גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המובחרים לביומד: "מועדון העילית" של תעשיית הבריאות מציג שלושה פרויקטים חדשים

בחודשים האחרונים החלו לצאת אל הפועל שלושה פרויקטים שנולדו בתוך ארגון 8400, שפעילותו נחשפה כאן לראשונה ● שילוב בוגרי יחידות מובחרות של צה"ל בתעשיית הביומד; סטאז' של רופאים צעירים בחברות סטארט-אפ; והקמת מאגר מידע לשימוש בציוד מחקרי

דפנה מורביץ, 8400 / צילום: יח"צ
דפנה מורביץ, 8400 / צילום: יח"צ

המשפט שאמרה מטופלת צעירה, חולה בסרטן שד גרורתי ואמא לתאומים, לפרופ' סלומון שטמר, רופא בכיר במרכז דוידוף לטיפול בסרטן בבית החולים בילינסון, "אני תורמת את גופי למדע בעודי בחיים", ליווה אותו זמן רב והיה ההשראה שלו למודל שילוב רופאים בתעשיית הביומד. שטמר, מנהל יחידת מחקר ואחראי על חדשנות ומרצה באוניברסיטת תל אביב, שהיה מעורב בחברות הביומד Vype ו-CTG Pharma, לא ידע איך יוציא לפועל את המיזם, עד שהצטרף למחזור הראשון של פרויקט 8400.

8400 הוא, כפי שחשפנו כאן ב"גלובס", מיזם לטיפוח מנהיגים בתעשיית הביומד, בהשראת תוכנית "מעוז" לטיפוח מנהיגים במגזר הממשלתי והעסקי. המיזם נועד להיות "מועדון העילית" של התעשייה הרפואית ומבקש להפוך את תעשיית הבריאות למנוע צמיחה לאומי כמו ענף הסייבר, באמצעות תוכנית הכשרה אינטנסיבית לבכירי התעשייה וגיבוש קואליציה חוצת מגזרי פעילות. אולם, בנוסף לתוכנית הדרכה של כ-17 יום שעוברים חניכי התוכנית - 50 איש מדי שנה ו-400 לפחות במשך שמונה שנים - הכוונה היא גם ליצור פרויקטים ארוכי טווח יותר בהובלת המנהיגים מתוך התוכנית. הכוונה הזו כבר החלה להתממש. ההרשמה למחזור השלישי של 8400 (אחרי שני מחזורים מוצלחים) תיפתח אחרי ראש השנה.

בחודשים האחרונים החלו לצאת אל הפועל 15 פרויקטים שנולדו בתוך ארגון 8400, אשר שלושה מהם הם: סטאז' לרופאים בתעשיית הביומד - שהגה שטמר; מאגר מידע של כל משאבי המחקר הקיימים בישראל; וקהילות של בוגרי יחידות עילית המעוניינים להיות מעורבים בתעשיית מדעי החיים.

סלומון שטמר, בילינסון / צילום: יח"צ

ללמד את הרופאים את שפת היזמות

"כיזם נחשפתי לפערים בין הפעילות המתקיימת בחברות הביומד ובין מה שיודעים עליה הרופאים, והגיתי את הרעיון לפתוח קורס כדי ללמד את הרופאים חדשנות ויזמות", מספר שטמר. "כל רופא צעיר מחויב ממילא להקדיש שישה חודשים למחקר כחלק מההתמחות שלו. הרעיון הוא שחלקם ינצלו את הזמן הזה בעולם היזמות ולא בעולם המחקר. המטרה היא שהם ילמדו איך לדבר עם יזמים ולהקשיב להם, איך לזהות בעיות במערכת, איך לקדם פרויקטים, כך שתהיה תשתית של רופאים בתוך בתי החולים והקהילה, שידברו בשפת החדשנות".

הקורס הראשון יתחיל בדצמבר הקרוב כקורס עיוני שבו ירצו בכירים בתעשייה, ובהמשך יכלול התלמדות אצל חברות סטארט-אפ. אחר כך יפעלו הרופאים כגשר בין הצרכים של האוכלוסייה ובין רעיונות התעשייה ופיתוחיה, כדי להקים ולהטמיע פרויקט משלהם ולהביא חדשנות לבית החולים.

מדובר כרגע ברופאים מתמחים, אך בהמשך הכוונה היא לצרף מעגל נוסף של רופאים בוגרים יותר, לתוכנית המותאמת יותר לאילוצי הזמן של הרופא הבכיר. הם יהיו גשר נוסף בין בתי החולים והקהילה ובין התעשייה.

עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית הר"י, ההסתדרות הרפואית הישראלית, שותפה גם היא לפרויקט. היא מדגישה כי "הרופאים בתוכנית לא אמורים להפוך ליזמים בעצמם" - כלומר התוכנית אינה מיועדת למי שרואים ביזמות דרך החוצה ממקצוע הרפואה - "אלא הם נועדו להיות אוזן קשבת בתוך בית החולים, שיכולה להניע תהליכים. ישנה התלהבות רבה מהרעיון, מסטאז'רים ועד מנהלים". הקורס יכלול 50% משתתפים מהפריפריה וכרבע מהמשתתפות הן נשים. המאמץ מושקע באיזון בין מספר הגברים לנשים.

יחידות מובחרות בבריאות

איילון תירוש, שמילא בשנים האחרונות תפקידים בכירים הן בחברות ביומד והן בחברות תקשורת, פיתח במסגרת 8400 פרויקט לחיבור בוגרי יחידות עילית בצה"ל לקהילת הביומד. "הטאלנטים מן היחידות הטכנולוגיות לא תמיד מודעים להזדמנויות שיש בעולם הטכנולוגיה הרפואית, הזדמנויות להיות יזמים וגם הזדמנויות יפות מאוד בתפקידים של סמנכ"לי פיתוח, סמנכ"לי מוצר וכדומה, אולי בחברות יותר גדולות. יכולה להיות תועלת רבה בהבאת הטאלנט הטכנולוגי לחברות הללו". תירוש נמצא בקשר עם ארגוני הבוגרים של היחידות הטכנולוגיות השונות.

תירוש השתתף במחזור השני של פרוייקט 8400. הוא הקים תוכנית שנועדה להכיר לבוגרים את תחום מדעי החיים, לקשר אותם במהירות וביעילות לחברות המחפשות כוח אדם בתחום, וגם לעזור להם להבין מה היתרונות שהם יכולים להביא לתעשיית מדעי החיים, משום שהם לא תמיד מבינים כיצד יכולת טכנולוגית יכולה לתרום לתחום. הוא גם עוזר להם להבין מה חסר להם, ומייעץ להם כיצד להשלים את החוסרים במהירות.

"אנחנו מחברים את הבוגרים שלנו לחברות קיימות, או לתוכניות המקימות חברות על בסיס רעיונות של יזמים שלא מעוניינים לנהל, ואז מחפשים עבור אותן חברות כוח אדם ניהולי. זה קורה למשל בחממות, חברות חדשנות של בתי חולים או מכוני מחקר".

לדברי דפנה מורביץ, מנכ"לית 8400, "אנחנו מדברים על הגדלת עוגת ההון האנושי בתחום, תוך מינוף של ההשקעות שהמדינה כבר ביצעה בצורה מאוד אפקטיבית ביוצאי היחידות הטכנולוגיות והיחידות המובחרות".

תירוש יצר עם אסי הורביץ, בוגר קורס חובלים ויזם בתחום הבריאות הדיגיטלית בחברת Brain-Vivo, פרויקט הפועל באמצעות מינוף ארגוני בוגרים של יחידות בצה"ל. הקשר שלו עם תירוש הוביל להרחבת המיזם גם לעמותת בוגרי חובלים, הנקראת מגדלור. מגדלור היא קהילת בוגרים תוססת ומחויבת, שכבר הובילה פרויקט של תמיכה כלכלית ולוגיסטית באחד הבוגרים שבנו חלה במחלה נדירה מאוד. הקהילה עוסקת גם במנטורינג לקריירה עבור בוגריה ופעילויות למען הקהילה. בעקבות המפגש בין תירוש להורביץ, הוקמה בתוך מגדלור תת-הקהילה Healthcare on Board, שנועדה להביא לעולם הביומד מנהיגים מקרב מסיימי קורס חובלים.

הורביץ: "המטרה שלי היא לעזור לחבר בין שתי קהילות שיש בהן כרגע אנשים די שונים, שמדברים ז'רגונים מקצועיים שונים, ולא תמיד פשוט ליצור ביניהם אמון. חובלים לרוב בוחרים במשרות בעולמות הטכנולוגיה והניהול. אנחנו רוצים להציג לבוגרים את קהילת הביומד בישראל, עולם שהיה נראה להם רחוק. אגב, כ-15% מכל המשתחררים מחובלים בסופו של דבר מגיעים איך שהוא לעסוק בתחום הבריאות. זה הפתיע אותנו".

ד"ר נדב שמעוני, רופא, בעל ניסיון בתחום הון הסיכון ברפואה בקרן הון הסיכון אקסמד, והיום חלק ממחלקת החדשנות של שירותי בריאות כללית, היה איש הקשר שתיווך בין הפרויקט ובין היחידה הטכנולוגית 81. זו יחידה שנחשבת לעילית של יחידות הטכנולוגיה וההנדסה אפילו בין קהילות מסוגה. "היחידה מגדלת מהנדסים מעל ומעבר למה שמלמדים בתארים באוניברסיטה, ועל גבי זה מוסיפים ידע רב תחומי", הוא מספר. "אבל אז אנחנו יוצאים לתעשייה ומתפזרים. אליי החלו לפנות בשנים האחרונות בוגרים שידעו שאני עוסק בתחום הרפואי והתעניינו בו. בשלב הזה פניתי לתירוש והוא עזר לי בתהליך ההקמה. התחלנו לפעול לפני שמונה חודשים וכבר רשומים אצלנו 200 אנשים בתפקידים בכירים ביותר במשק או מהאקדמיה, שמסתקרנים לעסוק בתחום הטכנולוגיה הרפואית. בעיניי הבוגר של 81 יכול להיות סמנכ"ל הטכנולוגיה המושלם לחברה כזו".

"חבר'ה טכנולוגיים במינגלינג לא הכי זורמים", מוסיף שמעוני. "אז קיבלתי עצות מ-8400 איך לשדרג את הנטוורקינג באמצעות תהליך יותר מובנה ומונחה".

בימים אלה מתקיים מאמץ לחבר למיזם קהילות בוגרים נוספות.

מאגר מידע לשימוש בציוד למחקר

את PLAYBOOK, מאגר מידע לשימוש בציוד רפואי, הקים פרופ' חזי ברנהולץ מן האוניברסיטה העברית, הידוע כממציא התרופה דוקסיל לסרטן, והיום מעורב במספר חברות פיתוח תרופות נוספות. "הרעיון הסתובב לי בראש הרבה זמן", הוא אומר. "בישראל ישנן תשתיות ומערכות ציוד, בתי חיות (לניסויים, ג"ו) ומעבדות, אך כל שירות כזה חבוי בתוך מכון מחקר או בית חולים שעושים בהם שימוש לא ממצה. ביקשנו ליצור מאגר מידע, שיפנה את מי שצריך למשאבים הללו".

חזי ברנהולץ, האונ' העברית / צילום: יח"צ

לדבריו, "חוקר צעיר שחוזר לארץ ואין לו הציוד שהוא צריך, קשה לראות איך הוא רוכש אותו למעבדה שלו. אבל הציוד הזה קיים בארץ. גם אני כחוקר ותיק נסמכתי על אאוטסורסינג כזה עבור הסטארט-אפים שלי, ובלעדיו לא הייתי יכול להגיע לאישור ה-FDA. אם הייתי צריך לרכוש את השירותים הללו בחו"ל, כנראה לא היינו מצליחים לעשות זאת בתקציב הקיים".

לדבריו, עד עכשיו לא מופה אפילו הציוד הקיים בכל אוניברסיטה או בית חולים למקום אחד מסודר באתר של אותה אוניברסיטה. "נשיא של אחד המוסדות אמר לי - בזכותכם אני יודע מה יש לי בכלל".

ד"ר איל הנדל, שעוסק בעריכה גנטית באוניברסיטת בר אילן, הצטרף להובלת המאמץ. הוא מציין כי עד כה לא היה לאוניברסיטאות ולמעבדות המחקר השונות תמריץ לערוך מיפוי של הציוד הקיים. אולם, עם הקמת מאגר המידע, יש סיכוי אמיתי למשוך לציוד זה משתמשים חיצוניים רבים, באופן שלא רק יעניק הכנסה נוספת למוסד האקדמי או הרפואי, אלא גם יאפשר הכשרה של כוח אדם מיומן להשתמש בציוד. "כאשר אין משתמשים בציוד לעתים קרובות, הציוד גם מתיישן וכך גם המיומנות בשימוש בו", אומר הנדל. "לעומת זאת אם יש זרם הכנסות קבוע משימוש בציוד, אפשר לגייס עוד דוקטורנט שתפקידו יהיה להפעיל את הציוד הזה, והוא גם יפתח התמחות ייחודית בכך. הציוד הזה לרוב נרכש מכספי ציבור, וחבל שלא יהיה בו שימוש מלא". בנוסף, כאשר כל המוסדות יהיו מודעים לציוד שנמצא בסביבתם, יפחתו הכפילויות ברכישה, כלומר יהיה שימוש טוב יותר בכספי הציבור.

איל הנדל, אונ' בר אילן / צילום: יח"צ

ברנהולץ החל לפתח את PLAYBOOK עוד לפני שהצטרף למחזור הראשון של 8400, אך לדבריו מאז תפס הפרויקט תאוצה. "הם בולדוזרים", הוא אומר. "ואחרי שנה של עבודה מאומצת, יש לנו דאטהבייס". כרגע מחפשת החברה מימון משותף אסטרטגי, ו/או מהמדינה, ליצור ממשק משתמש נוח למאגר, לפתח כלי בינה מלאכותית לחיפוש מתוחכם והשוואה, וכן להעסיק אדם שידאג לוודא כי האתר תמיד מעודכן. "במשך שנתיים או שלוש נפעיל את האתר מכספי ציבור, ואחר כך נתחיל לגבות עמלה קטנה מהכנסות נותן השירות", אומר ברנהולץ. כרגע זקוק הפרויקט למימון בהיקף של כמה מאות אלפי דולרים על פני שלוש שנים.  

עוד כתבות

יעקב גבע / צילום: תמר מצפי

את זה היא לא אבחנה מראש: ג'י מדיקל משכה את התשקיף שלה מנאסד"ק

חברת האבחון באמצעות הסלולר תכננה לגייס 30 מיליון דולר, ואף נמחקה לשם כך מהמסחר באוסטרליה

רכישת דירה / צילום: Shutterstock

האניגמה של המשק: איך הגיעו המשכנתאות לשיא כל הזמנים ולמה בבנקים בכל זאת חוששים?

ישראל נמצאת במשבר כלכלי חריף, אבל נתוני המשכנתאות מצביעים דווקא על שנת שיא: חוסר היציבות הפוליטית, תוכנית דיור לא בשלה, ריבית נמוכה וקריצה למשקיעים אחראים לכך

דירוג העיתונאים המשפיעים של 2020 / צילום: איל יצהר, יוסי זמירֿ, כדיה לוי, ענבל מרמרי, רונן א

הנבחרת: מי הם 50 העיתונאים המשפיעים בישראל

יפעת מחקרי מדיה בדקה כ-250 עיתונאים מהתקשורת הישראלית והרכיבה רשימה של 50 המשפיעים ביותר ● העיתונאי המשפיע בישראל: עמית סגל ● העיתונאית המשפיעה: אילה חסון

אתר בנייה / צילום: איל יצהר

דחיות המשכנתה התייצבו, אך מספרן עדיין גבוה בהרבה מהתקופה שלפני הקורונה 

13% מתיק המשכנתאות של הבנקים היו במצב של דחיית תשלומים בתחילת נובמבר ● עד כה הציבור הקפיא החזרי הלוואות בהיקף כולל של כ-10 מיליארד שקל

ברלב בהפגנה ליד רח' בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

"עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

 איציק בלומנטל / צילום: איל יצהר

הקאמבק של איציק בלומנטל: מועמד מוביל לתפקיד מנכ"ל נמלי ישראל

בלומנטל פרש מניהול נמל אשדוד על רקע מערכת יחסים עכורה עם היו״ר אורנה הוזמן בכור ● אם יתמנה לתפקיד הוא יפקח על כלל הנמלים בישראל

ההישגים והסיפורים העיתונאיים החשובים / עיצוב: גלובס

מחיר השלום, שלטון החוק והמגפה: אלה עשרת ההישגים העיתונאיים החשובים של 2020

אחרי סקר רחב היקף בקרב עיתונאים מכל אמצעי התקשורת, בחרה מערכת "גלובס" את עשרת ההישגים העיתונאיים החשובים של 2020 ● זו היתה אולי שנה איומה, אבל העבודה העיתונאית דווקא פרחה בה

ג'נרל אלקטריק/ צילום: רויטרס / Stephane Mahe

ג'נרל אלקטריק תפטר עובדים נוספים מחטיבת התעופה שלה

הבוס החדש של מחלקת ייצור מנועי המטוסים בחברה אומר כי נפח הטיסות המסחריות בעתיד יקטן אפילו לאחר מציאת חיסון לקורונה

ברק רוזן ואסי טוכמאייר   / צילום: איל יצהר

ישראל קנדה רוכשת את מלונות טמרס של פויו זבלודוביץ'

העסקה, בהיקף 155 מיליון שקל, כוללת את מלון דניאל ים המלח, את רכישת מלונות ווסט אשדוד ו-ווסט תל אביב, את מערך השיווק ומערכות המידע של הרשת וכן את המותג ווסט

ערד ניר ונדב איל / צילום: איל יצהר

"זו תקופה איומה ונוראה עבור עיתונאים - זו לא פסגת קריירה"

רגע לפני המעבר הדרמטי ל"ידיעות אחרונות", פרשן החוץ של חדשות 13 נדב איל, הפך לאוטוריטה לענייני המגפה • עמיתו מחדשות 12 ערד ניר הואשם כמכחיש קורונה • השנה האחרונה מתחה לשניהם את השרירים - ולא בטוח שהזיקה להם

פסל "הילדה חסרת הפחד" מול הבורסה לניירות ערך בוול סטריט, ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

פתיחה מעורבת בוול סטריט; טסלה יורדת קלות, אמזון עולה ב-1%

מדד דאו ג'ונס נסוג מתחת לרף 30 אלף הנקודות ● גאפ ו-HP עקפו את התחזיות, המניות מטפסות בטרום-מסחר ● התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב עמדו בשבוע שעבר ברמה של כ-788 אלף, לעומת צפי כלכלנים ל-733 אלף 

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל / צילום: שלומי יוסף

שופרסל לא מחכה לחיסון: רווחי הרשת נסקו בתקופת הקורונה ב-77%

בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הכנסות שופרסל גדלו ב-13% לסך של 11,362 מיליארד שקל, ואילו הרווח הנקי צמח ב-77% לסך של 267 מיליון שקל ● שופרסל מעריכה כי סכום של כמיליארד שקל מיוחס להכנסות עודפות עקב המשבר

סוף שנת המס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המלצות לסוף שנת המס: להביא בחשבון את נזקי הקורונה

בעקבות משבר הקורונה, שמשפיע על הכלכלה העולמית, נקלעו חברות רבות לסחרור עסקי שמצריך מהן חשיבה מחודשת גם בענייני מיסוי ● מהן הנקודות החשובות שכדאי לבחון כדי "לנצל" את הקורונה להפחתת נטל המס

מתחם אלביט מערכות בנתניה / צילום: בר אל

עובדי אלישרא יוצאים למאבק נגד העברתה לחטיבת המודיעין של אלביט

באסיפה שכינס יו"ר הוועדים של אלישרא, גיא קרואני, הוא דיווח כי הוועד בגיבוי ההסתדרות מתכוננים למאבק נגד השינויים, מחשש כי אלה יפגעו בעובדי החברה ● כהן העלה גם חששות כי במסגרת הרה-ארגון יפגעו זכויות עובדים, אף כי הוא לא העלה את הסוגיה של פיטורי צמצום

ספרי הוצאת פינגווין / צילום: Tim Ireland, Associated Press

לקראת מיזוג ענק בשוק הספרים: פינגווין במגעים לרכוש את סיימון אנד שוסטר

חברת-האם של פינגווין, הענקית הגרמנית ברטלסמן, קרובה לסגירת עסקת של יותר מ-2 מיליארד דולר לרכישת סיימון אנד שוסטר מחברת ויאקום סי.בי.אס, בהסכם שיביא למיזוג של הוצאות הספרים הראשונה והשלישית בגודלן בשוק האמריקאי

מטוס של אל על ממריא משדה תעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

סחרור הקורונה ממשיך לאיים על אל על: ההפסד מגיע ל-147 מיליון דולר, הגירעון ל-126 מיליון דולר

הכנסות חברת התעופה ברבעון השלישי הצטמקו ביותר מ-90% ● לדוחות מצורפת הערת עסק חי, ומודגש הקושי לקבל מימון ● ההפסד בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הצטבר ל-391 מיליון דולר, בעקבות התכווצות של כ-70% בהכנסות

ישראל כץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

האם ביטול המכס גורם לנו לקנות יותר תוצרת מקומית?

שר האוצר טוען כי הוזלת החמאה המיובאת לא פגעה ביצרנים הישראלים. מה אומרים המספרים? ● המשרוקית של גלובס

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פרטנר: העלייה בהכנסות המגזר הקווי מפצות על השחיקה בסלולר

ההכנסות הסתכמו ב-800 מיליון שקל, ירידה של 3% לעומת רבעון מקביל אשתקד ● החברה הוסיפה 9 אלפים מנויי טלוויזיה ברבעון והשלימה פריסת סיבים ל-700 אלף בתי אב

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

למה הדאו ג'ונס בכלל משנה? כל מה שרציתם לדעת

אחרי יותר ממאה שנים של מעקב אחרי החברות האמריקאיות הגדולות, מדד חברות ה"בלו צ'יפ" עובר סוף סוף את קו ה־30 אלף הנקודות

ישראל פריי / צילום: איל יצהר

הדילמה החרדית והעיתונאי הבודד שרץ לתוך האש: "אני מותש, עושים לי את המוות"

הקורונה פערה תהום בין הציבור החרדי לפוליטיקאים שלו - ומי שנשארה כלואה באמצע היא התקשורת הוותיקה: "שמע, אף אחד לא רוצה לריב עם חסידות שלמה" ● יוצא דופן הוא העיתונאי האקטיביסט ישראל פריי שלא מפחד להכעיס את הציבור שממנו הוא בא: "יש לי גם תמיכה פנימית"