גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה ההצבעה אומרת על המעמד הסוציו-אקונומי

מצביעי הימין, שאינו דוגלים במדינת רווחה, זקוקים לה יותר ממצביעי השמאל, שכן דוגלים בה. ישראל ביתנו נוטה היום לשמאל סוציו-כלכלי יותר מלימין ביטחוני-מדיני

קלפי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
קלפי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

לפי תכונותיהם הסוציו-כלכליות האזרחים-הבוחרים תואמים לרוב את הגושים הפוליטיים המקובלים. אבל בארץ, בוחרי הימין והשמאל המדיני-ביטחוני אינם מחזיקים לרוב בהשקפת עולם סוציו-כלכלית של הימין או השמאל. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בשילוב תוצאות הבחירות האחרונות ב-201 יישובים בישראל.

אצל מצביעי המפלגות הערביות נרשמה ההכנסה הממוצעת הנמוכה ביותר; והגבוהה ביותר בקרב מצביעי העבודה וכחול לבן. בקרב המצביעים היהודים, למצביעי יהדות התורה וש"ס ההכנסות הממוצעות הנמוכות ביותר. בקרב מצביעי המפלגות היהודיות החילוניות, למצביעי ישראל ביתנו ההכנסה הממוצעת הנמוכה ביותר. ככלל, הכנסת מצביעי השמאל, ללא ערבים, היא בכ-1,000 שקל, כ-12%, גבוהה יותר לחודש מאשר הכנסת מצביעי הימין, ללא הדתיים.

ההכנסות הממוצעות הן במתאם חיובי עם שיעור הזכאים לתעודת בגרות ועמידה בדרישות האוניברסיטאות. אמנם משתנה זה אינו מודד את השכלתם הממוצעת של המצביעים, אך מייצג את פוטנציאל ההשכלה של הבוחרים לפי מקומות מגוריהם. אחוז הזכאים לתעודת בגרות הוא הנמוך ביותר בקרב מצביעי יהדות התורה, והגבוה ביותר במצביעי כחול לבן והעבודה. האחוז הנמוך יחסית של הזכאים בקרב מצביעי מרצ ב'שלישייה הפותחת' קשור ליישובים הערביים. אחוז הזכאים נמוך יחסית למצביעי המפלגות הערביות לעומת מצביעי המפלגות היהודיות החילוניות, אך גבוה ביחס למצביעי המפלגות הערביות לעומת המפלגות היהודיות החרדיות. ככלל, אחוז הזכאים לבגרות גבוה בשמאל היהודי, לרבות הערבים, מאשר בימין היהודי, לרבות מצביעים דתיים לימין שאינו דתי.

שיעור הפטירות הממוצע מתוקנן לגיל ל-1,000 נפש (לפי 125 יישובים) הוא הנמוך ביותר (תוחלת חיים ארוכה ביותר) בקרב מצביעי כחול לבן, העבודה ויהדות התורה; וגבוה בקרב מצביעי המפלגות הערביות. מבין מצביעי המפלגות היהודיות, שיעור הפטירות גבוה יחסית בקרב מצביעי ישראל ביתנו. מצב הבריאות לפי מודד זה תואם נגישות לשירותי רפואה, מדוד לפי המרחק מבית חולים. המרחק הגבוה ביותר, כ-18 ק"מ, נמצא למצביעי המפלגות הערביות, ונמוך ביותר, כ-6.5 ק"מ למצביעי כחול לבן והעבודה. המרחק גדול יחסית, כ-10 ק"מ, נרשם למצביעי יהדות התורה וישראל ביתנו. ככלל, מצביעי הימין, ללא הדתיים, רחוקים יותר ממרכזים רפואיים מאשר מצביעי השמאל (ללא ערבים).

הניתוח הסטטיסטי הסוציו-כלכלי יוצר ארבע גושים. ראשון: פרופיל סוציו-כלכלי גבוה יחסית, מבוגרים ותיקים במרכז הגיאוגרפי והכלכלי - כולל את מצביעי כחול לבן, העבודה ומרצ (ללא ערבים). גוש שני: הצעיר באוכלוסייה היהודית עם פרופיל סוציו-כלכלי נמוך, אבל תוחלת חיים גבוהה, בפריפריה הגיאוגרפית - כולל את ש"ס ויהדות התורה. איחוד מפלגות הימין דומה בתכונותיו למצביעי הליכוד. קיים קשר סטטיסטי רופף בין תכונות מצביעי המפלגות החרדיות למצביעי הליכוד. מצביעי יהדות התורה מנוגדים בתכונות סוציו-כלכליות למצביעי הליכוד.

גוש שלישי: המפלגות הערביות - חד"ש-תע"ל היותר מרכזית מרע"ם-בל"ד, מובילה בכל הקריטריונים הסוציו-כלכליים. גוש רביעי: הליכוד, ישראל ביתנו וכולנו, וכן איחוד מפלגות הימין. אלה בתווך הסוציו-כלכלי בין המפלגות החרדיות (או היהודיות דתיות) לבין כחול לבן, העבודה ומרצ. למצביעי כולנו דמיון סטטיסטי חיובי (פחות מאשר לליכוד), למצביעי כחול לבן והעבודה. בגוש זה בולט מצבם הכלכלי הנמוך יחסית של מצביעי ישראל ביתנו, המבוגרים יחסית, עם עולים חדשים בפריפריה.

אם הדמיון בין תכונות סוציו-כלכליות יתורגם למעברי בוחרים, יש הסתברות גבוהה יחסית למעבר בוחרי העבודה לכחול לבן, ופחות ההיפך נוכח הברית בין העבודה וגשר, עם מצביעים בפריפריה. כן יש הסתברות לנדידת בוחרים של כולנו לכחול לבן ולעבודה. באופן דומה, יש סיכוי למעבר דו-כיווני של בוחרים בין הליכוד לישראל ביתנו, בין ש"ס ליהדות התורה ובין שתי המפלגות הערביות.

מצבה הסוציו-כלכלי הנמוך יחסית של ישראל ביתנו שונה, במבחן חילוני, ממצב המפלגות החרדיות. לישראל ביתנו דרושה מדיניות רווחה ובריאות חברתית מתקנת, השונה מזו שדרושה לציבור החרדי. מעניין שאידיאולוגית, מדיניות רווחה חילונית מתקנת לישראל ביתנו תתאים גם לאוכלוסייה הערבית, עם הדגשים שונים בשל גילם הצעיר של הערבים והמבוגר של ישראל ביתנו.

הכותבים הם חוקרים באוניברסיטת בן גוריון

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

החורף המאוחר שחק את רווחי דלתא מותגים ומוביל לסייל במניות האופנה

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים