גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"איך מטפלים בגירעון?" שאל ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל והשיב מיד - "הדרך שאני מטפל בגירעון זה קודם כל לקצץ בהוצאות ולא להעלות מסים, כי מה קורה כשאני מעלה את שיעורי המס? אני מקבל פחות מסים ומגדיל את הגירעון. לכן לא תהיה העלאת מסים. יהיה קיצוץ. משרדי הממשלה יש להם לא מעט בזבוז, עדיין יש רבדי שומן שלא טיפלנו בהם, אם כי פחות ממה שהיה".

כיצד תתמודד ממשלת ישראל הבאה עם הבור התקציבי שתקבל בירושה? משיחות עם ותיקי אגף התקציבים, ממונים לשעבר על התקציבים, שהובילו בעבר תהליכי הכנה ואישור של תקציבי מדינה, בנינו תרחיש בסיס שמציג את דרך הפעולה הסבירה ביותר בה תנקוט הממשלה הבאה.

הדרך הזו, נגלה כבר כעת, מורכבת בעיקר מהעלאת שלושה מסים: המע"מ, מס הכנסה ומס החברות. כל שאר הצעדים האפשריים ובהם ביטול עיוותי מס ופטורים ממס, קיצוץ רוחבי או קיצוץ בתקציבים לסקטור מסויים - יושפעו אמנם מהרכב הממשלה הבאה, אך יש להם חשיבות משנית מבחינה פיסקלית.

משום כך, לפחות לדעת בעלי הניסיון בתחום, אין משמעות רבה לשאלה איזו ממשלה תורכב בסופו של דבר. ממשלת ימין-חרדים צרה, ממשלת אחדות של מפלגות הימין-מרכז או ממשלה אחרת - כולם ייאלצו בסופו של דבר להעלות את אותם מסים. כיצד יסבירו לנו הפוליטיקאים את הפליק-פלאק שהם מתכוונים לעשות ומה בכל זאת ההבדלים בין ממשלת אחדות לממשלת ימין צרה - נסביר מיד.

הפולטיקאים מדברים הכלכלנים סופרים

דברי נתניהו על תוכניותיו לטיפול בגירעון אינם מפתיעים. יתירה מכך, הם אינם שונים מדברי יריביו הפוליטיים העיקריים, ראשי מפלגת כחול לבן. גם יאיר לפיד, הבכיר בצמרת כחול לבן שמרכז את ההתבטאויות בנושאים הכלכליים, אמר כי יתנגד להעלאת מסים ויבחר תחת זאת לקצץ בהוצאות מיותרות של הממשלה.

למעשה, מכל המפלגות התמודדות בבחירות לכנסת ה-22 שמענו בימים האחרונים התנגדות גורפת להעלאת מסים. רק אחת, מפלגת העבודה, מציעה להעלות את שיעור מס היסף שמוטל על בעלי שכר גבוה, אך מנגד רוצה להגדיל את הוצאות המדינה בצורה ניכרת, כך שהגירעון עצמו לא יקטן. אגב, שר האוצר הנוכחי משה כחלון הכריז כי יתנגד גם להקטנת הוצאות הממשלה והסביר כי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיית הגירעון היא "שינוי סדרי עדיפויות".

בעוד הפוליטיקאים מפזרים הצהרות לפני הבחירות, באוצר מכינים את תוכנית תקציב 2020 והמצגות הנלוות לה לקראת הצגתן לשר האוצר הבא ולאחר מכן לראש הממשלה ולממשלה (ראה לו"ז מפורט): הגירעון הצפוי בתקציב המדינה הבא עומד על כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-4% תוצר. הדרג המקצועי באוצר מתכוון להמליץ לממשלה לקבוע יעד גירעון של 2.5% לשנת 2020, מה שיחייב אותה לנקוט בצעדי צמצום בהיקף של 22.6 מיליארד שקל לפחות.

הדרג המקצועי באוצר, שעמל על תקציב 2020 תקופה ארוכה בהרבה מהמתוכנן, הכין גם רשימה ארוכה של צעדי צמצום אפשריים שיוצגו לשר האוצר הבא. מדובר, בין היתר, בביטול הפטור ממע"מ ליבוא אישי (שנחשף אתמול ב"גלובס"), ביטול (מלא או חלקי) של הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות, מיסוי "בריאותי סביבתי" של משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, מיסוי שירותים דיגיטליים (יישומונים בתשלום), צמצום תקרת הפטור ממס להפקדות בקרנות ההשתלמות, היטל גודש, שינויים בחוק לעידוד השקעות הון ועוד ועוד.

מה הם הצעדים ואיך ישווקו אותם

היתרון המשותף לכל הצעדים האלה, הוא שאינם אמורים לפגוע בצמיחה הכלכלית, משום שהם באים לתקן עיוותים בשיטת המס. החסרונות המשותפים לכל הצעדים האלה הם שניים. ראשית, כל אחד ואחד מהם מגדיל את הכנסות המדינה בסכום קטן יחסית - ולכן יש צורך במספר רב של מהלכים כדי לסגור את הבור. שנית, קשה מאוד להעביר אותם במסלול המפרך עד לאישור התקציב בכנסת בקריאה שלישית - כל מהלך כזה פוגע באינטרסים כלכליים של קבוצת לחץ כזו או אחרת.

כיצד יסתיים המפגש הצפוי בין ההגיון הכלכלי של הדרג המקצועי באוצר להגיון הפוליטי של הממשלה? לשם כך נזקקנו לניסיונם של הממונים הקודמים שהיו שם בסבבבים האחרונים - וזו הערכתם.

ראשית, הם אומרים, סביר להניח כי יעד הגירעון בתקציב יועלה עד לכמעט 3% - הקו האדום של כל ממשלות ישראל האחרונות. בדרך זו כבר יצומצם הבור התקציבי ב-7-8 מיליארד שקל. דרך המלך להגדלת הכנסות המדינה היא העלאת המע"מ, מס הכנסה ומס החברות בשיעור של 1% - מהלך כזה מגדיל את הכנסות המדינה בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. מתוך כל שאר הצעדים שהאוצר מבקש לקדם - ושאותם מנינו למעלה - ניתן להערכת ותיקי האוצר להשיג תוספת הכנסות של מיליארד אחד או שניים, לאחר תהליכי הסינון והניפוי שיעברו בממשלה ובכנסת.

ומה באשר להוצאות הממשלה? כאן סבורים הכלכלנים כי בניגוד להצהרות הפוליטיקאים - אין הרבה שומנים שניתן לקצץ. הקיצוץ האמיתי היחיד שהאוצר מצליח להעביר בשנים האחרונות הוא זה המכונה קיצוץ רוחבי או טיפש. אלא שבמסגרת אישור תקציב 2019, כבר הוחלט לקצץ קיצוץ רוחבי עתידי של 2.5% מתקציב 2020 וקיצוץ של 7% בתקציב 2021.

הבעיה של האוצר במקרה זה תהיה חריגה מתקרת ההוצאה - אך ניתן יהיה להתגבר עליה בדרך פשוטה ומאוד מקובלת בשנים האחרונות: העלאת תקרת ההוצאה באמצעות שינוי החוק.

אז איך יסבירו לנו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים את העובדה שהעלו מסים למרות שהצהירו בדיוק להפך? להערכת ותיקי האוצר התשובה תהיה: זמניות. "יגידו לציבור שמדובר בהעלאת מסים זמנית, לשנה או לכל היותר לשנתיים", אומר לנו ממונה לשעבר על התקציבים, "ויבטיחו שהמסים יחזרו לרדת מיד לאחר שהבעיה תיפתר.

בנוסף, יעשו ויתור כלשהו ואותו יבליטו מאוד. למשל, יחליטו שהעלאת מס ההכנסה ב-1% לא תחול על מדרגת ההכנסה הראשונה, ולכן יגידו לנו שמעמד הביניים לא יושפע מהעלאת המס. לצד זה יגידו לציבור שהתקציבים החברתיים גדלו מאוד, שזו חצי אמת כי התקציבים האלה היו אמורים לגדול במילא בגלל הגידול באוכלוסייה והתחייבויות ישנות, אבל זה לא יפריע לפוליטיקאים לטעון שיש שינוי בסדרי העדיפויות.

ממשלת אחדות מול ממשלת ימין צרה

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה המעניינת מבחינת הבוחר - כיצד יושפע תקציב המדינה מהרכב הממשלה הבאה. אז אחרי שאמרנו שהמהלכים הגדולים צפויים לקרות בכל קונסטלציה, הנה בכל זאת כמה אבחנות רלוונטיות.
ראשית, אפשר לומר שממשלה צרה תקשה מאוד על האוצר לקדם מהלכים לא-פופולריים, ובמיוחד כאלה שפוגעים בקבוצות לחץ שיש להם ייצוג והשפעה בקואליציה. סביר להניח, כי במסגרת ממשלת ימין-מרכז רחבה, תושג הסכמה על צמצום והגבלה של מספר השרים. בכך תיפתח הדרך לצמצום מספר משרדי הממשלה - צעד שיכול לחסוך למדינה הוצאות בהיקף של 50-150 מיליון שקל לשנה. בממשלה צרה, לעומת זאת, צפוי שמספר השרים יישאר גבוה, לאור כוח המיקוח הגבוה יותר שיהיה לכל סיעה החברה בקואליציה.

ממשלה ללא חרדים עשויה לקצץ בתקציבים ייעודיים למגזר ובראשם התמיכות באברכים, שהיקפם מגיע ל-1.3 מיליארד שקל לשנה וצעדים נוספים שנעשו בתקופת ממשלת נתניהו-לפיד. בממשלה כזו יש גם היתכנות רבה יותר להעלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים - צעדים שיהיו לא-פופולריים בממשלת ימין-חרדים צרה. בממשלה צרה שכזו, ההיתכנות לקיצוץ כלשהו בהוצאות (מעבר לקיצוץ הרוחבי המסורתי) תהיה נמוכה. עם זאת, ההתנגדות של השותפים הקואליציוניים להעלאות מסים עשויה להיות חלשה יותר, במיוחד מס חברות ומסים שפוגעים בבעלי שכר גבוה - ההתנגדות העיקרית למהלכים כאלה תבוא מצד ראש הממשלה. 

עוד כתבות

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה