גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לים, כמו בעסקים כך בקפיטליזם קשוב - המבחן אינו בדיבורים אלא במעשים

מהם הצדדים החיוביים בהצהרת המנכ"לים שכל כך מפחידים את מתנגדיה? האם המנכ"לים הם אנוסים או מומרים מרצון? האם התפיסה המהפכנית שעולה מן ההצהרה היא אמיתית ויכולה להביא למהפכה בהתנהלות של אמריקה התאגידית כבר בקרוב? ● כתבה שלישית בסדרה

וורן באפט / צילום: צילום: רויטרס, Rick Wilking
וורן באפט / צילום: צילום: רויטרס, Rick Wilking

אז, אם הצהרת מנכ"לי העל בארה"ב היא כל כך שלילית. אם היא, כפי שעולה מן הביקורת אודותיה, אותה הבאנו במדור זה לפני שבוע, גיבוב של מילים שאין מאחוריהן דבר - אין בה, לא כנות, לא תוכנית קונקרטית, לא כוונה לעשות מעשה, והיא בסך הכל טריק שיווקי, ולעומת זאת, מה שיש בה זו התנשאות, לקיחת סמכות לא להם, פגיעה בעקרונות המקודשים של הקפיטליזם האמריקאי, וסכנה לתשואה שיכולים להשיג המשקיעים, ובכללם הפנסיונרים. אז אחרי כל זה, אפשר אולי לעצור כאן, ולומר, על מה כל הדיון פה?

אז, זהו שלא.

יש לא מעט דברים שאפשר לומר בזכותה של ההצהרה.

גם אם כל הטיעונים נגדה היו נכונים, וחלקם הם לא, עדיין יש פה אמירה משמעותית, והיא נשארת משמעותית גם אם היא אינה כנה, וגם אם מניעיה אינם כשרים. די בכך שהיא נובעת מהכרה במציאות שנוצרה בחברה ובפוליטיקה האמריקאית.

ומדוע היא משמעותית? כי עצם ההכרה מצד מנהלי תאגידי ענק בארה"ב, בשינוי שמתרחש, זה כשלעצמו דבר חיובי מאוד.

לנוכח כל מה שהתרחש בכלכלה האמריקאית ב-40 השנים האחרונות, לנוכח כל הכשלים שהתגלו במה שקרוי ה"שוק החופשי", האם לא הגיע הזמן לעצור, ולהגיד - הגיע הזמן לדון ולשנות, וזה מה שההצהרה אומרת? 

יש פה הצהרה אמיצה ששוברת אקסיומה רבת שנים בעולם העסקים האמריקאי. הרבה מאוד אקסיומות שנטעו בנו הכלכלנים התנפצו בעשור האחרון, והגיע הזמן לבחון גם את האמירה המוסכמת, שמיקסום הרווח לבעלי המניות הוא חזות הכל. ההצהרה בהחלט מעוררת דיון בשאלה הזו, וכבר בכך היא תורמת את שלה.

בעלי המניות - לא רק ספקי הון

מרטין ליפטון מביה"ס למשפטים של הרווארד - הפורום לממשל תאגידי ולרגולציה פיננסית ואחד ממייסדי פירמת עו"ד ידועה בארה"ב, תוקף את תגובת המשקיעים המוסדיים שמיהרו לפסול את ההצהרה בטענה שאם רוצים להגן על האינטרסים של מחזיקי עניין אחרים פרט לבעלי המניות, הרי שזה לא עניינו של הסקטור העסקי אלא של הממשלה. גישה זו, טוען בעל הפוסט, תוליך ב"הפוך על הפוך" לחקיקה סוציאליסטית, שתפגע בזכויותיהם כבעלי מניות, וזה הדבר האחרון שרוצים המשקיעים המוסדיים.

המשקיעים המוסדיים מתעלמים, לדעתו, מהאיומים של שני נושאים, לא רק על החברות העסקיות אלא גם עליהם כמנהלי השקעות - סוגיית האי שוויון וסוגיית האקלים. התוצאה תהיה חקיקה שתחול, אף היא, לא רק על חברות עסקיות אלא גם עליהם כמשקיעים, ותיטול מהם את היכולת להשתמש בכוח ההצבעה שלהם כדי להשפיע על החברות שבהן הם משקיעים.

בניגוד לטענת המשקיעים המוסדיים, ליפטון טוען, שההצהרה לא מתייחסת לבעלי המניות רק בתור ספקי הון. ההצהרה מכירה בחשיבות הגדולה של בעלי המניות. כמשפטן הוא מציין, שמנקודת ראות משפטית, ממשל תאגידי של מחזיקי עניין מכיר בכך שחובת הנאמנות העליונה של ההנהלה והדירקטוריון היא להשביח את ערך החברה לטווח ארוך ולא למקסם את עושר בעלי המניות, וכדי לעשות זאת הדירקטוריון משתמש בשיקול הדעת העסקי ביצירת האיזונים בין מחזיקי העניין השונים.

עקרונות ההצהרה, לדעתו, הם קריטיים לשמירת המערכת התאגידית שנשענת על היושרה של הנהלות ומועצות המנהלים, ועל שווקים חופשיים ופתוחים. האלטרנטיבה הלא-טובה היא משטר תאגידי שייקבע-יחוקק ברוחה של אליזבט וורן.

המערכת התאגידית האמריקאית יצרה את הכלכלה הגדולה בעולם, ומעולם. דגש על טווח קצר (Short terminism), הימנעות מהשקעות, השתלטויות עוינות באמצעות של מינוף ואג"ח זבל מצד אקטיביסטים, והנדסה פיננסית, יהרסו את הכלכלה האמריקאית. לכן, המשקיעים המוסדיים צריכים לתמוך בהצהרה.

הדגש הניתן בהצהרה לנושא של התמקדות בטווח הארוך, גם כאשר היא באה על חשבון הטווח הקצר, הוא כשלעצמו דבר מאוד חיובי כאשר הוא בא על רקע של מדיניות לטווח קצר ודגש מוגזם על ניהול המניה כפי שכל כך רווח בתרבות העסקית האמריקאית.

גם אם אין בהצהרה זו קריאה לצעדים אופרטיביים, וגם אם אין בה התייחסות ישירה לכל בעיות העולם, לרבות משבר האקלים, הרי שזו אינה סיבה לפסול אותה, שכן זו הצהרה והיא לא מתיימרת להיות תוכנית עבודה.
צריך לראות את ההצהרה בקונטקסט הרבה יותר רחב וחיובי של נכונות מצד מנהיגים עסקיים בארה"ב להשמיע את קולם ולהביע את דעתם בנושאים שגם אינם בתחום עיסוקם, סוג של לקיחת אחריות, במקום, שלדעתם, המדינה איננה לוקחת אחריות, או שהיא לוקחת אחריות, אבל באופן שגוי. כך למשל בנושא האקלים והבר-קיימות של כדור הארץ. כך בנושאים של מיעוטים, מהגרי עבודה, להט"בים, נשים, לאחרונה גם בנושא הגבלות על מכירת נשק, נושא רגיש מאין כמוהו בחברה האמריקאית, ולעיתים אף בנושאים פוליטיים ישירים. בישראל, אפשר לחוש לאחרונה שהמגזר העסקי מתחיל לצאת, אף הוא, מ"מנזר השתקנים".

יהיו מניעי ההצהרה אשר יהיו, למלים יש כוח משלהן. גם אם הדברים נעשו ש"לא לשמה", ה"לא לשמה" עשוי להפוך ל"שמה". ברגע שהמלים יוצאות מתוך ההצהרה "החוצה", המצהירים מאבדים שליטה עליהן. הן מהוות כוח מניע לשינויים.

אז ראינו שיש הרבה מאוד ביקורת על הצהרת המנכ"לים, אבל גם הבעת תמיכה בה.

מה עם הכאה על חטא?

היכן אני עומד בוויכוח שבין המקטרגים על ההצהרה לבין התומכים בה?

ההצהרה הזו באה, לדעתי, מאוחר מדי ומוקדם מדי בעת ובעונה אחת. מאוחר מדי, כי העולם הסובב - הציבור בכללותו, ציבור העובדים של המצהירים, הלקוחות של חברותיהם, התקשורת, העמדות הפוליטיות והרגולטוריות - כל אלה השתנו זה מכבר. מוקדם מדי, כי בחברות שהם עצמם מנהלים, הם עדיין לא יישמו, ולו מקצת ממה שהם מצהירים עליו, אז מדוע למהר ולהצהיר? קודם תתחילו ליישם, ואחר כך תצהירו.

ההצהרה נשמעת כמו חזרה בתשובה של הממסד העסקי האמריקאי, מבלי שמתלווה לכך הכאה על חטא ומבלי שהיא משרטטת תוכנית פעולה, ולו בקווים כלליים, שתיצוק תוכן להצהרה. לכן, גם אין זה מקרה שהיא נתקלה, במקרה הטוב, בשטף של תגובות סקפטיות, ובמקרה הרע - בתגובות ציניות ולעיתים אף קטלניות, לא רק מצד טוקבקיסטים שזו מלאכתם, אלא גם מצד כותבי טורים מכובדים באמצעי תקשורת ממוסדים ונחשבים כמו "וושינגטון פוסט", "ניו יורק טיימס", "וול-סטריט ז'ורנל", ו"אקונומיסט" שהקדיש לנושא את כתבת השער שלו.

מצד שני, ההצהרה שעליה חתומים 181 אנשי עסקים, מהבולטים בארה"ב, היא בעיניי מהפכה תפיסתית, והיא אפילו הרבה יותר מזה. זהו מהלך שעל פניו מצטייר כמהלך של המרת דת, מדת פנאטית וצרה מייסודו של מילטון פרידמן, לדת מכלילה הרבה יותר, מקיפה הרבה יותר עם זווית ראייה הרבה יותר רחבה. צריך לזכור, מדובר כאן באנשי עסקים בכירים שרובם המכריע למדו באוניברסיטאות הכי יוקרתיות בארה"ב והתחנכו על ברכי תורתו של מילטון פרידמן. יגידו המקטרגים, כן, אבל זו הצהרה מן הפה ולחוץ. אלה הם אנשי עסקים ממולחים שמבינים להיכן נושבת הרוח, והם מתיישרים עם השבשבת הנוכחית, אבל אין מאחורי המלים היפות תוכן ממשי וכוונה אמיתית.

חצי מהצעירים סוציאליסטים? בארה"ב??!

ולאן אכן נושבת הרוח?

בסקר שנערך לאחרונה על ידי חברת Pew Research Centre, ושממצאיו פורסמו ב"אקונומיסט", נשאלו הנסקרים בארה"ב לגבי יחסם לקפיטליזם מזה ולסוציאליזם מזה. התוצאות מדהימות. ככל שגיל המשיבים היה מבוגר יותר, שיעור היחס החיובי לקפיטליזם לעומת שיעור היחס החיובי לסוציאליזם, היה בפער גדול יותר לטובת הקפיטליזם. כך למשל, לגבי גילאי 65 פלוס, השיעור היה בפרופורציה של 3 ל-1. הפרופורציה הזו הולכת וקטנה ככל שאנחנו יורדים עם הגיל, כך שבגילאי 18 עד 29 יש כמעט שוויון בין אלה שרואים באופן חיובי את המשטר הכלכלי הקפיטליסטי לבין אלה שרואים באור חיובי את המשטר הכלכלי הסוציאליסטי!

צריך לזכור, אותם אלה שחתמו על האמנה האמריקאית לפני כשבועיים אינם רק מנהלים. הם גם הורים לילדים ו/או סבים לנכדים, ומן הסתם הם מתחילים להפנים, אף מחוץ למסגרת העבודה שלהם, שהערכים של דור המילניאלס שונים מהערכים שהם חונכו עליהם, שבניהם או נכדיהם מלמדים אותם שלא באמת מתקיים הערך של שוויון הזדמנויות לכל. הם נחשפים לערכים ולתפיסת עולם שונה.

