גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עולם הטכנולוגיה נמצא היום איפה שחלמו שנהיה בתקופת הבועה"

אורן בר און, מנהל מחלקת הייטק של EY, מתייחס בראיון ל"גלובס" לרמות השווי בתעשיית ההייטק ● לכך שבישראל קמים פחות סטארט-אפים ● ולאופן שבו סופטבנק שינתה את השוק

אורן בר און  / צילום: באדיבות המצולם
אורן בר און / צילום: באדיבות המצולם

בשנים האחרונות עוברת תעשיית ההייטק, בארץ ובעולם, שינויים דרמטיים: היקף ההשקעות זינק, סטארט-אפים צומחים מהר יותר, וגם הגיוסים נעשים לפי רמות שווי גבוהות יותר. התקופה הזאת מספקת אתגרים רבים לסטארט-אפים עצמם, למשל כי הם מגייסים יותר עובדים ומגיעים לשוק מהר יותר. בנושאים האלה יעסוק גם כנס ג'רני שעורכת חברת ארנסט אנד יאנג (EY) בשיתוף עם "גלובס", שיתקיים השבוע ביום רביעי. נושא הכנס הוא מהגראז' לביזנס.

"השנה לראשונה עקף שווי החברות הישראליות הפרטיות, שעומד על 50 מיליארד דולר, את השווי של החברות הציבוריות, כולל צ'ק פוינט, Wix ואחרות. מישהו היה מוכן להשקיע לפי שווי גבוה בחברות האלה, ויש שם גם משקיעים מתוחכמים", אמר אורן בר און, מנהל מחלקת ההייטק של EY, בראיון שפורסם ב"רוד שואו", פודקאסט ההייטק החדש של "גלובס".

בר און ניתח בשיחה את המגמות שקיימות בתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית - מכניסה של קרנות ענק ועד השוואה לתקופת בועת הדוט-קום.

קמים בישראל פחות סטארט-אפים

הרבעון השני של 2019 היה הרבעון החזק ביותר בתעשיית ההייטק המקומית, עם גיוסים של 2.3 מיליארד דולר, כך לפי דוח של חברת IVC ומשרד עוה"ד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' (ZAG). "ישראל נמצאת בתקופה הכי טובה שלה, אבל הצד שפחות דיברו עליו זה הירידה במספר גיוסי הסיד. אם נמשיך בקצב הנוכחי נגיע ל-40 גיוסים בשנה, לעומת 70 ב-2018", אומר בר און. מכיוון שתעשיית ההייטק מבוססת על מספר רב של חברות צעירות שנפתחות, שרק שיעור קטן מהן מצליחות, צריך שיהיו בתחילת הדרך יותר חברות. לפי בר און, אנחנו עלולים לשלם את המחיר על הירידה הזאת בעתיד, למשל בעוד כעשור. "מכיוון שחלק מהחברות הישראליות נמכרות בסוף הדרך, חלק מהפונקציות יוצאות בישראל (למשל ניהוליות, שיווק ומכירות). אם לא יהיה מלאי חדש של חברות, אותם אנשים יתקשו יותר למצוא עבודה", הוא אומר.

"אני לא בטוח שזאת שנה מייצגת, וגם קמו קרנות חדשות שמתמחות בהשקעות בשלבים מוקדמים, אבל ייקח שנה-שנתיים עד שהכסף יגיע לשוק", מזהיר בר און. עם זאת, הוא מוסיף, "לא כדאי שנאבד את היכולת להשקיע בשלבים מוקדמים. בשלבים מאוחרים יותר קל להשקיע כי יש על מה להתבסס, אבל בשלבים המוקדמים זה מבוסס על קשרים בינאישיים וחוש הריח של השותף שמשקיע בחברות. זה היתרון של ישראל - לדעת לייצר סטארט-אפים ורעיונות טובים".

בר און מסביר כי למשקיעים יותר קל להשקיע בסטארט-אפים בשלבים מתקדמים יותר, מכיוון שהם יודעים לנתח אותם טוב יותר, לדעת כמה עולה לרכוש לקוח, להשוות לחברות דומות וכו', אך זאת לא הסיבה היחידה: "הסיבה העיקרית היא שהקרנות עצמן גדלו וכדי לייצר תשואה הן חייבות להשקיע סכומים משמעותיים. אני חושב שהן גדלו בעיקר בגלל סופטבנק - ברגע שהם באו עם 100 מיליארד דולר, הקרנות האמריקאיות היו חייבות להגדיל את הקרנות. גם זרם יותר כסף לתעשייה בגלל הריבית הנמוכה והחיפוש של גופים מוסדיים אחר תשואות".

אקסלרטור Rise של ברקליס ישראל. "למשקיעים יותר קשה להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים" / צילום: לירון ארל

איך סופטבנק משפיעה על התעשייה?

קרנות הענק שגייסה סופטבנק - שתי קרנות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר - שינו את תעשיית ההון סיכון כולה. סופטבנק הזרימה סכומי עתק לחברות כמו אובר, WeWork וסלאק, ניפחה את רמות השווי, אפשרה להן להשקיע הרבה מאוד כסף בשיווק ומכירות. עם זאת, היא עשויה גם לגרום לכך שהסטארט-אפים יפתחו בה יחסי תלות. לחילופין, אם הסטארט-אפ לא ירצה לקבל ממנה השקעה, הוא עשוי לגלות שהיא השקיעה במתחרים שלו ודחפה אותם קדימה.

"סופטבנק שיבשה את השוק ובאה עם גישה מאוד חדשנית. אם הולכים איתם, זאת ריצה מאוד מהירה ויזם צריך לראות שזה מתאים לו. הוא יכול להחליט שהוא עושה משהו אחר - מוכר את החברה, למשל. הדיל זה שסופטבנק מזרימים כמה כסף שצריך כדי שתעשה את העבודה הכי טוב. יש בכך הרבה התחייבות ויש מחירים אישיים ומשפחתיים אבל זה נותן הרבה משאבים. יזם לא חושב אם הוא מסוגל להגיע לשווי שסופטבנק בונה עליו, אלא בטוח שהוא יגיע לשם. מבחינתו, הוא לא רואה את זה בכלל כמכשול. הוא מפתח תלות בסופטבנק רק כשהוא לא עומד ביישום האסטרטגיה, ואז הוא צריך מהם עוד כסף והמשא ומתן בין הצדדים יהיה קשה".

האם אפשר להשוות לבועת הדוט-קום?

העלייה ברמות השווי של סטארט-אפים העלתה לדיון את השאלה האם השוק נמצא בבועה, ונעשו לא מעט השוואות לבועת הדוט-קום. בר און מציין כי "כיום יש יכולות אחסון בלתי מוגבלות, דאטה בלתי מוגבל, כוח מחשוב בלתי מוגבל, תהיה חיבוריות בלתי מוגבלת בגלל הדור החמישי (5G), יש שכבות של בינה מלאכותית ובלוקצ'יין שהופך את העסקאות ליותר בטוחות ושקופות. מנגד, יש ביקוש בקרב החברות הגדולות שעוברות שינויים דיגיטליים. קיים גם הון בלתי מוגבל". מנגד, בר און מציין כי יש ביקוש גדול לטכנולוגיות מכיוון שהחברות הלא-טכנולוגיות גם מחפשות אחר פיתוחים חדשניים כדי לא להישאר מאחור.

עם זאת, הוא אומר כי אי אפשר להשוות בין שתי התקופות. "היום יש לנו את מה שבתקופת הבועה ההיא היה בגדר חלום. יש לנו ארבעה מיליארד איש עם סמארטפונים, שזה כמעט כמו מחשב. הולך להיות 5G, בדרך יש מחשוב קוונטי. המרכיב היחיד שהיה אז והיום זה הון בלתי מוגבל". בר און כן מזהיר מפני סיכונים גיאו-פוליטיים כמו מלחמת הסחר והתנהגויות של מדינות, והוא ציין כי בסקר של EY זה מה שחוששים ממנו רוב הלקוחות של הפירמה.

בר און גם התייחס לרמות השווי הגבוהות ואמר כי "דוח רווח והפסד חשבונאי הוא לא בהכרח הדרך הנכונה להעריך שווי במודל של SaaS, מכיוון שיש לקוח שניתן לצפות את ההתנהגות שלו. לכן מצאו KPI's (מדדי ביצוע) אחרים, ומי שלא מכיר אותם - קשה לו להעריך את השווי של החברות".

הצמיחה המהירה כוללת אתגרים

הדוח של IVC-ZGA אמנם הראה כי היה גידול חד בהיקף ההשקעות בישראל, אך מספר גיוסי ההון לא גדל בהשוואה לרבעון הראשון ולרבעון המקביל ב-2018. המשמעות היא שהסכום שגייס כל סטארט-אפ גדל משמעותית. הדבר יוצר אתגר בעבור הסטארט-אפים, שצריכים לצמוח מהר יותר ולהראות קבלות למשקיעים. המשמעות של צמיחה מהירה יותר היא אתגרים ניהוליים, אתגרים בגיוס עובדים וכו'. העלייה בהוצאות, למשל בשכר הדירה ובשכר העובדים, גרמה לכך שגם החברות צריכות לגייס יותר כסף.

"הסטארט-אפים צריכים לרוץ הרבה יותר מהר, כי יש בעולם עוד חברות שעושות אותו דבר והם צריכים להיות מובילים. אם אתה סטארט-אפ טוב אתה יכול לגייס כמה שאתה רוצה כי יש ביקוש לחברות טובות", אומר בר און. "התפקיד שלנו זה ללוות אותם כל הדרך, עוד לפני שהחברה קמה. למשל, אנחנו מנסים להדריך סטארט-אפ לגבי מבנה ההון, וכמה כסף לגייס כדי שלא יגיעו לסבב הגיוס הבא מבלי שהשיגו את היעדים הנדרשים, או למצב שבו המשקיע לא יוכל לתמוך בהם בהמשך הדרך".

בר און מציין כי לדעתו, כל יזם צריך שיהיה לו דירקטוריון מייעץ, שכולל אנשים מתחום השיווק והמכירות, הכספים, התחום המקצועי של החברה ועוד. הצורך בדירקטוריון הזה נובע מכך שהאינטרסים של בעלי מניות שונים לעתים מאלו של היזמים.

בר און מציין כי "לא גדלו בישראל מספיק מנהלים משמעותיים וחזקים. יש למשל ביקוש אדיר לסמנכ"לי כספים, גם בסיליקון ואלי. יש יותר חברות שהפכו להיות גדולות מאשר הניסיון שקיים פה. זה גורם לכך שחלק מהחברות הישראליות מעבירות חלק מהפונקציות הניהוליות לחו"ל, ויש לזה מחיר כלפי הכלכלה הישראלית". 

עוד כתבות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש