רו"ח יורם טיץ, מנכ"ל ארנסט אנד יאנג / צילום: איל יצהר
"אנחנו חושבים שהטוב ביותר עוד לפנינו. לפני כמה שנים, אם היית שואל אותי לכמה חברות בישראל יש הכנסות של יותר מ-25 מילון דולר, לא הייתי צריך את שתי הידיים כדי למנות אותן. היום יש יותר מ-100 כאלה. זה אומר שיש כמות עצומה של כסף שזורם לשוק" - כך אמר רו"ח יורם טיץ, מנכ"ל ארנסט אנד יאנג (EY), על במת כנס הג'רני.
"כעת, החזית החדשה היא חברות בבעלות פרטית, כי קשה להעריך אותן, ולעתים הסיפור חשוב יותר מהמציאות, כמו אובר וליפט שיצאו לשווקים. לפעמים זה עובד ולפעמים לא, כמו במקרה של WeWork. אנחנו צריכים להיזהר אבל הכסף יישאר כאן להרבה זמן. הטכנולוגיה מושכת משקיעים כי יש לה ערך אמיתי. הדבר השני שאנחנו ב-EY אופטימים לגביו הוא שהערך של החברות יישאר גבוה. אבל איך מנהלים את החברה, איך מגייסים כסף, איך מנהלים את הצמיחה מנקודת מבט פיננסית? זו אינה משימה קלה אבל היזם הישראלי עומד בה".
"אלמנט נוסף הוא שהעולם משתנה. כל חברה בכל תעשייה מבינה שיש להתאים את עצמה לשתי טכנולוגיות: אחת - טכנולוגיה שמסוגלת להפוך את עסקיה ליעילים יותר, והשנייה - טכנולוגיה שיכולה לפתוח אותה לשווקים חדשים. לכן כל כך הרבה חברות באות לישראל, כי יש פה המון טכנולוגיות משני הסוגים, וחברות מגיעות לפה על בסיס שבועי כדי לפגוש סטארט-אפים. אם אתה יזם של סטארט-אפ, אנחנו רוצים לוודא שהחברות הללו יעזרו לך לצמוח ולא יאכלו אותך. כאנשים, אנחנו צריכים להבין איך אנחנו יכולים להשיג שליטה על הזהות שלנו והמידע שלנו. וזו תהיה הזדמנות גדולה. לכן אנחנו מאמינים שהעתיד הוא אופטימי".
"הדרך להצליח היא להעסיק מנהיגים חזקים, התרבות הארגונית עושה את ההבדל"
"יש רק 24 שעות ביממה, ומכל ההמצאות הגדולות איש לא מצא דרך לשנות זאת. כמשקיע בסטארט-אפ בשלבים המוקדמים יש לך מעט הון, וכדי לקחת את ההון הזה מרעיון לחברה גדולה צריך להשתמש בזמן בחוכמה. אם תבזבז את הזמן שלך, אני מבטיחה שמישהו ייקח לך את העסק", כך אמרה הופ טייץ, שותפה, מייסדת ומנכ"לית קרן ELY קפיטל, בנאום שנשאה בכנס הג'רני.
טייץ ציינה כי יש לה שלושה דברים בחייה: חברת ההשקעות, ישיבה בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, ופעילות לקידום נשים בחדשנות וטכנולוגיה. לדבריה, "בזבוז הזמן הגדול ביותר לדעתי הוא גיוס הון. אם אתה מבלה זמן רק בגיוס הון, אתה תהיה מנותק מהשוק שלך, מצוות המוצר שלך ומהתרבות הארגונית שלך. איפה אתם צריכים להיות ממוקדים? לדעתי ישנם שלושה אזורים: תרבות, הון אנושי והכנסות".
