גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"במגדל יש יותר פרטיות. האנונימיות היא חלק מהאורבניות": הכירו את האיש שאחראי לחלק ניכר מקו הרקיע של תל אביב

האדריכל יוסי סיון שמשרדו אחראי לתכנון מגדלי אקירוב ו–YOO, מאמין באסתטיקה ובפונקציונליות: "מגדל צריך להיות על–זמני. מגדלי YOO הם עדיין רלוונטיים, לא קפריזיים ולא אפנתיים לאותו הרגע"

האדריכל יוסי סיון / צילום: שלומי יוסף
האדריכל יוסי סיון / צילום: שלומי יוסף

האדריכל יוסי סיון הוא אחד משלושת הבכירים של משרד האדריכלים הוותיק יסקי-מור-סיון, האחראי לפרויקטים רבים ואייקוניים ומחלוצי הבנייה הגבוהה בארץ. רשימה חלקית: מגדלי אקירוב בתל אביב, מגדל צ'מפיון בבני ברק, מגדל האופרה בת"א, מגדלי YOO בת"א ועוד. סיון כיום באמצע שנות ה-70 לחייו ויש לו פרספקטיבה מרתקת על ההתפתחויות של העשורים האחרונים בעולם הבנייה הישראלית. הפגישה איתו מתקיימת בקומה ה-21 של מגדל בסר 2, שתוכנן על ידי המשרד, ובאופן לא מקרי, הנושא שעל הפרק הוא מגדלים.

סיון מספר שאחרי עליית הליכוד לשלטון, ב-1977, השתנה אופי הפרויקטים שהמשרד קיבל על עצמו: "לפני זה התעסקנו בעיקר בבנייה ציבורית. תכננו עבור אוניברסיטאות, בתי חולים, משרד הביטחון, משרד השיכון. תוך שנה מאז שהליכוד עלה נשארנו בלי עבודה. התחלנו לחפש עם מי לעבוד והגענו לקליינטים פרטיים. לאט לאט אופי הפרויקטים השתנה לכיוון המסחרי. בשנות ה-80 התחלנו עם מגדלים".

גם אופי הקליינטים השתנה עם השנים: "הקליינטים של אז היו אנשים שבאו מהענף, הקבלנים אולי לא היו גדולים, אבל ותיקים, כמו ארונסון, פריצקר. היום, אלה אנשים שבאים משוק ההון, מיהלומים. אלה אנשים שבאים עם כסף. הם לא מהענף".

מתחם מגדלי yoo ת"א / צילום: שלומי יוסף

בבחירות לראשות העיר תל אביב ב־2008 - דב חנין מול רון חולדאי - היו המגדלים עניין רציני. המתנגדים טענו שהמגדלים מפוזרים, שהם גורמים למפגעים ושהם הורסים את אופי העיר "הלבנה". איך אתה מסביר את השינוי שחל ב־10 השנים האחרונות בחברה הישראלית בגישה למגדלים? נדמה כאילו היום לגור או לעבוד במגדל נהיה עניין אופנתי.

"מצד אחד, אני רואה שלא קרה כלום. המגדלים שלנו יוצאי דופן. איך זה יכול להיות שלא קיבלנו עד היום את אות העיצוב, או פרס מעמותת האדריכלים? מצד אחר, אנשים נוסעים יותר לחו"ל ורואים שזה קיים שם. וחוץ מזה, אנשים מתבגרים ועוזבים את הבתים הגדולים עם הגינה כי הם רואים שלא נוח לגור שם. אנשים מגלים את היתרונות של מגדל. זה אולי נשמע כמו אבסורד, אבל במגדל יש יותר פרטיות. אני רואה בזה יתרון. בעיר, האנונימיות היא חלק מהאורבניות".

 

מבניינים בצורת H לבנייני כוכב

סיון מספר שהוא היה תלמיד של האדריכל המנוח אברהם יסקי והוא מאמין שהתכנון הפונקציונלי, במיוחד בתחום המגורים, קודם לעיצוב: "קודם כל הבניין צריך למלא את ייעודו. הבניין הכי ישראלי הוא מטיפוס H. אתה לא רואה כאלה במקומות אחרים בעולם. מצד שני הוא מאוד יעיל. יש ארבע דירות בקומה, שלושה כיווני אוויר, הרבה אור. לא פלא שכל המדינה מלאה בבנייני H. זה עבד עד שהתחילה דרישה לדירות יותר גדולות, ואז ארבע דירות בקומה זה צר מדי ולא יעיל.

"במגדל האופרה ובמלון רמת אביב ואחר כך בבנייני אקירוב ברחוב פנקס הגענו לרעיון שאנחנו מתכננים מודולים. בנינו את זה כך שניתן היה לעשות דירה בחצי קומה, או אפילו בשתי קומות. זה דרש מאיתנו לייצר תוכנית גמישה וזה השפיע על הצורה החיצונית של הבניין. ברגע שדיברנו על 12 דירות בקומה הגענו למגדלים בצורות של כוכבים, כדי שלכל דירה יהיו לפחות שני כיווני אוויר".

הפאזה הבאה באבולוציה של המגדלים היא עירוב שימושים. לדברי סיון, "עירוב השימושים התחיל דווקא מהרשויות המקומיות, שגילו שהארנונה בבניינים שיש בהם מסחר ותעסוקה היא עניין כלכלי. ארנונה למגורים לא מכסה את ההוצאות. זה התחבר לשינויים בתפיסה האורבנית. אם פעם האידאל היה הפרדת שימושים והקונספט הרווח היה 'מגדלים בפארק', אז התחילו לחזור לעירוב שימושים.

מגדל פרישמן, תל אביב / צילום: אמילי טפר

"מבחינתנו התכנון הפך ליותר מעניין ויותר מורכב. למעשה, לתוך בניין אחד אתה מכניס שכונה. המורכבות של שכונה זה הדרכים שלה, השטחים הציבוריים, הצרכים של הדיירים. לכל בניין כזה אתה צריך כמה כניסות, כי לכל שימוש צריך את הלובי שלו. אחר כך יש אמצעי קשר אנכיים, בעיקר מעליות וצנרת, שצריכים לעבור מקומה לקומה. הקונסטרוקציה הרבה יותר מורכבת: בחניה יש עמודים במקומות מסוימים, בקומות המשרדים יש מידות מסוימות, מגורים וגם מלונאות עובדים בסדרי גודל שונים. אתה צריך למצוא מכנה משותף שתופר את כל הבניין".

כמה פרויקטים כאלה אתם מתכננים עכשיו?

"אנחנו עושים עכשיו פרויקט במזרח יפו, לא רחוק מצומת וולפסון, ממול בית החולים, שיש בו דיור מוגן, בית חולים סיעודי, מסחר, משרדים ומגורים. הקומפלקס הכי מורכב זה הפרויקט בגינדי ת"א. יש לנו שם דירות בגדלים שונים, מעל שטחים ציבוריים - בית ספר, מרכז ספורט, גני ילדים, מעל מסחר, מעל חניון. בבניין, בדרך מנחם בגין - ליד מידטאון, יש מגורים מעל מסחר. בבניין אלפא במתחם יצחק שדה (חסן עראפה) יש מגורים מעל מלון, מעל מבנה ציבורי ומעל מסחר. זה לא פשוט".

"בלי שהמגדל ימלא את ייעודו הוא רק פסל"

אתה מדבר הרבה על מגדלים "טובים". למה אתה מתכוון?

"אברהם יסקי לימד אותי שבלי שהבניין ימלא את ייעודו הוא רק פסל. בזה אני מתחיל. כדי שהמגדל יהפוך ליצירה איקונית, צריך להכניס דברים שהם קשורים לאסתטיקה. בעיני, בניין צריך להיות אלגנטי, timeless, שגם אחרי 10, 20 שנה אתה רואה אותו ועדיין מרוצה. אני חושב שבנייני אקירוב, מגדלי YOO, הם עדיין רלוונטיים. הם לא קפריזיים, או אופנתיים לאותו הרגע".

מגדלי אקירוב / צילום: עמית גירון

סיון מציין את מגדל האופרה כדוגמה לשגיאה: "זאת הייתה התקופה של הפוסט מודרניזם, וגם אני נשביתי בה. למדתי שמתחילים לתכנן בניין ממודולים. זה היה נורא קל, אבל סוג של אזור נוחות. פתאום הכול נפתח. אפשר היה להכניס צורות קפריזיות, צבעים".

בשנים האחרונות כולם מדברים על עירוניות, איך זה משפיע על המגדלים שאתם מתכננים?

"בערים עתיקות, אנשים גרו למעלה ועבדו למטה. אפילו בת"א, שהיא עיר מודרנית, היה רחוב. למדנו לעשות 'מגדלים בפארק', כי רצו גינה גדולה, אוויר, פתיחות, והתחלנו להבין שיש אלטרנטיבה. זה הוכתב גם מלמעלה. כך למשל, מנהל התכנון קבע שבנייה לאורך צירי הרכבת הקלה מחייבת בנייה מרקמית עם קומת רחוב פעילה ומאפשרת 'העצמת זכויות', כלומר בנייה גבוהה מאחור.

"המגדל החדש שנבנה עכשיו ברחוב ארלוזורוב 17 ואני עשיתי את התב"ע שלו, שכללה מסחר, הוא פספוס. אתה הולך בכל הרחוב ויש לך מסחר ופתאום יש קטע שהוא מת. לובי, עמודים. גם אני חטאתי בזה. במגדלי אקירוב ברחוב פנקס היה מן הראוי לעודד חזית פעילה".

האם עירוב השימושים הוא סוג של טרנד שיחלוף?

"אני חושב שזה יישאר כאן להרבה שנים. מצד שני, אני מניח שיבינו שבאזור שהוא מגורים טהור, לא תמיד צריך מסחר למטה. גם בתל אביב יש רחובות שבהם יש קומות עמודים, עם ירק. לא צריך שבכל הרחובות, בכל מקום, תהיה קומה פעילה במפגש עם הקרקע. היום יש מנטרה שבכל מקום יש בנייה מרקמית עם עירוב שימושים. בעיני, זה לא אוטומטי".

האם יש לכם כאדריכלים יכולת להשפיע על הפרוגרמה - רשימת הדרישות שמציב מזמין העבודה?

"אנחנו נותני שירותים. יש יזם, הוא קונה מגרש ורוצה לממש את החלום העסקי, היזמי".
סיון מדגיש שהיום, יותר מאי פעם, האדריכלים מוגבלים: "יש היום יותר רגולציה ויותר 'משטריזציה', יותר שקיפות. אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה. פעם היה הרבה יותר חופש".

"אני לא שמרן, אין לי אידיאולוגיות"

אתם נתפסים כמי שמכניסים את התכנון המערבי, המתקדם. האם יש בעבודות שלכם איזה שהיא התייחסות למקומיות?

"בעיקרון, אני לא שמרן. אין לי אידאולוגיות. זה לא מעניין אותי אם זה בינלאומי או מקומי. אבל יש לי איזה עניין בבנייה בקונטקסט. בתקופה האחרונה אני מנסה לעשות בניינים יותר תל אביבים, במובן זה שהם יותר לבנים. למשל, בכיכר המדינה אני מייצר על הבניין, שכולו זכוכית, רשת לבנה די מסיבית, כדי שהבניין יופיע כבניין לבן. במגדלי הצעירים יש פסים לבנים. בעיני, בניין שכולו זכוכית הוא לא מתאים למגורים. עשיתי כאלה, אבל זה זר, זה לא מתאים".

כיכר המדינה, תל אביב / הדמיה: יסקי מור סיון

עוד כתבות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

הותר לפרסום: 4 לוחמים נהרגו בקרב בדרום רצועת עזה, לוחם נוסף במצב קשה

באירוע שבו נפלו ארבעת הלוחמים נפצע באורח קשה צוער בגדוד דקל, בבית הספר לקצינים ● הותר לפרסום: סא"ל יצחק הרוש, בן 68 מירושלים, וסמל אורן הרשקו, בן 20 מתל מונד, נפלו בפיגוע במעבר אלנבי בגבול ירדן ● חיל האוויר יירט טיל אחד ששוגר מתימן ● כטב"ם נפל בחצר מלון באילת: נזק נגרם למבנה ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

עומר אדם בקמפיין לאומי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

לאומי ודיסקונט ראש בראש: מי הפרסומת הזכורה ביותר, ומי הפרסומת האהובה

בנק לאומי אחראי השבוע לפרסומת הזכורה ביותר, ואילו בנק דיסקונט מתברג במקום השני בזכירות - אך הראשון באהדה. כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרטנר משלבת בין הדור הצעיר לשיר בן כ–60 שנה, ומתברגת גבוה

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

המשרוקית. על הפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק / צילום: ap, Alex Brandon

הלקח החשוב מהפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק - שהגיעו גם לארץ

דקות אחרי הירי ביוטה, היו כבר מי ש"ידעו" מי הרוצח ומה המניעים שלו ● עד כה תיאוריות שונות הופרכו שוב ושוב, אבל זה לא מפריע להן להמשיך ללוות אותנו ● הפרשה מלמדת אותנו שיעור קריטי בצריכת מידע בסביבה טכנולוגית

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

גם זה קרה פה / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה, מוטי מילרוד

הפאניקה המיותרת שהצית נתניהו הזכירה לשוק את הסיכונים

ראש הממשלה דיבר בלי לחשוב ● מה יעשו הח"כים עם הגדלות הרמטכ"ל ● ואיך קופץ אחד לגובה עושה בית ספר להישגים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

קרוקטים ב''מלגו ומלבר'' / צילום: זהר פלגי

13 שנה אחרי שפתחה דלתות, "מלגו ומלבר" מדויקת מתמיד

השף מוטי טיטמן החליט בשנה האחרונה להנגיש את המסעדה שלו, כך שתהלום את המצב הרגשי והכלכלי במדינה. זה רק מחמיא לה

רמי שבירו ואשתו רונית / צילום: אביב חופי

ב-30 מיליון שקל: הבית החדש של רונית ורמי שבירו

בני הזוג שבירו רכשו וילה חדשה בהרצליה פיתוח ב-30 מיליון שקל ● וגם: טופ גאם פתחה מפעל חדש בשדרות בהשקעה של 60 מיליון דולר – המפעל התעשייתי הראשון בעוטף מאז המתקפה ● אירועים ומינויים