ג’ו ביידן/ צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מסתבך בשערוריה חדשה: על פי דיווחים ב"וול סטריט ג'רנל", "וושינגטון פוסט" ו"ניו יורק טיימס", דרש טראמפ מנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שיחקור האם בנו של ג'ו ביידן, האנטר, עבר על חוקי המדינה כאשר כיהן כדירקטור בחברת גז אוקראינית לפני כמה שנים, והאם ביידן האב סייע לבנו בביצוע העבירות כביכול.
בסמוך למועד השיחה, השעה ממשל טראמפ מתן חבילת סיוע בסך 250 מיליון דולר לאוקראינה - סיוע שאישר הקונגרס - אך הבית הלבן נאלץ לבטל את ההשעיה ולהעביר את הכסף למדינה בעקבות התערבות נדירה של הקונגרס נגד מהלך של טראמפ.
ג'ו ביידן, שהיה סגנו של ברק אובמה, עשוי להתמודד מול טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2020. הוא המתמודד המוביל במירוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ולפי סקרים רבים הוא היה מביס את טראמפ בנקל לו היו הבחירות נערכות עתה. (על פי סקר של פוקס ניוז, שנערך בין 15 ל-17 בספטמבר, ביידן היה זוכה ב-52% מקולות הבוחרים, וטראמפ - ב-38%). לטראמפ יש אפוא סיבה להיות מודאג ממועמדותו האפשרית של ביידן.
בדיווח של ה"ג'רנל" נאמר, כי בשיחת טלפון ב-25 ביולי השנה, לחץ טראמפ על זלסנקי שמונה פעמים לפתוח בחקירה נגד האנטר ביידן ולשתף פעולה עם רודי ג'וליאני, פרקליטו האישי של הנשיא, שביקר באחרונה כמה פעמים באוקראינה. ג'וליאני עצמו הודה, בראיון ב-CNN, הוא ביקש משלטונות אוקראינה ליזום חקירה נגד האנטר ביידן.
קיומה של שיחת הטלפון בין טראמפ לזלנסקי עלה לכותרות בימים האחרונים לאחר הדלפה ל"וושינגטון פוסט", שלפיה גורם ביטחוני בצוות הבית הלבן, שהיה מודע לתוכן השיחה מתוקף תפקידו, כה נחרד ממה שקרא (או שמע) עד שהוא הגיש קובלנה רשמית ללשכת המבקר הפנימי במשרד ראש מערך המודיעין הלאומי של ארה"ב.
הקובלנה הוגשה בהתאם לנוהלים המקובלים ועל פי חוק שמעניק הגנה לעובדים במשרדים ממשלתיים שמתריעים על שחיתות או אי סדרים במקומות העבודה שלהם. הנהלים קובעים, שאסור לפטר עובד שחושף מידע על שחיתות (whistleblower) ואסור להתנכל לו. משרד המבקר בכל משרד ממשלתי חייב לבדוק כל קובלנה ואם ימצא שמדובר במידע "אמין ודחוף" הוא חייב להעביר את הקובלנה הזו לוועדה הרלוונטית בקונגרס.
עובדי המועצה לביטחון לאומי, שרובם ככולם מושאלים לבית הלבן מהפנטגון, סוכנות הביון המרכזית, הסטייט דיפרטמנט וגופים ממשלתיים אחרים, מאזינים לכל שיחה שמקיים נשיא ארה"ב עם מנהיג זר ומעבירים תעתיק או סיכום לגורמים רלוונטיים בממשל. כך הגיע המידע על שיחות טראמפ - זלנסקי לפקיד שהגיש את הקובלנה ללשכת המבקר במשרד מערך המודיעין הלאומי.
המבקר אכן מצא, כי התלונה "אמינה ודחופה" ומסר אותה לראש מערך המודיעין הלאומי, ג'וזף מגוואייר, אך זה, במקום להעבירה לוועדה הרלוונטית בקונגרס- במקרה הזה ועדת המודיעין של בית-הנבחרים - כנדרש בחוק, בחר להתייעץ עם משרד המשפטים. כפי שהיה אפשר לצפות, משרד המשפטים אסר עליו להעביר את הקובלנה הרגישה לקונגרס. שר-המשפטים, וויליאם באר, הוא איש אמונו של טראמפ וסר למשמעתו.
אבל - וגם זה היה צפוי - תקוות הממשל לקבור את הסוד נכזבה מיד. ההדלפות על תוכן השיחה עם נשיא אוקראינה הלכו וגברו ובתוך כמה ימים למדו האמריקאים כיצד מנסה טראמפ לקושש רסיסי מידע מחשידים נגד יריביו הפוטנציאליים בבחירות לנשיאות.
תומכי הנשיא אומרים, כי ההדלפות האלה מעידות על עוצמת הדיפ סטייט - הממסד הפקידותי הליברלי בוושינגטון - ומאמציו להפיל נשיא מכהן שנבחר כחוק, לאחר שדו"ח מולר לא מילא את התקוות שנתלו בו. מתנגדי טראמפ, בקונגרס ומחוצה לו, מדגישים שאי אפשר להתווכח עם האמת: טראמפ מנצל את מעמדו כנשיא כדי להרוס את אלה שעלולים לעמוד בדרכו לתקופת כהונה נוספת.
מה אנו יודעים עד עתה? טראמפ עיכב את חבילת הסיוע לאוקראינה בסך 250 מיליון דולר - כסף שאוקראינה זקוקה לו למימון מאבקה המתמשך נגד רוסיה - וב-25 ביולי הוא טילפן לנשיא המדינה. לפי הודעה רשמית של ממשלת אוקראינה, דובר בשיחה על כך שאוקראינה צריכה "להשלים חקירת מקרי שחיתות שפוגעים ביחסי הגומלין בינה לבין ארה"ב".
התמונה שעלולה להצטייר מהמידע הזה היא, שלפנינו נשיא שאולי ניסה לנצל את סמכויותיו הרשמיות - ובמיוחד האיום לעכב חבילת סיוע - כדי ללחוץ על ממשלה זרה לסייע לו להביס מתמודד פוטנציאלי שירוץ נגדו ב-2020. טראמפ כבר הכריז שמגיש הקובלנה הוא דמוקרט אם כי הוא טוען שאינו יודע מי האיש (או האשה).
מעבר לזה, ככל הידוע עד עתה לחשדות לכאורה נגד ביידן הבן וביידן האב אין שום בסיס, אם כי התנהלה חקירה נגד חברת הגז שהאנטר ביידן היה חבר בדירקטוריון שלה. יורי לוטסנקו, התובע הכללי של אוקראינה בתקופה שבה התנהלה החקירה אמר במאי לסוכנות בלומברג, כי לא נמצאו שום ראיות להתנהלות בלתי חוקית של האנטר ביידן.
השערוריה החדשה מגבירה את הקריאות במפלגה הדמוקרטית לשלוף את חרב האימפיצ'מנט מנדנדה הווירטואלי. לאחר הכל, בתקופה שבה ניהל מטה הבחירות של טראמפ מגעים עם הרוסים ב-2016, בעיצומה של מערכת הבחירות, טראמפ היה אזרח פרטי. את המגעים העכשוויים עם אוקראינה הוא ניהל כנשיא. לטענתם, זו התנהלות שהמילה אימפיצ'מנט מרוחה עליה באותיות אדומות ענקיות.