גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקסימום חגיגה במינימום משאבים: איך נערכו בחברות החדשות למשדר הבחירות המרכזי

אל משדר הבחירות הנוכחי הגיעו חברות החדשות עם אתגר לא פשוט: לייצר תחושה חגיגית בהשקעה קטנה משמעותית מזו שאפיינה את הבחירות הקודמות • האמצעים: ויתור על צילומי החוץ תוך פיצוי בטכנולוגיה וגימיקים • ומעל לכל מרחפת טראומת המדגמים • כתבה שלישית בסדרה

רק באפריל האחרון השקיעו רשת, קשת ותאגיד השידור "כאן" כ-10 מיליון שקל ביום השידורים שליווה את יום הבחירות ובעיקר את ערב הבחירות עצמו. כל שלושת הערוצים שידרו את המשדר המרכזי בלוקיישן אטרקטיבי אחר, ואלה לוו בהרבה פירוטכניקה והשקעה.

השידורים של ערב הבחירות נחשבים לשיא טלוויזיוני - מפגן כוח הבוחן את כוח מותג חברת החדשות על הקהל הרחב, שאין אפילו בדל של סיכוי לכסות אותם באמצעות מכירת פרסום באותו יום. איש לא העלה על דעתו באותו ערב שחודשיים לאחר מכן המדינה תיגרר למערכת בחירות נוספות, שבסופה כמעט חצי שנה לאחר מכן ייאלצו בחברות החדשות להגיש שוב משדר בחירות מיוחד.

אל משדר הבחירות הנוכחי מגיעות חברות החדשות עם אתגר לא פשוט: לייצר תחושה של חגיגת חדשות - בהשקעה קטנה משמעותית מזאת שאפיינה את הבחירות הקודמות. לכן כולם ויתרו הפעם על צילומי החוץ והסתפקו בשידור מהאולפנים תוך ניסיון "לפצות" על כך בטכנולוגיות גימיקים והפתעות אחרות.

לדברי מואב ורדי, אשר מוביל את מדגם הבחירות בתאגיד השידור "כאן", מאחר שמדובר בשידור ציבורי, "אנו מסתכלים על ההוצאות שלנו בקפידה. זה קשה עבורנו במיוחד, כי פרט לזה שיש השנה שתי מערכות בחירות, היה גם אירוויזיון. האתגר היה איך לקחת את הנתון הזה ומהלימונים לעשות לימונדה. אם היה פה כסף בלתי מוגבל, אולי שוב היינו עולים לכנסת, אבל דווקא מה שלכאורה עלול היה להיות חיסרון, הפך ליתרון, כי התמקדנו בטכנולוגיה שמאפשרת פרזנטציה שאי-אפשר היה להשתמש בה בחוץ.

"לראשונה נשדר את כל אולפן הבחירות במציאות רבודה. כששידרנו מרחבת ממילא בירושלים, כל ההדמיה של התוצאות ומשחקי הקואליציה היו בתוך האולפן השקוף. הפעם הטכנולוגיה נותנת מראה מרהיב וחדשני, בו כל הסט טובל בתוך אזור משכן הכנסת. במובן הזה האתגר ההפקתי יותר גדול, כי כדי שזה יראה על המסך חד ובהיר, נדרשת הרבה עבודה של סנכרון בין מעצבים לאנשי טכנולוגיה ולאנשי התוכן, ובין ההפקה לביני שעומד שם ומציג את זה".

"הפעם נהיה פה באולפן הבית"

לדברי אמנון ברקאי, סמנכ"ל הפקה בחדשות 13, רוב הערוצים שידרו רוב השנים מהאולפנים שלהם, ורק ב-2015 החלו לצלם בחוץ, בכלל כתוצאה מאילוצים. "אצלנו בגלל שהאולפן היה קטן, שידרנו מבחוץ. כשהוחלט על הבחירות, חשבנו על כל מיני פשרות, אבל הכי בטוח, מסודר וזול היה להישאר באולפן".

לדבריו, ההחלטה להישאר באולפן הבית חסכה לחדשות 13 לפחות מיליון שקל. "זה הרבה כסף עבורנו, כי ממילא אנחנו נאלצים להשקיע הרבה יותר ממה שתוכנן".

אולפן חדשות 13. נשארו באולפן הבית וחסכו לערוץ מיליון שקל / צילום: ערוץ 13

עם זאת, מבחינת התפעול, ברקאי מקבל בהקלה את ההחלטה לשדר מאולפני החברה: "מבחינת המשדר אנחנו לחוצים פחות, כי זה יותר נוח וקל - לא עובדים בשני אולפנים, והכול פה בנוי ומותאם מראש לשידורים. עשינו שינויים בצורת הישיבה באולפן, במציאות הרבודה ובאלמנטים נוספים, אבל זה אותו קונטרול, האנשים הקבועים, המאפרות, המלבישות - כולם מכירים את כולם".

אבי אטיאס, סמנכ"ל טלוויזיה ודיגיטל בחדשות 12, אומר כי "צילומי החוץ מגדילים מאוד את ההוצאה הכספית. צריך להביא לשם ניידות חוץ ולהשקיע שעות עבודה רבות. הפעם ירדנו באופן דרמטי בתקציב, והאתגר היה לעשות את השגרה שלנו חגיגית. להפוך את האולפן 'השגרתי' לחגיגי ולייצר הפתעות שיש בהן מרכיבים גרפיים".

אולפן חדשות 12. מינה צמח החליטה לא לסקור יותר מדגמי בחירות    / צילום: ערוץ 12

מאליו ברור שכל הלחץ והמתח מתנקזים לרגע מכריע אחד - שידור המדגם. האתגר נובע גם מהמורכבות הטכנית שהוא מביא עמו, אבל גם מכך שהשליטה של חברות החדשות בתוצאות המדגם מוגבלת, כי על הפרשנים לסמוך על עבודת הסוקר/ת עמו הם קשורים.

כזכור, במערכת הבחירות האחרונה התברר כי האמון ניתן לא תמיד בצדק - אף אחד מהסוקרים לא חזה במדויק את תוצאות האמת. יצוין כי חדשות 13 עם הסוקר קמיל פוקס היו קרובים יחסית, ב"כאן" היטיבו לחזות את חלוקת הגושים, ואילו בחדשות 12 הייתה סטייה משמעותית מתוצאות האמת. כתוצאה מכך הסוקרת הוותיקה מינה צמח החליטה שלא לסקור יותר מדגמי בחירות. בחדשות 12 ניסו לפתות את פוקס לערוק אליהם - ללא הצלחה.

אולפן חדשות "כאן". בוחנים את ההוצאות הכספיות בקפידה   / צילום: ערוץ 11

"שמרנו על קמיל פוקס כמו על טאלנט"

ברקאי מספר כי בחדשות 13 התעקשו לשמור אצלם את פוקס שעובד עם הערוץ כבר 15 שנה: "נלחמנו עליו. דיברנו, שכנענו וכמובן שהתאמנו את ההצעה שלנו למה שחשבנו שמציעים לו בחדשות 12. דאגנו לשמור עליו כמו ששומרים על טאלנט שרוצה לעבור לערוץ מתחרה.

"מספר הסוקרים שיש להם ניסיון של עבודה עם תחנת שידור הוא מועט. ואם הסוקר איננו מוכר, ולא מזהים אותו, זאת בעיה. מינה צמח קיבלה קרדיט על המון שנות ניסיון של עבודה וחדשות 12 השתמשו בזה כדי לקדם את משדרי הבחירות שלהם. עכשיו אנחנו עושים את אותו הדבר עם קמיל פוקס. אני מעריך שבלי קשר לפרסום ולקמפיין שנעשה כדי לקדם את יום השידור, יותר אנשים יתייחסו הפעם לערוץ 13 ולסוקר שלו כאפשרות צפייה ראשונה. אני לא יודע אם לכל השידור או רק לחלקו. אבל קמיל הוא מספר אחד, ואנשים ירצו מאוד לדעת מה התוצאה שהוא הגיע אליה, מתוך ידיעה שהתוצאות הקודמות שלו היו הקרובות ביותר לתוצאה הסופית. וזאת נקודת מפתח לא רק לצפייה בטלוויזיה של מצביעים אלא גם להתייחסות של הפוליטיקאים".

לדברי ברקאי, רגע הצגת המדגם הוא הכי קריטי, ואסור לפספס בו, אבל גם הרגע הכי שביר מבחינת המהות. "על-פי הנתונים של המדגם יש 3-4 שעות שידור בהן רוכבים על הנתונים, כי אין משהו אחר לדבר עליו עם הפוליטיקאים. והרי שלושת הערוצים משדרים את תוצאות המדגם של כל הערוצים. לכן השאלה הנכונה לשאול היא עד כמה מה שרואים אצל אחרים מכתיב לנו את החדשות עד השעה 24:00, בה הסוקרים מקבלים את נתוני האמת מהקלפיות".

לדבריו, "יש לנו כמה שעות של מתח לראות עד כמה אנחנו רחוקים או קרובים. בסוף מה שהכי דרמטי זה החלוקה לגושים, ולא כמה מנדטים קיבלה כל מפלגה".

אטיאס, כאמור, יודע מה זה להיות בצד שמפספס: "לחץ יש תמיד, אבל אנחנו ומנו גבע עשינו את מה שצריך, והופקו לקחים כדי שהפעם המדגם יהיה מדויק. אני לא חושב שהטעות של הפעם הקודמת תשפיע על הצפייה ברגע האמת".

ב"כאן" נעזרים גם במערכת הבחירות הנוכחית במכון הסקרים קאנטר. לדברי ורדי, "המדגם שלנו היה זה שחזה את תמונת הגושים כמעט במדויק. היינו סיכה מלדקור את זה בול. בגודל המפלגות כולם טעו, אבל בתמונת הגושים אנחנו היינו מנדט אחד מדיוק, וזה מעודד אותנו".

"למתוח את האצבעות עד למקסימום"

יום שידור הבחירות כולו הוא מורכב - מרתון מתיש שמתחיל בשעה שבע בבוקר וכולל אינסוף מטלות: שליחת הסוקרים לקלפיות הפרושות בכל הארץ, וידוא הנתונים, שידור מ-18-20 נקודות השידור הנמצאות במטות המפלגות ובפתח בתי ראשי המפלגות. לכל אלה נכנסים החשש מתקלות טכניות והרצון להיות ראשונים.

אטיאס וברקאי אמונים על ההפקה, אבל ורדי הוא בראש ובראשונה עיתונאי, וככזה הוא מבין היטב את ההשלכות של מערכת בחירות שנייה ברציפות על אנשי המערכת: "למזלי אני לא כתב פוליטי או מדיני, אבל ברמה מערכתית שתי מערכות בחירות ברצף זה מאתגר, כי זה למתוח את האצבעות עד למקסימום כדי להגיע שוב לקו הסיום עם מוצר ראוי. זה קשה, כי אחרי מערכת בחירות יש נפילת מתח פסיכולוגית, ואפילו מבחינת משאבים של מערכת מותחים את הכול עד לקצה, בידיעה שאחרי זה אפשר יהיה להרגיע. הפעם זה לא קרה, ובכל זאת אני לא הרגשתי אפילו שנייה של רפיון אצל הכתבים - להפך". 

"הערך המוסף שלנו כשידור ציבורי יהיה הפעם קונספט ההנגשה", אומר ורדי. "המהדורה תשודר גם לעיוורים באמצעות שמע, גם לחירשים באמצעות כתוביות וגם לבעלי מוגבלות קוגניטיבית. יהיה פס קול ביוטיוב שיתווך בשפה פשוטה ומובנת ולא מהירה את התכנים. יש לנו ערוץ נפרד לכל אחד מבעלי המוגבליות ביוטיוב".

ומה יקרה אם תהיה מערכת בחירות שלישית? על כך הם לא רוצים לשמוע אפילו בצחוק: "אני ממש מקווה שלא תהיה", אומר אטיאס, "לא רק בגלל חברת החדשות אלא בעיקר בשביל המדינה". 

עוד כתבות

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מדד הבנקים נופל בכ-3%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.6% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שמפילים את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס מפילים את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שיורד במעל 2% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר