ג'ו לובין, מייסד Consensys / צילום: שלומי יוסף
האם טכנולוגיית הבלוקצ'יין נועדה למטרה גדולה יותר מאשר יצירת מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין? אם תשאלו את ג'ו (ג'וזף) לובין, התשובה היא בהחלט כן. היזם והמשקיע הקנדי, שהגיע בתחילת השבוע לביקורו השני בישראל, משך לכיוונו הרבה מאוד תשומת לב מצד המשתתפים הרבים באירועי שבוע הבלוקצ'יין בתל אביב.
לובין (54), שאותו ראיינו לראשונה ל"גלובס" בביקורו הקודם בארץ במאי 2018, הוא אחד מאנשי המפתח (ויש שיאמרו האיש החזק ביותר) בסביבה העסקית ("אקו-סיסטם", כפי שקוראים לה הפעילים בתחום) שנוצרה סביב פלטפורמת הבלוקצ'יין את'ריום. הוא זכה למעמדו לא רק בשל היותו אחד ממייסדי את'ריום, לצדם של ויטליק בוטרין (שראיון בלעדי עמו פורסם במגזין G של "גלובס" בסוף השבוע שעבר) ויזמים נוספים, אלא בעיקר בזכות קונצנזיס (Consensys), חברת הבלוקצ'יין הגדולה בעולם, שאותה הקים ב-2014 ועדיין מוביל. בסוף השנה שעברה התחילה קונצנזיס, שעיקר פעילותה מנוהלת ממשרדיה בניו יורק, לפעול גם בישראל, עם צוות בהובלתו של דרור אביאלי. לובין נחשב לאחד המשקיעים הגדולים בשוק הקריפטו - שוק שבו "הכרישים" (כפי שמכונים המשקיעים הכבדים והמתוחכמים בשוק ההון) נקראים "לווייתנים" (Whales).
בשנה שעברה הכרזת על הקמת ConsenSys 2.0, ובמסגרת תהליך הארגון מחדש פוטרו מאות מעובדי החברה והופסקו פרויקטים רבים. התהליך הזה הסתיים בהצלחה?
"תהליך הארגון מחדש שלנו התחיל למעשה כבר לפני יותר משנתיים, והוא עדיין נמשך. קונצנזיס הוקמה כאוסף של חברות שונות, ובשנים הראשונות שלנו התמקדנו בבניית אקו-סיסטם של חברות שעוסקות בפיתוח יישומים מבוזרים לבלוקצ'יין של את'ריום, ובבניית כלים שיאפשרו גם לאחרים לעשות זאת. אף שניסיתי לגרום לחברות האלה לעבוד יחד ולשתף פעולה ביניהן, הם עדיין היו עסוקות מאוד בבניית הפרויקטים של כל אחת מהן. לפני כשנתיים וחצי התחלנו לחשוב איך לנהל עסקים ולהתחרות בתוך האקו-סיסטם הזה - וזאת המטרה של 'קונצנזיס 2.0'".
"כיום כל הפרויקטים שלנו מיועדים לייצר הכנסות, אבל יש להם דרכים שונות להחזיר את ההשקעה בהם, ובין השאר, יש פרויקטים שנועדו לתועלת חברתית או כאלה שמביאים תועלת לכלל האקו-סיסטם ולא רק לקונצנזיס. אנחנו בנקודת זמן שבה אנחנו רואים מפנה אמיתי. יש לנו קבוצות שעובדות יחד על בנייה של מוצרים משותפים ומשתפות ביניהן ידע ותכנון, כך שפועלת פה רשת של חברות בלוקצ'יין".
את'ריום היא פלטפורמת הבלוקצ'יין העיקרית שעל גביה הונפקו בשנים האחרונות רוב המטבעות הדיגיטליים, שלעתים קרובות נקראים גם טוקנים (אסימונים). רבים מהמטבעות האלה הצליחו לגייס השקעות עצומות ב-2017-2018 בהנפקות שנקראו ICO, עד שהרגולציה הפיננסית, ובעיקר רשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC), החליטה לשים לכך סוף - וקבעה כי במקרים רבים הנפקות אלה נחשבו למכירת ניירות ערך ללא היתר. על רקע זה, גיוסי ה-ICO דעכו כמעט לחלוטין, ולקראת סוף 2018 שקע שוק הקריפטו לתקופת שפל ממושכת, שזכתה לכינוי "חורף הקריפטו".
אתה לא חושב שגיוסי ה-ICO הרבים היו מהלך שגוי? אתה חש שלאת'ריום או לקונצנזיס בראשותך יש אחריות להפסדים הכבדים של המשקיעים בגיוסים אלה?
"גיוסי ה-ICO היו חלק מהאבולוציה של גיוסי ההון לתעשיית הבלוקצ'יין. אם נסתכל לאחור על הגיוס של את'ריום ב-2014, אני חושב שזה היה גיוס ההמונים השני בהצלחתו בהיסטוריה. קודם לגיוס עשינו הרבה מאוד עבודה משפטית, שנמשכה חודשים ארוכים, כדי להיות בטוחים שאנחנו לא מוכרים למשקיעים נייר ערך, אף שלא הייתה לנו ודאות מוחלטת לגבי זה. רק אחרי שהיינו בטוחים בכך, התחלנו במכירת המטבע, ובעקבות ההצלחה של את'ריום באו עוד מכירות רבות של מטבעות דיגיטליים, ובכולם הנפקנו מטבעות שנחשבים לאסימוני שירות (Utility tokens), ולא אסימונים שהם נייר ערך (Security tokens). אנחנו עדיין ממשיכים בכך ומתכננים עוד הנפקות כאלה.
"הבעיה היא שקבוצות רבות פשוט מיהרו אל תוך גיוסי ה-ICO, ולא עשו שיעורי בית משפטיים כמו שצריך. באותם גיוסים בעצם הנפיקו ניירות ערך, כשהמגייסים אמרו לאנשים 'תנו לנו את הכסף, ואנחנו מבטיחים לעשות בעבורכם עוד כסף', ונתנו למשקיעים הבטחות שבעצם הכניסו אותם לתחום של נייר ערך. אז העניין הזה יצא משליטה, אבל עדיין היו כמה פרויקטים טובים באמת בתוך 'גן העדן' הזה.
"כיום בקונצנזיס אנחנו עושים שני דברים: מבחינת מטבעות דיגיטליים, אנחנו מנפיקים מטבעות שירות ומקימים רשתות שמשתמשות בהם. נוסף על כך, אנחנו גם ערוכים היטב להנפקות של מטבעות שמוגדרים כנייר ערך.
"אנחנו רואים השנה הרבה גיוסי IEO - הנפקות מטבע של בורסות קריפטו, כך שבתחום הזה מנסים מודלים שונים של גיוסי הון. אני חושב שצריך להקפיד ולפעול בהתאם לחוקי ניירות ערך, אבל גם להבין איך עושים דמוקרטיזציה לגישה אל ההון ולהשקעות, כמו שאנחנו מנסים. זה יהיה עצוב אם רק משקיעים כשירים יוכלו להשתתף בהשקעות בזירות האלה, כפי שנראה המצב בטווח הקרוב. דוגמה לכלי פיננסי שמאפשר זאת, היא למשל פרויקט מדהים שפועל כיום בגרמניה, שבו מנפיקים מטבעות 'סקיוריטי' שמייצגים איגרות חוב לצורך מימון רכישה של חלקים מפרויקטי נדל"ן".
את'ר (Ether), המטבע הדיגיטלי של את'ריום, איבד ב-2018 יותר מ-80% ממחירו הדולרי. עם זאת, השנה הוא הצליח להתאושש מעט, ומתחילת 2019 עלה מחירו בכ-45%.
למרות ההתאוששות מבחינת מחירו הדולרי של האת'ר, השנה ירד מחירו מול הביטקוין ביותר מ-50%. איך אתה מסביר את המגמה?
"אם תשווה את את'ר לשאר המטבעות שנבנו על גבי את'ריום, מבחינת שווי השוק הביצועים שלו טובים הרבה יותר, אז הייתי נותן לאת'ריום קרדיט על כך. ראינו בשוק צמיחה מוקדמת של פרויקטים לא בשלים מספיק. נכון שיש אנשים שרואים בביטקוין 'זהב 2.0' - כלומר, כלי לצבירת ערך, אבל השימוש בביטקוין כמטבע למסחר הוא מצומצם מאוד. בניגוד לביטקוין, האת'ר מעולם לא נחשב באמת למטבע, ותמיד חשבו עליו כעל דלק קריפטו (crypto fuel) - כלומר, אמצעי לתגמול על פעולות ברשת הבלוקצ'יין. הביטקוין הוא מטבע קריפטו טוב מאוד, וייתכן כי הדומיננטיות שלו בשוק תימשך גם בעתיד.
"העניין העיקרי באקו-סיסטם של את'ריום הוא לאפשר ליזמים ולמפתחים לבנות פרויקטים על הבלוקצ'יין. הספקולנטים בשוק הם יותר בצד של הביטקוין, ולשם זורמות גם השקעות מוקדמות מגופים מוסדיים, ולכן המחיר של האת'ר נופל ביחס לביטקוין. אבל המדד שלנו חשוב יותר הוא מספר האפליקציות שנבנות על גבי הפלטפורמה, המספר הגדל והולך של מפתחים שמצטרפים לאקו-סיסטם - ומבחינה זו, אנחנו הרבה יותר גדולים מכל אקו-סיסטם של בלוקצ'יין אחר".
בראיונות שערכנו באחרונה ב"גלובס" עם ויטליק בוטרין, הנחשב למוח המוביל מאחורי טכנולוגיית את'ריום, וגם עם דניאל היימן, ממנהלי צוות PegaSys של קונצנזיס, ודרור אביאלי, מנהל פעילותה של החברה בישראל, שבה ועלתה אחת הבעיות המרכזיות בבלוקצ'יין של את'ריום - בעיית הסקיילביליות. עם ריבוי הפרויקטים והאפליקציות שנבנים על גבי הפלטפורמה, נעשה יותר ויותר ברור כי הטכנולוגיה הנוכחית של את'ריום אינה מסוגלת להתאים עצמה להיקפי פעילות רחבים יותר.
כל עוד לא תיפתר בעיית הסקיילביליות, פלטפורמת את'ריום תישאר בעיקרה ניסיונית?
"אני חושב שבמידה רבה זה נכון. כבר בתחילת הדרך של את'ריום, הערכנו שהמערכת לא תהיה סקיילבילית. בקונצנזיס ובקבוצות אחרות בנינו את תשתית השכבה הראשונה של את'ריום, שתמשיך להיות רלוונטית לפלטפורמה לזמן רב. בגלל מגבלת הסקיילביליות, אנחנו רוצים שרוב פעולות המחשוב ייעשו בשכבה השנייה של הרשת, שבה יש כבר כיום בכל שנייה מאות אלפי העברות מטבע מבוזרות. אפשר לראות בשכבה הזאת פלטפורמות של משחקים, למשל, שמביאות סקיילביליות משלהן, וגם זירות מסחר שעושות זאת. כל הדברים האלה חשובים להתקדמות שלנו, אבל כל זה צריך לצמוח לפחות פי אלף כשיושק הדור הבא של את'ריום, את'ריום 2.0".
פעילות שבה קונצנזיס מתמקדת יותר בשנה האחרונה היא הקמת תשתיות בלוקצ'יין עבור תאגידים, ובתחום זה היא שותפה בכמה קונסורציומים עם תאגידים בינלאומיים. עם זאת, בתחום זה יש לחברה תחרות חזקה, בין השאר, מול חברת הבלוקצ'יין R3, שגם על תשתית הטכנולוגיה שלה, שנקראת Corda, נבנים פרויקטים תאגידיים גדולים. באחרונה פורסם כי R3 בונה מערכת תשלומים חדשה עבור ענקית כרטיסי האשראי מאסטרקארד.
בשבוע שעבר הצטרפה קונצנזיס לארגון הקוד הפתוח Hyperledger, שאחראי לפיתוח תשתיות בלוקצ'יין, ואתה עצמך הצטרפת לדירקטוריון הארגון. מה היחסים בין החברה שלך לבין היפרלדג'ר ומה מטרות החיבור ביניכם?
"להיפרלדג'ר יש הרבה פרויקטי תוכנה, בכמה מהם שותפות חברות הייטק גדולות כמו IBM או אינטל, והייתה בשנים האחרונות חפיפה בין פרויקטים שעבדנו עליהם בקונצנזיס לפרויקטים שלהם, בעיקר בבניית תשתיות בלוקצ'יין לתאגידים. כך שבין קונצנזיס לבין היפרלדג'ר נוהלו לאורך זמן שיחות, היו בינינו כמה שיתופי פעולה פורים, ועכשיו הפכנו את הקשר לרשמי. אנחנו שוקלים כיום יצירת פרויקטים משותפים חדשים".
הבנק המרכזי של סין הכריז באחרונה על כוונה להנפיק מטבע דיגיטלי ריבוני. יש סיכוי שנראה בנק מרכזי מנפיק מטבע על תשתית בלוקצ'יין של את'ריום?
"כבר לפני כשלוש שנים פנו אלינו אנשים מהבנק המרכזי של סין בנוגע לאת'ריום, וראינו שהם היו מתוחכמים מאוד והבינו היטב את כל האלמנטים של הטכנולוגיה. למרות זאת, אני חושב שהנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי לא תהיה משמעותית לאקו-סיסטם שלנו. היואן הדיגיטלי יהיה מערכת ריכוזית עצומה, שתשתמש באפליקציות של תשלומים או מסרים מיידיות נפוצות שכבר פועלות בסין. סביר להניח שהמערכת הזאת תשמש לשיפור חייהם של אזרחי סין, אבל היא תהיה רחוקה מאוד ממערכות מבוזרות כמו את'ריום".
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.