גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחברה החרדית והערבית יצאו להצביע, אבל זה לא מבטיח להם שלטון

אחרי החרם של הציבור הערבי בבחירות מועד א', חזרה הרשימה המשותפת לתמונה - ובגדול • השיח האזרחי על תקציבים ותשתיות מכניס אותם לפוליטיקה הישראלית • המפלגות החרדיות חזקות, אבל השאלה היא אם יוכלו להשתלב בממשלת אחדות • אולי לאריה דרעי יש דרך לשלב בין גנץ לנתניהו והחרדים

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה
איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

יממה אחרי הבחירות, נראה כי הנהגת הרשימה המשותפת כולה נכונה לשיתוף פעולה מסוים עם בני גנץ וכחול לבן. לא כניסה של ממש לקואליציה, אלא רק המלצה לנשיא והשתתפות בגוש חוסם.

המחיר שיידרש לא יהיה זול. מדובר, בין היתר, בתוכנית כלכלית מקיפה לחברה הערבית, שתהיה תוכנית המשך לתוכנית החומש של ממשלת נתניהו. התוכנית תכלול טיפול מקיף בבעיית הפשיעה והאלימות במגזר, ביטול חוק קמיניץ שהחריף את הטיפול בבעיות הבנייה והרישוי ביישובים הערביים ועוד. ההסכמה העקרונית לתמוך בכחול לבן קיימת, והשאלה היא רק שאלה של מחיר. מה שימנע כניסה לקואליציה ממש, לפחות מהצד הערבי, הם חילוקי הדעות בעניין חוק הלאום, והסוגיה הפלסטינית.

התחזקותה של הרשימה המשותפת ל-13 מנדטים, ובעיקר נכונותה, בניגוד לעבר, להיכנס לשיתוף פעולה פוליטי משמעותי עם המפלגות הציוניות, מעניקות לה את המשקל הדרוש לאינטראקציות הפוליטיות, בואכה הקמת ממשלה.

כמעט כל העלייה בשיעור ההצבעה הכללי מ-68% לכמעט 70% נזקפת לטובת המצביעים הערבים. שיעור ההצבעה בקרבם עלה מהשפל של כ-50% באפריל ליותר מ-60% כעת. חלק לא קטן מהעלייה היה תגובה לאמירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחרים בימין נגד הערבים. במובן הזה, קמפיין המצלמות של הליכוד היה יותר מכישלון.

סיבה משמעותית נוספת לעלייה הזו היא השינוי במדיניות המוצהרת של ראשי המפלגות ובעיקר איימן עודה. הצעד הראשון והתקדימי של עודה היה הכרזה בראיון ל"גלובס" באפריל, כי הוא מוכן לשיתוף פעולה פוליטי, המלצה לנשיא, גוש חוסם ואולי אפילו קואליציה ממש. בקמפיין הנוכחי, לאחר האיחוד מחדש של המשותפת, הוא תפס ביטחון ובאוגוסט הוא חזר על ההצהרה ב"ידיעות אחרונות", לפיה הרשימה המשותפת תשקול שת"פ קואליציוני כלשהו עם גנץ.

"מי ידאג למדרכה ליד הבית"?

האמירה הזו הלכה יד ביד עם הציבור הערבי הרוצה, כך לפי סקרים ומחקרים שנעשו, להיות שותף בהחלטות הנוגעות לו ולהפסיק לשבת בצד במשחק הפוליטי. רוב הציבור הערבי שם בראש סדר העדיפויות שלו את בעיותיו האזרחיות - הפשיעה והאלימות הקשה, התשתיות הרעועות, בעיות היתרי הבנייה בשל היעדר תוכניות המתאר, תחבורה ציבורית ועוד. רק הרחק מאחור נמצאת הבעיה הפלסטינית.

תאמר מנצרת אמר: "למה הם נלחמים על מצבם של התושבים ברשות הפלסטינית? שהרשות תדאג להם, מי דואג לי? מי יעצור את כניסת הפועלים הזרים שלוקחים לנו את כל העבודה? מי יבנה לי מדרכה ליד הבית? מי ידאג שלבן שלי יהיה חינוך טוב ושלא יקבל מכות כל יום בדרך לבית הספר"?

עודה הבין את זה. גם יו"ר רע"מ האסלאמית, מנסור עבאס, אמר השבוע, כי מוקד הפעילות בכנסת הבאה חייב להיות בעניינים האזרחיים, בטיפול בבעיות היומיומיות של האזרח הערבי. אחמד טיבי, שהיה מראשוני חברי הכנסת הערבים שפעלו בהצלחה בסוגיות אזרחיות, לא יתנגד. ח"כית עאידה תומא סלימאן אמרה לאחר הבחירות, כי היא לא רואה "שגנץ נתן לנו סיבה טובה למה אנחנו צריכים להמליץ עליו", אבל מדובר בעיקר בהקשחת עמדות לפני מו"מ.

המוקש של בל"ד, החלק הלאומני הערבי של המשותפת, גם הוא מפורק. בשיחה עם יו"ר בל"ד לשעבר וחבר הכנסת לשעבר ג’מאל זחאלקה הוא אמר מפורשות כי כשתובא החלטה רצינית להכרעה - גם בל"ד תתמוך בהמלצה לנשיא על גנץ, שאותו הגדיר "רביניסט". אפילו גוש חוסם - אם יינתנו התמורות הנכונות. וזה שינוי של ממש בעמדת התנועה.

"רביניסט" משמע מי שפועל למען הערבים ומשקיע בהם בלי "דיבורים גבוהים". זאת, בניגוד למנהיגי עבר אחרים בעבודה, בהם שמעון פרס ואהוד ברק, שהציבור הערבי התאכזב מהם והיה שבע הבטחות שלא מומשו.

המשמעות היא שההיענות או הדחייה של הרשימה המשותפת לכל הצעה פוליטית תהיה על סמך אמינותו ופעילותו של המציע, ולא על סמך עמדתו המדינית.

אבל גנץ עומד בפני דילמה. אם ישתף את הרשימה המשותפת, יפסיד את אביגדור ליברמן. בלעדיו, ככל הנראה, אין לו קואליציה. כמו כן, חלקים גדולים בכחול לבן נמצאים עמוק בימין, לרבות אחד מארבעת המנהיגים, שר הביטחון לשעבר משה יעלון. אלה יתקשו להיות בחיבור פוליטי עם הרשימה המשותפת.

הגוש החרדי התחזק בשתי מערכות הבחירות של 2019. מ-13 מנדטים בממשלה הקודמת, ל-16 בבחירות באפריל וכעת ככל הנראה עוד מנדט אחד עם התחזקותה של ש"ס ל-9 מנדטים. המשמעות ברורה - מהגוש הזה אף אחד לא יוכל להתעלם. כולל גנץ ולפיד.

להתחזקות של המפלגות החרדיות בשתי מערכות הבחירות האחרונות יש כמה סיבות. ראשית, המחויבות הפוליטית והמשמעת של הציבור החרדי, שרובו המכריע לא שוקל כלל מפלגות אחרות, שועה לקריאות הרבנים, ומצביע באחוזים גבוהים - כ-80%. עוד סיבה היא הגידול הטבעי בחברה החרדית. משפחה חרדית ממוצעת מונה יותר מחמישה ילדים, כפול ממשפחה לא-חרדית. מספרי המצביעים הפוטנציאליים גדלים בקצב גדול יותר.

ברמה הפוליטית רשמו המפלגות החרדיות הישגים משמעותיים. לפחות במובן המטרות של ההנהגה, קרי הגדלה מחדש של ההקצבות לתלמידי הישיבות ושל תשלומים וקצבאות אחרים, שמסייעים לשמירה על אורח החיים החרדי של הגבר שלומד רוב הזמן והאשה המפרנסת.

המעורבות הגדלה של הפוליטיקאים החרדים בהנהגת המדינה תואמת גם היא את הרצון של הציבור החרדי להיות שותף בישראליות, ולחזק את מעמדם לנוכח מה שהם רואים כהתקפות של ליברמן, לפיד ואחרים על הציבור החרדי ועל הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה.

 

"מי ידאג למדרכה ליד הבית"?

האמירה הזו הלכה יד ביד עם הציבור הערבי הרוצה, כך לפי סקרים ומחקרים שנעשו, להיות שותף בהחלטות הנוגעות לו ולהפסיק לשבת בצד במשחק הפוליטי. רוב הציבור הערבי שם בראש סדר העדיפויות שלו את בעיותיו האזרחיות - הפשיעה והאלימות הקשה, התשתיות הרעועות, בעיות היתרי הבנייה בשל היעדר תוכניות המתאר, תחבורה ציבורית ועוד. רק הרחק מאחור נמצאת הבעיה הפלסטינית.

תאמר מנצרת אמר: "למה הם נלחמים על מצבם של התושבים ברשות הפלסטינית? שהרשות תדאג להם, מי דואג לי? מי יעצור את כניסת הפועלים הזרים שלוקחים לנו את כל העבודה? מי יבנה לי מדרכה ליד הבית? מי ידאג שלבן שלי יהיה חינוך טוב ושלא יקבל מכות כל יום בדרך לבית ספר"?

עודה הבין את זה. גם יו"ר רע"מ האיסלמית, מנסור עבאס, אמר השבוע, כי מוקד הפעילות בכנסת הבאה חייב להיות בעניינים האזרחיים, בטיפול בבעיות היומיומיות של האזרח הערבי. אחמד טיבי, שהיה מראשוני חברי הכנסת הערבים שפעלו בהצלחה בסוגיות אזרחיות, לא יתנגד. ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה לאחר הבחירות, כי היא לא רואה "שגנץ נתן לנו סיבה טובה למה אנחנו צריכים להמליץ עליו", אבל מדובר בעיקר בהקשחת עמדות לפני מו"מ.

המוקש של בל"ד, החלק הלאומני הערבי של המשותפת, גם הוא מפורק. בשיחה עם יו"ר בל"ד לשעבר וחבר הכנסת לשעבר ג'מאל זחאלקה הוא אמר מפורשות כי כשתובא החלטה רצינית להחלטה - גם בל"ד תתמוך בהמלצה לנשיא על גנץ, שאותו הגדיר "רביניסט". אפילו גוש חוסם - אם יינתנו התמורות הנכונות. זוה שינוי של ממש בעמדת התנועה.

"רביניסט" משמע מי שפועל למען הערבים ומשקיע בהם בלי "דיבורים גבוהים". זאת, בניגוד למנהיגי עבר אחרים בעבודה, בהם שמעון פרס ואהוד ברק, שהציבור הערבי התאכזב מהם והיה שבע הבטחות שלא מומשו.

המשמעות היא שההיענות או הדחייה של הרשימה המשותפת לכל הצעה פוליטית תהיה על סמך אמינותו ופעילותו של המציע, ולא על סמך עמדתו המדינית.

אבל גנץ עומד בפני דילמה. אם ישתף את הרשימה המשותפת, יפסיד את אביגדור ליברמן. בלעדיו, ככל הנראה, אין לו קואליציה. כמו כן, חלקים גדולים בכחול לבן נמצאים עמוק בימין, לרבות אחד מארבעת המנהיגים, שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון. אלה יתקשו להיות בחיבור פוליטי עם הרשימה המשותפת.

החרדים שומרים על כוחם

הגוש החרדי התחזק בשתי מערכות הבחירות של 2019. מ-13 מנדטים בממשלה הקודמת, ל-16 בבחירות באפריל וכעת ככל הנראה עוד מנדט אחד עם התחזקותה של ש"ס ל-9 מנדטים. המשמעות ברורה - מהגוש הזה אף אחד לא יוכל להתעלם. כולל גנץ ולפיד.

להתחזקות של המפלגות החרדיות בשתי מערכות הבחירות האחרונות יש כמה סיבות. ראשית, המחויבות הפוליטית והמשמעת של הציבור החרדי, שרובו המכריע לא שוקל כלל מפלגות אחרות, שועה לקריאות הרבנים, ומצביע באחוזים גבוהים - כ-80%. עוד סיבה היא הגידול הטבעי בחברה החרדית. משפחה חרדית ממוצעת מונה יותר מחמישה ילדים, כפול ממשפחה לא-חרדית. מספרי המצביעים הפוטנציאליים גדלים בקצב גדול יותר.

ברמה הפוליטית רשמו המפלגות החרדיות הישגים משמעותיים. לפחות במובן המטרות של ההנהגה, קרי הגדלה מחדש של ההקצבות לתמידי הישיבות ושל תשלומים וקצבאות אחרים, שמסייעים לשמירה על אורח החיים החרדי של הגבר שלומד רוב הזמן והאשה המפרנסת.

המעורבות הגדלה של הפוליטיקאים החרדים בהנהגת המדינה תואמת גם היא את הרצון של הציבור החרדי להיות שותף בישראליות, ולחזק את מעמדם לנוכח מה שהם רואים כהתקפות של ליברמן, לפיד ואחרים על הציבור החרדי ועל הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה.

עצרו את הנהירה לליכוד

ביהדות התורה מרוצים מכך שהצליחו לבלום את נהירת המצביעים החרדים לליכוד. בבחירות באפריל קיבל נתניהו רק מעט יותר ממנדט חרדי לעומת התחזית לשלושה. גם כעת התוצאות היו זהות. הסיבה העיקרית, הציבור החרדי ימני ברובו, והחיבוק שהעניקו ליצמן וגפני בהבטחות חוזרות ונשנות להמליץ רק על נתניהו, סייעו לכך.

ליצמן אמר: "אנו שמחים על התוצאה. עלינו בעשרות אלפי קולות. מברך את ש"ס על ההישג הגדול. נפעל יחד בכל מהלך ונלך עם נתניהו בכל מצב. אנו לא פוסלים ממשלת אחדות, אך לא נוכל לשבת עם לפיד. נמתין לתוצאות האמת וניפגש על מנהיגי הגוש לתכנן את העתיד".

גם החשש שנתניהו יילך לאחדות עם כחול לבן בלי החרדיות, הביא להגברת ההצבעה. ביחד עם הקמפיין האנטי-חרדי שניהלו ליברמן ולפיד והקריאה להקמת ממשלה חילונית של גנץ, שאגב לא חזר עליה בנאומו לאחר פרסום המדגמים.

בש"ס התמונה דומה בהיבט של הקשר עם נתניהו. דרעי חזר אין ספור פעמים על השותפות עם נתניהו ועל כך שש"ס היא ליכוד עם מזוזה. אצלו הנקודה הזו חשובה בהרבה, שכן מחצית ממצביעיו הם דתיים או מסורתיים, מזרחיים בעיקר עם סנטימנט ליכודי חזק. דרעי הצליח חלקית בניסיונות לנטרל את הפילוג הספרדי-חרדי, עם הפלג של אלי ישי, אבל מיקד את עיקר התעמולה בימים האחרונים בחשש מפני ממשלת אחדות עם לפיד. 

לדרעי תפקיד חשוב במו"מ הקואליציוני, שלמעשה כבר החל. על פניו, ממשלת אחדות היא הפתרון ההגיוני ביותר למצב הפוליטי, ונאומי גנץ ובעיקר נתניהו יותר מפתחו לכך את הדלת. אבל בחדר עומד פיל עצום של כתבי החשדות, בואכה כתבי אישום נגד נתניהו. גנץ חזר ואמר וחזר ואמר כי לא יישב עם נתניהו עם כתבי החשדות.

אישיות מרכזית בחיבור ביניהם יהיה דרעי, חסיד מושבע של ממשלות אחדות ואחד הפוליטיקאים המנוסים בשטח. לדרעי קשרים מצוינים עם גבי אשכנזי, וחשוב מזה - הוא בעצם אחד מהאנשים הפוליטיים הקרובים ביותר לנתניהו, יועצו ושותפו מזה שנים. זה גם יכול להיות המפתח לשותפות של החרדיות בממשלת אחדות כזו, ולהישארותם בשלטון. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש