גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו והאחרים צפצפו על חוק איסור התעמולה? אולי הגיע הזמן להתאים אותו לימינו

לפי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה שניסחו לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015, "חוק הבחירות הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21, אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט, והוא אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או טרגוט בוחרים"

בנימין נתניהו מדבר לבוחרים דרך טוויטר / צילום: מתוך טוויטר
בנימין נתניהו מדבר לבוחרים דרך טוויטר / צילום: מתוך טוויטר

ב-10 בספטמבר, שבוע לפני הבחירות לכנסת, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כינוס מסיבת עיתונאים לצורך מסירת "הצהרה דרמטית". מפלגות כחול לבן והמחנה הדמוקרטי מיהרו לעתור ליו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, נגד העברת ההצהרה בשידור חי. שתי המפלגות המתחרות לליכוד טענו כי נתניהו עומד לעשות תעמולת בחירות אסורה במעטה של מסירת הודעה ביטחונית. מלצר דחה את העתירה וקבע כי ההצהרה תימסר, וכי גופי התקשורת יוכלו לבדוק את תוכן הדברים של נתניהו בזמן אמת.

היו מי ששגו באשליות שההצהרה של נתניהו אכן תהיה דרמטית ותעסוק בעניינים ביטחוניים. אולי אפילו שנתניהו יבשר על התקדמות במאמצים להביא לארץ את גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול, או לשחרורו של אברה מנגיסטו. אבל בסופו של דבר ההצהרה הדרמטית של נתניהו התבררה כעוד הבטחה של לפני הבחירות שתלויה בתוצאותיהן. ראש הממשלה הבטיח כי אם הוא ייבחר, הוא יספח את בקעת הירדן ואת צפון ים המלח. שוב הגיעו פניות לשופט מלצר, והפעם הוא החליט להטיל קנס של 30 אלף שקל על הליכוד ונתניהו בשל הפרת הדין האוסר על תעמולת בחירות.

למה לאסור על תעמולה?

אירוע "ההצהרה הדרמטית" של נתניהו הוא רק דוגמה אחת לאופן שבו חוק דרכי תעמולה - שבין היתר אוסר על תעמולת בחירות בטלוויזיה 60 יום לפני הבחירות - אינו רלוונטי לימינו, ולא ניתן לאכוף אותו. נתניהו לא לבד: הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, עברו בימים האחרונים על חוקי התעמולה בדרכים שונות ומשונות בלי הנד עפעף.

והם לא אשמים בכך. חוק דרכי תעמולה הקיים נחקק ב-1959 והתאים לימים שבהם התקשורת הישראלית הייתה בנויה מערוץ טלוויזיה אחד ורדיו ועיתונות ממוסדים. החוק בנוסחו הנוכחי ממש לא מתאים לשנת 2019, שבה חלק גדול מאוד מהתעמולה שעושות המפלגות לפני הבחירות נעשה ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ.

וכפי שניסחו זאת היטב ד"ר גיא לוריא וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015: "חוק הבחירות (דרכי תעמולה), שהוא החוק העיקרי המסדיר את תעמולת הבחירות בישראל, הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21. אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט - אחד מאמצעי התעמולה העיקריים כיום - אך יש בו איסור על תעמולת בחירות בכלי טיס או בכלי שיט".

לוריא ושוורץ-אלטשולר מסבירים כי איסורים אלה פוגעים בהליך הדמוקרטי התקין, הם בעייתיים לאכיפה, וכאמור, כבר אינם מתאימים לזמננו. החוק הקיים גם אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או "טרגטינג" (שיווק ממוקד יעד), שהן קריטיות בימינו.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) מטיל שורה ארוכה של מגבלות על כל צורות הפרסום. בין היתר הוא קובע, כאמור, כי תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה במהלך 60 הימים שלפני הבחירות, תיעשה רק במסגרת הסדרים הקבועים בחוק (בתשדירי הבחירות האנכרוניסטיים שכמעט איש אינו צופה או מאזין להם, ח"מ). בנוסף, בין היתר, החוק אוסר על שימוש באמצעים הבאים לתעמולת בחירות: שימוש בנכסים הממומנים על-ידי המדינה לצורכי תעמולה, שימוש בכלי טיס או בכלי שיט.

עוד אוסר החוק על שימוש בשמו ובדמותו של איש כוחות הביטחון שנפגע, או של נפגע בפעולת איבה - בלא הסכמתו או הסכמת משפחתו. אסור גם שיתוף ילד שטרם מלאו לו 15 שנה בתעמולת הבחירות, אלא אם כן הוא מצולם בפעילות שגרתית; אסור לעשות תעמולה באמצעות שימוש בתוכניות בידור; ועוד.

בשלב זה של הדיון אפשר לעצור ולשאול - בשביל מה בכלל אנחנו זקוקים להגבלות מכל סוג על תעמולת בחירות? הרי בעולם דמוקרטי, שוויוני וחופשי אפשר לכאורה לתת לכולם לעשות תעמולה כל הזמן ולתת לבוחר לבחור במי שהכי מוצא חן בעיניו.

איזון בין חופש הביטוי לשוויון

אלא שאנחנו לא חיים בעולם מושלם אלא במציאות שבה זקוקה המדינה לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים: מחד גיסא, להבטיח את חופש הביטוי של המועמדים והמפלגות; מאידך גיסא, להבטיח שוויון בין המפלגות מחשש שמפלגות השלטון ינצלו את כוחן לרעה כדי למנוע מהמתחרות להפיץ את משנתן. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, בפסק דין ניסים זווילי נגד יו"ר ועדת הבחירות באפריל 1992, ציין כי הצורך באיזון הזה עמד לעיני הכנסת בעת שחוקקה את חוק התעמולה בסוף שנות ה-50.

חבר הכנסת ורהפטיג, שהציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה, הסביר כי "הבעיה חמורה ביותר, ופתרונה נראה לפעמים כפתרון חידת ריבוע העיגול, מעין 'שבור את החבית ושמור את יינה'. מצד אחד - הרי בחירות חופשיות מושתתות על העיקרון של חופש מלא של הדיבור, של השכנוע, של התעמולה; ומצד שני - הרי למען הגשמתו של העיקרון עצמו של חופש הבחירות באים ומציעים הגבלות על חופש התעמולה. סוד ההצלחה בהסדרים חוקיים מעין אלה הוא בשמירת האיזון בין העקרונות ושמירת הקו שבין ההגנה על חופש הביטוי ובין ההתקפה עליו".

אז מה הוא הפתרון? התאמה של החקיקה למציאות הטכנולוגית והתקשורתית הקיימת. לפי הצעת ד"ר שוורץ-אלטשולר וד"ר לוריא, הכנסת צריכה לבטל את כל אותם איסורים בחוק שפשוט אינם רלוונטיים לימינו ושלא ניתן לאכוף אותם. למשל, לבטל את איסור התעמולה בטלוויזיה וברדיו ב-60 הימים שלפני הבחירות; להתיר לרשימות לרכוש פרסומות פוליטיות בטלוויזיה לקראת תום תקופת הבחירות; ולהגדיר את הסמכות של יו"ר ועדת הבחירות לפסול תעמולת בחירות במקומות שהחוק לא חשב עליהם.

למשל, במערכת הבחירות הנוכחית, לשופט מלצר לא היה עוגן חוקי להתמודד עם פרסום גזעני במסנג'ר של מפלגת הליכוד, שבו נאמר כי "אסור שתקום ממשלת שמאל שסומכת על ערבים שרוצים להשמיד את כולנו", אז הוא הודיע כי נתניהו הפר את חוק התעמולה כשפרסם סקרים בסמוך לבחירות.

לגישת ד"ר שוורץ-אלטשולר בשיחה עימה היום, "יו"ר ועדת הבחירות צריך לקבל סמכות כללית לפסול פרסומים כאלה, כי ברור שיש פה עבירה על חוק פלילי של הסתה לגזענות". בנוסף, שוורץ-אלטשולר אומרת כי "יו"ר ועדת הבחירות זקוק לצוות חקירה וכן לקשר עם רשויות הביטחון כדי להתמודד עם ניסיונות של גופים זרים לעשות מניפולציה על אזרחי ישראל כפי שקרה בארה"ב בבחירות 2016".

עד כאן ההקלות שצריך לעשות בחוק. אבל לפי הצעת שוורץ-אלטשולר ולוריא, ישנו גם היבט אחד שבו צריך להקשות בחקיקה על המפלגות כדי לשמור על השוויון ביניהן - ההיבט הכלכלי. לפי הצעת שני החוקרים, יש לקבוע בחוק הגבלה נוקשה יותר מזו הנהוגה כיום על ההוצאות המותרות לתעמולת בחירות באמצעות קביעת תקרת הוצאות לתעמולה.

ההצדקה המרכזית להחמרת ההגבלות על הוצאות תעמולה היא שמירה על ההוגנות ושוויון הסיכויים בין הרשימות. גם פרקטית, מדובר במהלך נכון ויעיל שכן, כפי שכותבים שוורץ-אלטשולר ולוריא, "תקרת הוצאות היא הסדר חוצה-מדיה שיכול לחול על כל אמצעי התקשורת. החלת הסדר נוקשה יותר על הוצאות התעמולה, אגב הסרת ההגבלות החלות (כיום) על כל אמצעי תקשורת בנפרד, תשווה את תנאי השוק לכל אמצעי התקשורת ותסייע לשמור על התכליות של חוק דרכי התעמולה גם באינטרנט". 

עוד כתבות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

בצל הדיווחים על תקיפה ישראלית: מסכים אדומים באירופה; השקל מתייצב

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על 88 דולר ● ירידות בחוזים העתידיים על וול סטריט