כפר בדואי בנגב / צילום: רויטרס
יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר פסק בעתירה של תנועת הליכוד נגד ארגון "זזים", וקבע כי על "זזים" להירשם כגוף פעיל בחירות ואם לא כן, לא תורשה לבצע הסעות בוחרים לקלפיות. "זזים" תכננו לפעול באיזור הפזורה הבדואית בנגב, לסייע לאנשים להגיע לקלפיות ולפי פרסומים שלהם, מדובר בהסעת בוחרים כדי שיצביעו למפלגות השמאל.
לדברי השופט מלצר: "מחומר הראיות שהוצג לי, עולה כי מבצע הסעת הבוחרים של זזים ביום הבחירות, אכן עולה כדי 'פעילות בחירות' לפי חוק מימון מפלגות". הוא מציין בהחלטתו כי מייל שנשלח מארגון "זזים" לתומכיו שכותרות הייתה "ביבי נגד העם", ותכני אותו המייל העידו שמדובר בפעילות מתוכננת במסגרת יום הבחירות.
"מטרת מבצע הסעת הבוחרים אינה לשם מימוש תכלית דמוקרטית אזרחית כללית, אלא לשם תכלית נוספת, של "זזים" ביחס לכוונות ההצבעה של קהל הבוחרים, אותם הם מתכוונים להסיע, ומתוך מטרה ליצור גוש חוסם יהודי-ערבי".
העתירה נגד "זזים" הוגשה לראשונה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 על ידי תנועת "אם תרצו". באותו הדיון הראשון, הגישה תנועת "זזים" מידע לועדת הבחירות לפיו היקף הפעילות הכספית שלהם לא עולה על 75 אלף ש"ח ולפיכך, הם טענו, אין לחייבם להירשם כ"גוף פעיל בבחירות" שכן הם נמצאים מתחת לרף הכספי הקבוע בחוק. השופט מלצר דחה באפריל 2019 את העתירה, בין השאר כי בדוחק הזמנים אז לא הוגשו לו ראיות המראות ש"זזים" מוציאים סכומים גבוהים במיוחד.
לקראת הבחירות לכנסת ה 22, הליכוד עתרו פעם נוספת. לדבריהם "זזים" מתכוונים לסייע בהסעות ל-15 אלף איש המתגוררים בפזורה הבדואית, במטרה שהם יצביעו לגוש השמאל וכן הם פירטו תכנים של מייל שיצא מארגון "זזים" לפעיליו ובו מידע על חוגי בית, קמפיין גדול נגד פסילת המפלגות הערביות ועוד. עוד טענו בליכוד שבבחירות מועד א', "זזים" סייעו להסעות של 3500 איש באמצעות 75 אלף ש"ח והפעם כדי להסיע 15 אלף איש, הם יזדקקו לסכום גבוה בהרבה, החוצה את הרף המותר בחוק (הרף המותר לגוף לפעול מבלי להירשם כ"גוף פעיל בחירות").
זזים טענו בתגובה שאין בעיה בהסעת בוחרים, ככל שלא מכתיבים להם במי לבחור וכי סכומי הכסף נותרו ברף ה-101 אלף ש"ח תרומות ו-84 אלף ש"ח הוצאות, וזאת בשל היעילות הארגונית שלהם.
היועץ המשפטי לממשלה הגיב לעתירה וטען כי הצהרת זזים, שסכומי פעילותם מוגבלים, מספקים אותו ולכן אין צורך שהם ירשמו כ"גוף פעיל בחירות".
אולם השופט מלצר קבע, כי לאור המיילים ששלח הארגון לתומכיו, הם החליטו שלא להוסיף לו ראיות ומידע נוסף מפורט יותר ולכן ההצהרה הכללית על הוצאותיהם לא סיפקו אותו. "נסיבות העניין מגלות כי לבד מפעילות הבחירות עליהם הצהירו ב"זזים", הם ביצעו פעולות נוספות במהלך הבחירות לכנסת ה 21, עליהן לא הצהירו ולא נתנו הבהרות. במצב דברים זה, די בסכימה של העלויות כדי להגיע למסקנה כי הם עלו על סף הסכום הנדרש".
מלצר ביקש מ"זזים" להודיע עד ל-16 בספטמבר אם בכוונתם להירשם כ"גוף פעיל בחירות" ואם כן, יוכלו לבצע את ההסעות.
בעקבות החלטת ועדת הבחירות לקבל את עתירת הליכוד ולמנוע את ההסעות לקלפיות לא נגישות בנגב, מסרו ב"זזים" כי "ועדת הבחירות התעלמה לחלוטין בהחלטתה מציבור האזרחים הבדואים, שהעדר גישה לקלפיות מונע ממנו לממש את זכותו הדמוקרטית ולהצביע".
מנכ"לית "זזים", רלוקה גנאה, מסרה: "לצערנו החלטת ועדת הבחירות נותנת יד למאמצי הליכוד לדכא את ההצבעה של האזרחים הערבים. החלטת הועדה רצופת שגיאות עובדתיות. עתירת מפלגת השלטון נגד ארגון אזרחי בעל משאבים מוגבלים, הוכיחה את עצמה כתביעת השתקה לכל דבר".
תנועת 'אם תרצו' מסרה כי הם "מברכים את השופט מלצר על ההחלטה לאסור את הפעילות הלא חוקית של זזים. ניסיונם של ארגונים דוגמת זזים הממומנים על ידי "הקרן לישראל חדשה" להשפיע על תוצאות הבחירות סופו להתגלות שכן הציבור הישראלי לא יאפשר לגנוב את הבחירות. מדובר בניצחון ענק לדמוקרטיה הישראלית אשר מעביר מסר ברור לכל מי שמבקש להטות את תוצאות הבחירות".
הרשימה המשותפת בתגובה להחלטת יו"ר ועדת הבחירות בעניין ההסעות של ארגון "זזים":"בכפרים הבלתי מוכרים בנגב אין קלפיות או תחבורה ציבורית שיאפשר הגעה אליהן, ואתמול אסרה ועדת הבחירות על ארגון הסעות מכפרים אלה על ידי ארגון "זזים".
"ההסעות היו אמורות להיות מסופקות ע"י המדינה, שמספקת תחבורה ציבורית בחינם לשאר המצביעים, אך ממשלת נתניהו פועלת במכוון לפגוע במצביעים הערבים. זו לא דמוקרטיה וזה לא שוויון - כך נראה דיכוי גזעני של מצביעים".