"איך מטפלים בגירעון?" שאל ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל והשיב מיד - "הדרך שאני מטפל בגירעון זה קודם כל לקצץ בהוצאות ולא להעלות מסים, כי מה קורה כשאני מעלה את שיעורי המס? אני מקבל פחות מסים ומגדיל את הגירעון. לכן לא תהיה העלאת מסים. יהיה קיצוץ. משרדי הממשלה יש להם לא מעט בזבוז, עדיין יש רבדי שומן שלא טיפלנו בהם, אם כי פחות ממה שהיה".
כיצד תתמודד ממשלת ישראל הבאה עם הבור התקציבי שתקבל בירושה? משיחות עם ותיקי אגף התקציבים, ממונים לשעבר על התקציבים, שהובילו בעבר תהליכי הכנה ואישור של תקציבי מדינה, בנינו תרחיש בסיס שמציג את דרך הפעולה הסבירה ביותר בה תנקוט הממשלה הבאה.
הדרך הזו, נגלה כבר כעת, מורכבת בעיקר מהעלאת שלושה מסים: המע"מ, מס הכנסה ומס החברות. כל שאר הצעדים האפשריים ובהם ביטול עיוותי מס ופטורים ממס, קיצוץ רוחבי או קיצוץ בתקציבים לסקטור מסויים - יושפעו אמנם מהרכב הממשלה הבאה, אך יש להם חשיבות משנית מבחינה פיסקלית.
משום כך, לפחות לדעת בעלי הניסיון בתחום, אין משמעות רבה לשאלה איזו ממשלה תורכב בסופו של דבר. ממשלת ימין-חרדים צרה, ממשלת אחדות של מפלגות הימין-מרכז או ממשלה אחרת - כולם ייאלצו בסופו של דבר להעלות את אותם מסים. כיצד יסבירו לנו הפוליטיקאים את הפליק-פלאק שהם מתכוונים לעשות ומה בכל זאת ההבדלים בין ממשלת אחדות לממשלת ימין צרה - נסביר מיד.
הפולטיקאים מדברים הכלכלנים סופרים
דברי נתניהו על תוכניותיו לטיפול בגירעון אינם מפתיעים. יתירה מכך, הם אינם שונים מדברי יריביו הפוליטיים העיקריים, ראשי מפלגת כחול לבן. גם יאיר לפיד, הבכיר בצמרת כחול לבן שמרכז את ההתבטאויות בנושאים הכלכליים, אמר כי יתנגד להעלאת מסים ויבחר תחת זאת לקצץ בהוצאות מיותרות של הממשלה.
למעשה, מכל המפלגות התמודדות בבחירות לכנסת ה-22 שמענו בימים האחרונים התנגדות גורפת להעלאת מסים. רק אחת, מפלגת העבודה, מציעה להעלות את שיעור מס היסף שמוטל על בעלי שכר גבוה, אך מנגד רוצה להגדיל את הוצאות המדינה בצורה ניכרת, כך שהגירעון עצמו לא יקטן. אגב, שר האוצר הנוכחי משה כחלון הכריז כי יתנגד גם להקטנת הוצאות הממשלה והסביר כי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיית הגירעון היא "שינוי סדרי עדיפויות".
בעוד הפוליטיקאים מפזרים הצהרות לפני הבחירות, באוצר מכינים את תוכנית תקציב 2020 והמצגות הנלוות לה לקראת הצגתן לשר האוצר הבא ולאחר מכן לראש הממשלה ולממשלה (ראה לו"ז מפורט): הגירעון הצפוי בתקציב המדינה הבא עומד על כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-4% תוצר. הדרג המקצועי באוצר מתכוון להמליץ לממשלה לקבוע יעד גירעון של 2.5% לשנת 2020, מה שיחייב אותה לנקוט בצעדי צמצום בהיקף של 22.6 מיליארד שקל לפחות.
הדרג המקצועי באוצר, שעמל על תקציב 2020 תקופה ארוכה בהרבה מהמתוכנן, הכין גם רשימה ארוכה של צעדי צמצום אפשריים שיוצגו לשר האוצר הבא. מדובר, בין היתר, בביטול הפטור ממע"מ ליבוא אישי (שנחשף אתמול ב"גלובס"), ביטול (מלא או חלקי) של הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות, מיסוי "בריאותי סביבתי" של משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, מיסוי שירותים דיגיטליים (יישומונים בתשלום), צמצום תקרת הפטור ממס להפקדות בקרנות ההשתלמות, היטל גודש, שינויים בחוק לעידוד השקעות הון ועוד ועוד.
מה הם הצעדים ואיך ישווקו אותם
היתרון המשותף לכל הצעדים האלה, הוא שאינם אמורים לפגוע בצמיחה הכלכלית, משום שהם באים לתקן עיוותים בשיטת המס. החסרונות המשותפים לכל הצעדים האלה הם שניים. ראשית, כל אחד ואחד מהם מגדיל את הכנסות המדינה בסכום קטן יחסית - ולכן יש צורך במספר רב של מהלכים כדי לסגור את הבור. שנית, קשה מאוד להעביר אותם במסלול המפרך עד לאישור התקציב בכנסת בקריאה שלישית - כל מהלך כזה פוגע באינטרסים כלכליים של קבוצת לחץ כזו או אחרת.
כיצד יסתיים המפגש הצפוי בין ההגיון הכלכלי של הדרג המקצועי באוצר להגיון הפוליטי של הממשלה? לשם כך נזקקנו לניסיונם של הממונים הקודמים שהיו שם בסבבבים האחרונים - וזו הערכתם.
ראשית, הם אומרים, סביר להניח כי יעד הגירעון בתקציב יועלה עד לכמעט 3% - הקו האדום של כל ממשלות ישראל האחרונות. בדרך זו כבר יצומצם הבור התקציבי ב-7-8 מיליארד שקל. דרך המלך להגדלת הכנסות המדינה היא העלאת המע"מ, מס הכנסה ומס החברות בשיעור של 1% - מהלך כזה מגדיל את הכנסות המדינה בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. מתוך כל שאר הצעדים שהאוצר מבקש לקדם - ושאותם מנינו למעלה - ניתן להערכת ותיקי האוצר להשיג תוספת הכנסות של מיליארד אחד או שניים, לאחר תהליכי הסינון והניפוי שיעברו בממשלה ובכנסת.
ומה באשר להוצאות הממשלה? כאן סבורים הכלכלנים כי בניגוד להצהרות הפוליטיקאים - אין הרבה שומנים שניתן לקצץ. הקיצוץ האמיתי היחיד שהאוצר מצליח להעביר בשנים האחרונות הוא זה המכונה קיצוץ רוחבי או טיפש. אלא שבמסגרת אישור תקציב 2019, כבר הוחלט לקצץ קיצוץ רוחבי עתידי של 2.5% מתקציב 2020 וקיצוץ של 7% בתקציב 2021.
הבעיה של האוצר במקרה זה תהיה חריגה מתקרת ההוצאה - אך ניתן יהיה להתגבר עליה בדרך פשוטה ומאוד מקובלת בשנים האחרונות: העלאת תקרת ההוצאה באמצעות שינוי החוק.
אז איך יסבירו לנו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים את העובדה שהעלו מסים למרות שהצהירו בדיוק להפך? להערכת ותיקי האוצר התשובה תהיה: זמניות. "יגידו לציבור שמדובר בהעלאת מסים זמנית, לשנה או לכל היותר לשנתיים", אומר לנו ממונה לשעבר על התקציבים, "ויבטיחו שהמסים יחזרו לרדת מיד לאחר שהבעיה תיפתר.
בנוסף, יעשו ויתור כלשהו ואותו יבליטו מאוד. למשל, יחליטו שהעלאת מס ההכנסה ב-1% לא תחול על מדרגת ההכנסה הראשונה, ולכן יגידו לנו שמעמד הביניים לא יושפע מהעלאת המס. לצד זה יגידו לציבור שהתקציבים החברתיים גדלו מאוד, שזו חצי אמת כי התקציבים האלה היו אמורים לגדול במילא בגלל הגידול באוכלוסייה והתחייבויות ישנות, אבל זה לא יפריע לפוליטיקאים לטעון שיש שינוי בסדרי העדיפויות.
ממשלת אחדות מול ממשלת ימין צרה
וכאן אנחנו מגיעים לשאלה המעניינת מבחינת הבוחר - כיצד יושפע תקציב המדינה מהרכב הממשלה הבאה. אז אחרי שאמרנו שהמהלכים הגדולים צפויים לקרות בכל קונסטלציה, הנה בכל זאת כמה אבחנות רלוונטיות.
ראשית, אפשר לומר שממשלה צרה תקשה מאוד על האוצר לקדם מהלכים לא-פופולריים, ובמיוחד כאלה שפוגעים בקבוצות לחץ שיש להם ייצוג והשפעה בקואליציה. סביר להניח, כי במסגרת ממשלת ימין-מרכז רחבה, תושג הסכמה על צמצום והגבלה של מספר השרים. בכך תיפתח הדרך לצמצום מספר משרדי הממשלה - צעד שיכול לחסוך למדינה הוצאות בהיקף של 50-150 מיליון שקל לשנה. בממשלה צרה, לעומת זאת, צפוי שמספר השרים יישאר גבוה, לאור כוח המיקוח הגבוה יותר שיהיה לכל סיעה החברה בקואליציה.
ממשלה ללא חרדים עשויה לקצץ בתקציבים ייעודיים למגזר ובראשם התמיכות באברכים, שהיקפם מגיע ל-1.3 מיליארד שקל לשנה וצעדים נוספים שנעשו בתקופת ממשלת נתניהו-לפיד. בממשלה כזו יש גם היתכנות רבה יותר להעלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים - צעדים שיהיו לא-פופולריים בממשלת ימין-חרדים צרה. בממשלה צרה שכזו, ההיתכנות לקיצוץ כלשהו בהוצאות (מעבר לקיצוץ הרוחבי המסורתי) תהיה נמוכה. עם זאת, ההתנגדות של השותפים הקואליציוניים להעלאות מסים עשויה להיות חלשה יותר, במיוחד מס חברות ומסים שפוגעים בבעלי שכר גבוה - ההתנגדות העיקרית למהלכים כאלה תבוא מצד ראש הממשלה.