מהלך הרוח הזה של הדור הצעיר, מרוח התקשורת ומן הרוח הרגולטורית, גם המנהלים הגדולים ביותר בארה"ב לא יכולים להתעלם, והם אכן נותנים לכך ביטוי בהצהרה.

אני בהחלט שותף לביקורת על ההצהרה, לפחות לגבי חלק מהחותמים, אם לא רובם. מדוע? משום שעולם העסקים האמריקאי, כפי שכבר כתבתי, הוא עולם ציני, אכזרי ולא רחום, ולא אמפתי. המבחן של ההצהרה הזו יהיה בביצוע, ביישום בתוך אותם ארגונים שהחותמים האלה מנהלים, וזה עניין להרבה זמן.

היישום צריך להתחיל מלמעלה, מהם. ללא דוגמה אישית אין לזה ערך. אם בארגונים העסקיים שלהם, הם ימשיכו, למשל, לקבל משכורות עתק ובונוסים נדיבים כאשר עובדיהם מקבלים שכר מינימום מביש, לא עשינו דבר. יש לא מעט חברות עסקיות בארה"ב שוויתור מצד המנכ"לים על חצי מהתגמול שלהם ישאיר אותם עשירים מאוד, ואם החצי הזה יעבור לעובדיהם, הוא יאפשר לעובדים לחוש שהם שותפים להצלחה והמהלך יתבטא היטב בחשבון הבנק שלהם, וכל זאת מבלי שהרווח של החברה ייפגע. אי אפשר להפריז בחשיבותה של הדוגמה האישית.

המנהלים האלה יצטרכו כחלק מהמהלך של יישום ההצהרה לאפסן את האגו שלהם. אופן היישום ועוצמתו יצביע על כך, האם "המרת הדת" שלהם נעשתה מרצון או מכורח. האם הם "מומרים" שבחרו בדרך החדשה מרצון, מבחירה חופשית, או שהם "אנוסים" שהמהלך הזה נכפה עליהם.

גם בקרב המומרים היהודיים בימי הביניים היו כאלה שהשתכנעו באמיתות הנצרות, והיו כאלה שעשו זאת מתוך שיקולים תועלתניים של השתלבות בחברה הנוצרית וקידום אישי שלהם ושל משפחתם. אז מומרים באמת, או אנוסים? את זה ימים יגידו, ומדובר לא באמת בימים אלא בשנים רבות.

חובת ההוכחה, מכל מקום, מוטלת עדיין על החברות שמנהליהן חתמו על ההצהרה. המינימום שנדרש מהם כדי להראות שהם אינם רק מדברים אלא גם עושים, הוא לפרסם עכשיו מפת דרכים רב-שנתית באותם אפיקים עליהם הם הצהירו. במסגרת זו עליהם לפרט יעדים מדידים וכמותיים בנושאים השונים וכן התחייבות לדיווח שוטף ומעקב אחר התחייבויות אלה.

ובמקביל, יכולים התאגידים ו/או המשקיעים עצמם להוביל לעדכון מדיניות התגמול של ההנהלה הבכירה באופן שיינתן בה משקל מסוים גם למידת ההתקדמות השנתית לעבר יעדים רב-שנתיים אלה. בינתיים, אני רואה בהם אנוסים, ולא אנשים שבאמת אימצו תפיסת עולם חדשה והפנימו אותה. ייתכן, שצריך יהיה לחכות שדור המנהלים הזה, בני 55-60 ויותר, בדרך כלל, יתחלף תוך כ-10-15 שנה ובני דור המילניאלס יגיעו לעמדות ההשפעה שלהם. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● וגם: חברת httpool, המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

משרד החוץ האיראני: השיחות עם ארה"ב יתחדשו בסביבות השעה 17:30

השיחות צפויות להתחדש בשעה 17:30 ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

מתוך קמפיין בנק לאומי

החפרן, הצייצן, המשפיענית ועומר אדם משגרים את בנק לאומי למקום הראשון

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים