כיכר אתרים בתל אביב / צילום: תמר מצפי
לפני כחודשיים נסגר מועדון "הפוסיקט" שפעל בכיכר אתרים בתל אביב, לאחר מאבק ארוך שנים של המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. רישיון העסק של המועדון נשלל כבר ב-2017, אך הוא המשיך לפעול עד לאחרונה. יזמי קבוצת JTLV, שקיבלו לידיהם את הקרקע, הודיעו כי לא יותירו בשטחם עוד את פעילותו של אותו עסק שהתגלו בו עבירות סרסרות, ניצול נשים וסמים. היזמים החליטו להפוך את הקולוסיאום גדול הממדים ממקום של ניצול למקום של תיקון חברתי רחב, והודיעו כי יקצו את השטח לפעילותן של עמותות ומיזמים אזרחיים. לפני כשבועיים, הם הופתעו לגלות שערב קבלת שבת תמים שערכו במקום המתחדש, הוליד כותרות גדולות בתקשורת שבישרו כי אותו קולוסיאום, לשעבר מועדון החשפנות "הפוסיקט", הופך עתה לבית כנסת.
"זה היה פייק ניוז מטורף. קיבלנו את הבניין לידינו ערב תשעה באב, ובשל הסמליות, אמרנו שצריך לקרוא את המגילה ולהביא אנשים שידברו על המשמעות של התאריך. אז עשינו אירוע כזה, ורצינו גם לעשות קבלת שבת ישראלית, רק כחלק מהפעילות. ואז, קמנו בבוקר לכותרות שהמקום הפך להיות בית כנסת. זה היה נורא עצוב", מספר לגלובס יקיר שגב, יזם חברתי ותיק ומיוזמי הפרויקט. "אף אחד מהעיתונאים לא התקשר לשאול אם זה נכון. גם אחרי שאמרנו שזה לא נכון, לא תיקנו. זו הרי כותרת כל כך טובה - ממועדון חשפנות לבית כנסת. והסיפור הזה המשיך לרוץ. כל מה שהוא טיפה יהודי מיד מקפיץ אנשים - הדתיים כועסים שהיה כתוב שהקמנו בית כנסת רפורמי, החילונים כעסו שהקמנו בית כנסת, והסיפור הזה הוא הרי בכלל לא נכון. זה רחוק ממה שאנחנו מתכננים לעשות במקום".
מהו סוג המיזמים שיפעלו במקום?
"זה בית לפעילות חברתית מגוונת, אמנים, תרבות ישראלית, חיילים משוחררים, ארגוני נשים - זה מקום שיעשה תיקון לנשים. ממקום שניצל נשים - למקום שיעשה טוב. אנחנו נתחיל פרויקטים של נשים בסיכון וניתן עדיפות למיזמים נשיים. זה מקום למיזמים חברתיים שיש להם רעיון איך לעשות טוב למדינת ישראל וצריכים את הסיוע שלנו ושל הקהילה. המקום כרגע בהרצה - הוא רק נפתח רק ב-1 בספטמבר. יש כל הזמן קבוצות שבאות, אנחנו עדיין לא בתפוסה מלאה וכל מי שיש לו מיזם חברתי ורוצה לעבוד מכאן מוזמן לפנות אלינו. כרגע אנחנו מפעילים את המקום גם כדי ללמוד בעצמנו. מגיעות אלינו המון קבוצות שיש להן רעיונות טובים, לא כל השכל נמצא אצלנו. הרעיונות הטובים באים מלמטה".
יש דרישות מסוימות שיזמים שפונים אליכם צריכים לעמוד בהן?
"מיזמים לא פוליטיים שעושים טוב לחברה. אנחנו בונים את הכללים עכשיו. כרגע הנכס מופעל בהרצה, ואנחנו מגייסים כסף. בעוד כמה חודשים נערוך שיפוץ במקום: אנחנו רוצים להפוך את הקומה התחתונה שלו לבית ספר לתכנות ובישול עבור אוכלוסיות בסיכון. אנחנו מתכננים במסגרת השיפוץ גם לפתוח את כל החלונות שנאטמו מבפנים - כך שמתוך המבנה יראו את הים ואת הכיכר, ושהעיר תראה את מה שקורה בתוך המבנה. ממקום של הסתרה וזכוכיות שחורות - אנחנו נהפוך את המקום לשקוף ופתוח. יש לנו הרבה מאד עבודה".
אולי זו גם התשובה שלכם לביקורת על הקמת המגדלים הגבוהים בסמוך לים.
"השימוש במבנה הזה הוא מנותק מהוויכוח על המגדלים. יש תכניות בנייה שנידונות ומתקדמות. הנוכחות של הפוסיקט לא הזיקה או עזרה לזה. היזמים פשוט החליטו שבנכס שלהם הם לא מוכנים שתהיה פעילות כזו. זו גם לא הפעם הראשונה שהם עושים את זה - הם גם עשו את זה עם בית אליאנס בירושלים, ליד השוק. בעוד כמה שנים יקום שם מתחם של מלונות ודיור, ועד אז עמותת 'רוח חדשה' משתמשת בבניין. יש שם פעילויות של אמנים ועמותות, חממה של מעצבים. זה מבנה שהוא 100% לטובת הציבור".
יש שם למקום החדש?
"אין לו שם עדיין, יש לו מוטו - הקמות מהריסות. מי שיש לו רעיון לשם למקום - מוזמן להציע".
"באמת עניין של לעשות טוב"
שגב הוא איש חינוך ויזם חברתי; הוא עבד לאורך שנים עם נוער במצוקה, הדריך במכינה קדם צבאית, הקים את 'רוח חדשה' הירושלמית, היה יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, וגם מראשי תנועת המחאה שקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה. למרות שידו נקטעה כשהיה פעוט בן שלוש, הוא הנחישות שלו הובילה אותו לשרת בצה"ל כמפקד צוות לוחמים בסיירת אגוז. כששמע שכיכר אתרים עוברת לידיה של קבוצת JTLV איתה כבר חווה ניסיון מוצלח בעבר, הציע ליזמים להשתמש במבנה עבור פעילות חברתית. יחד עם היזם החברתי אייל בירן, הוא מפיח חיים בתוכנית. עד שיגיעו הדחפורים לכיכר אתרים וישטחו אותה לטובת פיתוח של כ-80 אלף מ"ר של דירות יוקרה ומלונות, ישמש המבנה לפעילות חברתית אליה מקדיש שגב את חייו. "היזמים מפסידים כאן לא מעט כסף. הדבר הראשון שהם עשו כשהם קנו את השטח היה להודיע למועדון הפוסיקט שהם צריכים להתפנות, וזה עולה להם מאות אלפי שקלים בשנה. זו החלטה אמיצה מתוך נדיבות לב, אלו פשוט אנשים שאכפת להם. זה לא עניין של השבחת הנכס, זו גם ככה הקרקע הכי יקרה בארץ. זה באמת עניין של לעשות טוב", הוא אומר.
כשנסגרו שערי המועדון, האירו פעילות חברתיות את תשומת ליבם של היזמים לכך שישנן נשים שעלולות להיפגע, שכן יאבדו את מטה לחמן בלא חלופה. היזמים החליטו להציע לנשים שעבדו עד לאחרונה במועדון מענק שיקום. "כל אישה שנפגעה ותרצה לעשות שינוי בחיים שלה, היזמים ייתמכו בה ויקצו עבורה מענק שיקום, מהכשרה מקצועית לסיוע בצרכים פרטניים", מספר שגב. "קיבלנו כבר כמה פניות ואנחנו מטפלים בהן. המילה שכל הזמן חוזרת בשיחות בנינו ובהרגשה שמלווה אותנו, היא שזה תיקון שחייב להיעשות. אנחנו רוצים לתקן את מה שהיה שם ולסגור את המעגל הזה. אם ניצלו שם נשים - אנחנו רוצים לעזור להן. אם זה היה מקום של ציניות - אנחנו רוצים שזה יהיה מקום של תקווה. אנחנו רוצים לעשות טוב לחברה הישראלית ולא לפגוע באף אחד. לנשים שעבדו שם יש סיפורים מורכבים, ואנחנו רוצים שהתהליך האישי שלהן יסתיים בטוב".
"זו יוזמה מדהימה, שוב החברה האזרחית לוקחת אחריות. האדם שקנה את האזור הרי לא חייב כלום לאף אחד, וזה מראה שהלב שלהם במקום הנכון", אומרת נעמה גולדברג, שהקימה את עמותת 'לא עומדות מנגד' המסייעת לשורדות זנות. מישהי שעבדה שנתיים במקום הזה אמרה לי: 'המקום הזה הוא גיהינום עלי אדמות, הגוף והנפש שלי נאנסו שם, בכל יום חזרתי הביתה בוכה'. זאת הזדמנות עבור נשים שרוצות לצאת מהמעגל להיעזר ולקבל סיוע, ואני מעודדת אותן לפנות ליזמים".
שורדות זנות לא ממהרות לבקש סיוע מגורמים חיצוניים.
"הרבה מאד נשים לכודות במצב שהוא ללא מוצא, מכל מני סיבות. זה מה שהן הכירו כל החיים, מה שהן חושבות שהן מסוגלות, או שהן משלמות חובות עתק ומכורות לסמים. בדרך כלל במצבים האלו כרוך סיפור חיים מאד קשה. לכן, יש כאן קושי כפול - גם בלפנות לעזרה - מול המדינה ומול מי שמציע. הנשים הללו חוששות מחשיפה - לומר שאני צריכה שיקום, זה לא דבר קל. אם אני אומרת לנשים שמגיע להן לא מעט כסף מהמדינה, הן לא רוצות לעבור תהליך של מיצוי זכויות. אלו נשים שאיבדו אמון בעולם, והעולם לא דאג להן. הן מגיעות לרוב מרקע מאד קשה ורגילות לדאוג לעצמן. הן לא תמיד מקבלות יחס מכיל ומבין, והן חוששות להיות מבוזות. הן צריכות לסמוך על זה שיאמינו להן ויסייעו להן. הן איבדו את ההגנה שלהן, וצריך להשיב להן את האמון. לא פגשתי אף אישה בזנות שהתעשרה - הן כולן מאד מאד עניות. זה כסף מלוכלך שהן משתמשות בו לפיצוי על מה שהן עברו. הן מאד מאד טראומטיות, עם קשיי תפקוד וחרדות אחרי מה שעברו. התפקוד של רובן מאד נמוך, הן הלומות קרב ויש מעט מאד מסגרות בארץ שמתמחות בשיקום שלהן".
מה דורש שיקום של נשים שרוצות להיחלץ ממעגל הזנות?
"יציבות כלכלית, קודם כל. הן צריכות כמובן גם תמיכה ומעטפת רגשית. יש כאלו שלא יודעות מאיפה הארוחה הבאה שלהן תגיע. תחשבי אפילו על טיפולי שיניים - אם לקחת סמים הרבה שנים, יעלה לך אלפי שקלים לשקם את השיניים שלך. את יכולה להיות בת 30 ולהיראות כפליים מגילך. קשה להן מאד למצוא עבודה, מעט אנשים מסכימים להעסיק אותן. הערך העצמי שלהן ירוד. יש צרכים פרטניים - יש כאלו שבתהליך שיקום וצריכות כסף ללימודים. אבל הצרכים הם לרוב בסיסיים, למשל: להיות מסוגלת לישון בלילה בלי לקום בצרחות".