רכב צילום: רויטרס
גרמניה שוקלת להקים קרן בשווי 50 מיליארד אירו שתוקדש להפחתת פליטת גזי חממה, ושתמומן באמצעות איגרות חוב ממשלתיות "ירוקות" לאזרחים בלבד, עם תשואה גבוהה. הקרן המוצעת היא רק חלק משורת צעדים שעשויים להיכלל וללוות את "חוק האקלים", שממשלת גרמניה מתכננת להציג באופן רשמי ביום שישי הקרוב. לפי הדיווחים, הממשלה מתכוונת להוציא לפחות 40 מיליארד אירו בארבע השנים הקרובות על שלל יוזמות, וגם להתחייב חוקית לשיעור הפחתת פליטת גזי חממה, שעד כה היה וולונטרי.
נושא המאבק בשינויי האקלים נמצא בראש סדר היום של המערכת הפוליטית בגרמניה. בשבוע שעבר, ביום הראשון הפתוח לציבור של תערוכת הרכב הגדולה בפרנקפורט - ההזדמנות השנתית של תעשיית הרכב הגרמנית להציג ולחגוג את הישגיה - יצאו אלפי מפגינים לרחובות עם שלטים כמו "לעזאזל עם רכב השטח" ו"אני שונא מכוניות". בימים הקרובים צפויים המפגינים לנסות ולחסום את הגישה לתערוכה, במבצע המכונה "חול במנוע". כ-48% מהציבור הגדירו את המאבק בשינויי האקלים כאחד הנושאים החשובים ביותר לטיפול הממשלה, פי 2.5 מהשיעור שנרשם לפני חמש שנים בלבד.
זה הסיבה שאחרי חופשת הקיץ, ועם שובה של הממשלה לפעילות, שבה והתחייבה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל להציג את החוק המובטח למאבק בשינויי האקלים כבר בסוף השבוע הקרוב. לחוק עשויה להיות השפעה על יצרניות רכב, על חברות אנרגיה, על התיירות במדינה ועל חברות התעופה, והקואליציה קיימה בימים האחרונים דיונים מרתוניים על הרכבו. עד כה לא נרשמה הסכמה מוחלטת, אך התקשורת בגרמניה דיווחה על כמה סעיפים מרכזים שעשויים להיכלל בו.
אטרקציה פיננסית ושמה אג"ח ירוקות
בין השאר, שוקלת הממשלה בברלין להזרים ישירות חמישה מיליארד אירו לקרן אקלים, שמטרתה תהיה להלוות כסף ללא ריבית לפרויקטים שיסייעו להפחית פליטת גזי חממה בגרמניה ולשמור על הסביבה. הקרן תגייס במקביל גם הון מתושבי גרמניה - מעין אג"ח לאזרחים בלבד לעשר שנים עם תשואה מובטחת של 2%. בתקופה שבה התשואה על אג"ח גרמניות צוללת עמוק למחוזות שליליים, צפויה עליהן התנפלות.
היזמה הזו משקפת גם במידה רבה את התסכול של גרמניה - שבה שיעור החיסכון של הציבור הוא מהגבוהים ביותר באירופה וחיסכון מושרש היטב בהלוך הרוח הציבורי - מהמדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי, שלמעשה "שוחקת" את ערך החסכונות הגרמניים ו"מתגמלת" צריכה והוצאת כסף במדינות אחרות באירופה.
מי שיזם את הרעיון היה שר הכלכלה מטעם המפלגה השמרנית (CDU), פיטר אלטמאייר, אך נראה כי שר האוצר הגרמני אולף שולץ מתנגד לו. בין השאר, הסיבה היא שהוא ייצור עיוות מיידי בשוק. "המדינה לא צריכה להחליף את הבנקים במתן הלוואות", אמר בכיר במשרד האוצר. בנוסף, הבהירו גורמים אחרים בממשל הגרמני כי לברלין פשוט אין צורך בגיוס כסף נוסף בשלב זה, וכי משמעות הריביות השליליות על שלל איגרות החוב של גרמניה היא כי "אין מחסור בכסף להשקעות".
כרטיסי הרכבת יוזלו, כרטיסי הטיסה יתייקרו
אבל גם אם צעד ספציפי זה עדיין שנוי במחלוקת, הצעדים האחרים שעליהם צפויה הממשלה להכריז כבר ביום שישי הקרוב צפויים לטלטל את הכלכלה הגרמנית כולה. בין השאר, הממשלה צפויה להודיע על הפחתת מחירי כרטיסי הרכבת בעזרת הורדת המע"מ עליהם (המע"מ בגרמניה הוא דיפרנציאלי, א"א), כדי לעודד את האוכלוסייה להשתמש בצורת תחבורה זו הכרוכה בפחות פליטת פחמן דו-חמצני (2CO) לעומת טיסות קצרות טווח.
במקביל, מחירי כרטיסי הטיסה יעלו ככל הנראה באמצעות מיסוי דלק מטוסים או העלאת המע"מ עליהם. בנוסף, יינתן מענק על גריטת מערכות חימום ישנות ובלתי יעילות לבתי מגורים ולבניינים; כלי רכב חשמליים יקבלו סובסידיה ממשלתית גבוהה יותר מזו שהם מקבלים כיום העומדת על כ-2,000 אירו לרכב; יושקעו מיליארדים בהפקת "דלק ביולוגי" ויסובסד בידוד תרמי לבנייני מגורים. כאמור, עלות השינויים צפויה לעמוד על כ-40 מיליארד אירו משנת התקציב הבאה ועד 2023.
