גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"איך מטפלים בגירעון?" שאל ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל והשיב מיד - "הדרך שאני מטפל בגירעון זה קודם כל לקצץ בהוצאות ולא להעלות מסים, כי מה קורה כשאני מעלה את שיעורי המס? אני מקבל פחות מסים ומגדיל את הגירעון. לכן לא תהיה העלאת מסים. יהיה קיצוץ. משרדי הממשלה יש להם לא מעט בזבוז, עדיין יש רבדי שומן שלא טיפלנו בהם, אם כי פחות ממה שהיה".

כיצד תתמודד ממשלת ישראל הבאה עם הבור התקציבי שתקבל בירושה? משיחות עם ותיקי אגף התקציבים, ממונים לשעבר על התקציבים, שהובילו בעבר תהליכי הכנה ואישור של תקציבי מדינה, בנינו תרחיש בסיס שמציג את דרך הפעולה הסבירה ביותר בה תנקוט הממשלה הבאה.

הדרך הזו, נגלה כבר כעת, מורכבת בעיקר מהעלאת שלושה מסים: המע"מ, מס הכנסה ומס החברות. כל שאר הצעדים האפשריים ובהם ביטול עיוותי מס ופטורים ממס, קיצוץ רוחבי או קיצוץ בתקציבים לסקטור מסויים - יושפעו אמנם מהרכב הממשלה הבאה, אך יש להם חשיבות משנית מבחינה פיסקלית.

משום כך, לפחות לדעת בעלי הניסיון בתחום, אין משמעות רבה לשאלה איזו ממשלה תורכב בסופו של דבר. ממשלת ימין-חרדים צרה, ממשלת אחדות של מפלגות הימין-מרכז או ממשלה אחרת - כולם ייאלצו בסופו של דבר להעלות את אותם מסים. כיצד יסבירו לנו הפוליטיקאים את הפליק-פלאק שהם מתכוונים לעשות ומה בכל זאת ההבדלים בין ממשלת אחדות לממשלת ימין צרה - נסביר מיד.

הפולטיקאים מדברים הכלכלנים סופרים

דברי נתניהו על תוכניותיו לטיפול בגירעון אינם מפתיעים. יתירה מכך, הם אינם שונים מדברי יריביו הפוליטיים העיקריים, ראשי מפלגת כחול לבן. גם יאיר לפיד, הבכיר בצמרת כחול לבן שמרכז את ההתבטאויות בנושאים הכלכליים, אמר כי יתנגד להעלאת מסים ויבחר תחת זאת לקצץ בהוצאות מיותרות של הממשלה.

למעשה, מכל המפלגות התמודדות בבחירות לכנסת ה-22 שמענו בימים האחרונים התנגדות גורפת להעלאת מסים. רק אחת, מפלגת העבודה, מציעה להעלות את שיעור מס היסף שמוטל על בעלי שכר גבוה, אך מנגד רוצה להגדיל את הוצאות המדינה בצורה ניכרת, כך שהגירעון עצמו לא יקטן. אגב, שר האוצר הנוכחי משה כחלון הכריז כי יתנגד גם להקטנת הוצאות הממשלה והסביר כי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיית הגירעון היא "שינוי סדרי עדיפויות".

בעוד הפוליטיקאים מפזרים הצהרות לפני הבחירות, באוצר מכינים את תוכנית תקציב 2020 והמצגות הנלוות לה לקראת הצגתן לשר האוצר הבא ולאחר מכן לראש הממשלה ולממשלה (ראה לו"ז מפורט): הגירעון הצפוי בתקציב המדינה הבא עומד על כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-4% תוצר. הדרג המקצועי באוצר מתכוון להמליץ לממשלה לקבוע יעד גירעון של 2.5% לשנת 2020, מה שיחייב אותה לנקוט בצעדי צמצום בהיקף של 22.6 מיליארד שקל לפחות.

הדרג המקצועי באוצר, שעמל על תקציב 2020 תקופה ארוכה בהרבה מהמתוכנן, הכין גם רשימה ארוכה של צעדי צמצום אפשריים שיוצגו לשר האוצר הבא. מדובר, בין היתר, בביטול הפטור ממע"מ ליבוא אישי (שנחשף אתמול ב"גלובס"), ביטול (מלא או חלקי) של הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות, מיסוי "בריאותי סביבתי" של משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, מיסוי שירותים דיגיטליים (יישומונים בתשלום), צמצום תקרת הפטור ממס להפקדות בקרנות ההשתלמות, היטל גודש, שינויים בחוק לעידוד השקעות הון ועוד ועוד.

מה הם הצעדים ואיך ישווקו אותם

היתרון המשותף לכל הצעדים האלה, הוא שאינם אמורים לפגוע בצמיחה הכלכלית, משום שהם באים לתקן עיוותים בשיטת המס. החסרונות המשותפים לכל הצעדים האלה הם שניים. ראשית, כל אחד ואחד מהם מגדיל את הכנסות המדינה בסכום קטן יחסית - ולכן יש צורך במספר רב של מהלכים כדי לסגור את הבור. שנית, קשה מאוד להעביר אותם במסלול המפרך עד לאישור התקציב בכנסת בקריאה שלישית - כל מהלך כזה פוגע באינטרסים כלכליים של קבוצת לחץ כזו או אחרת.

כיצד יסתיים המפגש הצפוי בין ההגיון הכלכלי של הדרג המקצועי באוצר להגיון הפוליטי של הממשלה? לשם כך נזקקנו לניסיונם של הממונים הקודמים שהיו שם בסבבבים האחרונים - וזו הערכתם.

ראשית, הם אומרים, סביר להניח כי יעד הגירעון בתקציב יועלה עד לכמעט 3% - הקו האדום של כל ממשלות ישראל האחרונות. בדרך זו כבר יצומצם הבור התקציבי ב-7-8 מיליארד שקל. דרך המלך להגדלת הכנסות המדינה היא העלאת המע"מ, מס הכנסה ומס החברות בשיעור של 1% - מהלך כזה מגדיל את הכנסות המדינה בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. מתוך כל שאר הצעדים שהאוצר מבקש לקדם - ושאותם מנינו למעלה - ניתן להערכת ותיקי האוצר להשיג תוספת הכנסות של מיליארד אחד או שניים, לאחר תהליכי הסינון והניפוי שיעברו בממשלה ובכנסת.

ומה באשר להוצאות הממשלה? כאן סבורים הכלכלנים כי בניגוד להצהרות הפוליטיקאים - אין הרבה שומנים שניתן לקצץ. הקיצוץ האמיתי היחיד שהאוצר מצליח להעביר בשנים האחרונות הוא זה המכונה קיצוץ רוחבי או טיפש. אלא שבמסגרת אישור תקציב 2019, כבר הוחלט לקצץ קיצוץ רוחבי עתידי של 2.5% מתקציב 2020 וקיצוץ של 7% בתקציב 2021.

הבעיה של האוצר במקרה זה תהיה חריגה מתקרת ההוצאה - אך ניתן יהיה להתגבר עליה בדרך פשוטה ומאוד מקובלת בשנים האחרונות: העלאת תקרת ההוצאה באמצעות שינוי החוק.

אז איך יסבירו לנו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים את העובדה שהעלו מסים למרות שהצהירו בדיוק להפך? להערכת ותיקי האוצר התשובה תהיה: זמניות. "יגידו לציבור שמדובר בהעלאת מסים זמנית, לשנה או לכל היותר לשנתיים", אומר לנו ממונה לשעבר על התקציבים, "ויבטיחו שהמסים יחזרו לרדת מיד לאחר שהבעיה תיפתר.

בנוסף, יעשו ויתור כלשהו ואותו יבליטו מאוד. למשל, יחליטו שהעלאת מס ההכנסה ב-1% לא תחול על מדרגת ההכנסה הראשונה, ולכן יגידו לנו שמעמד הביניים לא יושפע מהעלאת המס. לצד זה יגידו לציבור שהתקציבים החברתיים גדלו מאוד, שזו חצי אמת כי התקציבים האלה היו אמורים לגדול במילא בגלל הגידול באוכלוסייה והתחייבויות ישנות, אבל זה לא יפריע לפוליטיקאים לטעון שיש שינוי בסדרי העדיפויות.

ממשלת אחדות מול ממשלת ימין צרה

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה המעניינת מבחינת הבוחר - כיצד יושפע תקציב המדינה מהרכב הממשלה הבאה. אז אחרי שאמרנו שהמהלכים הגדולים צפויים לקרות בכל קונסטלציה, הנה בכל זאת כמה אבחנות רלוונטיות.
ראשית, אפשר לומר שממשלה צרה תקשה מאוד על האוצר לקדם מהלכים לא-פופולריים, ובמיוחד כאלה שפוגעים בקבוצות לחץ שיש להם ייצוג והשפעה בקואליציה. סביר להניח, כי במסגרת ממשלת ימין-מרכז רחבה, תושג הסכמה על צמצום והגבלה של מספר השרים. בכך תיפתח הדרך לצמצום מספר משרדי הממשלה - צעד שיכול לחסוך למדינה הוצאות בהיקף של 50-150 מיליון שקל לשנה. בממשלה צרה, לעומת זאת, צפוי שמספר השרים יישאר גבוה, לאור כוח המיקוח הגבוה יותר שיהיה לכל סיעה החברה בקואליציה.

ממשלה ללא חרדים עשויה לקצץ בתקציבים ייעודיים למגזר ובראשם התמיכות באברכים, שהיקפם מגיע ל-1.3 מיליארד שקל לשנה וצעדים נוספים שנעשו בתקופת ממשלת נתניהו-לפיד. בממשלה כזו יש גם היתכנות רבה יותר להעלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים - צעדים שיהיו לא-פופולריים בממשלת ימין-חרדים צרה. בממשלה צרה שכזו, ההיתכנות לקיצוץ כלשהו בהוצאות (מעבר לקיצוץ הרוחבי המסורתי) תהיה נמוכה. עם זאת, ההתנגדות של השותפים הקואליציוניים להעלאות מסים עשויה להיות חלשה יותר, במיוחד מס חברות ומסים שפוגעים בבעלי שכר גבוה - ההתנגדות העיקרית למהלכים כאלה תבוא מצד ראש הממשלה. 

עוד כתבות

ישראל כ''ץ / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

התוכנית הסודית של ישראל כ"ץ והצרה החדשה של ניר ברקת: הקרב בליכוד רק התחיל

יו"ר הליכוד ניסה לתזמן קמפיין אגרסיבי נגד אדלשטיין, שהכריז שיתמודד נגדו על הנהגת המפלגה, אבל אפילו תומכיו הקרובים ביותר לא נענו לקריאה ● ובינתיים בקואליציה, חוק הקנאביס עורר את זעמם של חברי הכנסת: סער נותן יחס מיוחד להצעות חוק של מפלגתו

דוידי ישי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי על סף רכישת השליטה בעשות אשקלון לפי שווי של כ-340 מיליון שקל

הקרן שמוביל ישי דוידי מנהלת מו"מ מתקדם לרכישת השליטה בחברה התעשייתית מידי אלביט מערכות ● עשות נסחרת  בת"א לפי שווי של כ-280 מיליון שקל, כך שמדובר בפרמיה של כ-20% על מחיר השוק

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

שיעור הסכמה של 51% למבנים מסוכנים? בדיחה פופוליסטית

לשר השיכון יש הזדמנות חד-פעמית לעשות תיקון ולהוריד את רף ההסכמה לפינוי בינוי לכל הבניינים

אולף שולץ, מועמד ה-SPD / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

בדרך לקואליציה בגרמניה: "המודרניזציה התעשייתית הגדולה מזה מאה שנה"

מנהיגי הסוציאל-דמוקרטים, "הירוקים" והליברלים הודיעו היום כי שיחות הגישוש ביניהן הסתיימו בהצלחה, וכי הם יפתחו בשיחות רשמיות ומחייבות על הקמת קואליציה ● רוב הסיכויים הם שקואליציה כזו תוקם, ואולף שולץ ימונה לקנצלר הבא של גרמניה

מימין: איילה גרינוולד, שירלי מרקו, אביטל שנהב שני / צילום: איל יצהר

"לא הייתי רוצה את בתי הענק של הלקוחות": ביקור במטבחון של האדריכל פיצו קדם

הן עושות ישיבות צוות בקולנוע ("כדי לשאוב השראה") ומתלבשות בקלאס - אבל האדריכלות שמתכננות בתים לאלפיון העליון לאו דווקא חולמות על אורח החיים של הלקוחות ("הדירה שלי מייצגת את איקאה בכבוד") ● ביקרנו במטבחון האדריכל פיצו קדם ● הברזייה

אלדד פרי  / צילום: איל יצהר, גלובס

הנאמן על אלדד פרי: פרי חייב אישית במרבית חובות החברות שלו

אלדד פרי עירב בין הנכסים האישיים שלו לבין נכסי החברות ● חובותיו האישיים וחובות החברות נאמדים ע"י הנאמן עליו ב-330 מיליון שקל

מחאה נגד חיסון והגבלות קורונה מחוץ לבירת מדינת אילינוי, ספרינגפילד, ארצות הברית / צילום: Patrick Gorski

כך פייסבוק חתרה תחת שאיפתו של המנכ"ל צוקרברג לחסן את אמריקה

ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף בסדרת תחקירים מטלטלת את מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות ברשת החברתית הגדולה בעולם • לאורך כל השבוע תפורסם בגלובס הסדרה בתרגום בלעדי לעברית ● והפעם: מסמכי פייסבוק מראים כיצד מתנגדי חיסונים שיבשו את השאיפה של צוקרברג להביא להגברת קצב ההתחסנות, באמצעות הצפת הרשת החברתית בתגובות ופוסטים ● תיקי פייסבוק, פרק 5  

שעון יוקרתי של טיפאני / צילום: דן לב

הביקוש לשעוני יוקרה עולה, ומחירי היד שנייה מזנקים

מתעשרי המניות והקריפטו החדשים, שמבקשים להתהדר בסמלי סטטוס כמו שעון יוקרתי בצילומי האינסטגרם שלהם, הציתו את שוק שעוניי הוינטאג' ● היצרניות המובילות שומרות על ייצור מצומצם כדי לא לפגוע במחיר וביוקרה של השעונים

גדעון סער / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

צילו של בנימין נתניהו מוביל את הכנסת למעשה אובדני

זו לא התחולה הפרסונלית נגד נתניהו שהופכת את החוק אותו מקדם גדעון סער, המונע מנאשם פלילי להקים ממשלה, לבעייתי כל כך ● דווקא העובדה שהחוק אמור לחול על כל ראשי הממשלה, מכאן והלאה היא שמגבירה את מידת הסכנה בו ● מה חושבים על כך שרי הממשלה, ומה חשבו על כך בעבר?

אופניים / צילום: אריק סולטן

קונדומים, אופניים ותנורים: זו רשימת ההחרגות ברפורמת היבוא

לידי גלובס הגיעה רשימת ההחרגות המוסכמת ברפורמה בייבוא שבה כ-100 מוצרים שיידרשו לעמוד בתקן ישראלי ולא ניתן יהיה לייבא כאלה העומדים בתקנים אמריקאיים ואירופיים ● "למה קונדום שעובד בחו"ל לא יכול לעבוד בארץ? למה חייבים תקנים ישראלים ייחודיים?"

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המדינה תתחייב לתמוך בחוסכים: תפריש כספים לקרן להבטחת התשואה

כחלק מהרפורמה להחלפת האג"ח המיועדות במנגנון שיגן על החוסכים אם קרן הפנסיה שלהם לא תשיג תשואה של 5%, הוגשה הצעת חוק שנועדה לוודא שהמדינה תעמוד בהתחייבותה גם בעת משבר כלכלי חריף ● מרגע החלפת המנגנון ועד 2024 יופרשו 3% מהנכסים הצבורים בגינם זכאי הציבור להבטחת תשואה ואלו ירדו עד שיתייצבו על 1.8%

''משחק הדיונון'' / צילום: באדיבות נטפליקס

משחק החיים של דרום קוריאה: העולם האמיתי שמאחורי להיט הענק של נטפליקס

עבור תושבי דרום קוריאה "משחק הדיונון" היא לא רק סדרה דיסטופית ואכזרית, אלא במידה רבה מראה של המציאות: בשני העשורים האחרונים רושמת המדינה את שיעור המתאבדים הגבוה ביותר ב-OECD - הרבה מהם בעקבות חובות וקשיים כלכליים

סריקת התו הירוק בכניסה למקומות העבודה באיטליה / צילום: Associated Press, Andrew Medichini

התו הירוק נכנס לתוקף: האם חוקי הקורונה החדשים באיטליה ישתקו את הכלכלה?

החל מהבוקר תושבי איטליה נדרשים להציג תו ירוק בכניסה למשרדים, חנויות וכל מוסדות הציבור ● הקנס על כניסה למקום עבודה ללא תו - 1,500 יורו ● הממשלה כבר לא מממנת את בדיקות הקורונה, שיעלו 15 יורו לאדם ● הפגנה המונית מתוכננת היום ברומא

טיילת הדקל, טבריה / צילום: אבי אריש - רחף צילום פרוייקטים מהאוויר, אמיר לוטן

טיילת הדקל החדשה בטבריה: מהלך משמעותי להתרחבות העיר צפונה

אחרי שנים שבהן הכנרת נתקלה בחומה גבוהה לחופי טבריה, הטיילת החדשה כוללת טריבונה שתאפשר גישה ישירה למים ● מדור אדריכלות

 

סדרה האנטומיה של גריי / צילום: יח''צ

"אנחנו מקבלים החלטות רפואיות כמו שאנחנו בוחרים סנדוויצ'ים"

בעידן "החולה המעורב", מצפים מאיתנו לקבל החלטות רפואיות שאין לנו מידע מספיק לגבי התועלת שלהן ● התוצאה? אנחנו מסתמכים על רגשות, מדחיקים מידע שסותר את הדעה שכבר גיבשנו ומקבלים תמונה מטעה מסדרות בתי חולים ● פרופ' טליה מירון שץ, חוקרת ותיקה של התחום, רוצה לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר

נרצח כשהגיע להתפלל בבית הכנסת. אלדד פרי ז''ל / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: יזם הנדל״ן שנורה למוות ברחובות הוא אלדד פרי

מתנקש רכוב על קטנוע ירה באיש העסקים אלדד פרי וגורמי הרפואה נאלצו לקבוע את מותו ● לאחרונה נקלע פרי לחובות, לא עמד בהתחייבויות לדיירים (בין היתר בפרויקטים של קבוצות רכישה) והחברה שבשליטתו הגיעה להליכים משפטיים

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט: הביטקוין חצה את רף ה-61 אלף דולר למטבע

מדד ניקיי בטוקיו התחזק ב-1.8% עם עלייה בולטת למיצובישי מוטורס; המדד בהונג קונג טיפס בקרוב ל-1%, חברת הרכב החשמלי ג'ילי זינקה ● מחירי הנפט הגולמי ממשיכים לעלות ● עונת הדוחות בארה"ב: גולדמן זאקס היכו את התחזיות

נשיא ארה''ב לשעבר - ביל קלינטון / צילום: שלומי יוסף

נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון אושפז בטיפול נמרץ בעקבות זיהום בדם

הנשיא לשעבר אושפז ביום שלישי האחרון, ומרופאי בית החולים נמסר כי הם מקווים שיוכל לשוב בקרוב לביתו ● עוד נמסר כי קלינטון שהה במחלקה לטיפול נמרץ "בעיקר כדי לתת לו פרטיות" וכי הוא במצב רוח טוב ומודה לצוות הרפואי

מימין: גל גברעם, סיגלית הורן גלפרין ויניב ויצמן / צילום: לנס הפקות

מחפשים את האג'נדה: איך מגיעים לארנק של בני דור ה-Z ודור האלפא

איך לולו למון מצליחה לקנות את ליבם של בני הנוער, ומה בעצם דור ה-Z והדור האלפא מחפשים במותג? איגוד השיווק קיים השבוע כנס בנושא ● שותפות המו"פ מילניום פוד-טק תוביל את סבב הגיוס הקרוב של חברת תחליפי הביצים EGG'N'UP, וגם: קבוצת Geomatrix פותחת זרוע לטובת מיזמים מתחילים שאין בידם מימון ● אירועים ומינויים

שר הביטחון בני גנץ והרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

בינוניות ולא מצוינות: בצה"ל "שכחו" כמה נתונים חשובים על הפנסיות המנופחות

בצה"ל מתעקשים שהציפייה לפנסיית גישור היא שיקול מרכזי בהחלטה של אנשי הקבע להישאר בשירות • אלא שהמצטיינים ממילא לא יוותרו על חלום הקריירה בשוק האזרחי תמורת ההבטחה לקצבה חודשית מהמדינה בעוד 10 או 15 שנה