גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"במגדל יש יותר פרטיות. האנונימיות היא חלק מהאורבניות": הכירו את האיש שאחראי לחלק ניכר מקו הרקיע של תל אביב

האדריכל יוסי סיון שמשרדו אחראי לתכנון מגדלי אקירוב ו–YOO, מאמין באסתטיקה ובפונקציונליות: "מגדל צריך להיות על–זמני. מגדלי YOO הם עדיין רלוונטיים, לא קפריזיים ולא אפנתיים לאותו הרגע"

האדריכל יוסי סיון / צילום: שלומי יוסף
האדריכל יוסי סיון / צילום: שלומי יוסף

האדריכל יוסי סיון הוא אחד משלושת הבכירים של משרד האדריכלים הוותיק יסקי-מור-סיון, האחראי לפרויקטים רבים ואייקוניים ומחלוצי הבנייה הגבוהה בארץ. רשימה חלקית: מגדלי אקירוב בתל אביב, מגדל צ'מפיון בבני ברק, מגדל האופרה בת"א, מגדלי YOO בת"א ועוד. סיון כיום באמצע שנות ה-70 לחייו ויש לו פרספקטיבה מרתקת על ההתפתחויות של העשורים האחרונים בעולם הבנייה הישראלית. הפגישה איתו מתקיימת בקומה ה-21 של מגדל בסר 2, שתוכנן על ידי המשרד, ובאופן לא מקרי, הנושא שעל הפרק הוא מגדלים.

סיון מספר שאחרי עליית הליכוד לשלטון, ב-1977, השתנה אופי הפרויקטים שהמשרד קיבל על עצמו: "לפני זה התעסקנו בעיקר בבנייה ציבורית. תכננו עבור אוניברסיטאות, בתי חולים, משרד הביטחון, משרד השיכון. תוך שנה מאז שהליכוד עלה נשארנו בלי עבודה. התחלנו לחפש עם מי לעבוד והגענו לקליינטים פרטיים. לאט לאט אופי הפרויקטים השתנה לכיוון המסחרי. בשנות ה-80 התחלנו עם מגדלים".

גם אופי הקליינטים השתנה עם השנים: "הקליינטים של אז היו אנשים שבאו מהענף, הקבלנים אולי לא היו גדולים, אבל ותיקים, כמו ארונסון, פריצקר. היום, אלה אנשים שבאים משוק ההון, מיהלומים. אלה אנשים שבאים עם כסף. הם לא מהענף".

מתחם מגדלי yoo ת"א / צילום: שלומי יוסף

בבחירות לראשות העיר תל אביב ב־2008 - דב חנין מול רון חולדאי - היו המגדלים עניין רציני. המתנגדים טענו שהמגדלים מפוזרים, שהם גורמים למפגעים ושהם הורסים את אופי העיר "הלבנה". איך אתה מסביר את השינוי שחל ב־10 השנים האחרונות בחברה הישראלית בגישה למגדלים? נדמה כאילו היום לגור או לעבוד במגדל נהיה עניין אופנתי.

"מצד אחד, אני רואה שלא קרה כלום. המגדלים שלנו יוצאי דופן. איך זה יכול להיות שלא קיבלנו עד היום את אות העיצוב, או פרס מעמותת האדריכלים? מצד אחר, אנשים נוסעים יותר לחו"ל ורואים שזה קיים שם. וחוץ מזה, אנשים מתבגרים ועוזבים את הבתים הגדולים עם הגינה כי הם רואים שלא נוח לגור שם. אנשים מגלים את היתרונות של מגדל. זה אולי נשמע כמו אבסורד, אבל במגדל יש יותר פרטיות. אני רואה בזה יתרון. בעיר, האנונימיות היא חלק מהאורבניות".

 

מבניינים בצורת H לבנייני כוכב

סיון מספר שהוא היה תלמיד של האדריכל המנוח אברהם יסקי והוא מאמין שהתכנון הפונקציונלי, במיוחד בתחום המגורים, קודם לעיצוב: "קודם כל הבניין צריך למלא את ייעודו. הבניין הכי ישראלי הוא מטיפוס H. אתה לא רואה כאלה במקומות אחרים בעולם. מצד שני הוא מאוד יעיל. יש ארבע דירות בקומה, שלושה כיווני אוויר, הרבה אור. לא פלא שכל המדינה מלאה בבנייני H. זה עבד עד שהתחילה דרישה לדירות יותר גדולות, ואז ארבע דירות בקומה זה צר מדי ולא יעיל.

"במגדל האופרה ובמלון רמת אביב ואחר כך בבנייני אקירוב ברחוב פנקס הגענו לרעיון שאנחנו מתכננים מודולים. בנינו את זה כך שניתן היה לעשות דירה בחצי קומה, או אפילו בשתי קומות. זה דרש מאיתנו לייצר תוכנית גמישה וזה השפיע על הצורה החיצונית של הבניין. ברגע שדיברנו על 12 דירות בקומה הגענו למגדלים בצורות של כוכבים, כדי שלכל דירה יהיו לפחות שני כיווני אוויר".

הפאזה הבאה באבולוציה של המגדלים היא עירוב שימושים. לדברי סיון, "עירוב השימושים התחיל דווקא מהרשויות המקומיות, שגילו שהארנונה בבניינים שיש בהם מסחר ותעסוקה היא עניין כלכלי. ארנונה למגורים לא מכסה את ההוצאות. זה התחבר לשינויים בתפיסה האורבנית. אם פעם האידאל היה הפרדת שימושים והקונספט הרווח היה 'מגדלים בפארק', אז התחילו לחזור לעירוב שימושים.

מגדל פרישמן, תל אביב / צילום: אמילי טפר

"מבחינתנו התכנון הפך ליותר מעניין ויותר מורכב. למעשה, לתוך בניין אחד אתה מכניס שכונה. המורכבות של שכונה זה הדרכים שלה, השטחים הציבוריים, הצרכים של הדיירים. לכל בניין כזה אתה צריך כמה כניסות, כי לכל שימוש צריך את הלובי שלו. אחר כך יש אמצעי קשר אנכיים, בעיקר מעליות וצנרת, שצריכים לעבור מקומה לקומה. הקונסטרוקציה הרבה יותר מורכבת: בחניה יש עמודים במקומות מסוימים, בקומות המשרדים יש מידות מסוימות, מגורים וגם מלונאות עובדים בסדרי גודל שונים. אתה צריך למצוא מכנה משותף שתופר את כל הבניין".

כמה פרויקטים כאלה אתם מתכננים עכשיו?

"אנחנו עושים עכשיו פרויקט במזרח יפו, לא רחוק מצומת וולפסון, ממול בית החולים, שיש בו דיור מוגן, בית חולים סיעודי, מסחר, משרדים ומגורים. הקומפלקס הכי מורכב זה הפרויקט בגינדי ת"א. יש לנו שם דירות בגדלים שונים, מעל שטחים ציבוריים - בית ספר, מרכז ספורט, גני ילדים, מעל מסחר, מעל חניון. בבניין, בדרך מנחם בגין - ליד מידטאון, יש מגורים מעל מסחר. בבניין אלפא במתחם יצחק שדה (חסן עראפה) יש מגורים מעל מלון, מעל מבנה ציבורי ומעל מסחר. זה לא פשוט".

"בלי שהמגדל ימלא את ייעודו הוא רק פסל"

אתה מדבר הרבה על מגדלים "טובים". למה אתה מתכוון?

"אברהם יסקי לימד אותי שבלי שהבניין ימלא את ייעודו הוא רק פסל. בזה אני מתחיל. כדי שהמגדל יהפוך ליצירה איקונית, צריך להכניס דברים שהם קשורים לאסתטיקה. בעיני, בניין צריך להיות אלגנטי, timeless, שגם אחרי 10, 20 שנה אתה רואה אותו ועדיין מרוצה. אני חושב שבנייני אקירוב, מגדלי YOO, הם עדיין רלוונטיים. הם לא קפריזיים, או אופנתיים לאותו הרגע".

מגדלי אקירוב / צילום: עמית גירון

סיון מציין את מגדל האופרה כדוגמה לשגיאה: "זאת הייתה התקופה של הפוסט מודרניזם, וגם אני נשביתי בה. למדתי שמתחילים לתכנן בניין ממודולים. זה היה נורא קל, אבל סוג של אזור נוחות. פתאום הכול נפתח. אפשר היה להכניס צורות קפריזיות, צבעים".

בשנים האחרונות כולם מדברים על עירוניות, איך זה משפיע על המגדלים שאתם מתכננים?

"בערים עתיקות, אנשים גרו למעלה ועבדו למטה. אפילו בת"א, שהיא עיר מודרנית, היה רחוב. למדנו לעשות 'מגדלים בפארק', כי רצו גינה גדולה, אוויר, פתיחות, והתחלנו להבין שיש אלטרנטיבה. זה הוכתב גם מלמעלה. כך למשל, מנהל התכנון קבע שבנייה לאורך צירי הרכבת הקלה מחייבת בנייה מרקמית עם קומת רחוב פעילה ומאפשרת 'העצמת זכויות', כלומר בנייה גבוהה מאחור.

"המגדל החדש שנבנה עכשיו ברחוב ארלוזורוב 17 ואני עשיתי את התב"ע שלו, שכללה מסחר, הוא פספוס. אתה הולך בכל הרחוב ויש לך מסחר ופתאום יש קטע שהוא מת. לובי, עמודים. גם אני חטאתי בזה. במגדלי אקירוב ברחוב פנקס היה מן הראוי לעודד חזית פעילה".

האם עירוב השימושים הוא סוג של טרנד שיחלוף?

"אני חושב שזה יישאר כאן להרבה שנים. מצד שני, אני מניח שיבינו שבאזור שהוא מגורים טהור, לא תמיד צריך מסחר למטה. גם בתל אביב יש רחובות שבהם יש קומות עמודים, עם ירק. לא צריך שבכל הרחובות, בכל מקום, תהיה קומה פעילה במפגש עם הקרקע. היום יש מנטרה שבכל מקום יש בנייה מרקמית עם עירוב שימושים. בעיני, זה לא אוטומטי".

האם יש לכם כאדריכלים יכולת להשפיע על הפרוגרמה - רשימת הדרישות שמציב מזמין העבודה?

"אנחנו נותני שירותים. יש יזם, הוא קונה מגרש ורוצה לממש את החלום העסקי, היזמי".
סיון מדגיש שהיום, יותר מאי פעם, האדריכלים מוגבלים: "יש היום יותר רגולציה ויותר 'משטריזציה', יותר שקיפות. אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה. פעם היה הרבה יותר חופש".

"אני לא שמרן, אין לי אידיאולוגיות"

אתם נתפסים כמי שמכניסים את התכנון המערבי, המתקדם. האם יש בעבודות שלכם איזה שהיא התייחסות למקומיות?

"בעיקרון, אני לא שמרן. אין לי אידאולוגיות. זה לא מעניין אותי אם זה בינלאומי או מקומי. אבל יש לי איזה עניין בבנייה בקונטקסט. בתקופה האחרונה אני מנסה לעשות בניינים יותר תל אביבים, במובן זה שהם יותר לבנים. למשל, בכיכר המדינה אני מייצר על הבניין, שכולו זכוכית, רשת לבנה די מסיבית, כדי שהבניין יופיע כבניין לבן. במגדלי הצעירים יש פסים לבנים. בעיני, בניין שכולו זכוכית הוא לא מתאים למגורים. עשיתי כאלה, אבל זה זר, זה לא מתאים".

כיכר המדינה, תל אביב / הדמיה: יסקי מור סיון

עוד כתבות

בני גנץ / צילום: Sebastian Scheiner - AP

פרשנות: להיות אופציה על המדף - ולהמתין בסבלנות

החלופה לשלטון הימין הגיעה אל סוף דרכה ● האפשרות האחרונה שנותרה לאופוזיציה הישראלית היא להודות בעקרותם של קיצורי הדרך, להסכים להיות אופציה, ולדעת שמימושה יצריך דור שלם

רמי גראור / צילום: איל יצהר

מנכ"ל שירות התעסוקה: "אף אחד לא חזה כזה צונאמי של אבטלה"

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מספר על הרגע שבו התברר שיהיו יותר ממיליון מובטלים, על החלשים שפוטרו ראשונים ועל הרופאים הפרטיים שהגיעו ללשכות, ומעריך כי מאות אלפים יתקשו לחזור למעגל העבודה ● פורטפוליו

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

התוכנית הגרנדיוזית להקמת מעבדה שתבצע אלפי בדיקות קורונה ביום בישראל הותירה שובל של סימני שאלה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

מסעדת אילבן מדיסון פארק בניו יורק / צילום: AP

בצל הקורונה: המסעדה שזכתה בשלושה כוכבי מישלן הופכת לבית תמחוי

"אילבן מדיסון פארק", הממוקמת בניו יורק ונחשבת לאחת המסעדות הטובות בעולם, מתגייסת לסייע לצוותים הרפואיים ולנזקקי העיר, ותגיש כ-3,000 ארוחות ביום במחירי בית תמחוי

אוגוסט. ,G7 מנהיגי העולם בכנס באוגוסט / צילום: רויטרס Philippe Wojazer

האם נגיף הקורונה יביא לסוף עידן הגלובליזציה?

החודשים הקרובים ירגישו כמו סוף עידן הגלובליזציה לכאורה ● ייתכן שהם יהיו סוף השלב הראשון שלה, אבל יהיה השלב הבא, שיהיה פחות אופורי וגם פחות מכאיב ● האם התהליכים והפעילוית הכלל-עולמיות שנוצרובמאה השנים האחרונות בין מדינות העולם ימנעו נסיגה מתמשכת לאחור

ניתוח/צילום:shutterstock

אקזיט בצל הקורונה: בכמה נמכרה חברת המכשור הרפואי אפיפיקס

החברה מקבוצת טרנדליינס פיתחה מערכת פחות פולשנית לניתוחי עקמת לבני נוער ● הרוכשת, רוב הסכום ישולם במניות של Orthopediatrics, העוסקת בתחום האורתופדיה לילדים

פרופ' דפנה ברק ארז, שופטת עליון / צילום: שלומי יוסף

פרשנות: העליון ביטל את פוטנציאל השווי - ויצר פוטנציאל לצרות

פסק הדין של ביהמ"ש העליון, שנדרש לסוגיית הפיצויים כתוצאה מתוכנית בנייה פוגעת, קבע כי יש לנטרל את רכיב הפוטנציאל משווי הנכס ● ההחלטה תמריץ ועדות תכנון לפעול ליצירת מערכת מלאכותית של מחירים, שמנותקת ממחירי השוק

לא נוגעים באורח החיים. סטוקהולם, בשבוע שעבר / צילום: David Keyton, AP

בשבדיה חיים כמעט כאילו אין קורונה: האם זה ייגמר באסון?

בתי הספר פתוחים, המסעדות מלאות והרחובות שוקקי חיים ● ראש הממשלה התנצל מעומק לבו כשהודיע שמעתה מותר לשבת במסעדות רק סביב שולחנות ולא על הבר ● ליאורה לויאן עוברת את משבר הקורונה בגטבורג ונפעמת מהסירוב המוחלט של השבדים לצאת מהשגרה ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, Associated Press

דעה: המשל על הנמלה, הצרצר, המגפה והפדרל רזרב

הנמשל העולה מהמעשייה המפורסמת - האחריות האישית של כל אדם למעשיו –היה אחד מאבני היסוד של האבות המייסדים של אמריקה ● מאז קמה "אמריקה התאגידית", שבה חברות הענק ומנהליהן לא נדרשים לשאת באחריות לכישלונותיהם ● הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה שנייה בסדרה

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

המשקיעה הכי משמעותית בהייטק הישראלי גייסה 9.5 מיליארד דולר

קרן אינסייט האמריקאית גייסה את הקרן ה-11 בעיצומו של המשבר ● לחברה אחזקות בשורה של חדי קרן ישראליים, בהם מאנדיי, סייסנס, JFrog ועוד

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

קוראים לזה היסטרזיס: הקורונה תעבור, השאלה היא איזה נזק יישאר לכלכלה

קוראים לזה היסטרזיס: גם מיתון חולף יכול להשאיר חותם מתמשך בכלכלה ● האתגר הדחוף, כך מסבירה שורת כלכלנים, היא למנוע מהנזק הכלכלי להתמשך גם אחרי שמגפת הקורונה תחלוף

יוסי כהן, המוסד, איל וולדמן, מלאנוקס, אמיר גל אור, INNONATION, שי ויניגר,  למונייד / צילום: Gali Tibbon, AP, כדיה לוי, קובי קנטור, שלומי יוסף

מזוודות מלאות דולרים במזומן, שומרי ראש וניסיונות שוד: כך הופך שוק הציוד הרפואי לשוק שחור

אנשי הרכש הרפואי יושבים בדרך-כלל במשרד ומתמודדים עם טפסים ורגולציה, אבל ימי הקורונה שינו לחלוטין את המצב ● העסקאות מבוצעות במזומן, ומי שממצמץ מפסיד את הסחורה ● המרוץ הבינלאומי גורם לזינוק במחירים ולמרדף נואש אחרי מכונות הנשמה ומסכות

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת יאפשר למוסדיים לדחות אג"ח ולהחליף חוב בקלות לחברות לוות שנקלעו למשבר

מנייר התייעצות שתפרסם רשות שוק ההון עולה כי התוכנית שלה לשיקום החברות הטובות שנקלעו לקשיי החזר באג"ח תכלול בין היתר דחייה של עד שנה בתמורה לתוספת בריבית של 0.55% ועד 3.5%, ללא תספורת בחוב 

ג'ראד קושנר / צילום: Leah Millis, רויטרס

פרשנות: קושנר ישיר לנו סולו - החתן הראשון של ארה"ב יצא למתקפה

החתן הראשון של ארה"ב מתייצב בפעם הראשונה בפני המיקרופונים בתדרוך היומי על מצב הקורונה ויוצא בהתקפה חסרת תקדים על כשירותם והתאמתם של מושלים וראשי ערים ש"אין להם מושג מה מתרחש במדינותיהם"

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

התנודתיות צפויה להימשך בשבוע מסחר מקוצר בבורסה

מחיר הנפט זינק בקרוב ל-40% בשני ימי המסחר האחרונים, מה שצפוי להעניק רוח גבית לסקטור הגז והנפט המקומי ● פריגו צפויה לעלות בחדות

כך תשמרו (קצת) על הכושר / איור: אייל אונגר

כושר בסגר הביתי: מכניסים את הבטן

רוצים לפתח ריבועים בבטן בתקופת הבידוד? תמשיכו לחלום ● אבל חמשת התרגילים האלה יעזרו לכם לחזק את שרירי הבטן בדרך לשם

בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

דעה: דרושה תוכנית צנע לאומית ורשת ביטחון תעסוקתית

חשוב כי מדינת ישראל והמגזר העסקי יכינו את עצמם למשבר ארוך יחסית, ויאמצו כבר כיום תוכניות צנע מהותיות שיבטיחו את תקומת המשק

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

שעון החול הולך ואוזל: חברות התעופה זועקות לסיוע ממשלתי. מה עוצר אותו?

ממשלות שונות ברחבי העולם כבר העבירו סיוע כספי משמעותי לחברות התעופה שפועלות בארצן, אך בישראל הנושא עדיין נמצא בדיונים עם משרד האוצר ● בחברות התעופה הישראליות חוששים שעד שיתנו אור ירוק להלוואות, כבר לא יהיה למי לתת אותן

יצחק קלפטר /  צילום: מילנר משה - לע"מ

הקלפטר בן 70: זה הזמן לחזור ל"יצחק", אלבום הבכורה

אלבום הבכורה של יצחק קלפטר חוגג השבוע יום הולדת עגול, אלבום  שהופך את ההסתגרות הביתית להרבה יותר נסבלת.

שר הבריאות יעקב ליצמן / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

פרשנות - האדמו"רים נעלמו, המנהיגים התמהמהו: כל הדרך למשבר בחברה החרדית

בשיאו של המשבר, הבינו אנשי רפואה שכדי לגרום לציבור החרדי להפנים את צו השעה יש לרתום את בכירי הקהילה למשימה • וגם: בדרך להקמת ממשלה נתניהו מוותר על מוקדי הכוח שטיפח במשך שנים