יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
תיאורים מוגזמים של נתוני מאקרו ראויים כנראה למדור בדיקת עובדות משל עצמם. דוגמה טרייה מצאנו בפוסט שפרסם יאיר לפיד תחת הכותרת "ביבי עולה לנו יותר מדי". לפיד מונה שורה של איומים על כלכלת ישראל - "הגירעון המטפס", מלחמת הסחר בין ארצות-הברית לסין, "קטר ההייטק שנעצר", וכן ההאטה במשק: "הצמיחה ברבעון האחרון הידרדרה ל-1%. הנמוכה מזה עשור".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אכן דיווחה באוגוסט שהתוצר המקומי הגולמי בישראל עלה ברבעון השני של 2019 ב-0.25% בלבד, שפירושו קצב צמיחה שנתי של אחוז. החשבון פשוט: בין ינואר למרץ ערך המוצרים והשירותים שהופקו על אדמת ישראל נאמד ב-332.9 מיליארד שקל, ואילו בין אפריל ליוני - 333.7 מיליארד שקל. בלמ"ס תולים את הצמיחה הנמוכה בין היתר בירידה בצריכה הפרטית, ובפרט ברכישת מכוניות מיובאות.
חשוב לסייג את חשיבות הצמיחה ברבעון בודד: הפעילות הכלכלית במשק מודרני נתונה לשינויים עונתיים, וקשה מאוד להצמיד לה מספר מדויק. הסטטיסטיקאים מעדכנים את הנתונים בדיעבד שנים אחר-כך. ובכל זאת, אם נשענים על המספרים הידועים היום, האם לפיד מדייק?
אתר הלמ"ס מראה שמאז 2009 היו חמישה רבעונים שבהם הצמיחה הייתה נמוכה מאחוז: שני הרבעונים הראשונים של 2012, הרבעונים השני והשלישי ב-2015, והרבעון השני בשנת 2017. אף אחד מהם, אגב, לא במשמרת של לפיד באוצר. בתשובה לשאלת המשרוקית הפנה אותנו לפיד לסקירה שחיבר הכלכלן הראשי באוצר לקראת תקציב 2016-2015, אלא שאין בה התייחסות לרבעונים האלה.
להפרזה של לפיד יש נסיבות מקלות: החישובים המקוריים של הצמיחה היו גבוהים יותר. לפי סדרות הזמן המעודכנות של הלמ"ס, ברבעון השני של 2012 - תחת ההשפעה המצננת של המחאה החברתית - התוצר הצטמק ב-0.8%. אבל פרסומים מסוף 2012 מדברים על צמיחה חיובית של יותר מ-2.5%.
■ בשורה התחתונה: דבריו של לפיד לא נכונים ברובם. לפי החישובים העדכניים, מאז 2009 היו שישה רבעונים שבהם צמח המשק בקצב שנתי של פחות מאחוז.
● תחקיר: בעז רקוץ'