נחושת במפעל סיני / צילום: רויטרס
אם נערוך בדיקה בנוגע לנפגעים העיקריים מהיחלשות הסחר העולמי בשנה האחרונה, נמצא מתמודדים רבים על הכתר, שכן השנה הייתה רוויית התרחשויות שזעזעו לא מעט את השווקים והותירו את חותמן על סקטורים רבים. מבלי לפסוק לטובת אף אחד מהמתחרים, ניתן לומר שענף הסחורות הוא ללא ספק מתמודד משמעותי על הכתר. זאת מכיוון שסחורות תעשייתיות הן הבסיס לכלכלה הריאלית ויש להן שימושים ברוב הסקטורים, החל מבניית בתים ומפעלים דרך ייצור אלקטרוניקה ועד הפקת אנרגיה ושידור תקשורתי.
מתחילת השנה, אנו עדים לירידה של 5.2% במדד מחירי הסחורות של לשכת מחקר הסחורות (ה-CRB) בעקבות חולשה בביקושים לסחורות על רקע היחלשות הכלכלה הריאלית, שגם ניכרת לאחרונה מבעד למדדי מנהלי הרכש השונים בעולם. החל מהרבעון השני של 2018 חזינו בהתדרדרות מתמדת ברווחי חברות חומרי הגלם, כאשר בעונת הדוחות האחרונה נרשמה ירידה של כ-20% במכירות של החברות במדד חומרי הגלם של ה-S&P 500. בעוד תתי הסקטורים המרכיבים את הענף כוללים תעשיות ענק כמו תעשיית הכימיקלים ותעשיית חומרי הבנייה, דווקא תחום הכרייה והמתכות מרכז אליו את רוב תשומת הלב, כאשר הסיבה לכך היא השלב בו אנו נמצאים מבחינת המחזור הכלכלי ותכונתה הספציפית של אחת המתכות בו.
בהמתנה לאבחון של "ד"ר קופר"
המתכת הבסיסית והנפוצה ביותר במגזרי המשק השונים, מבין שלל סוגי המתכות התעשייתיות, היא הנחושת שמוכרת בקרב כלכלנים כדוקטור קופר (נחושת בלעז). רבים מתייחסים למתכת זו כבעלת "הבנה כלכלית" בשל יכולתה לחזות נקודות מפנה בכלכלה העולמית. מחיר הנחושת ואחוז ייצור הנחושת העולמי מעניק לנו אינדיקציה לגבי בריאות הכלכלה. לדוגמה, במידה והתעשייה בהאטה כפי שאנו עדים לה היום, צפוי כי הזמנות לנחושת יילכו ויתמתנו כך שהמחיר יירד. לעומת זאת, כאשר התעשייה בהתרחבות, הביקושים לנחושת גבוהים והדבר מביא לעליית המחיר.
מתכת נוספת, שאמנם אינה תעשייתית, אך מספקת גם היא אינדיקציה לא רעה על המצב הכלכלי, היא הזהב. בשל העובדה שערכו של הזהב מעוגן בעושר שהוא מייצג, בתקופות של אי ודאות כלכלית, כפי שנראה במהלך מיתונים ומשברים רבים לאורך השנים, יותר אנשים פונים להשקיע בזהב. זהב נחשב לעתים קרובות כ"מקלט בטוח" עבור המשקיעים המחפשים נכסים בסיכון נמוך יותר בתקופות אי ודאות. כאשר התשואות בשוקי המניות מאבדות גובה על רקע החשש מסיכונים, מחיר הזהב עולה בדומה למחירי האג"ח שמסמנים השקעה חסרת סיכון.
מתחילת השנה ועד חודש מאי נרשמה אופטימיות בנוגע לפתרון אפשרי של מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין ואילו בעת האחרונה, ההסלמה בשיחות הסחר הביאה לירידה באופטימיות, מה שבא לידי ביטוי בתזוזה הסימולטנית של מחירי הזהב והנחושת. מאז ההחרפה במלחמת הסחר בתחילת חודש מאי, המשקיעים ברחו לחיקו הבטוח של הזהב. מחיר הזהב עלה בתקופה זו בכ-17% אל מעל 1,500 דולר לאונקיה, לראשונה מאז 2013. זאת במקביל לעובדה שמחיר הנחושת באותה תקופת זמן ירד בכ-7%.
כפי שניתן לראות בגרף, יחס הנחושת אל מול הזהב נחשב כמייצג מהימן למדי לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית בעולם במובן שיחס זה מתאר היטב תרחישים אפשריים רבים. כאשר היחס בין נחושת לזהב עולה, עלייה זו היא תוצאה של אחת משתי אפשרויות (או שתיהן יחדיו) - עלייה במחיר הנחושת, אשר מייצגת גידול בביקושים העולמיים לסחורות בכלל ולנחושת בפרט כתוצאה מהאצה בפעילות הכלכלית ואילו המקרה השני הוא מצב של ירידה במחיר הזהב, שבדרך-כלל מתרחשת כאשר השווקים הפיננסים אופטימיים לגבי הפעילות הכלכלית העתידית ואינם חוששים מעלייה באינפלציה.
על כן יחס זה יודע לתפוס היטב את המצב הכלכלי בעולם, הן מבחינת הפעילות הכלכלית הנוכחית והן מבחינת הסנטימנט בשווקים. עדות לכך היא הקשר ההדוק בין יחס זה לבין התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים. כאשר התשואה על איגרת חוב ממשלתית ל-10 שנים עולה, המשמעות היא שהשווקים מצפים לכך שהריבית בשנים הבאות תהיה גבוהה יותר. בדרך-כלל ציפיות לעליית ריבית מתגבשות כאשר הכלכלה צומחת מהר ומתחילים להתעורר סימנים לכך שהאינפלציה עשויה לעלות. כפי שניתן לראות בשנה וחצי האחרונות ובמיוחד ב-2019, היחס בין הנחושת לזהב מספר לנו סיפור מאוד ברור של האטה כלכלית גלובלית. האטה זו עזרה לייצר ציפיות להפחתת ריבית, כפי שבא לידי ביטוי בירידת התשואות החדה לנו אנו עדים בשנה האחרונה.
לסיכום, לשוק הסחורות יש מוניטין של שוק ספקולטיבי ותנודתי במיוחד, אשר קשה להסיק ממנו מסקנות ברורות. עם זאת, קשה ליישב טענה זו לאור המתאם החזק שקיים בין יחס זה לבין שוק האג"ח האמריקני. ולכן מבט על שוק הסחורות אכן יכול לספק לנו מידע רב ערך על הכלכלה הריאלית כל עוד נתבונן עליו בכלים הנכונים.
הזהירות השתלמה: קופת המזומנים הדשנה הספיקה לימי הסגריר
תחום הכרייה בכלל ותחום המתכות בפרט דורשים לרוב השקעות רחבות בסביבה תנודתית ולא יציבה. לכן החלטות ההשקעה של חברות כרייה הן לעתים הרות גורל. פיתוח של מכרות חדשים, הרחבה של מכרות קיימים ועבודות תחזוקה מהוות בדרך-כלל חלק גדול מהיקף ההוצאה של המגזר. בזמנים "נורמליים" בהם נרשמת צמיחה כלכלית שמובילה לעלייה בביקושם התמריץ להגדיל את ההשקעות גדל גם הוא. בסביבת ריבית נמוכה כפי שקיימת בעשור האחרון כמובן שהתמריץ אף גדול יותר.
בעשור האחרון, שהיה מאופיין ברמות ריביות נמוכות, הכדאיות הפיננסית גם היא תמכה בפיתוח והרחבת השקעות, או לפחות היוותה שיקול חיובי בהיבט הפיננסי (מה שאנחנו קוראים "כסף זול"), במצב שחברות חושפות את עצמן להיקפי מימון גבוהים יותר במטרה לבצע השקעות נרחבות. פיתוחים אלו מגדילים את פוטנציאל הרווח של החברות, אך יש לקחת בחשבון תמיד שגם הסיכון התפעולי והפיננסי גדלים יחד איתם. סיכונים אלו באים לידי ביטוי לרוב כאשר ישנם אירועים לא צפויים ודרמטיים כדוגמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין
פיתוח של מכרה חדש בדרך-כלל דורש פרק זמן שבין 5 עד 7 שנים. לרוב הרחבה של מכרה קיים דורשת זמן קצר יותר, שנאמד על 3 עד 5 שנים. בכל מקרה, מדובר בהשקעות ארוכות טווח שלרוב קשה לעצור אותם באמצע, כאשר ישנו ברבור שחור שיכול לשנות את פני הכלכלה. ואם מקבלים החלטה לעצור את ההשקעה, היא כמובן מסבה נזק לבעלי המניות.
מלחמת הסחר שפצחה בין ארה"ב לסין לפני מספר חודשים מהווה עננה גלובלית ויכולה להוביל לפגיעה כלכלית במובנים רבים ולהשפיע באופן דרמטי על הביקושים לסחורות שונות. היפוך מגמה זה בא לידי ביטוי בלחץ על המחירים וצפי לירידה בכמויות הנמכרות. שני אלו משנים את המודלים הכלכליים עליהם מבוססים הערכות המצדיקות כדאיות של פרויקטים חדשים והרחבות של פרויקטים קיימים. כאלו ברבורים שחורים אינם נלקחים בחשבון בתוכנית האסטרטגית של החברות, או למען הדיוק, הם נלקחים בחשבון בהסתברות התממשות מאוד נמוכה.
איתות אזהרה מערי הרפאים בסין
בשנת 2015 היינו עדים לתופעה דומה כאשר אחת הבעיות הגדולות ביותר איתן התמודדו חברות הכרייה בעולם הייתה ההתמתנות הדרמטית במחירי הסחורות, שנבעה מהחשש לירידה בביקושים. מבין הסחורות והמינרלים הרבים בהם נרשם לחץ דרמטי על המחיר, בלטה מאוד הנחושת שסבלה מירידה בביקושים בעיקר נוכח הקיפאון בענף הבנייה בסין, לאחר שנים רבות של בנייה מואצת שהובילה בסופו של דבר לבניית ערי רפאים.
העצירה בתנופת הבנייה לצד ההאטה בצמיחה בשוק הסיני הובילו לירידה חדה במחירי הנחושת ולירידה בביקושים. חברות כרייה רבות אשר הגדילו את ההשקעות שלהן באופן דרמטי על רקע פיתוח של מכרות קיימים ופיתוח מכרות חדשים כיווצו את ההשקעות שלהם בשנים שלאחר מכן בעיקר נוכח הירידה החדה בהכנסות וברווחיות וזאת למרות שרמת הריביות המשיכה להיות מאוד נמוכה.
חברת הכרייה Antofagasta המתמחה בתחום הנחושת דווקא פעלה להגדיל את ההשקעות שלה בשנים 2013-2015 במקביל להרחבת החוב ברוטו עליו נשענה, כאשר במקביל החברה סבלה מירידה בהכנסות וברווחיות מהפעילות, כתוצאה מהאמור לעיל. בשנים בהן הרחיבה החברה את ההשקעות שלה הנחושת סבלה מירידת מחירים ובשנים 2013-2015 ירדו מחירי הנחושת בכ-40%. כלומר, בניגוד למגמה בעולם, בשנים אלו החברה הגדילה את ההשקעות שלה וב-2015 הגיעו ההשקעות ההוניות שלה כמעט לרמת התזרים התפעולי. ההבדל הגדול בינה לבין חברות אחרות היה הנזילות והמינוף השלילי. בניגוד לחברות כרייה הענקיות בעולם, אשר מינפו את עצמן מאוד בשנים של הפרוספרטי על מנת לממן את ההשקעות הכבדות, Antofagasta נשארה עם קופת מזומנים דשנה ועם חוב יחסית נמוך. לכן על אף הירידה החדה במכירות וברווחיות, החברה יכולה להרשות לעצמה להשקיע את כל התזרים התפעולי שלה, מאחר ואינה חשופה להוצאות מימון ופוטנציאל למחנק אשראי.
מבנה מאזן כזה התומך בהשקעות החברה נתן לה יתרון שנים קדימה. ואכן בפרספקטיבה לאחור, כאשר אנו בוחנים את ההשקעה במניות החברה, לאלו שמחפשים השקעה באמת ארוכת טווח ואינם מושפעים משינויים במחירי הסחורות בטווחים הקצרים, אכן ההשקעה הייתה טובה. גם היום מדובר בהשקעה בחברה בעלת גמישות מאוד גבוהה ביכולת שלה לבצע השקעות עתידיות ולהיות בעמדת יתרון. נציין כי הירידה במחירי הנחושת בשנה האחרונה כמובן שבאה לידי ביטוי גם בתמחור המניה, שסבלה גם היא מלחץ שלילי לאחרונה.
נציין כי בטווח הקצר נראה שרמות המכפילים בהן נסחרת המניה הינם גבוהים, על אף הירידה שנרשמה במחיר המניה, כאשר המשך הירידה בביקושים ובמחירי הנחושת בטווח הקצר ימשיכו להערכתנו להעיב על התוצאות ועשויים לגרור המשך ירידות במניות הסקטור בכלל וגם במניית Antofagasta. עם זאת, אנו מעריכים שהחברה עשויה להגדיל את השקעותיה כדי לבסס לעצמה יתרון תחרותי גם בשנים הבאות שצפויה לתמוך בעלייה במכירות וברווחיות של הקבוצה. להערכתנו, החברה תנצל את רמת המינוף הנמוכה שלה לצד הריביות הנמוכות על מנת להגיע מוכנה יותר לגל החיובי הבא במחזור הכלכלי. מאז הפעם האחרונה שכתבנו עליה פה ב"גלובס" בשנת 2015 ועד היום המניה רשמה עלייה של כ-35%. חשוב לציין כי בטווח הקצר צפוי המשך הלחץ על מניות הענף נוכח המשך הלחץ הצפוי גם על מחירי המתכות ובעיקר מחירי המתכת.
הכותבים הם כלכלן ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא, והוא אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך