גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"איך מטפלים בגירעון?" שאל ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל והשיב מיד - "הדרך שאני מטפל בגירעון זה קודם כל לקצץ בהוצאות ולא להעלות מסים, כי מה קורה כשאני מעלה את שיעורי המס? אני מקבל פחות מסים ומגדיל את הגירעון. לכן לא תהיה העלאת מסים. יהיה קיצוץ. משרדי הממשלה יש להם לא מעט בזבוז, עדיין יש רבדי שומן שלא טיפלנו בהם, אם כי פחות ממה שהיה".

כיצד תתמודד ממשלת ישראל הבאה עם הבור התקציבי שתקבל בירושה? משיחות עם ותיקי אגף התקציבים, ממונים לשעבר על התקציבים, שהובילו בעבר תהליכי הכנה ואישור של תקציבי מדינה, בנינו תרחיש בסיס שמציג את דרך הפעולה הסבירה ביותר בה תנקוט הממשלה הבאה.

הדרך הזו, נגלה כבר כעת, מורכבת בעיקר מהעלאת שלושה מסים: המע"מ, מס הכנסה ומס החברות. כל שאר הצעדים האפשריים ובהם ביטול עיוותי מס ופטורים ממס, קיצוץ רוחבי או קיצוץ בתקציבים לסקטור מסויים - יושפעו אמנם מהרכב הממשלה הבאה, אך יש להם חשיבות משנית מבחינה פיסקלית.

משום כך, לפחות לדעת בעלי הניסיון בתחום, אין משמעות רבה לשאלה איזו ממשלה תורכב בסופו של דבר. ממשלת ימין-חרדים צרה, ממשלת אחדות של מפלגות הימין-מרכז או ממשלה אחרת - כולם ייאלצו בסופו של דבר להעלות את אותם מסים. כיצד יסבירו לנו הפוליטיקאים את הפליק-פלאק שהם מתכוונים לעשות ומה בכל זאת ההבדלים בין ממשלת אחדות לממשלת ימין צרה - נסביר מיד.

הפולטיקאים מדברים הכלכלנים סופרים

דברי נתניהו על תוכניותיו לטיפול בגירעון אינם מפתיעים. יתירה מכך, הם אינם שונים מדברי יריביו הפוליטיים העיקריים, ראשי מפלגת כחול לבן. גם יאיר לפיד, הבכיר בצמרת כחול לבן שמרכז את ההתבטאויות בנושאים הכלכליים, אמר כי יתנגד להעלאת מסים ויבחר תחת זאת לקצץ בהוצאות מיותרות של הממשלה.

למעשה, מכל המפלגות התמודדות בבחירות לכנסת ה-22 שמענו בימים האחרונים התנגדות גורפת להעלאת מסים. רק אחת, מפלגת העבודה, מציעה להעלות את שיעור מס היסף שמוטל על בעלי שכר גבוה, אך מנגד רוצה להגדיל את הוצאות המדינה בצורה ניכרת, כך שהגירעון עצמו לא יקטן. אגב, שר האוצר הנוכחי משה כחלון הכריז כי יתנגד גם להקטנת הוצאות הממשלה והסביר כי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיית הגירעון היא "שינוי סדרי עדיפויות".

בעוד הפוליטיקאים מפזרים הצהרות לפני הבחירות, באוצר מכינים את תוכנית תקציב 2020 והמצגות הנלוות לה לקראת הצגתן לשר האוצר הבא ולאחר מכן לראש הממשלה ולממשלה (ראה לו"ז מפורט): הגירעון הצפוי בתקציב המדינה הבא עומד על כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-4% תוצר. הדרג המקצועי באוצר מתכוון להמליץ לממשלה לקבוע יעד גירעון של 2.5% לשנת 2020, מה שיחייב אותה לנקוט בצעדי צמצום בהיקף של 22.6 מיליארד שקל לפחות.

הדרג המקצועי באוצר, שעמל על תקציב 2020 תקופה ארוכה בהרבה מהמתוכנן, הכין גם רשימה ארוכה של צעדי צמצום אפשריים שיוצגו לשר האוצר הבא. מדובר, בין היתר, בביטול הפטור ממע"מ ליבוא אישי (שנחשף אתמול ב"גלובס"), ביטול (מלא או חלקי) של הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות, מיסוי "בריאותי סביבתי" של משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, מיסוי שירותים דיגיטליים (יישומונים בתשלום), צמצום תקרת הפטור ממס להפקדות בקרנות ההשתלמות, היטל גודש, שינויים בחוק לעידוד השקעות הון ועוד ועוד.

מה הם הצעדים ואיך ישווקו אותם

היתרון המשותף לכל הצעדים האלה, הוא שאינם אמורים לפגוע בצמיחה הכלכלית, משום שהם באים לתקן עיוותים בשיטת המס. החסרונות המשותפים לכל הצעדים האלה הם שניים. ראשית, כל אחד ואחד מהם מגדיל את הכנסות המדינה בסכום קטן יחסית - ולכן יש צורך במספר רב של מהלכים כדי לסגור את הבור. שנית, קשה מאוד להעביר אותם במסלול המפרך עד לאישור התקציב בכנסת בקריאה שלישית - כל מהלך כזה פוגע באינטרסים כלכליים של קבוצת לחץ כזו או אחרת.

כיצד יסתיים המפגש הצפוי בין ההגיון הכלכלי של הדרג המקצועי באוצר להגיון הפוליטי של הממשלה? לשם כך נזקקנו לניסיונם של הממונים הקודמים שהיו שם בסבבבים האחרונים - וזו הערכתם.

ראשית, הם אומרים, סביר להניח כי יעד הגירעון בתקציב יועלה עד לכמעט 3% - הקו האדום של כל ממשלות ישראל האחרונות. בדרך זו כבר יצומצם הבור התקציבי ב-7-8 מיליארד שקל. דרך המלך להגדלת הכנסות המדינה היא העלאת המע"מ, מס הכנסה ומס החברות בשיעור של 1% - מהלך כזה מגדיל את הכנסות המדינה בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. מתוך כל שאר הצעדים שהאוצר מבקש לקדם - ושאותם מנינו למעלה - ניתן להערכת ותיקי האוצר להשיג תוספת הכנסות של מיליארד אחד או שניים, לאחר תהליכי הסינון והניפוי שיעברו בממשלה ובכנסת.

ומה באשר להוצאות הממשלה? כאן סבורים הכלכלנים כי בניגוד להצהרות הפוליטיקאים - אין הרבה שומנים שניתן לקצץ. הקיצוץ האמיתי היחיד שהאוצר מצליח להעביר בשנים האחרונות הוא זה המכונה קיצוץ רוחבי או טיפש. אלא שבמסגרת אישור תקציב 2019, כבר הוחלט לקצץ קיצוץ רוחבי עתידי של 2.5% מתקציב 2020 וקיצוץ של 7% בתקציב 2021.

הבעיה של האוצר במקרה זה תהיה חריגה מתקרת ההוצאה - אך ניתן יהיה להתגבר עליה בדרך פשוטה ומאוד מקובלת בשנים האחרונות: העלאת תקרת ההוצאה באמצעות שינוי החוק.

אז איך יסבירו לנו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים את העובדה שהעלו מסים למרות שהצהירו בדיוק להפך? להערכת ותיקי האוצר התשובה תהיה: זמניות. "יגידו לציבור שמדובר בהעלאת מסים זמנית, לשנה או לכל היותר לשנתיים", אומר לנו ממונה לשעבר על התקציבים, "ויבטיחו שהמסים יחזרו לרדת מיד לאחר שהבעיה תיפתר.

בנוסף, יעשו ויתור כלשהו ואותו יבליטו מאוד. למשל, יחליטו שהעלאת מס ההכנסה ב-1% לא תחול על מדרגת ההכנסה הראשונה, ולכן יגידו לנו שמעמד הביניים לא יושפע מהעלאת המס. לצד זה יגידו לציבור שהתקציבים החברתיים גדלו מאוד, שזו חצי אמת כי התקציבים האלה היו אמורים לגדול במילא בגלל הגידול באוכלוסייה והתחייבויות ישנות, אבל זה לא יפריע לפוליטיקאים לטעון שיש שינוי בסדרי העדיפויות.

ממשלת אחדות מול ממשלת ימין צרה

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה המעניינת מבחינת הבוחר - כיצד יושפע תקציב המדינה מהרכב הממשלה הבאה. אז אחרי שאמרנו שהמהלכים הגדולים צפויים לקרות בכל קונסטלציה, הנה בכל זאת כמה אבחנות רלוונטיות.
ראשית, אפשר לומר שממשלה צרה תקשה מאוד על האוצר לקדם מהלכים לא-פופולריים, ובמיוחד כאלה שפוגעים בקבוצות לחץ שיש להם ייצוג והשפעה בקואליציה. סביר להניח, כי במסגרת ממשלת ימין-מרכז רחבה, תושג הסכמה על צמצום והגבלה של מספר השרים. בכך תיפתח הדרך לצמצום מספר משרדי הממשלה - צעד שיכול לחסוך למדינה הוצאות בהיקף של 50-150 מיליון שקל לשנה. בממשלה צרה, לעומת זאת, צפוי שמספר השרים יישאר גבוה, לאור כוח המיקוח הגבוה יותר שיהיה לכל סיעה החברה בקואליציה.

ממשלה ללא חרדים עשויה לקצץ בתקציבים ייעודיים למגזר ובראשם התמיכות באברכים, שהיקפם מגיע ל-1.3 מיליארד שקל לשנה וצעדים נוספים שנעשו בתקופת ממשלת נתניהו-לפיד. בממשלה כזו יש גם היתכנות רבה יותר להעלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים - צעדים שיהיו לא-פופולריים בממשלת ימין-חרדים צרה. בממשלה צרה שכזו, ההיתכנות לקיצוץ כלשהו בהוצאות (מעבר לקיצוץ הרוחבי המסורתי) תהיה נמוכה. עם זאת, ההתנגדות של השותפים הקואליציוניים להעלאות מסים עשויה להיות חלשה יותר, במיוחד מס חברות ומסים שפוגעים בבעלי שכר גבוה - ההתנגדות העיקרית למהלכים כאלה תבוא מצד ראש הממשלה. 

עוד כתבות

ג'רום פאוול, נגיד הפד האמריקאי / צילום: Reuters

פאוול: הפדרל ריזרב נחרץ במאבק להורדת האינפלציה בארה"ב

ג'רום פאוול, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, מביע ביטחון ביכולת לרסן את עליית המחירים בלי לגרום למיתון - אבל מצביע גם על האתגרים

סופר-פארם / צילום: בר - אל

קבוצת מקאן זכתה בתקציב הפרסום של סופר-פארם בהיקף של כ-80 מיליון שקל

הקבוצה תלווה את רשת הפארם בכל הקשור לרכישת מדיה, אינטרנט, פרסום מבוסס תוצאות וליווי אסטרטגי ● המשרד החדש של רם ברוך ונדב פרסמן יטפל בקריאטיב ● תקציב סופר-פארם טופל ב-30 השנים האחרונות בבאומן-בר-ריבנאי

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בנעילה בבורסה; אל על וישראכרט צנחו לאחר הדוחות

מדד ת"א 35 ירד ב-0.4% ומדד ת"א 90 נסוג ב-0.5% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.85 מיליארד שקל ● אל על, אאורה, תורפז ועוד רבות פירסמו דוחות

מיכל וולדיגר, הציונות הדתית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם עיתונאים ונציגי ציבור מודרים מדיוני ועדת סל התרופות?

ועדת סל התרופות חשופה לתקשורת, ומבקר המדינה דווקא שיבח זאת. ועדיין אפשר לשפר ● המשרוקית של גלובס 

אדי ברונשטיין, הבעלים של סנטר קאר / צילום: תמונה פרטית

בעל סוכנות רכבי יד שנייה שמנסה להתחרות בשחקנים הגדולים בתחום: "המדינה לא מבינה שבסופו של דבר המחיר הסופי משורשר לצרכן"

אדי ברונשטיין, בן 52 מאזור, נשוי+3 ● הבעלים של סנטר קאר ● "המדינה מצד אחד נותנת ומצד שני לוקחת. מצד אחד משרדי התחבורה והכלכלה מעודדים את הענף, ומצד שני רשות המסים מערימה קשיים ונוקטת קו ניצי בקשר לתחום" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מייסד ומנכ''ל אימג'נדיירי ד''ר אייל אפרגן, ופרופ' תמיר טולר / צילום: איל יצהר

החברה שרוצה לשנות את שוק הגבינות גייסה 15 מיליון דולר

הגיוס של אימד'נדריי, שבו השתתפה גם קבוצת שטראוס, מביא את סך ההשקעות בסבב הסיד ל-28 מיליון דולר ● למרות שגיוסי חברות הפודטק בישראל שוברים שיאים בשנתיים האחרונות, אין בנמצא מתקנים מתאימים שיאפשרו את גדילתן, והן נאלצות להעתיק את פעילותן למדינות אחרות

מתוך הבלוג של חברת OPENAI

הטכנולוגיה שהופכת משפט קצר לציור מרהיב תוך שניות בודדות

הטכנולוגיה DALL·E 2 משתמשת בבינה מלאכותית כדי ליצור תמונות או יצירות אמנות ריאליסטיות מתיאור טקסט שנכתב באנגלית – והרשת סוערת במיוחד על היכולות המרשימות המוצגות ●  מדובר בפיתוח של חברה אמריקאית למחקר בינה מלאכותית, OpenAI

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Associated Press, Michel Euler

בעלי המניות של JP מורגן דוחים מענק של 50 מיליון דולר למנכ"ל ג'יימי דיימון

רק 31% מבעלי המניות הצביעו בעד תוכנית השכר שהבנק נתן למנכ"ל ● ההצבעה לא מחייבת את דיימון להחזיר את המענק

ערן דוידי, מנכ''ל משרד המשפטים / צילום: דוברות משרד המשפטים

תנאי הסף הנוקשים לתפקיד הכנ"ר וניסיון משרד המשפטים לתקן את הבעיה

מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי החליט להוציא את שתי המשרות לוועדות איתור ● לאחר תלונות על כך שנציבות שירות המדינה קבעה קריטריונים שנועלים את הדלת למועמדים מבחוץ, במשרד המשפטים פועלים לתיקון תנאי הסף

ח''כ דוד ביטן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

במסגרת הסדר טיעון: חצי חינם ומנהלת נכסי הנדל"ן של הרשת יודו במתן שוחד לח"כ דוד ביטן

לפי הסדר הטיעון, חצי חינם והעובדת ליהי סונק-קופרלי יודו גם ברישום כוזב במסמכי תאגיד ● סונק-קופרלי תרצה 7.5 חודשי עבודות שירות, תשלם קנס של 30 אלף שקל, ויחולטו ממנה 40 אלף שקל ● חצי חינם תשלם קנס של 150 אלף שקל

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

נחשף בגלובס: אבי גבאי בדרכו לפרטנר אחרי שדירקטוריון סלקום קיצר לו את תקופת הצינון

דירקטוריון סלקום קיצר את תקופת הצינון של אבי גבאי, מנכ"ל סלקום לשעבר, לחצי שנה, והחל מהחודש הוא יוכל להצטרף לפרטנר ● כפי שנחשף בגלובס, גבאי וסלקום ניהלו מגעים במהלך החודש על קיצור תקופת הצינון שלו

מחירי המזון והאנרגיה באנגליה מזנקים / צילום: Shutterstock, Elena Rostunova

שיא של 40 שנה באינפלציה בבריטניה: אחד מארבעה ויתר על ארוחה

מדד המחירים לצרכן בממלכה הבריטית זינק ל-9%, והבנק המרכזי האנגלי אומר כי הוא "חסר יכולת" להשפיע על הדינמיקה ● מזהיר: האינפלציה עשויה לטפס ל-10% בחודשים הקרובים ● שני שלישים מהבריטים הפסיקו לחמם את הבית, 27% הפחיתו את מספר הארוחות ביום

מייסדי דארו: גילה חייט, אלעד שפיגלמן ואביתר בן ארצי / צילום: ארן גילאור

"הטכנולוגיה היא כלי לעשות צדק": הסטארט־אפ המשפטי של מתמחי העליון

דארו, סטארט-אפ ישראלי שנוסד לפני כשנתיים, פיתח מערכת בינה מלאכותית המנטרת מהאינטרנט עבירות בעלות משמעות ציבורית ● מטרת המיזם: לקדם אכיפה של ההפרות דרך תביעות ייצוגיות

מפעל יפאורה ברחובות / צילום: אייל פישר

מס הסוכר משפיע על הצריכה? ירידה של 20% במכירות משקאות יפאורה

חברת האם של יפאורה, קרור אחזקות, הציגה בדוחותיה ירידה של 20.5% בהכנסות ממכירות המשקאות בחברת הבת ● לטענת קרור, מדובר בהשפעה של מס הסוכר, שקובע תוספת של שקל על ליטר משקה שבו שיעור הסוכר גבוה או שעומד על 5 גרם ל-100 מ"ל משקה

שלמה פילבר / צילום: יוסי זמיר

למרות ההישגים להגנה, פילבר לא חוזר בו מפגישת ההנחיה

עד המדינה שלמה פילבר ממשיך לנסות לרצות את שני הצדדים ● בחקירה הנגדית הוא טוען שהשיקול העיקרי שלו היה מקצועי, ושיותר סביר שהדפדפת הצהובה עם סיכום הדברים הייתה לקראת הפגישה ולא אחריה ● בחקירה החוזרת, התביעה תנסה ליישב את הדברים עם עדותו המקורית

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ''לית HOT / צילום: איל יצהר

עלייה קלה בהכנסות הרבעוניות של הוט הודות לשיפור במגזר העסקי

ההכנסות הרבעוניות של הוט גדלו ל-1.03 מיליארד שקל, על אף שחיקה בהכנסות במגזר הטלוויזיה והאינטרנט ● הפעילות הסלולרית צמחה במעט, וגם מכירות ציוד הקצה, אך ליבת הפעילות בשוק הקווי נותרה יציבה

פועלי בניין בישראל / צילום: Shutterstock

רשות המסים: אחת מכל שלוש חשבוניות פיקטיביות ב־2021 היא מענף הבנייה

32% מכלל השומות הפיקטיביות אשתקד הגיעו מענף הבנייה, כשהמקור העיקרי להון השחור בענף הוא מהעסקת שוהים בלתי חוקיים ● בימים אלו ברשות המסים מקדמים תיקון תקנות מע"מ למאבק בתופעה ולצמצומה ● גם לנוכח המצב הפוליטי, ברשות אופטימיים ביחס לקידום המהלך

המטבע לונה של חברת טרה / צילום: Shutterstock

מטבעות שקורסים ותנודות חדות בשערים: בשוק הקריפטו מסכמים שבוע סוער

עולם המטבעות הדיגיטליים חווה ימים דרמטיים, עם קריסה של הבלוק טרה והמטבעות הצמודים שלו, וגם של טרה לונה ● אחת השאלות שעולות בעקבות האירועים האלו היא האם הקוד באמת יכול להחליף את קבלת ההחלטות האנושית

מטה רשות המיסים האמריקאית בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Jorge Salcedo

ה-IRS לא עומד בקצב, ועשירי ארה"ב נהנים מחוסר פיקוח על המסים שלהם

בעשור האחרון בארה"ב, קצב בדיקות המסים למשלמי מסים שמרוויחים בין 5 ל-10 מיליון דולר נפל מ-13.5% ל-1.4%, ועבור אלה שמרוויחים יותר מ-10% הוא נפל ל-3.9% מ-21.2% ● במרץ הודיעו ב-IRS כי הם מתכוננים לגייס עוד עשרת אלפים עובדים כדי לטפל ב-20 מיליון החזרי מס שלא עובדו

דניאל ספיר / צילום: איל יצהר

סלקום במגמת שיפור עם רווח נקי של 28 מיליון שקל ברבעון הראשון

הטיסות לחו"ל שיפרו את ההכנסות של סלקום משירותי נדידה, וגם פעילות הסיבים והאינטרנט מניבה פירות ● ההכנסות מציוד קצה בירידה