גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מה שרואים ומה שלא רואים": אל תיתנו לנבחרים לעשות עלינו סיבובים

מטבעם, הפוליטיקאים מעדיפים הישגים לטווח הקצר כדי לשפר את סיכוייהם להיבחר, גם על חשבון דור העתיד

הצבעה בקלפי בבחירות באפריל / צילום: רויטרס
הצבעה בקלפי בבחירות באפריל / צילום: רויטרס

מערכת הבחירות, כך נקווה, מגיעה לסיומה המיוחל. מערכת ארוכה, מייגעת וחסרת תכנים מהותיים. רובנו ניכנס לקלפיות, ניגש אל מאחורי הפרגוד, ונצביע עבור מפלגה כזו או אחרת (בתקווה שאיש לא ישים פתק לבן). אבל למי כדאי להצביע? בעיה. המון מפלגות מתמודדות על הקול שלנו, וכולן מבטיחות לנו המון הטבות, רפורמות, שינוי (לטובה) עבורנו, האזרחים הישראלים.

כדי לענות על הסוגיה הכה חשובה הזו, אתייחס כאן לדברי הכלכלן והוגה הדעות הצרפתי, פרדריק בסטייה, שחי במאה ה-19 (1801-1850). האיש שטען כי בכל פעולה כלכלית מתקיים "מה שרואים ומה שאין רואים".

כוונתו הייתה כי תמיד קיים האפקט הראשוני המיידי, שהוא תוצאה שאפשר לקשר אותה באופן ישיר לפעולה שננקטה. יחד עם זאת, מתקיימות גם תוצאות שונות - "מה שאין רואים". מדובר בתוצאות משנה משמעותיות (שהן לעתים יותר משמעותיות מהתוצאה המיידית). כפי שבסטייה אמר, "שאר האפקטים אינם באים אלא כחוליות נוספות בשרשרת, אין רואים אותם. לכל היותר, ניתן לצפות את הגעתם".

ונחזור לפוליטיקה שלנו, כאשר מפלגה מסוימת מבטיחה לנו הטבה כזו או אחרת, עלינו להסתכל לא רק על ההטבה המיידית, אלא על ההשלכות היותר עמוקות של ההבטחה.

בכל הקשור לרוב ממשלות ישראל לדורותיהן, נראה כי לאורך ההיסטוריה הכלכלית של המדינה הן סבלו מראייה כמעט בלעדית של "מה שרואים", וזנחו כמעט לחלוטין את "מה שאין רואים". ובמילים אחרות, ממשלות ישראל נוטות לבצע מהלכים כלכליים, כאשר הן מסתכלות רק על התוצאה המיידית ומתעלמות לחלוטין מהתוצאות לטווח הארוך ומהשפעתן על עתידנו.

דוגמאות לכך ניתן לראות ולמצוא כמעט בכל תחום כלכלי-חברתי בישראל. כך, למשל, בתחום יוקר המחיה. כולנו מסכימים, ודובר על כך רבות, כי המזון בארץ יקר יחסית, וכי הסיבה המרכזית לכך היא השוק הסגור והריכוזי בישראל. ומה עשו בעניין ממשלות ישראל? - אלה בחרו פעם אחר פעם להציע "פתרונות" מיידיים (בדמות סבסוד, פיקוח וכו’) במקום לפתור את הבעיה בצורה שורשית. הסיבה לכך די ברורה, פתיחת השוק לתחרות מבחוץ דורשת המון מאבקים, והתוצאה לא תורגש מיידית אלא תיקח זמן, אז למה לנו לטרוח יותר מדי?

רק לשם המחשה, דוח ה־OECD האחרון שהתפרסם אך לפני כחודש, הראה כי בשל האופן שבו ישראל בוחרת לתמוך במגזר החקלאי (באמצעות פיקוח מחירים, הגבלת יבוא וסבסוד תשומות) היא מטילה מס בלתי נראה של 5 מיליארד שקל על אזרחי ישראל. כך שבממוצע כל משק בית בישראל משלם 2,000 שקל "מס חקלאות".

כך גם באחד התחומים הכי בוערים כאן - הדיור. אזרחי ישראל דורשים דיור זול יותר. ברור שהסיבה ליוקר הדיור היא גם עניין של היצע וביקוש. היצע הדירות נמוך יחסית לביקוש, ולכן הפתרון לטווח הארוך הוא לשחרר יותר קרקעות, להוריד רגולציה וחסמים ולהאיץ את הבנייה. אבל במקום זאת, ממשלות ישראל בוחרות שוב ושוב בפתרון הקל והמיידי על חשבון הפתרון המהותי של טיפול שורש עמוק, כמו מע"מ אפס ו"מחיר למשתכן".

ודוגמה נוספת היא בעיית הגירעון המעמיק של ממשלת נתניהו היוצאת. בטווח המיידי מדיניות ה"יש לי" של שר האוצר משה כחלון, נראתה לרבים כ"חברתית" וכנכונה. אך כל בר-דעת יודע, שאם מוציאים יותר מאשר מכניסים לאורך זמן - בסופו של דבר, יגיע יום הדין, ומישהו יצטרך לכסות את הפער בין ההוצאות להכנסות.

ואם נחזור לצטט את ידידנו בסטייה, הוא כבר אמר "הרי לכם כל ההבדל בין כלכלן גרוע לכלכלן טוב: האחד מתרכז באפקט הנראה בלבד, ואילו השני מודע לאפקט הנראה אך גם לאפקטים שיש לצפות אותם".

אז תצביעו למי שתצביעו, אבל בכל מצב עלינו לדרוש מהממשלה שתקום, ולא משנה מי ירכיב אותה, לבצע צעדים כלכליים שמכוונים גם למה "שאין רואים". לדרוש ממנה לראות מעבר לחור שבגרוש, ולחמש דקות הפרסום במדיה החברתית. צעדים בוני צמיחה שיכללו בין היתר הקטנת גודל הממשלה (מי צריך כל-כך הרבה שרים, סגנים, יועצים, מזכירות ולשכות עבורם, והכול על חשבוננו), פתיחת השווקים לתחרות (אבל הוגנת גם כלפי היצרנים המקומיים), ועוד.

פוליטיקאים כמו פוליטיקאים, חושבים קודם כל על איך להמשיך ולהיבחר ולכן רוצים הישגים כאן, עכשיו ומהר. מה שמניע אותם הוא להיבחר שוב. לכן עלינו להבהיר לקברניטים שכדאי להם, מכל בחינה שהיא, לחשוב לטווח יותר ארוך.

הכותב הוא עורך מדור הדעות ב"גלובס"

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה