעת האדמות, ובעצם אי היכולת להקים מפלגה לאומית פלסטינית אמיתית - "כל אלה מביאים אותנו הפלסטינים המכונים 'ערבי 48' או 'המפונקים' בפי הפלסטינים מהשטחים, להחרים את הבחירות הכאילו דמוקרטיות".

אתה לא מאבד בכך את היכולת להשפיע ולשנות?

"אין יכולת להשפיע ולשנות. איימן עודה הצהיר שהוא מוכן בתנאים מסוימים לתמוך בקואליציה בראשות בני גנץ, וחטף על הראש מ'כחול לבן', ובעקבות זה גם מהרחוב הערבי. 'כחול לבן' לא שונה מ'הליכוד' ומ'מרצ' - היא מפלגה ציונית שמוכנה לתת לנו פירורים".

ומה עם המפלגות הערביות - למה לא להצביע להן? 

"הן אינטרסנטיות ופועלות בעיקר בשביל הפוליטיקאים והמנגנון, ולכן כמעט שלא השיגו כלום עבור החברה הערבית".

בעלי זכות בחירה

9 באפריל 2019, צהריים: אדישות מוחלטת

שעות אחר הצהריים ביום הבחירות הקודם, 9 באפריל, היו מהשעות הקשות שעברו על הפוליטיקאים הערבים. בסביבות השעה 16:00 הדיווחים הראו כי רק מעט יותר מרבע מהמצביעים הערבים הגיעו לקלפיות, והתנועה הייתה דלה.

המאמץ של השעות האחרונות לפני ההצבעה כלל אלפי טלפונים, עשרות אלפי מסרונים, ראיונות דחופים בכלי התקשורת בשפה הערבית וגם קריאות של המואזינים במסגדים לצאת להצביע - כל אלה הצליחו להעלות את שיעור ההצבעה הסופי לכמעט 50%.

רק מחצית מהמצביעים הלא-יהודים דוברי הערבית בישראל באו להצביע. ההצבעה הזו הייתה כרטיס אדום למפלגות הערביות, שראשית החליטו לשוב ולהתאחד תחת רשימה המשותפת, אבל יותר מכך - להיות קשובים יותר לרחוב הערבי.

לפי סקרים ומחקרים של מכוני מחקר, דוגמת מכון דיין של אוניברסיטת תל אביב, ובנוסף סקרים פנימיים שערכו המפלגות הערביות - חלקים נרחבים בציבור הערבי איבדו אמון ביכולת ההשפעה של המפלגות הערביות. בניגוד לרצון של ציבור זה להיות מעורב יותר, להתערות בחברה ובעיקר בכלכלה הישראלית ולהשפיע על מצבם האישי ומצבם של הישובים שבהם הם מתגוררים.

הנתונים הללו הובילו, בין היתר, להחלטה של הרשימה המשותפת במסמך העקרונות שלה, להגביר את שיתוף הפעולה עם הארגונים האזרחיים הערבים וראשי הרשויות והערים.

האם המהלך הצליח? סקר שערך ד"ר אריק רודניצקי ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מראה ששיעור ההצבעה במגזר הערבי בבחירות הקרובות יעמוד על כ-56%. עלייה קלה מהשפל של הבחירות הקודמות. "על פי הסקר, נראה כי מגמת הירידה בשיעור ההצבעה במגזר הערבי נבלמת", אומר ד"ר רודינצקי.

הבשורה הטובה למשותפת היא עלייה בתמיכה בה בקרב הבוחרים שיגיעו - לפי הסקר, 80.5% מבין אזרחי ישראל הערבים שמתכננים להשתתף בבחירות, לעומת כ-70% שתמכו במפלגות הערביות בבחירות באפריל תומכים כעת ברשימה המשותפת. מנגד, התמיכה ברשימות היהודיות עתידה להיחלש במידה ניכרת.

הנתונים המלאים מראים שרשימות ערביות נוספות שזוכות לתמיכה בציבור הערבי הן רשימת "האחדות העממית", שהוקמה בידי פרופ' אסעד גאנם מאוניברסיטת חיפה (3.3%); ורשימת "כבוד ושוויון" (כראמה ומוסאווה, 3.1%) - שתי רשימות קטנות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

לפי הסקר, רק 6.1% מהמצביעים עתידים לתת למפלגות "היהודיות" את קולן, ובעיקר ל"ישראל ביתנו" (1.6%), "כחול לבן" (1.4%), "הליכוד" (1.2%) ו"ש"ס" (1.2%). המפסידות העיקריות הצפויות לפי הסקר הן "מרצ", שקיבלה בקלפיות הערביות באפריל כמעט 9%, ולפי הסקר הזה תקבל כעת רק 0.2%.

הסיבה העיקרית היא ההצטרפות לאהוד ברק במחנה הדמוקרטי. ברק נחשב פרסונה נון גראטה בחברה הערבית הישראלית, על רקע אירועי אוקטובר 2000, תקופת היותו ראש ממשלה, שבהם נהרגו 29 ערבים ישראלים במהומות. התנצלותו בראיונות העיתונאיים לא עזרה כנראה.

גם התמיכה של החברה הערבית ב"כחול לבן" שעמדה על 8% באפריל, עומדת לפי הסקר על 1.4% בבחירות הקרובות. גם אם הנתונים אינם מדוייקים, הם בהחלט משקפים מגמה.

המועמד הראוי במגזר: בנימין נתניהו

הנה החדשות המעניינות יותר מהסקר: המועמד הראוי ביותר לראשות הממשלה גם בעיני המגזר הערבי הוא בנימין נתניהו עם 23.6%, אחריו איימן עודה עם כ-10%, לפני בני גנץ עם 9.6%.

רוב גדול מבין המתכוונים להצביע, כ-77%, תומכים בשילוב מפלגה ערבית או חברי כנסת ערבים בקואליציה ממשלתית, או לפחות בגוש חוסם.

מהסקר גם עולה כי הנושאים החשובים ביותר לציבור הערבי הם בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית, המצב הכלכלי, היחסים בין יהודים וערבים במדינה, המאבק סביב סוגיית חוק הלאום ורק אחר כך הבעיה הפלסטינית.

הסיבה העיקרית להשתתפות בבחירות בקרב המתכוונים להצביע היא תקווה לשיפור המצב בעתיד (33.0%). סיבות אחרות הן החשש מפני היחלשות הייצוג הערבי בכנסת (18.1%); הרצון לממש את הזכות והחובה האזרחית להצביע (13.0%); האמונה כי השתתפות בבחירות היא הזדמנות להשפעה פוליטית (10.5%); והבעת אמון ותמיכה בחברי הכנסת המייצגים את הבוחר (9.8%).

מתברר שההקמה מחדש של הרשימה המשותפת כמעט שלא השפיעה על שיקולי ההצבעה - רק 5.9% מאלה שמתכוונים להצביע ביום הבחירות ציינו זאת כשיקול שיעודד אותם להגיע לקלפי.

ומה לגבי הצד השני, של אלו שאינם מתכוונים להצביע? ובכן, בקרב אלו הסיבה העיקרית להימנעות מהשתתפות בבחירות או מתלבטים אם להצביע, היא העמדות הפוגעניות שמשמיעים פוליטיקאים יהודיים כלפי הציבור הערבי (34.0%). במילים אחרות, הציבור הערבי לא ישכח לנתניהו את אמירת "הערבים נוהרים לקלפיות", ואמירות נוספות בקמפיין הנוכחי המזהירים מפני שותפות של הפוליטיקאים הערבים בממשלה של בני גנץ.

סיבות אחרות לאי-הצבעה בן התחושה שאין מפלגה שמייצגת את הבוחר הערבי (20.6%); חוסר עניין או עניין מועט בפוליטיקה (19.4%); והתנגדות עקרונית להשתתפות בבחירות לכנסת (17.8%).

הממצאים מלמדים עד כמה רטוריקה פוגענית מצד מפלגות הימין משפיעה לרעה על כוונות ההצבעה בציבור הערבי. יש לייחס ממצא זה לשידורי התעמולה של הליכוד, המרתיעים את הציבור מפני אפשרות הקמתה של "ממשלת שמאל-ערבים", ואולי גם לפרשת מצלמות המעקב בקלפיות - עניין שלא נבחן לאור העובדה שנתוני הסקר נאספו לפני שיוזמת החקיקה בעניין המצלמות נדחתה בכנסת. 

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים