גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחברה החרדית והערבית יצאו להצביע, אבל זה לא מבטיח להם שלטון

אחרי החרם של הציבור הערבי בבחירות מועד א', חזרה הרשימה המשותפת לתמונה - ובגדול • השיח האזרחי על תקציבים ותשתיות מכניס אותם לפוליטיקה הישראלית • המפלגות החרדיות חזקות, אבל השאלה היא אם יוכלו להשתלב בממשלת אחדות • אולי לאריה דרעי יש דרך לשלב בין גנץ לנתניהו והחרדים

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה
איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

יממה אחרי הבחירות, נראה כי הנהגת הרשימה המשותפת כולה נכונה לשיתוף פעולה מסוים עם בני גנץ וכחול לבן. לא כניסה של ממש לקואליציה, אלא רק המלצה לנשיא והשתתפות בגוש חוסם.

המחיר שיידרש לא יהיה זול. מדובר, בין היתר, בתוכנית כלכלית מקיפה לחברה הערבית, שתהיה תוכנית המשך לתוכנית החומש של ממשלת נתניהו. התוכנית תכלול טיפול מקיף בבעיית הפשיעה והאלימות במגזר, ביטול חוק קמיניץ שהחריף את הטיפול בבעיות הבנייה והרישוי ביישובים הערביים ועוד. ההסכמה העקרונית לתמוך בכחול לבן קיימת, והשאלה היא רק שאלה של מחיר. מה שימנע כניסה לקואליציה ממש, לפחות מהצד הערבי, הם חילוקי הדעות בעניין חוק הלאום, והסוגיה הפלסטינית.

התחזקותה של הרשימה המשותפת ל-13 מנדטים, ובעיקר נכונותה, בניגוד לעבר, להיכנס לשיתוף פעולה פוליטי משמעותי עם המפלגות הציוניות, מעניקות לה את המשקל הדרוש לאינטראקציות הפוליטיות, בואכה הקמת ממשלה.

כמעט כל העלייה בשיעור ההצבעה הכללי מ-68% לכמעט 70% נזקפת לטובת המצביעים הערבים. שיעור ההצבעה בקרבם עלה מהשפל של כ-50% באפריל ליותר מ-60% כעת. חלק לא קטן מהעלייה היה תגובה לאמירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחרים בימין נגד הערבים. במובן הזה, קמפיין המצלמות של הליכוד היה יותר מכישלון.

סיבה משמעותית נוספת לעלייה הזו היא השינוי במדיניות המוצהרת של ראשי המפלגות ובעיקר איימן עודה. הצעד הראשון והתקדימי של עודה היה הכרזה בראיון ל"גלובס" באפריל, כי הוא מוכן לשיתוף פעולה פוליטי, המלצה לנשיא, גוש חוסם ואולי אפילו קואליציה ממש. בקמפיין הנוכחי, לאחר האיחוד מחדש של המשותפת, הוא תפס ביטחון ובאוגוסט הוא חזר על ההצהרה ב"ידיעות אחרונות", לפיה הרשימה המשותפת תשקול שת"פ קואליציוני כלשהו עם גנץ.

"מי ידאג למדרכה ליד הבית"?

האמירה הזו הלכה יד ביד עם הציבור הערבי הרוצה, כך לפי סקרים ומחקרים שנעשו, להיות שותף בהחלטות הנוגעות לו ולהפסיק לשבת בצד במשחק הפוליטי. רוב הציבור הערבי שם בראש סדר העדיפויות שלו את בעיותיו האזרחיות - הפשיעה והאלימות הקשה, התשתיות הרעועות, בעיות היתרי הבנייה בשל היעדר תוכניות המתאר, תחבורה ציבורית ועוד. רק הרחק מאחור נמצאת הבעיה הפלסטינית.

תאמר מנצרת אמר: "למה הם נלחמים על מצבם של התושבים ברשות הפלסטינית? שהרשות תדאג להם, מי דואג לי? מי יעצור את כניסת הפועלים הזרים שלוקחים לנו את כל העבודה? מי יבנה לי מדרכה ליד הבית? מי ידאג שלבן שלי יהיה חינוך טוב ושלא יקבל מכות כל יום בדרך לבית הספר"?

עודה הבין את זה. גם יו"ר רע"מ האסלאמית, מנסור עבאס, אמר השבוע, כי מוקד הפעילות בכנסת הבאה חייב להיות בעניינים האזרחיים, בטיפול בבעיות היומיומיות של האזרח הערבי. אחמד טיבי, שהיה מראשוני חברי הכנסת הערבים שפעלו בהצלחה בסוגיות אזרחיות, לא יתנגד. ח"כית עאידה תומא סלימאן אמרה לאחר הבחירות, כי היא לא רואה "שגנץ נתן לנו סיבה טובה למה אנחנו צריכים להמליץ עליו", אבל מדובר בעיקר בהקשחת עמדות לפני מו"מ.

המוקש של בל"ד, החלק הלאומני הערבי של המשותפת, גם הוא מפורק. בשיחה עם יו"ר בל"ד לשעבר וחבר הכנסת לשעבר ג’מאל זחאלקה הוא אמר מפורשות כי כשתובא החלטה רצינית להכרעה - גם בל"ד תתמוך בהמלצה לנשיא על גנץ, שאותו הגדיר "רביניסט". אפילו גוש חוסם - אם יינתנו התמורות הנכונות. וזה שינוי של ממש בעמדת התנועה.

"רביניסט" משמע מי שפועל למען הערבים ומשקיע בהם בלי "דיבורים גבוהים". זאת, בניגוד למנהיגי עבר אחרים בעבודה, בהם שמעון פרס ואהוד ברק, שהציבור הערבי התאכזב מהם והיה שבע הבטחות שלא מומשו.

המשמעות היא שההיענות או הדחייה של הרשימה המשותפת לכל הצעה פוליטית תהיה על סמך אמינותו ופעילותו של המציע, ולא על סמך עמדתו המדינית.

אבל גנץ עומד בפני דילמה. אם ישתף את הרשימה המשותפת, יפסיד את אביגדור ליברמן. בלעדיו, ככל הנראה, אין לו קואליציה. כמו כן, חלקים גדולים בכחול לבן נמצאים עמוק בימין, לרבות אחד מארבעת המנהיגים, שר הביטחון לשעבר משה יעלון. אלה יתקשו להיות בחיבור פוליטי עם הרשימה המשותפת.

הגוש החרדי התחזק בשתי מערכות הבחירות של 2019. מ-13 מנדטים בממשלה הקודמת, ל-16 בבחירות באפריל וכעת ככל הנראה עוד מנדט אחד עם התחזקותה של ש"ס ל-9 מנדטים. המשמעות ברורה - מהגוש הזה אף אחד לא יוכל להתעלם. כולל גנץ ולפיד.

להתחזקות של המפלגות החרדיות בשתי מערכות הבחירות האחרונות יש כמה סיבות. ראשית, המחויבות הפוליטית והמשמעת של הציבור החרדי, שרובו המכריע לא שוקל כלל מפלגות אחרות, שועה לקריאות הרבנים, ומצביע באחוזים גבוהים - כ-80%. עוד סיבה היא הגידול הטבעי בחברה החרדית. משפחה חרדית ממוצעת מונה יותר מחמישה ילדים, כפול ממשפחה לא-חרדית. מספרי המצביעים הפוטנציאליים גדלים בקצב גדול יותר.

ברמה הפוליטית רשמו המפלגות החרדיות הישגים משמעותיים. לפחות במובן המטרות של ההנהגה, קרי הגדלה מחדש של ההקצבות לתלמידי הישיבות ושל תשלומים וקצבאות אחרים, שמסייעים לשמירה על אורח החיים החרדי של הגבר שלומד רוב הזמן והאשה המפרנסת.

המעורבות הגדלה של הפוליטיקאים החרדים בהנהגת המדינה תואמת גם היא את הרצון של הציבור החרדי להיות שותף בישראליות, ולחזק את מעמדם לנוכח מה שהם רואים כהתקפות של ליברמן, לפיד ואחרים על הציבור החרדי ועל הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה.

 

"מי ידאג למדרכה ליד הבית"?

האמירה הזו הלכה יד ביד עם הציבור הערבי הרוצה, כך לפי סקרים ומחקרים שנעשו, להיות שותף בהחלטות הנוגעות לו ולהפסיק לשבת בצד במשחק הפוליטי. רוב הציבור הערבי שם בראש סדר העדיפויות שלו את בעיותיו האזרחיות - הפשיעה והאלימות הקשה, התשתיות הרעועות, בעיות היתרי הבנייה בשל היעדר תוכניות המתאר, תחבורה ציבורית ועוד. רק הרחק מאחור נמצאת הבעיה הפלסטינית.

תאמר מנצרת אמר: "למה הם נלחמים על מצבם של התושבים ברשות הפלסטינית? שהרשות תדאג להם, מי דואג לי? מי יעצור את כניסת הפועלים הזרים שלוקחים לנו את כל העבודה? מי יבנה לי מדרכה ליד הבית? מי ידאג שלבן שלי יהיה חינוך טוב ושלא יקבל מכות כל יום בדרך לבית ספר"?

עודה הבין את זה. גם יו"ר רע"מ האיסלמית, מנסור עבאס, אמר השבוע, כי מוקד הפעילות בכנסת הבאה חייב להיות בעניינים האזרחיים, בטיפול בבעיות היומיומיות של האזרח הערבי. אחמד טיבי, שהיה מראשוני חברי הכנסת הערבים שפעלו בהצלחה בסוגיות אזרחיות, לא יתנגד. ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה לאחר הבחירות, כי היא לא רואה "שגנץ נתן לנו סיבה טובה למה אנחנו צריכים להמליץ עליו", אבל מדובר בעיקר בהקשחת עמדות לפני מו"מ.

המוקש של בל"ד, החלק הלאומני הערבי של המשותפת, גם הוא מפורק. בשיחה עם יו"ר בל"ד לשעבר וחבר הכנסת לשעבר ג'מאל זחאלקה הוא אמר מפורשות כי כשתובא החלטה רצינית להחלטה - גם בל"ד תתמוך בהמלצה לנשיא על גנץ, שאותו הגדיר "רביניסט". אפילו גוש חוסם - אם יינתנו התמורות הנכונות. זוה שינוי של ממש בעמדת התנועה.

"רביניסט" משמע מי שפועל למען הערבים ומשקיע בהם בלי "דיבורים גבוהים". זאת, בניגוד למנהיגי עבר אחרים בעבודה, בהם שמעון פרס ואהוד ברק, שהציבור הערבי התאכזב מהם והיה שבע הבטחות שלא מומשו.

המשמעות היא שההיענות או הדחייה של הרשימה המשותפת לכל הצעה פוליטית תהיה על סמך אמינותו ופעילותו של המציע, ולא על סמך עמדתו המדינית.

אבל גנץ עומד בפני דילמה. אם ישתף את הרשימה המשותפת, יפסיד את אביגדור ליברמן. בלעדיו, ככל הנראה, אין לו קואליציה. כמו כן, חלקים גדולים בכחול לבן נמצאים עמוק בימין, לרבות אחד מארבעת המנהיגים, שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון. אלה יתקשו להיות בחיבור פוליטי עם הרשימה המשותפת.

החרדים שומרים על כוחם

הגוש החרדי התחזק בשתי מערכות הבחירות של 2019. מ-13 מנדטים בממשלה הקודמת, ל-16 בבחירות באפריל וכעת ככל הנראה עוד מנדט אחד עם התחזקותה של ש"ס ל-9 מנדטים. המשמעות ברורה - מהגוש הזה אף אחד לא יוכל להתעלם. כולל גנץ ולפיד.

להתחזקות של המפלגות החרדיות בשתי מערכות הבחירות האחרונות יש כמה סיבות. ראשית, המחויבות הפוליטית והמשמעת של הציבור החרדי, שרובו המכריע לא שוקל כלל מפלגות אחרות, שועה לקריאות הרבנים, ומצביע באחוזים גבוהים - כ-80%. עוד סיבה היא הגידול הטבעי בחברה החרדית. משפחה חרדית ממוצעת מונה יותר מחמישה ילדים, כפול ממשפחה לא-חרדית. מספרי המצביעים הפוטנציאליים גדלים בקצב גדול יותר.

ברמה הפוליטית רשמו המפלגות החרדיות הישגים משמעותיים. לפחות במובן המטרות של ההנהגה, קרי הגדלה מחדש של ההקצבות לתמידי הישיבות ושל תשלומים וקצבאות אחרים, שמסייעים לשמירה על אורח החיים החרדי של הגבר שלומד רוב הזמן והאשה המפרנסת.

המעורבות הגדלה של הפוליטיקאים החרדים בהנהגת המדינה תואמת גם היא את הרצון של הציבור החרדי להיות שותף בישראליות, ולחזק את מעמדם לנוכח מה שהם רואים כהתקפות של ליברמן, לפיד ואחרים על הציבור החרדי ועל הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה.

עצרו את הנהירה לליכוד

ביהדות התורה מרוצים מכך שהצליחו לבלום את נהירת המצביעים החרדים לליכוד. בבחירות באפריל קיבל נתניהו רק מעט יותר ממנדט חרדי לעומת התחזית לשלושה. גם כעת התוצאות היו זהות. הסיבה העיקרית, הציבור החרדי ימני ברובו, והחיבוק שהעניקו ליצמן וגפני בהבטחות חוזרות ונשנות להמליץ רק על נתניהו, סייעו לכך.

ליצמן אמר: "אנו שמחים על התוצאה. עלינו בעשרות אלפי קולות. מברך את ש"ס על ההישג הגדול. נפעל יחד בכל מהלך ונלך עם נתניהו בכל מצב. אנו לא פוסלים ממשלת אחדות, אך לא נוכל לשבת עם לפיד. נמתין לתוצאות האמת וניפגש על מנהיגי הגוש לתכנן את העתיד".

גם החשש שנתניהו יילך לאחדות עם כחול לבן בלי החרדיות, הביא להגברת ההצבעה. ביחד עם הקמפיין האנטי-חרדי שניהלו ליברמן ולפיד והקריאה להקמת ממשלה חילונית של גנץ, שאגב לא חזר עליה בנאומו לאחר פרסום המדגמים.

בש"ס התמונה דומה בהיבט של הקשר עם נתניהו. דרעי חזר אין ספור פעמים על השותפות עם נתניהו ועל כך שש"ס היא ליכוד עם מזוזה. אצלו הנקודה הזו חשובה בהרבה, שכן מחצית ממצביעיו הם דתיים או מסורתיים, מזרחיים בעיקר עם סנטימנט ליכודי חזק. דרעי הצליח חלקית בניסיונות לנטרל את הפילוג הספרדי-חרדי, עם הפלג של אלי ישי, אבל מיקד את עיקר התעמולה בימים האחרונים בחשש מפני ממשלת אחדות עם לפיד. 

לדרעי תפקיד חשוב במו"מ הקואליציוני, שלמעשה כבר החל. על פניו, ממשלת אחדות היא הפתרון ההגיוני ביותר למצב הפוליטי, ונאומי גנץ ובעיקר נתניהו יותר מפתחו לכך את הדלת. אבל בחדר עומד פיל עצום של כתבי החשדות, בואכה כתבי אישום נגד נתניהו. גנץ חזר ואמר וחזר ואמר כי לא יישב עם נתניהו עם כתבי החשדות.

אישיות מרכזית בחיבור ביניהם יהיה דרעי, חסיד מושבע של ממשלות אחדות ואחד הפוליטיקאים המנוסים בשטח. לדרעי קשרים מצוינים עם גבי אשכנזי, וחשוב מזה - הוא בעצם אחד מהאנשים הפוליטיים הקרובים ביותר לנתניהו, יועצו ושותפו מזה שנים. זה גם יכול להיות המפתח לשותפות של החרדיות בממשלת אחדות כזו, ולהישארותם בשלטון. 

עוד כתבות

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35