בני גנץ, בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, תמר מצפי
לולא הצעד המפתיע של אביגדור ליברמן וישראל ביתנו לאחר הבחירות הקודמות, הניחוש היה קל. לגוש הימין-חרדים היה רוב מבוסס של כ-65 מנדטים, וכל מי שניתח את התוצאות ב-10 באפריל ראה בעיני רוחו את ממשלת הימין הבאה של נתניהו. אבל ליברמן הפיל פצצה, ולמעשה העניק לגיטימיות לכחול לבן אל מול מצביעי הימין, כפרטנרית אפשרית לממשלה תוך שהוא משנה את השיח הפוליטי ומעניק לממד הדת-מדינה את המקום המוביל במערכת הבחירות הנוכחית, לפחות בתחילתה. הצעד הזה העניק לו תמיכה רחבה, ובסקרים הוא הגיע לעשרה מנדטים - כפול ממה שקיבל בבחירות באפריל.
אלא שההתלהבות הראשונית שככה, ובשבועיים האחרונים ניכרת מגמת ירידה בכוחה של ישראל ביתנו, וחזרה של מצביעים לשתי המפלגות הגדולות - כחול לבן והליכוד. בכוחו של גוש המתלבטים לשנות את המפה הפוליטית, שכעת, על פי הסקרים האחרונים, נדמה כקרובה לזו של תוצאות אפריל. התרחישים להלן מבוססים על תוצאות אפשריות ובעיקר על פוטנציאל הגמישות של ראשי המפלגות, שביום טוב ועם תירוצים מוצלחים, משאירים מאחור את לינוי אשרם, אלופת ההתעמלות האמנותית.
תרחיש ראשון: ממשלת ימין-חרדים
התרחיש הזה קפץ למקום הראשון רק בשבוע האחרון, כשלאט לאט עולה כוחה של הליכוד בסקרים. במקביל בראש מקננת הידיעה כי כמעט תמיד הסוקרים מפספסים את הליכוד והמפלגות החרדיות ומעריכים הערכת חסר את כוחן. ליכוד עם 35 פלוס מנדטים, החרדיות עם 16 וימינה עם כעשרה, ויש ממשלה. לצד זה יש גם סקרים שהעלו את עוצמה יהודית, של תלמידי הרב כהנא, אל מעבר לאחוז החסימה. אני מאלה שסוברים כי זה לא יקרה, ואם יקרה, זה יהיה על חשבון ימינה בעיקר ואולי אחת מהמפלגות החרדיות.
בתוצאות כאלה, ואם להביא בחשבון את המאבק המשפטי הצפוי לו, ראש הממשלה צפוי להעדיף שוב קואליציה צרה מימין, לבלוע את הצפרדע של בנט ושקד, להמשיך בגישה המחבקת של המפלגות החרדיות, ואם עוצמה יהודית תעבור את אחוז החסימה, לחבר לקואליציה את ממשיכי דרכו של מי שבעבר נציגי הליכוד יצאו מהמליאה כשנאם. עוצמה של היום אינה תנועת כך של הרב כהנא, היא עשתה התאמות בניצוחו של איתמר בן גביר, וחלקים ניכרים במצעה דומים להפליא למצע האיחוד הלאומי, ולמצע זהות של פייגלין שחבר לליכוד. אך עדיין מדובר בתלמידיו של מאיר כהנא שמתבססים על תורתו הגזענית.
בממשלה כזו, הקיטוב הפוליטי יחריף, הכנסת תהיה לזירת קרב יומיומית ואם אכן תיושם ריבונות על ההתנחלויות ויועברו חוקים דוגמת חוק החסינות או פסקת התגברות מורחבת, אנחנו צפויים לחזור לימי מלחמת לבנון הראשונה, אוסלו וההתנתקות.
תרחיש שני: ממשלת אחדות
העילה המרכזית להקמתה של ממשלה כזו לא תהיה הצורך בממשלה רחבה לניהול המדינה, לניהול תהליך מדיני עם תוכנית המאה או לניהול מערכה נגד חמאס, אלא רק אם אף אחת מהמפלגות הגדולות לא תוכל להקים ממשלה. או אז יחל המאמץ הגדול למצוא את הסולם שעליו ירדו אנשי כחול לבן מעץ "לא נהיה עם נתניהו תחת כתב חשדות". את הסולם הזה יניחו שני שועלי פוליטיקה ותיקים, אריה דרעי ומשה גפני.
דרעי נחשב מאז ומתמיד חובב ממשלות רחבות ויציבות והוא שומר על קשר טוב עם כל הצדדים. פוליטיקאי טרי אך בכיר בכחול לבן אמר לי לאחרונה כי דרעי יותר מרמז לגנץ ובעיקר לאשכנזי, כי הוא מעדיף ממשלה כזו על פני ממשלה צרה עם הימין הדתי. גם לגפני, שנחשב ל"שמאלן" של החרדים, קשר טוב עם כחול לבן, וגם מסביבתו עלו רעיונות לפתרון הפלונטר. התגמול לתיווך שלהם יהיה כניסתם לקואליציה וקווי יסוד שהם יוכלו לחיות עימם.
הנקודה המוזרה בממשלה כזו תהיה כי דווקא ליברמן, המטיף העיקרי לאחדות, יהיה כנראה בחוץ. אם יש אחדות, אין צורך בישראל ביתנו, ובוודאי לא אם החרדים בתוכה. המכשול השני יהיה התנגדותו של יאיר לפיד והקרע בינו לבין החרדים. מה שעשוי להביא לפיצולו של שעטנז כחול לבן. לנתניהו ממשלה כזו טובה כי כך לא יהיה חייב להיענות לדרישות ימינה ואולי עוצמה, ובד בבד יחליש את כחול לבן. לגנץ ולרוב חבריו, ובראשם גבי אשכנזי, תהיה זו כניסה לממשלה להשתפשפות לקראת המאבק על השלטון לאחר עידן נתניהו. לא מופרך יהיה להעריך כי לא מעט מהם יחברו לליכוד בשלב עתידי זה. ממשלה כזו תעמוד במבחן קשה עם ההכרעה על תיקי נתניהו, במקרה של הגשת כתב או כתבי אישום. כאן בג"ץ עשוי להכריע ולפסוק כפי שפסק בעבר ולהחיל את חובת ההתפטרות גם על ראש ממשלה.
תרחיש שלישי: ממשלת מרכז-שמאל-חרדים
תרחיש מסובך אבל אפשרי שלפיו מצליחים גנץ ובעיקר אשכנזי, שזוכה להערכה רבה בחוגי ימין וחרדים, לשכנע את המפלגות החרדיות או לפחות אחת מהן לחבור לקואליציה דוגמת זו שהקים אהוד ברק ב-1999, כדי להימנע מבחירות נוספות. המכשולים רבים ובראשם הקרע בין לפיד לחרדיות, והחלק של מרצ במחנה הדמוקרטי שיתקשה לבלוע את החרדים. אבל איך אמר לי חבר כנסת אחד ממרצ, "אם זה יעלה, לא נוכל לפספס הזדמנות להפיל את נתניהו". יש מי שאומר כי גם בנט וכמה מחבריו עשויים לבחון אפשרות כזו, אך אני מטיל בכך ספק רב.
ישנן עוד אפשרויות על גבול הבלתי אפשריות כמו ממשלת שמאל עם תמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת, או ממשלת ליכוד-חרדים-ימינה בסיוע חברי כנסת עריקים מהפלג ה"ליכודניקי" של כחול לבן, אבל בפוליטיקה כך אנו למדים מחדש כל העת, הכל אפשרי.
ובאשר לרישא של הכתבה, כל אחד יבחר על פי נטיית ליבו, איזה מהתרחישים הוא הטוב, הרע או המכוער.