כל מה שצריך כדי להפחית את גזי החממה
מטרת כל הצעדים הללו היא להפחית עוד יותר את פליטת גזי החממה של גרמניה, שנגרמת בעיקר מהפחמן הדו-חמצני שנפלט כתוצאה משימוש בדלק מאובנים כמו נפט, פחם וגז טבעי בתעשייה, בחימום ובתחבורה. אחת הסוגיות שמעוררות את הוויכוחים העזים ביותר בתוך הקואליציה היא אם וכיצד לקבוע מחיר לפליטת פחמן דו-חמצני, וכיצד לוודא שהמנגנון שייקבע לא יפגע בצורה משמעותית בתעשייה הגרמנית מחד, או בשכבות החלשות במדינה שיצטרכו להוציא יותר כסף על חימום וחשמל מנגד.
המפלגה השמרנית ביחד עם מפלגת האחות הבווארית (CSU) הציעה ליישם בגרמניה שיטה שבה המפעלים ותחנות הכוח יקבלו "סרטיפיקציות פחמן דו-חמצני" מוגבלות, כלומר אישורים לפליטת כמות מסוימת של פחמן דו-חמצני כתוצאה משריפת דלק מאובנים, שבהם יוכלו לסחור, מה שלמעשה ייצור שוק לטון של פחמן דו-חמצני. הסוציאל-דמוקרטים (SPD), מנגד, דרשו לבנות את השוק הזה באמצעות "מחיר לטון" שייגבה מהחברות. לפי הדיווחים בתקשורת, הפתרון למחלוקת, באופן די אופייני לגרמניה, הוא לשלב את שתי הגישות למערכת סבוכה של אישורים ומחיר מינימום שתלך ותחריף לאורך השנים מבחינת ההגבלות על פליטה.
בניגוד לכלכלות רבות ברחבי העולם, גרמניה דווקא כן הצליחה בשנים האחרונות להפחית את פליטת גזי החממה שלה, בין השאר על ידי השימוש באנרגיית רוח רבה. בשנה שעברה נרשמה בה ירידה כוללת של 30% בפליטת הגזים לעומת הרמה ב-1990.
אחת הסיבות המרכזיות הנוספות לירידה היא המעבר משימוש בפחם לשימוש בגז טבעי, שרובו מגיע מרוסיה ומיעוטו משבדיה ומנורבגיה, לחימום. במקביל, חלק מהחיסכון נובע מההתחממות הגלובלית עצמה, ומהעובדה שהחורפים החמים-יחסית של השנים האחרונות מפחיתים את הצורך להשתמש בחימום בבתים. בשנה האחרונה נרשמה ירידה של 4% בשימוש בחימום בבתים לעומת השנה הקודמת, שמוסברת ברובה בחורף הקל שעבר על גרמניה. ברחבי העולם עלה שיעור פליטת הפחמן הדו-חמצני ב-1.7% בשנה האחרונה, לפי נתוני ארגון האנרגיה העולמי.
גרמניה גם ניצבת בפני אתגר משמעותי יותר ממדינות אחרות, מכיוון שהחליטה להפסיק את השימוש באנרגיה גרעינית, שאינה כרוכה כלל בפליטת פחמן דו-חמצני, אחרי אסון פוקושימה ביפן. היא השקיעה רבות באנרגיית רוח ובאנרגיה סולרית, אך עדיין נסמכת בין השאר על תחנות כוח פחמיות הפולטות כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני, בין השאר כאשר אין מספיק אנרגיה מתחדשת. ההסכם הקואליציוני קובע כי גרמניה תסגור בהדרגה את התחנות האלה, אולם הדבר צפוי להשפיע על אזורים שלמים במדינה שבהם עדיין כורים פחם. גרמניה אחראית ל-2% מפליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם.
"קבינט האקלים" יתכנס כדי לאשר
ביום שישי הקרוב צפוי להתכנס "קבינט האקלים" של הקואליציה הרחבה השולטת בגרמניה כדי לאשר את התוכנית. מרקוס זודר, ראש ה-CSU מבוואריה, ש"השתלט" על האג'נדה הירוקה בחודשים האחרונים, אמר כי התוכנית צריכה "ליצור תמריצים לאוכלוסייה להגן על הסביבה, אבל אסור שתדרוש יותר מדי מהאזרחים". גם מרקל קראה למצוא את האיזון הנכון בין ההשפעה על התעשייה ועל האזרחים לבין השינויים הנחוצים, לדבריה.
מבחינה פוליטית מרקל, שהציבה את נושא ההתחממות הגלובלית במרכז המדיניות שלה בעבר, עוד לפני משבר הפליטים ומשבר גוש האירו שלפניו, מנסה לחזור ולהצטייר כ"קנצלרית האקלים" שהייתה. העיתון הכלכלי "הנדלסבלאט" כינה אותה "גרטה תונברג של הפוליטיקה העולמית", על שם הצעירה השבדית שמובילה תנועה עולמית למאבק בשינויי האקלים. ביום שישי הקרוב היא צפויה לעשות צעד משמעותי בכיוון זה, כשתכריז, במה שנראה כישורת האחרונה של הכהונה שלה כקנצלרית גרמניה, על החוק המקיף הראשון אי-פעם בגרמניה להתמודדות עם שינויי האקלים.