קלפי בבחירות הקודמות/ צילום: איל יצהר
על רקע הבחירות לכנסת הדריכות בשוק ההון נמוכה למדי, ואף יש מי שהגדיר אותה כ"שואפת לאפס" - וזאת בשל הערכות הפעילים שלפיהן לא תהיה השפעה משמעותית להרכב הממשלה העתידית בישראל על כיוון השוק המקומי בהמשך.
גם לפני הבחירות הקודמות, שנערכו לפני כחצי שנה, השוק לא הציג דריכות יוצאת דופן. לאחריהן נרשמה מגמה חיובית בבורסה בתל-אביב, שיוחסה גם לעובדה כי תוצאות הבחירות לא הביאו עימן הפתעות - ובכך סיפקו את הוודאות אשר אותה השוק אוהב (ובסופו של דבר לא התממשה בשל חוסר היכולת להרכיב ממשלה) - וגם לכיוון החיובי שנרשם באותה עת בשוקי העולם.
מאז הבחירות הקודמות שנערכו בחודש אפריל ועד כה התחזק מדד ת"א 35 בכ-2%, אולם השינויים שרשם במהלך התקופה הושפעו בעיקר מהנעשה בעולם. כך לדוגמה, את חודש אוגוסט סיכמה הבורסה המקומית בירידה חדה של כ-4%, בהשפעת הכיוון שנרשם בחודש זה בבורסות בארה"ב.
בפרספקטיבה נרחבת יותר, עלייה נאה של כ-115% שמציגה הבורסה מאז החלה לכהן ממשלת בנימין נתניהו השנייה, לפני כעשור, נרשמה בתקופה שבה הציגו שוקי העולם עליות חדות יותר. כך, לדוגמה, מדדי S&P 500 והדאו ג'ונס האמריקאים מציגים באותה תקופה עליות חדות יותר, בטווח של כ-240%-270%.
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי, אומר כי "זה לא חדש שהשוק המקומי נותן משקל יחסית נמוך להתפתחויות הפוליטיות, אלא מגמה שנמשכת כבר כמה שנים, וזאת בשל ההערכה שלא יירשמו שינויים משמעותיים בתפיסת העולם הכלכלית של הממשלה גם לאחר הבחירות.
"יכול להיות שאם היינו בתקופת המחאה החברתית, והאג'נדה של הבחירות הייתה מתנהלת סביב המישור הכלכלי, השווקים היו מגיבים אחרת לבחירות, אבל עכשיו זה לא קורה, כי הבחירות לא מתנהלות סביב נושאים כלכליים, והם לא נמצאים במרכז הדיון, ותגובת השוק בהתאם".
גוזלן מוסיף ואומר כי "הבחירות בישראל לא מתנהלות בדרך-כלל סביב אג'נדה כלכלית, ובגלל זה קשה לזכור תוצאות של בחירות שהובילו לתזוזות דרמטיות בשוק, אולי בעבר הרחוק. רוב הדברים שהשווקים מגיבים אליהם קשורים להתרחשויות בעולם, בין אם צפי להאטה כלכלית ובין אם ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות, ונראה כי זה גם מה שימשיך להכתיב את הכיוון קדימה".
לדבריו, "בשנים האחרונות לא ראינו שינויים גדולים בתפיסת העולם הכלכלית של הממשלה, וגם במבט קדימה מרחב הפעולה של ממשלה עתידית לא נראה כמה שיוביל לשינוי דרמטי כלשהו, למרות שכל ממשלה שתורכב תידרש לבצע איזשהו שינוי כדי להתמודד עם הגירעון.
"גם מצד האלטרנטיבה השלטונית, המפלגות מספקות הצהרות כלליות בתחום הכלכלי, לא דברים קונקרטיים. אם יהיה שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות, כמו לדוגמה הסטת כספים לכיוון של השקעות, מה שיכול להשפיע על שוקי הריבית, הדבר יוכל לקבל ביטוי בשוק, אבל זה מוקדם מדי ולא על הפרק כרגע".
בהראל ביטוח ופיננסים ציינו כי "בין הסוגיות הרבות שיגיעו מהר מאוד לפתחה של הממשלה החדשה ניתן לציין במישור הכלכלי במיוחד שני נושאים: עליית הגירעון ופתיחת הסכמי השכר במגזר הציבורי". עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, ציין כי "אנו מעריכים שהגירעון כאחוז מהתוצר ימשיך ויעלה במתינות, זאת בהנחה שלא יהיו הכנסות חריגות. סביר שנראה פעולה ממשית של הממשלה להורדת הגירעון, שתכלול קיצוץ תקציבי, עליית מסים ואף גידול ביעד הגירעון בתקציב שנת 2020".
לפי קליין, "לשני הנושאים השפעה חיובית על האינפלציה הקצרה" - וזאת אחרי שאמש נודע כי מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.2%, בהתאם לציפיות השוק.
בעניין השפעות המתרחש בעולם על כיוון השווקים, כשבמרכז מלחמת הסחר הנמשכת בין ארה"ב לבין סין, ציינו בהראל כי "לאחר שבחודש אוגוסט העימות בין סין לבין ארה"ב החריף, בשבועיים האחרונים הלהבות ירדו משמעותית. נשיא ארה"ב הודיע שידחה בשבועיים (עד אמצע אוקטובר) את סבב המכסים הנוסף, כמחווה לממשל בסין. במקביל, הממשל הסיני הודיע שישעה את יישום המכסים על יבוא מוצרי מזון מארה"ב (בעיקר סויה). הצעדים הללו, לצד סיום תפקידו של היועץ המיוחד ג'ון בולטון, שהיה הניצי ביותר בנושא הסחר, והדיווחים (הלא רשמיים) שארה"ב שוקלת לבטל חלק מהמכסים שכבר עלו, תרמו לירידה בסיכונים בשווקים".