רק באפריל האחרון השקיעו רשת, קשת ותאגיד השידור "כאן" כ-10 מיליון שקל ביום השידורים שליווה את יום הבחירות ובעיקר את ערב הבחירות עצמו. כל שלושת הערוצים שידרו את המשדר המרכזי בלוקיישן אטרקטיבי אחר, ואלה לוו בהרבה פירוטכניקה והשקעה.
השידורים של ערב הבחירות נחשבים לשיא טלוויזיוני - מפגן כוח הבוחן את כוח מותג חברת החדשות על הקהל הרחב, שאין אפילו בדל של סיכוי לכסות אותם באמצעות מכירת פרסום באותו יום. איש לא העלה על דעתו באותו ערב שחודשיים לאחר מכן המדינה תיגרר למערכת בחירות נוספות, שבסופה כמעט חצי שנה לאחר מכן ייאלצו בחברות החדשות להגיש שוב משדר בחירות מיוחד.
אל משדר הבחירות הנוכחי מגיעות חברות החדשות עם אתגר לא פשוט: לייצר תחושה של חגיגת חדשות - בהשקעה קטנה משמעותית מזאת שאפיינה את הבחירות הקודמות. לכן כולם ויתרו הפעם על צילומי החוץ והסתפקו בשידור מהאולפנים תוך ניסיון "לפצות" על כך בטכנולוגיות גימיקים והפתעות אחרות.
לדברי מואב ורדי, אשר מוביל את מדגם הבחירות בתאגיד השידור "כאן", מאחר שמדובר בשידור ציבורי, "אנו מסתכלים על ההוצאות שלנו בקפידה. זה קשה עבורנו במיוחד, כי פרט לזה שיש השנה שתי מערכות בחירות, היה גם אירוויזיון. האתגר היה איך לקחת את הנתון הזה ומהלימונים לעשות לימונדה. אם היה פה כסף בלתי מוגבל, אולי שוב היינו עולים לכנסת, אבל דווקא מה שלכאורה עלול היה להיות חיסרון, הפך ליתרון, כי התמקדנו בטכנולוגיה שמאפשרת פרזנטציה שאי-אפשר היה להשתמש בה בחוץ.
"לראשונה נשדר את כל אולפן הבחירות במציאות רבודה. כששידרנו מרחבת ממילא בירושלים, כל ההדמיה של התוצאות ומשחקי הקואליציה היו בתוך האולפן השקוף. הפעם הטכנולוגיה נותנת מראה מרהיב וחדשני, בו כל הסט טובל בתוך אזור משכן הכנסת. במובן הזה האתגר ההפקתי יותר גדול, כי כדי שזה יראה על המסך חד ובהיר, נדרשת הרבה עבודה של סנכרון בין מעצבים לאנשי טכנולוגיה ולאנשי התוכן, ובין ההפקה לביני שעומד שם ומציג את זה".
"הפעם נהיה פה באולפן הבית"
לדברי אמנון ברקאי, סמנכ"ל הפקה בחדשות 13, רוב הערוצים שידרו רוב השנים מהאולפנים שלהם, ורק ב-2015 החלו לצלם בחוץ, בכלל כתוצאה מאילוצים. "אצלנו בגלל שהאולפן היה קטן, שידרנו מבחוץ. כשהוחלט על הבחירות, חשבנו על כל מיני פשרות, אבל הכי בטוח, מסודר וזול היה להישאר באולפן".
לדבריו, ההחלטה להישאר באולפן הבית חסכה לחדשות 13 לפחות מיליון שקל. "זה הרבה כסף עבורנו, כי ממילא אנחנו נאלצים להשקיע הרבה יותר ממה שתוכנן".
עם זאת, מבחינת התפעול, ברקאי מקבל בהקלה את ההחלטה לשדר מאולפני החברה: "מבחינת המשדר אנחנו לחוצים פחות, כי זה יותר נוח וקל - לא עובדים בשני אולפנים, והכול פה בנוי ומותאם מראש לשידורים. עשינו שינויים בצורת הישיבה באולפן, במציאות הרבודה ובאלמנטים נוספים, אבל זה אותו קונטרול, האנשים הקבועים, המאפרות, המלבישות - כולם מכירים את כולם".
אבי אטיאס, סמנכ"ל טלוויזיה ודיגיטל בחדשות 12, אומר כי "צילומי החוץ מגדילים מאוד את ההוצאה הכספית. צריך להביא לשם ניידות חוץ ולהשקיע שעות עבודה רבות. הפעם ירדנו באופן דרמטי בתקציב, והאתגר היה לעשות את השגרה שלנו חגיגית. להפוך את האולפן 'השגרתי' לחגיגי ולייצר הפתעות שיש בהן מרכיבים גרפיים".
מאליו ברור שכל הלחץ והמתח מתנקזים לרגע מכריע אחד - שידור המדגם. האתגר נובע גם מהמורכבות הטכנית שהוא מביא עמו, אבל גם מכך שהשליטה של חברות החדשות בתוצאות המדגם מוגבלת, כי על הפרשנים לסמוך על עבודת הסוקר/ת עמו הם קשורים.
כזכור, במערכת הבחירות האחרונה התברר כי האמון ניתן לא תמיד בצדק - אף אחד מהסוקרים לא חזה במדויק את תוצאות האמת. יצוין כי חדשות 13 עם הסוקר קמיל פוקס היו קרובים יחסית, ב"כאן" היטיבו לחזות את חלוקת הגושים, ואילו בחדשות 12 הייתה סטייה משמעותית מתוצאות האמת. כתוצאה מכך הסוקרת הוותיקה מינה צמח החליטה שלא לסקור יותר מדגמי בחירות. בחדשות 12 ניסו לפתות את פוקס לערוק אליהם - ללא הצלחה.
"שמרנו על קמיל פוקס כמו על טאלנט"
ברקאי מספר כי בחדשות 13 התעקשו לשמור אצלם את פוקס שעובד עם הערוץ כבר 15 שנה: "נלחמנו עליו. דיברנו, שכנענו וכמובן שהתאמנו את ההצעה שלנו למה שחשבנו שמציעים לו בחדשות 12. דאגנו לשמור עליו כמו ששומרים על טאלנט שרוצה לעבור לערוץ מתחרה.
"מספר הסוקרים שיש להם ניסיון של עבודה עם תחנת שידור הוא מועט. ואם הסוקר איננו מוכר, ולא מזהים אותו, זאת בעיה. מינה צמח קיבלה קרדיט על המון שנות ניסיון של עבודה וחדשות 12 השתמשו בזה כדי לקדם את משדרי הבחירות שלהם. עכשיו אנחנו עושים את אותו הדבר עם קמיל פוקס. אני מעריך שבלי קשר לפרסום ולקמפיין שנעשה כדי לקדם את יום השידור, יותר אנשים יתייחסו הפעם לערוץ 13 ולסוקר שלו כאפשרות צפייה ראשונה. אני לא יודע אם לכל השידור או רק לחלקו. אבל קמיל הוא מספר אחד, ואנשים ירצו מאוד לדעת מה התוצאה שהוא הגיע אליה, מתוך ידיעה שהתוצאות הקודמות שלו היו הקרובות ביותר לתוצאה הסופית. וזאת נקודת מפתח לא רק לצפייה בטלוויזיה של מצביעים אלא גם להתייחסות של הפוליטיקאים".
לדברי ברקאי, רגע הצגת המדגם הוא הכי קריטי, ואסור לפספס בו, אבל גם הרגע הכי שביר מבחינת המהות. "על-פי הנתונים של המדגם יש 3-4 שעות שידור בהן רוכבים על הנתונים, כי אין משהו אחר לדבר עליו עם הפוליטיקאים. והרי שלושת הערוצים משדרים את תוצאות המדגם של כל הערוצים. לכן השאלה הנכונה לשאול היא עד כמה מה שרואים אצל אחרים מכתיב לנו את החדשות עד השעה 24:00, בה הסוקרים מקבלים את נתוני האמת מהקלפיות".
לדבריו, "יש לנו כמה שעות של מתח לראות עד כמה אנחנו רחוקים או קרובים. בסוף מה שהכי דרמטי זה החלוקה לגושים, ולא כמה מנדטים קיבלה כל מפלגה".
אטיאס, כאמור, יודע מה זה להיות בצד שמפספס: "לחץ יש תמיד, אבל אנחנו ומנו גבע עשינו את מה שצריך, והופקו לקחים כדי שהפעם המדגם יהיה מדויק. אני לא חושב שהטעות של הפעם הקודמת תשפיע על הצפייה ברגע האמת".
ב"כאן" נעזרים גם במערכת הבחירות הנוכחית במכון הסקרים קאנטר. לדברי ורדי, "המדגם שלנו היה זה שחזה את תמונת הגושים כמעט במדויק. היינו סיכה מלדקור את זה בול. בגודל המפלגות כולם טעו, אבל בתמונת הגושים אנחנו היינו מנדט אחד מדיוק, וזה מעודד אותנו".
"למתוח את האצבעות עד למקסימום"
יום שידור הבחירות כולו הוא מורכב - מרתון מתיש שמתחיל בשעה שבע בבוקר וכולל אינסוף מטלות: שליחת הסוקרים לקלפיות הפרושות בכל הארץ, וידוא הנתונים, שידור מ-18-20 נקודות השידור הנמצאות במטות המפלגות ובפתח בתי ראשי המפלגות. לכל אלה נכנסים החשש מתקלות טכניות והרצון להיות ראשונים.
אטיאס וברקאי אמונים על ההפקה, אבל ורדי הוא בראש ובראשונה עיתונאי, וככזה הוא מבין היטב את ההשלכות של מערכת בחירות שנייה ברציפות על אנשי המערכת: "למזלי אני לא כתב פוליטי או מדיני, אבל ברמה מערכתית שתי מערכות בחירות ברצף זה מאתגר, כי זה למתוח את האצבעות עד למקסימום כדי להגיע שוב לקו הסיום עם מוצר ראוי. זה קשה, כי אחרי מערכת בחירות יש נפילת מתח פסיכולוגית, ואפילו מבחינת משאבים של מערכת מותחים את הכול עד לקצה, בידיעה שאחרי זה אפשר יהיה להרגיע. הפעם זה לא קרה, ובכל זאת אני לא הרגשתי אפילו שנייה של רפיון אצל הכתבים - להפך".
"הערך המוסף שלנו כשידור ציבורי יהיה הפעם קונספט ההנגשה", אומר ורדי. "המהדורה תשודר גם לעיוורים באמצעות שמע, גם לחירשים באמצעות כתוביות וגם לבעלי מוגבלות קוגניטיבית. יהיה פס קול ביוטיוב שיתווך בשפה פשוטה ומובנת ולא מהירה את התכנים. יש לנו ערוץ נפרד לכל אחד מבעלי המוגבליות ביוטיוב".
ומה יקרה אם תהיה מערכת בחירות שלישית? על כך הם לא רוצים לשמוע אפילו בצחוק: "אני ממש מקווה שלא תהיה", אומר אטיאס, "לא רק בגלל חברת החדשות אלא בעיקר בשביל המדינה".