הצבעה בבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שלומי יוסף, גלובס
"כנראה שגנבו לנו את הבחירות, כי בל"ד קיבלו 3,000 קולות שכנראה לא היה מגיע להם", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון שהעלה לפייסבוק ביום ראשון, "ויכול מאוד להיות שיגנבו עכשיו, כי הם נלחמו על חוק המצלמות". הטענה שבחירות אפריל "נגנבו" חזרה ועלתה בדפי המסרים של מפלגת השלטון דווקא בשבוע שקדם ליום ההצבעה, ואפשר לתהות שמא זה סימן למה שצפוי בימים הקרובים.
ועדת הבחירות אומנם עשתה מאמץ לשקם את האמון. בין סבב בחירות אחד למשנהו מוסיפה הוועדה אמצעים לפיקוח על טוהר הבחירות ומשתדלת להכניס יותר שקיפות בעבודתה. בבחירות 2015 ואפריל 2019 היא אף ערכה "מבצעי טוהר בחירות", שבהם נספרו מחדש כל הפתקים בחלק מהקלפיות, שנבחרו מדגמית או לפי אי-סדרים שהתגלו שם בעבר. באפריל נבחרו 800 קלפיות, ובסיבוב הנוכחי המבצע יורחב לכ-2,500. הוועדה גם גייסה 3,000 מפקחים שיסיירו בין קלפיות, יוכלו לתעד בווידאו בנסיבות מסוימות, ובתום ההצבעה יצלמו את תהליך הספירה בקלפיות נבחרות עד לחתימת הפרוטוקול. כמו כן, הוחמרו הדרישות לספירה והקראה חוזרת בוועדות האזוריות, שם מעתיקים את התוצאות מהקלפיות.
אבל חרף כל המאמצים לבניית אמון, אם תתעורר מחלוקת חריפה על כשרות התוצאות, ההכרעה עלולה להגיע בשבועות הקרובים לבית המשפט. בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים מוסמך לפסול קלפיות בודדות ואף את הבחירות כולן, ואם הטוענים לזיופים לא יקבלו את הכרעתו, הם יוכלו לערער לעליון.
האשמות הדדיות בזיופים
האשמות ב"בישול" הבחירות הקודמות הפכו לזירת קרב בין המפלגות. פוסט בעמוד הפייסבוק הרשמי של הליכוד קבע כי אלמלא זיופים בבחירות אפריל, "בל"ד לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, וגוש הימין בהנהגת ראש הממשלה נתניהו היה עומד על 61 מנדטים". גם שרי המפלגה חזרו על המסר: שר התיירות יריב לוין, למשל, טען כי "הנתונים מראים על בעיות במאות קלפיות", ושר המדע אופיר אקוניס הכריז כי "נמצאו זיופים בהיקפים של אלפי קולות אשר שינו במידה רבה את תוצאות הבחירות".
איילת שקד, שלא עברה את אחוז החסימה עם הימין החדש, אמרה כי "ועדת הבחירות הגישה לחקירת משטרה 140 קלפיות. אם הקלפיות האלה היו נפסלות, בל"ד לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, והייתה היום ממשלת ימין". שותפה נפתלי בנט סיפר: "נחשפתי להרבה יותר אי-סדרים בקלפיות לא יהודיות מאשר ביהודיות. כעובדה".
במחנה הנגדי לא הכחישו שהיו זיופים, אך טענו כי הם היו לטובת הימין. "היו בבחירות הקודמות עשרות ואפילו מאות אי-סדרים, כולם היו הטיה לליכוד ולמפלגות החרדיות", אמרה סתיו שפיר מהמחנה הדמוקרטי, ואילו יאיר לפיד מכחול לבן העיר: "בקלפי היחיד שמישהו מצא בו זיופים, הזיופים היו לטובת הליכוד".
ביקשנו לברר על איזה בסיס נשענות הטענות הללו. מטעם נתניהו, לוין ובנט לא נתנו לנו תשובה עד היום. דוברו של אקוניס הפנה אותנו ל"דוח" של משרד יחסי הציבור קייזלר-ענבר שהוצג בישיבת הממשלה והתבסס על עדויות של נציגים שנשלחו לוועדות קלפי ביישובים ערביים ודרוזיים. גם שקד הסתמכה על הדוח הזה, אבל לטענתה "קיבלה אינפורמציה מוטעית. אכן יש 140 קלפיות חשודות, אך הגישו לחקירת משטרה רק בודדות".
הדובר של סתיו שפיר הפנה אותנו לתחקיר בעיתון "הארץ" שנשען על בדיקה של התארגנות בשם "משמר הבחירות האזרחי", הפועלת בשיתוף ארגון "הברית הישראלית". ללפיד לא פנינו, שכן החשד להונאה בקלפי מספר 2 ביישוב הדרוזי כסרא-סמיע כבר נדון בהרחבה באמצעי התקשורת.
זיופים: בין עובדות לשמועות
מה באמת נכתב בדוחות שהזכירו הפוליטיקאים, ומה אפשר ללמוד מהם על היקף האי-סדרים בבחירות הקודמות? החוברת של קייזלר-ענבר, מסמך של ארגון פרטי שמעוצב משום-מה כמו דוח מבקר המדינה, מציג 148 עדויות לאי-סדרים לכאורה, שאותרו ב-1,381 קלפיות שבהן שובצו משקיפים. כיוון שהמשקיפים נשלחו רק לקלפיות ביישובים ערביים ודרוזיים, ממילא אי-אפשר להיעזר בממצאים כדי להשוות בין ההתנהלות בקלפיות אלה לבין קלפיות ביישובים יהודיים.
מתוך כל ניסיונות השיבוש שמפורטים בדוח, ב-51 מקרים נמסר שהפעילים עצמם או מישהו אחר הצליחו למנוע את הזיופים. בשבעה מקרים הנציגים הוצאו מן הקלפי ולא ידעו מה התרחש בה, ובכ-20 מקרים דיווחו על אלימות כלפיהם, אך לא על ניסיונות לזיוף. מכ-60 עדויות עולה טענה חד-משמעית לזיוף של בין קול אחד לכמה עשרות קולות.
המסמך לא מלמד אילו מפלגות נהנו מהפגיעה לכאורה בטוהר הבחירות. דומה שהנחת העבודה הייתה שהמרוויחה הגדולה היא רע"מ-בל"ד, שעברה את אחוז החסימה על חודם של כ-3,600 קולות, אבל כפי שנראה בהמשך, לא תמיד דפוסי ההצבעה החריגים שנרשמו שירתו את המפלגות הערביות.
בעוד שהליכוד וקייזלר-ענבר התמקדו בתהליך ההצבעה עצמו, הבדיקה של משמר הבחירות האזרחי התמקדה ברישום התוצאות: הפעילים בחנו עותקים סרוקים של פרוטוקולי הקלפיות והשוו אותם לתוצאות הרשמיות שפרסמה ועדת הבחירות. לדברי פעיל המשמר ד"ר מיכאל מוריס רייך, שיטת הבדיקה הזאת מעבירה את מרכז תשומת הלב מרמאויות מצד הבוחרים והבוחרות - כמו הצבעה בלי תעודה, או בשם נפטרים או קרובים בחו"ל - אל עבודת ועדת הקלפי. "זה כמו להגיע לזירת רצח", הוא אומר. "את מגיעה לפרוטוקול, וכשאת בוחנת אותו את מבינה שקרה שם משהו".
דווקא לקואליציה קל יותר לבלף
משמר הבחירות האזרחי דיווח ליועמ"ש ועדת הבחירות על תוצאות מחשידות ב-120 קלפיות בארץ, מכל המגזרים. במכתבו הוא מצביע על כמה דפוסים העשויים להעיד על זיופים, בפרט אם כמה מהם מתגלים באותה קלפי: שיעורי הצבעה חריגים, מספר קולות עגול למפלגה, דפוסי הצבעה שונים משאר הקלפיות ביישוב, וריבוי תיקונים במסמכי ועדת הקלפי. כמו כן, הם מציינים, שיעור גבוה במיוחד של קולות פסולים עלול להצביע על ניסיון מכוון להביא לפסילת הקלפי כדי להזיק למפלגות יריבות. לצד זה ישנן תקלות שלא נעשו בהכרח במזיד: הגשת פרוטוקולים לא מקוריים לוועדה האזורית; שגיאות הסטה, חישוב או הקלדה; אי-סדרים במילוי סעיפי הפרוטוקול.
אבל בעיה מיוחדת שמטרידה את מוריס-רייך היא הרכב ועדות הקלפי. משמר הבחירות מצא שב-1,413 קלפיות - כ-13% מ-10,708 הקלפיות שפעלו בבחירות באפריל - לא ישבו כלל משקיפים ממפלגות האופוזיציה. משקיפי הקואליציה, לעומת זאת, נעדרו מ-26 קלפיות בלבד. בקלפיות לא-מאוזנות כאלה גם עלו חשדות רבים יותר לאי-סדרים: "אם הוועדה מתאמת אחד עם השני והמזכיר מעלים עין, הם יכולים לכתוב פרוטוקול שנראה הכי תקין ויפה בעולם, ויהיו שם זיופים". הוא מדגיש, עם זאת, שהממצאים מעידים רק על פוטנציאל זיוף, לא על זיוף בפועל.
הממצאים גם לא מעידים על יותר זיופים ביישובים הערביים והדרוזיים. בין הקלפיות החשודות שאיתר משמר הבחירות האזרחי מופיעות, לצד שבע קלפיות בירכא, שלוש בכסרא-סמיע וארבע באום אל פאחם, גם 12 קלפיות בפתח תקווה ו-11 בנתניה.
גם ביישובים הלא-יהודיים, לא כל הזיופים היו לטובת המפלגות הערביות. הדוח של קייזלר-ענבר מזכיר בעיות בקלפי מספר 7 בירכא - אבל בקלפי זו נרשמו תוצאות חריגות לליכוד, ולמקום השני הגיעה כחול לבן. בקלפי 14 בירכא נרשמו 64 קולות לימין החדש, שברוב הקלפיות ביישוב זכה בקולות בודדים.
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס ביקשה לסייג ממצאי משמר הבחירות. לדבריה, אי-התאמה בין הפרוטוקולים המקוריים לתוצאות הרשמיות לא מעידה בהכרח על זיוף, אלא על שגיאות שתוקנו בשלבים מאוחרים יותר: "הם מצאו שמה שהיה בפרוטוקול המקורי לא תואם למה שפרסמנו באתר מפני שהדברים עברו תיקון, של שופט. תיקון לפי הסמכות". במשמר הבחירות מודים שהם לא יכלו להפריד בין מקרים כאלה לבין זיופים.
פסילת קלפיות לא תהיה תקדים
משרד מבקר המדינה מקיים מדי מערכת בחירות ביקורת על תהליך ההצבעה, המבוססת בחלקה על מעקב בזמן אמת. מדוחותיו עולה שהמבצע המורכב של ניהול בחירות בישראל חשוף לשגיאות ואף לזיופים מצד מצביעים וחברי ועדות קלפי, שלא כולם מאותרים בתהליכי הבקרה, שגם הם אינם חסינים מטעויות.
חשדות לזיופים הובילו בעבר לפסילת קלפיות. ב-2013 הורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז השופט אליקים רובינשטיין לפסול קלפיות בירכא ובסכנין ימים אחדים לאחר הבחירות, וב-2015 החליט יו"ר הוועדה השופט סלים ג’ובראן לפסול שתי קלפיות בכפר קאסם בשל פגמים בהליך ההצבעה וספירת הקולות.
מי שאינו מקבל את דין ועדת הבחירות רשאי לעתור לבית המשפט. חוק הבחירות מעניק זכות כזו לחברי ועדות הבחירות האזוריות והוועדה המרכזית, וכן לרשימות המתמודדות ולחבריהן וליועץ המשפטי לממשלה. מי שדן בערעור הוא בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. הוא רשאי להחליט על ביטול הבחירות בקלפי מסוימת או בכלל, להכריז על בחירות חוזרות או לחלק מחדש את הקולות.
תיק הלוי: ניסוי כלים בערעור?
בית המשפט לא פסל עד כה מערכת בחירות בישראל. אבל מעניין להזכיר ערעור אחד על תוצאות בחירות אפריל - שהגיש עמית הלוי, מקום 36 ברשימת הליכוד. הוא טען שטעויות שחלו בכמה קלפיות גרמו לכך שיהדות התורה קיבלה מנדט שאמור היה להגיע לליכוד - ולהכניס אותו לכנסת. בערעור שכנגד מצאה גם יהדות התורה קלפיות חשודות, שהשיבושים בהן פגעו דווקא בה.
באוגוסט הגישה ועדת הבחירות תגובה מסכמת לפי בדיקה חוזרת ב-46 קלפיות. באחת מהן, קלפי 2 בכסרא-סמיע, כל התוצאות היו עגולות: 350 קולות לליכוד, 100 לכחול לבן, 50 לש"ס וכן הלאה. בוועדה סבורים שיש לפסול אותה לחלוטין. באשר לשלוש קלפיות נוספות הנמצאות בחקירה פלילית, הוועדה מציעה שבית המשפט יקבל החלטה לאחר בדיקות פרטניות.
תיק הלוי מדגים איזה סיבוך יתעורר אם ספירת הקולות תוליד הפעם טענות נרחבות יותר לזיופים. מאות עמודים הוחלפו בדיון בערעור שלו, שעוסקת בקלפיות בודדות. מחלוקות בהיקף נרחב יותר עלולות להעמיק את הבוץ בהתאם.
אבל חשוב להדגיש: הראיות המוצקות שהוצגו על הבחירות הקודמות לא מלמדות על זיופים שהיטו את התוצאות. "מצאנו הרבה טעויות הקלדה", אומר מוריס-רייך ממשמר הבחירות האזרחי, "אבל שום דבר ברמה של עשרות או מאות אלפי קולות שבלחיצה אחת עברו מצד לצד". גם להטיה מיוחדת לטובת המפלגות הערביות, שמככבת בטענות נתניהו והליכוד, אין ראיות משכנעות.
מפת הדרכים לערעור על תוצאות הבחירות
הבקרה על ספירת הקולות, ומה עשוי להשתבש
1. קלפי
17.9
■ 07:00 - הצבעה
● מפקחים של ועדת הבחירות מסיירים בין קלפיות
● המפקחים יכולים לצלם בווידאו בנסיבות מסוימות
שיבושים אפשריים
● הצבעה בשם מתים / ישראלים בחו"ל
● השחתה מכוונת כדי שהקלפי תיפסל
אי-סדרים בזמן ההצבעה מדווחים לוועדת הבחירות המרכזית
■ 22:00 - ועדת הקלפי
● הפתקים נספרים, ושני חברי ועדה רושמים את התוצאות בשני גיליונות
● המפקחים מצלמים את תהליך הספירה
שיבושים אפשריים
● חשדות לאי-סדרים שמתגלים עם פתיחת המעטפות
טעויות מדווחות לוועדת חריגים
2. ועדת הבחירות האזורית
17-18.9
■ קליטת תוצאות
● התוצאות של כמה מאות קלפיות מוקלדות והטפסים נסרקים
● חברי הוועדה מצליבים בין גיליונות הספירה לפרוטוקולים
שיבושים אפשריים
● שגיאות הקלדה וחישובים מוטעים
■ בדיקת פרוטוקולים
● יו"ר הוועדה האזורית בודק את תדפיסי הפרוטוקולים, ורשאי לתקן תוצאות במקרה שמצא שגיאות
שיבושים אפשריים
משמר הבחירות האזרחי הזהיר שלעתים לא נבדק פרוטוקול מקורי
3. ועדת הבחירות המרכזית
■ 23.9 - ספירה חלקית שנייה
● "מבצע טוהר הבחירות": 2,500 קלפיות ייספרו מחדש, והתוצאות יושוו לספירה של ועדת הקלפי
● במקרה של חשד לפלילים בקלפי, ועדת הבחירות פונה למשטרה , ותוצאות החקירה מועברות לפרקליטות
■ 25.9 - פרסום התוצאות הסופיות
4. במקרה של טענות לזיופים:
■ ערעור נגד התוצאות (9.10 תאריך אחרון לערעור)
חוק הבחירות מאפשר לשורה של גורמים, החל בסיעות וכלה בחברי ועדות הבחירות, לערער על התוצאות בתוך שבועיים
● קודם מערעורים לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים
● על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, ניתן לערער לבית המשפט העליון
5. תרחיש יום הדין
בית המשפט מוסמך לפסול קלפי ספציפית, לתקן את הספירה - ואף לבטל את הבחירות
לקריאה נוספת:
דוח מבקר המדינה על בחירות לכנסת ה-20
דוח מבקר המדינה על הבחירות לכנסת ה-19
תדרוך של מנכ"לית ועדת הבחירות לקראת הבחירות לכנסת ה-22