גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כרוניקה של הפסד ידוע מראש: כיצד "עוצמה יהודית" תירצה כל הפסד, מ-2003 ועד לבחירות האחרונות

"הציבור הימני לא יחזור על אותה טעות פעמיים", כך הבטיחו במפלגתו של ברוך מרזל לקראת הבחירות ב-2006 ● אך ההיסטוריה מוכיחה אחרת, ו'עוצמה יהודית' וראשיה הפסידו מערכת בחירות אחת אחר השנייה, בעודם מאשימים את בנט, המפד"ל, ביבי, יהדות התורה - אך רק לא את עצמם

מיכאל בן ארי והפעילים שלו / צילום: אמיר מאירי
מיכאל בן ארי והפעילים שלו / צילום: אמיר מאירי

השנה היא 2003. ברוך מרזל, תלמידו ועוזרו הפרלמנטרי לשעבר של הרב מאיר כהנא יחד עם תלמיד נוסף של הרב כהנא - מיכאל בן ארי, מתמודדים לכנסת ה-16 במסגרת "חרות". המפלגה לא עוברת את אחוז החסימה. בהודעה מטעם המפלגה נמסר לאחר ההפסד: "אנו מבקשים להודות לרבבות בוחרינו על תמיכתם והבעת אמונם במפלגה האידיאולוגית היחידה בימין, מפלגת חרות. אמנם לא השגנו את המטרה, לא עברנו את אחוז החסימה ולא ניוצג בכנסת הבאה, אבל קיבלנו קולות השווים למנדט וחצי וסיימנו את מערכת הבחירות בתנופה ועלייה ולא בדשדוש ודעיכה".

במפלגה הבהירו כי יתמודדו גם במערכת הבחירות הבאה, ואף ידעו לספר כי "בימים האחרונים פונים אלינו מכל רחבי הארץ, פעילים, אוהדים וגם כאלה שמכים על חטא על שלא טרחו להגיע לקלפי, ומבקשים שלא נקפל את הדגל, אלא נמשיך לפעול במסגרת מפלגתית, כדי לקטוף את פירות עמלנו לעתיד לבוא, כשהמערכת הפוליטית תימאס על הציבור והוא יאכל את פירות הבאושים של הצבעתו. כל הפונים אלינו מאוחדים בדעה שסוף האמת לנצח, וכי לאט לאט יתפכחו רבים מהציבור ויבינו שרק חרות מציגה נכון את הבעיות הקיומיות של ישראל, ומתמודדת איתן התמודדות אמת מבלי לטייח".

ברוך מרזל ואוהדי בית"ר ירושלים / צילום: שלומי יוסף

אנו עוברים לשנת 2006, ברוך מרזל עזב את מפלגת חרות ומתמודד יחד עם מיכאל בן ארי במפלגת חזית יהודית לאומית לכנסת ה-17. מרזל מבטיח כי הפעם יעברו את אחוז החסימה, ואמר כי "הציבור הימני לא יחזור על אותה טעות פעמיים". בפועל, מרזל ובן ארי קיבלו פחות מ-25,000 קולות ונשארו מחוץ לכנסת.

לפני הבחירות הודיע בית הדין של רבני חב"ד שאין להצביע למפלגת חזית יהודית לאומית. או כלשון בית הדין יש להצביע "אך ורק לרשימות של החרדים לדבר ה' אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן יכנסו לכנסת הבאה", וש"אסור להצביע למפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה".

דובר המפלגה דאז איתמר בן גביר טען (כמו שיטען 13 שנה לאחר מכן, במערכת הבחירות הנוכחית) כי מכתב הרבנים אומר בדיוק ההפך ממה שמשתמע ממנו. לטענתו של בן גביר, כפי שהובאה בכתבה ב-ynet "מדובר בעוד תעלול תקשורתי של דובר חב"ד, מנחם ברוד, שאין זה סוד כי הוא מקבל כסף מהאיחוד הלאומי-מפד"ל. במודעה לא נכתב ואין קריאה שלא להצביע למרזל".

ברוד הגיב לדברים ואמר כי "ההשמצה כאילו אני מקבל כסף מהאיחוד הלאומי-מפד"ל היא עילה לתביעת דיבה. בית דין רבני חב"ד הוא המוסד היחיד המוסמך לקבוע לחסידי חב"ד את דרכם והגיע הזמן שמרזל וחבריו יפסיקו לסכסך ולפלג בתוך ציבורים שהם אינם משתייכים להם". בבחירות, שוב נתקלו מרזל ובן ארי במחסום של אחוז החסימה אולם ברוך מרזל מסר בתגובה כי "אנחנו אוספים כוחות ומגבשים ימין אחר. אנחנו לא פועלים בשביל הכנסת אלא מתוך אמונה".

לקראת בחירות 2009 לכנסת השמונה-עשרה חבר מיכאל בן ארי לקבוצה של חסידי חב"ד והקימו את מפלגת ארץ ישראל שלנו, המפלגה הצטרפה לאיחוד הלאומי כשבן ארי משובץ במקום הרביעי מטעמה. הרשימה קיבלה 4 מנדטים ובן ארי כיהן 4 שנים בכנסת - אולם ימי השמחה נעלמו מהר. לקראת הבחירות לכנסת ה-19, בן ארי נפרד מרשימת האיחוד הלאומי, והתפלג גם ממפלגת ארץ ישראל שלנו. בן ארי סירב להסביר את סיבת ההתפלגות. בן ארי הקים מפלגה חדשה יחד עם פרופ' אריה אלדד והתמודד לכנסת מטעמה. השניים לא עברו את אחוז החסימה.

בן ארי מסר בתגובה להפסד כי הוא לא מתחרט על הצעד. "איננו עוברים את אחוז החסימה, ולא נהיה בכנסת הבאה. לא מתחרט, על הדרך, על האמונה ועל הערכים". בן ארי האשים שנוהל נגד המפלגה מסע הפחדה של הרגע האחרון. או כלשונו "מסע הפחדה שנוהל נגדנו, גם בקרב הציבור החב"די, גם בקרב הציבור החרדי וגם בקרב המגזר הדתי-לאומי". הוא גילה כי "ברגע האחרון הוציאו מאות-אלפי מסרונים שבהם נכתב שלא נעבור את אחוז החסימה, והלוחמה הפסיכולוגית הזו הרתיעה והשפיעה. בגלל זה, בדקה ה-99, נוצר סחף מאוד גדול לעבר יהדות התורה ובנט, ופספסנו את אחוז החסימה בפחות מ-9,000 קולות".

בבחירות לכנסת ה-20, התמודד ברוך מרזל כחלק מרשימת 'יחד'. למפלגה היו חסרים למעלה מ-10,000 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. מרזל אמר לאחר ההפסד כי "השטח בער עבורנו אבל לצערי שועלים קטנים מחבלים בכרמים חיבלו והפריעו, אבל זה לא יעזור - האמת סופה לנצח". במפלגת יחד טענו לזיופים מסיביים ולגניבת הבחירות, אולם בסופו של דבר התייאשו מטענה זו.

איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי/ צילום מסך

לאחר ההפסד פרסם מיכאל בן ארי כי הוא "אוהב אתכם, את עם ישראל ששוב הפנה לנו גב, כדי 'להציל את ביבי'". בן ארי אמר כי "עכשיו המבחן, מי ממשיך איתנו במדבר, זאת נדע בימים הבאים", אולם ציין כי ייתכן שהגיע הזמן שיפסיקו להתמודד לכנסת. "לגבי התמודדויות בפעמים אחרות מוקדם מלהחליט. ייתכן שהזירה שבה ניתן להשפיע נמצאת במקומות אחרים". מרזל לעומתו אמר מיד כי יתמודדו גם בפעם הבאה.

ומה לגבי 2019? את זה אתם זוכרים כבר בעצמכם. ובכל זאת נביא ציטוט אחד מייצג של עו''ד איתמר בן גביר: "היו כאלה שעשו הכל כדי שלא ננצח. בראש ובראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו שבצעד תמוה וחסר הסבר בחר "ללכת לנו על הראש" ולא להפסיק לתקוף... הבאים בתור הם כמובן נפתלי בנט, איילת שקד ובצלאל סמוטריץ' היהיר והשחצן... אחרונים ברשימה, אנשי "העיתונות" המגזרית כמו בשבע וערוץ 7 וכמובן עמית וחגי סגל", אולם בן גביר מבהיר כי לא ייכנעו ויתמודדו שוב: "לא יעזור להם! נמשיך לומר את האמת, נמשיך לפעול למען עם ישראל וארץ ישראל! נמשיך להיות כאן ולפעול כאן, כי זה בנפשנו, ואין לנו מנדט לוותר על זה!".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות