בסרטון שפרסמו בפייסבוק ניצבים חברי הכנסת אורית פרקש-הכהן ויועז הנדל מכחול לבן בחצר מסעדה שמתהדרת בתעודת כשרות אלטרנטיבית של ארגון צהר. אחרי שהנדל מסביר כמה חשוב לפרק את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית, פרקש-הכהן ממשיכה: "הגיע הזמן שאנשים כמונו, שאוכלים מוצרים כשרים מחוץ לארץ באישור הרבנות האורתודוכסית בחו"ל - אין שום סיבה שכשהמוצרים האלה יגיעו לישראל, נשלם פעם שנייה על הבדיקות של הרבנות הראשית".
צופות וצופים שאינם בקיאים בנפתולי מערך הכשרות בישראל ודאי קיבלו את הרושם שהרבנות נוהגת לערוך בדיקות כשרות משלה למוצרי מזון מחו"ל ולגבות תשלום על השירות. האם הרבנות אכן משלישה לקופתה תשלום כזה, ואם לא - מי כן?
ננתח את התהליך שלב-שלב: חוק איסור הונאה בכשרות מעניק לרבנות ולנציגיה מונופול על הנפקת תעודות כשרות למוצרים ולמסעדות. על אישורים שמונפקים בישראל היא גובה אגרה בעצמה. אשר למוצרים כשרים מן התפוצות - הפיקוח עליהם מסור בידי גופים פרטיים, וכל עוד הם נמכרים מעבר לים אין לרבנות נגיעה אליהם. דא עקא, מי שמייבא אותם לישראל, רשאי לשווקם לחנויות כמוצרים כשרים רק אחרי שקיבל אישור פרטני מהרבנות. את האישור הזה מנפקת מחלקת היבוא בארגון אחרי עיון בטפסים של הגוף המפקח בחו"ל.
ברבנות לא בודקים את המוצרים בעצמם: הם רק בוחנים את הניירת שמתעדת את תהליכי הייצור בחו"ל. אבל יש מכשול נוסף: הרבנות סומכת רק על בדיקות הכשרות של קומץ ארגונים בחו"ל: 38 ארגונים ו-91 רבנים, ליתר דיוק, כפי שמצוין כרגע באתר האינטרנט שלה. בלי תעודה מארגון כזה, יבואן לא יוכל למכור בארץ.
מה הבסיס לטענה על תשלום כפול? הרבנות מסרה ל"משרוקית" כי היא לא גובה אגרה על אישורים, לא ישירות מיבואני המוצרים ולא בעקיפין מגופי הכשרות הזרים. עם זאת, מסמך של פורום קהלת מונה את הדרכים שבהן הצורך באישור הרבנות מייקר את יבוא המוצרים הכשרים: מיעוט הגופים המוכרים בחו"ל הופך אותם למונופולים במקומם ומאפשר להם לגבות מחיר גבוה; כמו כן, הוא מצמיח "מאכערים" שמתווכים בין היבואנים לבין הגופים המשגיחים.
חוץ מזה, המנגנון עלול להוליד גם תשלומים מושחתים: לפני חודשיים מסרה הפרקליטות כי הרב יצחק ארזי, מנהל מחלקת יבוא ברבנות הראשית, יעמוד לדין בכפוף לשימוע על קבלת שוחד מיבואנים תמורת זירוז אישורי כשרות. לפי החשד, השוחד שולם לכאורה במאות אלפי שקלים ובמשקאות חריפים.
■ בשורה התחתונה: דבריה של פרקש-הכהן חצי נכונים. יבואני מזון לא נדרשים לשלם לרבנות בישראל על בדיקת כשרות שנייה למוצרים שנבדקו בחו"ל. אבל הצורך לקבל אישור מארגוני כשרות זרים שקיבלו הכרה מהרבנות כרוך לעתים במחיר גבוה ובתשלום למתווכים.
● תחקיר: ארן רונדל