גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקסימום חגיגה במינימום משאבים: איך נערכו בחברות החדשות למשדר הבחירות המרכזי

אל משדר הבחירות הנוכחי הגיעו חברות החדשות עם אתגר לא פשוט: לייצר תחושה חגיגית בהשקעה קטנה משמעותית מזו שאפיינה את הבחירות הקודמות • האמצעים: ויתור על צילומי החוץ תוך פיצוי בטכנולוגיה וגימיקים • ומעל לכל מרחפת טראומת המדגמים • כתבה שלישית בסדרה

רק באפריל האחרון השקיעו רשת, קשת ותאגיד השידור "כאן" כ-10 מיליון שקל ביום השידורים שליווה את יום הבחירות ובעיקר את ערב הבחירות עצמו. כל שלושת הערוצים שידרו את המשדר המרכזי בלוקיישן אטרקטיבי אחר, ואלה לוו בהרבה פירוטכניקה והשקעה.

השידורים של ערב הבחירות נחשבים לשיא טלוויזיוני - מפגן כוח הבוחן את כוח מותג חברת החדשות על הקהל הרחב, שאין אפילו בדל של סיכוי לכסות אותם באמצעות מכירת פרסום באותו יום. איש לא העלה על דעתו באותו ערב שחודשיים לאחר מכן המדינה תיגרר למערכת בחירות נוספות, שבסופה כמעט חצי שנה לאחר מכן ייאלצו בחברות החדשות להגיש שוב משדר בחירות מיוחד.

אל משדר הבחירות הנוכחי מגיעות חברות החדשות עם אתגר לא פשוט: לייצר תחושה של חגיגת חדשות - בהשקעה קטנה משמעותית מזאת שאפיינה את הבחירות הקודמות. לכן כולם ויתרו הפעם על צילומי החוץ והסתפקו בשידור מהאולפנים תוך ניסיון "לפצות" על כך בטכנולוגיות גימיקים והפתעות אחרות.

לדברי מואב ורדי, אשר מוביל את מדגם הבחירות בתאגיד השידור "כאן", מאחר שמדובר בשידור ציבורי, "אנו מסתכלים על ההוצאות שלנו בקפידה. זה קשה עבורנו במיוחד, כי פרט לזה שיש השנה שתי מערכות בחירות, היה גם אירוויזיון. האתגר היה איך לקחת את הנתון הזה ומהלימונים לעשות לימונדה. אם היה פה כסף בלתי מוגבל, אולי שוב היינו עולים לכנסת, אבל דווקא מה שלכאורה עלול היה להיות חיסרון, הפך ליתרון, כי התמקדנו בטכנולוגיה שמאפשרת פרזנטציה שאי-אפשר היה להשתמש בה בחוץ.

"לראשונה נשדר את כל אולפן הבחירות במציאות רבודה. כששידרנו מרחבת ממילא בירושלים, כל ההדמיה של התוצאות ומשחקי הקואליציה היו בתוך האולפן השקוף. הפעם הטכנולוגיה נותנת מראה מרהיב וחדשני, בו כל הסט טובל בתוך אזור משכן הכנסת. במובן הזה האתגר ההפקתי יותר גדול, כי כדי שזה יראה על המסך חד ובהיר, נדרשת הרבה עבודה של סנכרון בין מעצבים לאנשי טכנולוגיה ולאנשי התוכן, ובין ההפקה לביני שעומד שם ומציג את זה".

"הפעם נהיה פה באולפן הבית"

לדברי אמנון ברקאי, סמנכ"ל הפקה בחדשות 13, רוב הערוצים שידרו רוב השנים מהאולפנים שלהם, ורק ב-2015 החלו לצלם בחוץ, בכלל כתוצאה מאילוצים. "אצלנו בגלל שהאולפן היה קטן, שידרנו מבחוץ. כשהוחלט על הבחירות, חשבנו על כל מיני פשרות, אבל הכי בטוח, מסודר וזול היה להישאר באולפן".

לדבריו, ההחלטה להישאר באולפן הבית חסכה לחדשות 13 לפחות מיליון שקל. "זה הרבה כסף עבורנו, כי ממילא אנחנו נאלצים להשקיע הרבה יותר ממה שתוכנן".

אולפן חדשות 13. נשארו באולפן הבית וחסכו לערוץ מיליון שקל / צילום: ערוץ 13

עם זאת, מבחינת התפעול, ברקאי מקבל בהקלה את ההחלטה לשדר מאולפני החברה: "מבחינת המשדר אנחנו לחוצים פחות, כי זה יותר נוח וקל - לא עובדים בשני אולפנים, והכול פה בנוי ומותאם מראש לשידורים. עשינו שינויים בצורת הישיבה באולפן, במציאות הרבודה ובאלמנטים נוספים, אבל זה אותו קונטרול, האנשים הקבועים, המאפרות, המלבישות - כולם מכירים את כולם".

אבי אטיאס, סמנכ"ל טלוויזיה ודיגיטל בחדשות 12, אומר כי "צילומי החוץ מגדילים מאוד את ההוצאה הכספית. צריך להביא לשם ניידות חוץ ולהשקיע שעות עבודה רבות. הפעם ירדנו באופן דרמטי בתקציב, והאתגר היה לעשות את השגרה שלנו חגיגית. להפוך את האולפן 'השגרתי' לחגיגי ולייצר הפתעות שיש בהן מרכיבים גרפיים".

אולפן חדשות 12. מינה צמח החליטה לא לסקור יותר מדגמי בחירות    / צילום: ערוץ 12

מאליו ברור שכל הלחץ והמתח מתנקזים לרגע מכריע אחד - שידור המדגם. האתגר נובע גם מהמורכבות הטכנית שהוא מביא עמו, אבל גם מכך שהשליטה של חברות החדשות בתוצאות המדגם מוגבלת, כי על הפרשנים לסמוך על עבודת הסוקר/ת עמו הם קשורים.

כזכור, במערכת הבחירות האחרונה התברר כי האמון ניתן לא תמיד בצדק - אף אחד מהסוקרים לא חזה במדויק את תוצאות האמת. יצוין כי חדשות 13 עם הסוקר קמיל פוקס היו קרובים יחסית, ב"כאן" היטיבו לחזות את חלוקת הגושים, ואילו בחדשות 12 הייתה סטייה משמעותית מתוצאות האמת. כתוצאה מכך הסוקרת הוותיקה מינה צמח החליטה שלא לסקור יותר מדגמי בחירות. בחדשות 12 ניסו לפתות את פוקס לערוק אליהם - ללא הצלחה.

אולפן חדשות "כאן". בוחנים את ההוצאות הכספיות בקפידה   / צילום: ערוץ 11

"שמרנו על קמיל פוקס כמו על טאלנט"

ברקאי מספר כי בחדשות 13 התעקשו לשמור אצלם את פוקס שעובד עם הערוץ כבר 15 שנה: "נלחמנו עליו. דיברנו, שכנענו וכמובן שהתאמנו את ההצעה שלנו למה שחשבנו שמציעים לו בחדשות 12. דאגנו לשמור עליו כמו ששומרים על טאלנט שרוצה לעבור לערוץ מתחרה.

"מספר הסוקרים שיש להם ניסיון של עבודה עם תחנת שידור הוא מועט. ואם הסוקר איננו מוכר, ולא מזהים אותו, זאת בעיה. מינה צמח קיבלה קרדיט על המון שנות ניסיון של עבודה וחדשות 12 השתמשו בזה כדי לקדם את משדרי הבחירות שלהם. עכשיו אנחנו עושים את אותו הדבר עם קמיל פוקס. אני מעריך שבלי קשר לפרסום ולקמפיין שנעשה כדי לקדם את יום השידור, יותר אנשים יתייחסו הפעם לערוץ 13 ולסוקר שלו כאפשרות צפייה ראשונה. אני לא יודע אם לכל השידור או רק לחלקו. אבל קמיל הוא מספר אחד, ואנשים ירצו מאוד לדעת מה התוצאה שהוא הגיע אליה, מתוך ידיעה שהתוצאות הקודמות שלו היו הקרובות ביותר לתוצאה הסופית. וזאת נקודת מפתח לא רק לצפייה בטלוויזיה של מצביעים אלא גם להתייחסות של הפוליטיקאים".

לדברי ברקאי, רגע הצגת המדגם הוא הכי קריטי, ואסור לפספס בו, אבל גם הרגע הכי שביר מבחינת המהות. "על-פי הנתונים של המדגם יש 3-4 שעות שידור בהן רוכבים על הנתונים, כי אין משהו אחר לדבר עליו עם הפוליטיקאים. והרי שלושת הערוצים משדרים את תוצאות המדגם של כל הערוצים. לכן השאלה הנכונה לשאול היא עד כמה מה שרואים אצל אחרים מכתיב לנו את החדשות עד השעה 24:00, בה הסוקרים מקבלים את נתוני האמת מהקלפיות".

לדבריו, "יש לנו כמה שעות של מתח לראות עד כמה אנחנו רחוקים או קרובים. בסוף מה שהכי דרמטי זה החלוקה לגושים, ולא כמה מנדטים קיבלה כל מפלגה".

אטיאס, כאמור, יודע מה זה להיות בצד שמפספס: "לחץ יש תמיד, אבל אנחנו ומנו גבע עשינו את מה שצריך, והופקו לקחים כדי שהפעם המדגם יהיה מדויק. אני לא חושב שהטעות של הפעם הקודמת תשפיע על הצפייה ברגע האמת".

ב"כאן" נעזרים גם במערכת הבחירות הנוכחית במכון הסקרים קאנטר. לדברי ורדי, "המדגם שלנו היה זה שחזה את תמונת הגושים כמעט במדויק. היינו סיכה מלדקור את זה בול. בגודל המפלגות כולם טעו, אבל בתמונת הגושים אנחנו היינו מנדט אחד מדיוק, וזה מעודד אותנו".

"למתוח את האצבעות עד למקסימום"

יום שידור הבחירות כולו הוא מורכב - מרתון מתיש שמתחיל בשעה שבע בבוקר וכולל אינסוף מטלות: שליחת הסוקרים לקלפיות הפרושות בכל הארץ, וידוא הנתונים, שידור מ-18-20 נקודות השידור הנמצאות במטות המפלגות ובפתח בתי ראשי המפלגות. לכל אלה נכנסים החשש מתקלות טכניות והרצון להיות ראשונים.

אטיאס וברקאי אמונים על ההפקה, אבל ורדי הוא בראש ובראשונה עיתונאי, וככזה הוא מבין היטב את ההשלכות של מערכת בחירות שנייה ברציפות על אנשי המערכת: "למזלי אני לא כתב פוליטי או מדיני, אבל ברמה מערכתית שתי מערכות בחירות ברצף זה מאתגר, כי זה למתוח את האצבעות עד למקסימום כדי להגיע שוב לקו הסיום עם מוצר ראוי. זה קשה, כי אחרי מערכת בחירות יש נפילת מתח פסיכולוגית, ואפילו מבחינת משאבים של מערכת מותחים את הכול עד לקצה, בידיעה שאחרי זה אפשר יהיה להרגיע. הפעם זה לא קרה, ובכל זאת אני לא הרגשתי אפילו שנייה של רפיון אצל הכתבים - להפך". 

"הערך המוסף שלנו כשידור ציבורי יהיה הפעם קונספט ההנגשה", אומר ורדי. "המהדורה תשודר גם לעיוורים באמצעות שמע, גם לחירשים באמצעות כתוביות וגם לבעלי מוגבלות קוגניטיבית. יהיה פס קול ביוטיוב שיתווך בשפה פשוטה ומובנת ולא מהירה את התכנים. יש לנו ערוץ נפרד לכל אחד מבעלי המוגבליות ביוטיוב".

ומה יקרה אם תהיה מערכת בחירות שלישית? על כך הם לא רוצים לשמוע אפילו בצחוק: "אני ממש מקווה שלא תהיה", אומר אטיאס, "לא רק בגלל חברת החדשות אלא בעיקר בשביל המדינה". 

עוד כתבות

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