מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדלה / צילום: רויטרס
חברת האנרגיה והדלק פז דיווחה היום ביבשושיות, כי "בהמשך לידיעות שהופיעו בתקשורת בעניין, החברה מודיעה כי מתנהלים מגעים עם מנכ"ל החברה, מר יונה פוגל, לבקשת המנכ"ל, בנוגע לפרישה במהלך שנת 2020 ותנאי הפרישה. ככל והמגעים יבשילו, החברה תדווח על כך בהתאם". בשוק ההון התלהבו היום מהמחשבה שפוגל קרוב לפרישה, והקפיצו את מניית פז בכ-4%.
יחד עם עלייה זו, רשמה המניה תשואה מתואמת אפסית בשלוש השנים האחרונות - מה שמעיד על היעדר ההתלהבות של חלק מהגופים המוסדיים מתפיסת הניהול של פוגל, ומביצועי החברה בעת הנוכחית. לשם השוואה, מדד ת"א-35 כולו רשם בשלוש השנים האחרונות תשואה של כ-12%, בעוד שתיים ממתחרותיה הגדולות של פז בישראל רשמו ביצועים טובים בהרבה: מניית חברת תחנות הדלק דור אלון ומניית חברת בתי זיקוק לנפט (בז"ן) רשמו בתקופה זו זינוקים של 101% ו-45%, בהתאמה.
חילופי מנכ"ל הם מהלך מתבקש מדי תקופה מסוימת, ומיועדים להביא לבחינה מחודשת של אסטרטגיית החברה, בצירוף רענון מחשבתי ואנרגיות חדשות. עם זאת, מדובר גם במהלך מסוכן עבורה חברה, שיכול אף לאיים, במקרים קיצוניים, על המשך קיומה.
שתי דוגמאות טובות לכך מהעשור האחרון מלמדות עד כמה הסיכוי לשינוי גבוה, כמו גם הסיכון הנובע ממנו. הדוגמה הראשונה והחיובית מהשתיים היא של ענקית התוכנה מיקרוסופט, שב-23 באוגוסט 2013 הודיעה הכי מנכ"ל הוותיק שלה סטיב באלמר, מתכוון לפרוש מתפקידו לאחר כ-14 שנים בתפקיד.
ביום פרסום ההודעה זינקה מניית מיקרוסופט ביותר מ-7% ובתוך תקופה של שש שנים ועוד חודש אחד (עד אתמול) רשמה תשואה מתואמת מצטברת של 324%. במילים אחרות, פרישתו של באלמר והחלפתו בידי המנכ"ל הנוכחי, סאטיה נאדלה, הביאה להכפלת הערך המתואם של חברת ענק ביותר מפי ארבעה, וזאת בתוך תקופה קצרה יחסית של שנים בודדות.
דוגמה הפוכה היא כיצד ההחלטה של דירקטוריון טבע להדיח מנכ"ל מכהן, ולמנות במקומו מנכ"ל חדש וחסר ניסיון במגזר הפארמה - הובילה לבסוף להתרסקות החברה. בסוף אוקטובר 2013 הודח המנכ"ל ג'רמי לוין בידי הדירקטוריון, בראשותו של פיליפ פרוסט, וקצת יותר מחודשיים לאחר מכן מונה ארז ויגודמן לתפקיד המנכ"ל החדש של טבע.
מיד לאחר מינויו בנה ויגדומן אסטרטגיה חדשה לטבע, שהתבססה על הרחבת פעילותה של החברה בתחום התרופות הגנריות. לצורך מימוש האסטרטגיה הוביל ויגודמן את טבע לרכישת הענק של חברת אקטביס ג'נריקס, תוך ביסוס הרכישה על נטילת חובות כבדים. תוך תקופה קצרה יחסית, התבררה הרכישה ככישלון גדול. טבע שקעה בים של חובות ונסחרת כיום במחיר המשקפת תשואה מתואמת שלילית של 78% מאז ההודעה על מינוי ויגודמן למנכ"ל.
דוגמאות אלו מבהירות היטב, כי בחירת מחליפו של פוגל תהיה חשובה הרבה יותר מעצם ההחלפה. מנכ"ל אחד יוכל להביא גם חברה מנומנמת לגבהים חדשים, בעוד מנכ"ל אחר עלול להטביע גם את היציבה שבספינות. מלאכת הבחירה מורכבת ביותר והאחריות להצלחת או כישלון המהלך, תוטל באופן מלא על היו"ר הטרי אברהם ביגר.
ביגר מונה לתפקידו מוקדם יותר השנה, בלחץ הגופים המוסדיים שביקשו לעורר את הספינה הרדומה של פז. בהיעדר בעל שליטה בפז, הופך עתה ביגר לאיש החזק בחברה בעקבות עזיבתו של פוגל. עם זאת, על ביגר לזכור כי תפקידו של המנכ"ל הוא להוביל את החברה, בעוד שתפקיד הדירקטוריון הוא לבקר את ההנהלה ולקבוע את האסטרטגיה של החברה על פי המלצות המנכ"ל. כך, שתפקיד היו"ר אינו לנהל את החברה, ולכן החלטה לבחור במנכ"ל חלש, שיהפוך דה-פאקטו לסמנכ"ל התפעול של היו"ר, היא לבטח לא מה שצריכה חברה כמו פז.