גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו והאחרים צפצפו על חוק איסור התעמולה? אולי הגיע הזמן להתאים אותו לימינו

לפי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה שניסחו לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015, "חוק הבחירות הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21, אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט, והוא אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או טרגוט בוחרים"

בנימין נתניהו מדבר לבוחרים דרך טוויטר / צילום: מתוך טוויטר
בנימין נתניהו מדבר לבוחרים דרך טוויטר / צילום: מתוך טוויטר

ב-10 בספטמבר, שבוע לפני הבחירות לכנסת, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כינוס מסיבת עיתונאים לצורך מסירת "הצהרה דרמטית". מפלגות כחול לבן והמחנה הדמוקרטי מיהרו לעתור ליו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, נגד העברת ההצהרה בשידור חי. שתי המפלגות המתחרות לליכוד טענו כי נתניהו עומד לעשות תעמולת בחירות אסורה במעטה של מסירת הודעה ביטחונית. מלצר דחה את העתירה וקבע כי ההצהרה תימסר, וכי גופי התקשורת יוכלו לבדוק את תוכן הדברים של נתניהו בזמן אמת.

היו מי ששגו באשליות שההצהרה של נתניהו אכן תהיה דרמטית ותעסוק בעניינים ביטחוניים. אולי אפילו שנתניהו יבשר על התקדמות במאמצים להביא לארץ את גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול, או לשחרורו של אברה מנגיסטו. אבל בסופו של דבר ההצהרה הדרמטית של נתניהו התבררה כעוד הבטחה של לפני הבחירות שתלויה בתוצאותיהן. ראש הממשלה הבטיח כי אם הוא ייבחר, הוא יספח את בקעת הירדן ואת צפון ים המלח. שוב הגיעו פניות לשופט מלצר, והפעם הוא החליט להטיל קנס של 30 אלף שקל על הליכוד ונתניהו בשל הפרת הדין האוסר על תעמולת בחירות.

למה לאסור על תעמולה?

אירוע "ההצהרה הדרמטית" של נתניהו הוא רק דוגמה אחת לאופן שבו חוק דרכי תעמולה - שבין היתר אוסר על תעמולת בחירות בטלוויזיה 60 יום לפני הבחירות - אינו רלוונטי לימינו, ולא ניתן לאכוף אותו. נתניהו לא לבד: הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, עברו בימים האחרונים על חוקי התעמולה בדרכים שונות ומשונות בלי הנד עפעף.

והם לא אשמים בכך. חוק דרכי תעמולה הקיים נחקק ב-1959 והתאים לימים שבהם התקשורת הישראלית הייתה בנויה מערוץ טלוויזיה אחד ורדיו ועיתונות ממוסדים. החוק בנוסחו הנוכחי ממש לא מתאים לשנת 2019, שבה חלק גדול מאוד מהתעמולה שעושות המפלגות לפני הבחירות נעשה ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ.

וכפי שניסחו זאת היטב ד"ר גיא לוריא וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015: "חוק הבחירות (דרכי תעמולה), שהוא החוק העיקרי המסדיר את תעמולת הבחירות בישראל, הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21. אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט - אחד מאמצעי התעמולה העיקריים כיום - אך יש בו איסור על תעמולת בחירות בכלי טיס או בכלי שיט".

לוריא ושוורץ-אלטשולר מסבירים כי איסורים אלה פוגעים בהליך הדמוקרטי התקין, הם בעייתיים לאכיפה, וכאמור, כבר אינם מתאימים לזמננו. החוק הקיים גם אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או "טרגטינג" (שיווק ממוקד יעד), שהן קריטיות בימינו.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) מטיל שורה ארוכה של מגבלות על כל צורות הפרסום. בין היתר הוא קובע, כאמור, כי תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה במהלך 60 הימים שלפני הבחירות, תיעשה רק במסגרת הסדרים הקבועים בחוק (בתשדירי הבחירות האנכרוניסטיים שכמעט איש אינו צופה או מאזין להם, ח"מ). בנוסף, בין היתר, החוק אוסר על שימוש באמצעים הבאים לתעמולת בחירות: שימוש בנכסים הממומנים על-ידי המדינה לצורכי תעמולה, שימוש בכלי טיס או בכלי שיט.

עוד אוסר החוק על שימוש בשמו ובדמותו של איש כוחות הביטחון שנפגע, או של נפגע בפעולת איבה - בלא הסכמתו או הסכמת משפחתו. אסור גם שיתוף ילד שטרם מלאו לו 15 שנה בתעמולת הבחירות, אלא אם כן הוא מצולם בפעילות שגרתית; אסור לעשות תעמולה באמצעות שימוש בתוכניות בידור; ועוד.

בשלב זה של הדיון אפשר לעצור ולשאול - בשביל מה בכלל אנחנו זקוקים להגבלות מכל סוג על תעמולת בחירות? הרי בעולם דמוקרטי, שוויוני וחופשי אפשר לכאורה לתת לכולם לעשות תעמולה כל הזמן ולתת לבוחר לבחור במי שהכי מוצא חן בעיניו.

איזון בין חופש הביטוי לשוויון

אלא שאנחנו לא חיים בעולם מושלם אלא במציאות שבה זקוקה המדינה לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים: מחד גיסא, להבטיח את חופש הביטוי של המועמדים והמפלגות; מאידך גיסא, להבטיח שוויון בין המפלגות מחשש שמפלגות השלטון ינצלו את כוחן לרעה כדי למנוע מהמתחרות להפיץ את משנתן. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, בפסק דין ניסים זווילי נגד יו"ר ועדת הבחירות באפריל 1992, ציין כי הצורך באיזון הזה עמד לעיני הכנסת בעת שחוקקה את חוק התעמולה בסוף שנות ה-50.

חבר הכנסת ורהפטיג, שהציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה, הסביר כי "הבעיה חמורה ביותר, ופתרונה נראה לפעמים כפתרון חידת ריבוע העיגול, מעין 'שבור את החבית ושמור את יינה'. מצד אחד - הרי בחירות חופשיות מושתתות על העיקרון של חופש מלא של הדיבור, של השכנוע, של התעמולה; ומצד שני - הרי למען הגשמתו של העיקרון עצמו של חופש הבחירות באים ומציעים הגבלות על חופש התעמולה. סוד ההצלחה בהסדרים חוקיים מעין אלה הוא בשמירת האיזון בין העקרונות ושמירת הקו שבין ההגנה על חופש הביטוי ובין ההתקפה עליו".

אז מה הוא הפתרון? התאמה של החקיקה למציאות הטכנולוגית והתקשורתית הקיימת. לפי הצעת ד"ר שוורץ-אלטשולר וד"ר לוריא, הכנסת צריכה לבטל את כל אותם איסורים בחוק שפשוט אינם רלוונטיים לימינו ושלא ניתן לאכוף אותם. למשל, לבטל את איסור התעמולה בטלוויזיה וברדיו ב-60 הימים שלפני הבחירות; להתיר לרשימות לרכוש פרסומות פוליטיות בטלוויזיה לקראת תום תקופת הבחירות; ולהגדיר את הסמכות של יו"ר ועדת הבחירות לפסול תעמולת בחירות במקומות שהחוק לא חשב עליהם.

למשל, במערכת הבחירות הנוכחית, לשופט מלצר לא היה עוגן חוקי להתמודד עם פרסום גזעני במסנג'ר של מפלגת הליכוד, שבו נאמר כי "אסור שתקום ממשלת שמאל שסומכת על ערבים שרוצים להשמיד את כולנו", אז הוא הודיע כי נתניהו הפר את חוק התעמולה כשפרסם סקרים בסמוך לבחירות.

לגישת ד"ר שוורץ-אלטשולר בשיחה עימה היום, "יו"ר ועדת הבחירות צריך לקבל סמכות כללית לפסול פרסומים כאלה, כי ברור שיש פה עבירה על חוק פלילי של הסתה לגזענות". בנוסף, שוורץ-אלטשולר אומרת כי "יו"ר ועדת הבחירות זקוק לצוות חקירה וכן לקשר עם רשויות הביטחון כדי להתמודד עם ניסיונות של גופים זרים לעשות מניפולציה על אזרחי ישראל כפי שקרה בארה"ב בבחירות 2016".

עד כאן ההקלות שצריך לעשות בחוק. אבל לפי הצעת שוורץ-אלטשולר ולוריא, ישנו גם היבט אחד שבו צריך להקשות בחקיקה על המפלגות כדי לשמור על השוויון ביניהן - ההיבט הכלכלי. לפי הצעת שני החוקרים, יש לקבוע בחוק הגבלה נוקשה יותר מזו הנהוגה כיום על ההוצאות המותרות לתעמולת בחירות באמצעות קביעת תקרת הוצאות לתעמולה.

ההצדקה המרכזית להחמרת ההגבלות על הוצאות תעמולה היא שמירה על ההוגנות ושוויון הסיכויים בין הרשימות. גם פרקטית, מדובר במהלך נכון ויעיל שכן, כפי שכותבים שוורץ-אלטשולר ולוריא, "תקרת הוצאות היא הסדר חוצה-מדיה שיכול לחול על כל אמצעי התקשורת. החלת הסדר נוקשה יותר על הוצאות התעמולה, אגב הסרת ההגבלות החלות (כיום) על כל אמצעי תקשורת בנפרד, תשווה את תנאי השוק לכל אמצעי התקשורת ותסייע לשמור על התכליות של חוק דרכי התעמולה גם באינטרנט". 

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"