לגבי התרבות הארגונית טייץ אמרה כי "מנהיגים אמיתיים יוצרים תרבות שדבקה בחברה. התרבות נוצרת מלמעלה, מחלחלת לדירקטוריון, ומחברת את כל האנשים. אם היא לא מצליחה לעשות זאת היא חסרת ערך. למרבה הצער להרבה מאיתנו הייתה בעיה של אנשים שלא מתאימים מבחינה תרבותית לחברה. תיפטרו מהם". בעניין תהליך העסקת העובדים "יש שתי בעיות", לדבריה: "אם אתה איטי, מישהו אחר יתפוס את הכישרונות הטובים, ואם ממהרים אפשר לעשות טעויות. הדרך הטובה להצליח בתהליך היא לשכור מנהיגים חזקים. אל תפחד להעסיק מישהו שרוצה את העבודה שלך, ותמיד תחשוב מי יכול לרשת את הבן אדם שאתה מעסיק. מארק צוקרברג הציב את אחד המתכנתים החשובים שלו במשאבי אנוש, כי הוא חשב שהתרבות הארגונית היא מה שתעשה את ההבדל".
טייץ פנתה ישירות ליזמים והמשיכה: "אני שופטת אתכם בהאצה של המכירות ובאיכות הצוות שלכם, ולפי היתרון התחרותי שלכם והחזון שלכם כצוות והמוכנות שלכם לקחת סיכון. זה בסדר להיכשל. אם תיקחו הון שלא מתאים לערך שלכם, בסופו של דבר אתם תתחרטו על כך. אני רוצה שכל חברה שאני משקיעה בה לא תפחד, אלא תצא החוצה ותשנה את העולם".
"החדשנות, המחויבות והנחישות יהפכו את ישראל לסקייל-אפ ניישן"
"התמה היום היא צמיחה מהירה, אבל מה זה אומר? לכולם יש תפיסה משלהם לכך, בעיקר כשיש כל כך הרבה הגדרות לחברות שצומחות מהר. אחת הדוגמאות היא מונח שטבעה איילין לי, שהגדיר סטארט-אפים שהגיעו לשווי של מיליארד דולר כחלק ממועדון חדי הקרן. בינואר 2019 היו בעולם 362 חדי קרן, עם שווי מדהים של 1 טריליון דולר", אמר עו"ד מארק יופה, שותף במשרד עוה"ד Latham & Watkins.
"חד קרן, כיצור מיתי, נחשב למשהו נדיר, וכך גם שווי של מיליארד דולר. אולם עברנו את זה. היום יש כבר מושגים שמשקפים שווי של עשרה ו-100 מיליארד דולר. מה שמשותף לכל החברות האלו הוא שהן כולן התחילו כסטארט-אפים. ישראל, ה'סטארט-אפ ניישן', לוקחת מקום של כבוד בתעשיית הסטארט-אפים הגלובלית. אולם ישראל היא כבר הרבה יותר מתקדמת מזה, היא 'סקייל-אפ ניישן'. זאת הסיבה שהשווקים בארה"ב, אירופה ואסיה מסתכלים יותר ויותר על ישראל, כדי למצוא דרכים להשתפר וליצור טכנולוגיות חדשות.
"נשאלתי מהו ה-X פקטור, ומהי הצלחה? זה מנטליות של חדשנות, מחויבות ונחישות. אני מאמין שהאיכויות האלה חיוניות לפרדיגמה החדשה של סקייל-אפ ניישן. זה המתכון להצלחה".
יופה נתן כדוגמא ל"סקייל-אפ ניישן" את חברת פייבר, שפיתחה זירת מסחר לפרילנסרים וביצעה השנה הנפקה ראשונית לציבור בוול סטריט. "פייבר זיהתה בעיה ובנתה זירה חדשה לגמרי, והפכה את תעשיית הפרילנסרים המסורתית למודל שדומה לחוויה של אי-קומרס. היא עשתה זאת בעזרת מרקטפלייס דיגיטלי שמחבר בין אנשים בכל העולם, ושילבה בין חדשנות, שיבוש שוק ומחויבות לכך".